האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

זיבה - גישה לחולה - Approach to the patient with Gonorrhea

מתוך ויקירפואה
המידע בערך זה אינו מלא
אם הינך רופא/ה, אנחנו מזמינים אותך לשפר את הערך ולהוסיף את המידע הדרוש להשלמתו. אם אין לך הרשאות עריכה ניתן לבקש זאת (קבלת הרשאות), וללמוד כיצד לערוך (עריכה בוויקירפואה).



הגישה לחולה עם זיבה
Approach to the patient with Gonorrhea
Gonococcal ophthalmia neonatorum.jpg
ICD-10 A54
ICD-9 098
MeSH D006069
יוצר הערך
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםמחלת מין

זיהום גונוקוקלי מתחיל עם זיהום של המוקוזה בעת פעילות מינית. אח"כ יתכן מעבר על זרם הדם והופעת בקטרמיה. שכיח יותר בנשים בעיקר בעת ווסת אבל קורה גם אצל גברים. לציין כי סימפטומים ראשוניים של זיבה יתכנו חסרים וכך האבחנה יכולה להיות קשה.

קליניקה

זיבה בגברים

[ תסמינים קליניים מופיעים תוך יומיים עד 10 מעת החשיפה המינית. הסיכון להדבק בגונו ריאה במגע מין יחיד הוא 35%. היעדר סימפטומים אינה שוללת הדבקות. כ-10% מהגברים הנדבקים הם אסימפטומטיים. נושאים את הזיהום ומדבקים.

זיבה אצל גברים היא באופן עקרוני זיהום של האורטרה הקידמית ועל כן הסימפטום העיקרי הוא הפרשה פורולנטית לעיתים קרובות מופיעה יחד עם תכיפות ודיסאוריה. למרות שהתפזרות לפרוסטאטה ואפידידימיס לא שכיחה בעידן האנטיביוטיקה, לעיתים גונוקוקי חודרים לזרם הדם וגורמים לזיהום מפושט.

זיבהה בנשים

בנשים האתר לזיהום גונוקוקלי הוא צוואר הרחם. אולם כ-25% מהנשים הן אסימפטומטיות. כשסימפטומים מופיעים הפרשה מהצוואר הוא השכיח ביותר. למרות שלרוב הנרתיק חופשי לעיתים תתכן התפזרות למטה ומעורבות הנרתיק- התפזרות כזו תגרום לאורטריטיס- דיסאוריה ותכיפות. זיהום בלוטות ברטולין תגרום לנפיחות וכאב, פיזור לרקטום יגרום לפרוקטיטיס- ואי נוחות אנורקטלית. בהתפזרות מעלה שאופיינית בעיקר בעת ווסת- אנדומטריטיס גונוקוקלית תגרום לכאבי בטן עזים דימום אבנורמלי, בעוד סלפינגיטיס אופיינית בחום, צמרצורת לויקוציטוזיס וגוש כואב בחצוצרה.

הסימפטומים הסיסטמיים והאגניים מודגשים כפריטוניטיס, ויתכן פיזור אינטראפריטוניאלי – ולגרום לפריהפטיטיס גונוקוקלית - כאב ורגישות ברביע ימיני עליון.

בגברים ונשים

זיהום ראשוני חוץ גניטלי

זיהום גונוקוקלי של הפרינקס בד"כ הוא אסימפטומטי אולם יכול לבוא לידי ביטוי כפרינגיטיס אקסודטיבית אקוטית.עם חום ולימפאדנופטיה צווארית. פרוקטיטיס גונוקוקלית תתכן אסימפטומטית אך יכולה להופיע כאי נוחות אנורקטלית וטנסמוס, או דימום רקטלי והפרשה.

בקטרמיה גונוקוקלית

ביטוי בסנדרום דרמטיטיס ארטריטיס. לחולים יש חום צמרמורת וסימפטומים קונסטוטוציונליים אחרים. הנגעים העוריים הם חשובים לזיהוי ואבחנה- פוסטולות ,המורגיות או פפולריות אופייניות- בודדות ובד"כ כל גפיים באיזורים דיסטליים.

טנוסימנוביטיס

בעיקר מערב שטחים אקסטנסוריים של ידיים וכפות רגליים, ופוליארטריטיס מיגרטורית נראית לרוב.

בשלבים ראשונים של זיהום סיסטמי תרביות הדם לרוב חיוביות אולם תרביות מנוזל פרקי לרוב שלילי. בהמשך במידה וללא טיפול נוכל לראות ארטריטיס ספטית. חולים אלו לא יבטאו חום, נגעים עוריים אופייניים, תרביות דם עקרות אולם סימפטומים מפרקיים מרשימים של כאב נפיחות ופעמים רבות נוסל סינוביאלי פורולנטי- בו ניתן להדקים את הגונוקוקים- בצביעת גרם או תרבית. במצבים נדירים תתכן אוסטיאומיאליטיס או אפילו מנינגיטיס או אנדוקרדיטיס מסכנות חיים.

