כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תסמונות אפילפטיות - Epileptic Syndromes"
| שורה 24: | שורה 24: | ||
'''ב''' - תסמונות כלליות | '''ב''' - תסמונות כלליות | ||
* אידיופתי | * אידיופתי | ||
| − | :# [[אבסנסים של הילדות - Childhood absence epilepsy]] | + | :# [[אבסנסים של הילדות - Childhood absence epilepsy]] {{{כ}} (Pyknoleptic petit mal) |
:# אבסנסים (Absence) של בני הנעורים | :# אבסנסים (Absence) של בני הנעורים | ||
* קריפטוגנית (Cryptogenic) (תסמינית) | * קריפטוגנית (Cryptogenic) (תסמינית) | ||
גרסה אחרונה מ־17:13, 14 בינואר 2019
| תסמונות אפילפטיות | ||
|---|---|---|
| Epileptic Syndromes | ||
| ||
| יוצר הערך | ד"ר מיקי דובלין | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אפילפסיה
תסמונת אפילפטיות (Epileptic syndrome) מוגדרת כהפרעה פרכוסית המאופיינת באוסף סימנים ותסמינים המופיעים יחדיו. בתסמונת אפילפטית נכללים המרכיבים הבאים: קליניקה ספציפית, אטיולוגיה (Etiology), אנטומיה (Anatomy), גיל הופעת התסמינים, חומרת המחלה, משך המחלה, הביטוי ב-EEG (ElectroEncephaloGram) והפרוגנוזה (Prognosis).
הסיווג לתסמונות אפילפטיות מסוימות הוכנס כחלק בלתי נפרד מסיווג האפילפסיות רק בשנת 1989. מטרת החוקרים הייתה להגדיר מחלות מסוימות בעלות פרוגנוזה וטיפול ידועים (אשר לא הוגדרו עד אז כמחלות בפני עצמן), וזאת על מנת לגרום לאחידות באבחון ובטיפול. חלוקה זו חשובה הן למטפל והן למטופל ולמשפחתו, היות שניתן להצביע על פרוגנוזה ברורה במחלות ספציפיות, ולא להשאיר את החולה בחוסר ידיעה לגבי עתידו.
סיווג התסמונות האפילפטיות
א - תסמונות אפילפטיות עם פרכוסים חלקיים
- אידיופתי (Idiopathic)
- אפילפסיה עם פרכוסים חלקיים ממקור צנטרו טמפורלי (Centro-temporal) (אפילפסיה רולנדית, Rolandic epilepsy)
- אפילפסיה עם פרכוסים חלקיים ממקור אוקסיפיטלי (Occipital)
ב - תסמונות כלליות
- אידיופתי
- אבסנסים של הילדות - Childhood absence epilepsy { (Pyknoleptic petit mal)
- אבסנסים (Absence) של בני הנעורים
- קריפטוגנית (Cryptogenic) (תסמינית)
- Infantile spasms (West syndrome)
- אפילפסיה מיוקלונית אסתטית (Myoclonic esthetic) (תסמונת על שם Lennox-Gastaut)
- אפילפסיה עם אבסנסים מיוקלוניים
ג - תסמונות מעורבות - פוקליים (Focal) כלליים
- פרכוסי הילוד
- אפילפסיה עם פעילות זיזית-גלית ממושכת בשינה (בתרשים EEG)
אטיולוגיה
התסמונות סווגו לפי שלוש קבוצות אטיולוגיה שונות:
- תסמינית - ניתן להראות בבירור פגיעה נוירולוגית במערכת העצבים המרכזית
- אידיופתי - לא ניתן להראות כל פגיעה נוירולוגית אך קיימת אפשרות לנטיה תורשתית
- קריפטוגנית - אפילפסיה המתנהגת כתסמינית אך ללא כל אטיולוגיה ידועה
החלוקה לתסמונות אינה קבועה ונמצאת כל הזמן בהתפתחות כתוצאה מהצטברות הולכת וגדלה של ידע על המחלות הנזכרות למעלה. מהחלוקה ניתן לראות כי לא תמיד ניתן להפריד תסמינים למחלות ותסמונות ספציפיים, וכי קיימת חפיפה מסוימת בין התסמונות השונות. לעיתים, לא ניתן לקבוע באופן ברור כי מדובר בתסמונת זו או אחרת בשל מגוון תסמינים. במקרים אלו קובעים כי מדובר בהופעה אטיפית (Atypical) של תסמונת ידועה. במקרים אחרים בהם לא ניתן לתת אבחנה ברורה, ניתן להציע מספר אבחנות אפשריות.