אבחנה

אבחנה מבדלת בנשים

זיהומים גניטליים אחרים ע"י כלמידיה, גרדנלה, טריכומונס, קנדידה.
זיהומים אחרים שיכולים לעשות סלפינגיטיס/ פריטוניטיס - PID לא גונוקוקלי, אפנדיציטיס, הריון אקטופי, סיצסטה המורגית בשחלה, אנדומיטריוזיס.

אבחנה מבדלת בגברים

NGU.
לא לשכוח זיבה במופע של פרינגיטיס או פרוקטיטיס.

אנמנזה ובדיקה פיזיקאלית

היסטוריה מינית

הפרשות - אורטרלי או וגינלי, פורולנטית. בנשים בתחילת הווסת - ללא סיפור קודם - ומגע מיני עם גבר עם אורטריטיס. בגברים בדיקה גופנית בד"כ תקינה מלבד ההפרשה.

בבדיקה וגינלית - הפרשה מהצוואר, רגישות של חצוצרות, רגישות צווארית, מלאות, רגישות בטנית עם ריבאונד.

מעבדה

צביעת גרם של ההפרשה - חיובית כשמופע של דיפלוקוקום בצורת בסקוויט נראים בתוך תאים פולימורפונוקליאריים. לא חד משמעי אם נראים דיפלוקוקים אטיפיים מורפולוגית תוך תאיים או מחוץ לתאים, ושלילי כאשר לא נראים דיפלוקוקים.

סנסטיביות היא 95% בגברים סימפטומטיים, אולם יורדת ל50-60 באסימפטומטיים. לא ניתן לסמוך כ\על צביעת גרם מהפרשה צווארית , ממשטח גרון או רקטלי.

תרביות

הבדיקה לאבחנה של זיבהה באופן אובייקטיבי אמורה להתבצע ע"י הרופא תוך נטילת הבדיקה ישר לזרוע. הל מדיום טייר מרטין. החיידק רגיש ומתייבש. סנסטיביות 97%.

התרבית נלקחת ע"י סווב - מהאורטרה בגבר, כמו כן יתכנו תרביות מפרינקס ואנוס, ובאישה משטח מצוואר הרחם.

טיפול

אחת הבעיות בטיפול היא נוכחות זיהום מקביל. ב-20% מהגברים זיהום במקביל גם עם כלמידיה ובנשים ב-50%, ועל כן בכל החולים הסובלים מזיבה יש לטפל גם נגד כלמידיה. יש לבצע סקירה לסיפיליס, כמו כן נכון לבצע גם בדיקה ל-HIV.

טיפול בזיבה לא מסובכת

(כולל זיהום ברקטום אורטרה, צוואר)

טיפול בזיבה מפושטת-סיסטמית

  • לאשפז לטיפול בצפטריאקסון IM או IV כל 24 שעות ל-7 ימים.
  • טיפול במינון גבוה יותר 2 ג"ר IV כל 12 שעות ולמשך ארוך יותר אם מנינגיטיס, אנדוקרדיטיס, או אוסטיאומיאליטיס.
  • טיפול בספקטינומיצין 2 ג"ר IM כל 12 שעות 7 ימים לאלרגיים לבטא-לקטאם.
  • אפשר לשחרר למגיבים היטב אחרי יומיים טיפול אולם להמשך טיפול IM בקהילה. או טיפול להשלמת שבוע בציפרופלוקסצין.
  • טפל גם בכלמידיה.

מעקב: מי שמטופל בצפטריאקסון ניתן לדחות תרבית חוזרת לחודשיים אחרי טיפול. אלה שלא מטופלים בצפטריאקסון- יש לחזור על תרבית 4-7 ימים לאחר תום הטיפול.

כל מקרה זיבה יש לדווח ללשכת הבריאות.

חינוך רפואי - הסבר לחולה
  • אמצעי מניעה - קונדום הוא האמצעי להגנה מפני מחלות המועברות ביחסי מין. להדגיש צורך להודיע לפרטנרים ובדיקת הפרטנרים וטיפול בנדבקים. אם החולה מסרב, תפקיד הלשכה לטפל בכך לאור סכנת האפידמיה.

הפניה לאשפוז

מחלה סיסטמית. חולה עם PID שנראית טוקסית. בהיריון, כאבים פלביים אטיולוגיה לא ברורה וסימנים פריטוניאליים.