כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - סעד חיים בסיסי ומתקדם בפדיאטריה - Cardiopulmonary resuscitation and acute cardiovascular treatment - basic and advanced life support in pediatrics
החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף
מאת American Heart Association
 | ||
|---|---|---|
| דגשים בעדכון הנחיות ה-American Heart Association לשנת 2015 לגבי החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף | ||
| [[File:|250px]]Property "Image page" (as page type) with input value "File:" contains invalid characters or is incomplete and therefore can cause unexpected results during a query or annotation process. | ||
| הוועדה המקצועית | American Heart Association | |
| עריכה | ד"ר רואי בייגל, האיגוד הקרדיולוגי בישראל, חבר בקבוצת עבודה בנושא טיפול קרדיווסקולרי דחוף והצוות הבינלאומי בנושא דגשים בעדכון הנחיות AHA | |
| קישור | באנגלית | |
| תאריך פרסום | 2015 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
עדכון ההנחיות לשנת 2015 מספק לבעלי העניין נקודת מבט חדשה על מערכות טיפול, הבדלה בין מקרי דום לב בתוך בית חולים (IHCAs) ממקרי דום לב מחוץ לבית חולים (OHCAs) . הדגשים החשובים כוללים
- טקסונומיה כללית למערכות טיפול
- הפרדת שרשרת ההישרדות של מבוגרים של AHA לשתי שרשראות: אחת למערכות טיפול בבית חולים ואחת למערכות טיפול מחוץ לבית חולים
- סקירת הראיה הטובה ביותר לגבי האופן בו נסקרות מערכות אלה לטיפול בדום לב, עם התמקדות בדום לב, אוטם שריר הלב עם עלייה במקטע STEMI) ST) ושבץ
רכיבי מערכת טיפול
רכיבים כלליים של מערכת טיפול זוהו כדי לספק לבעלי עניין מסגרת משותפת להרכיב באמצעותה מערכת החייאה משולבת (איור 3) .
סיבה: מתן טיפול רפואי דורש מבנה (למשל, אנשים, ציוד, הדרכה) ותהליך (למשל, מדיניות, פרוטוקולים, הליכים) שכאשר משלבים אותם מניבים מערכת (למשל, תכניות, ארגונים, תרבויות) המובילה לתוצאים מיטביים (למשל, הישרדות ובטיחות של מטופלים, איכות, שביעות רצון). מערכת טיפול יעילה מורכבת מכל הגורמים האלה - מבנה, תהליך, מערכת ותוצאי מטופלים -במסגרת של שיפור איכות מתמשך.
שרשראות הישרדות
הומלץ על שרשראות הישרדות נפרדות (איור 4) המזהות את נתיבי הטיפול השונים עבור מטופלים העוברים דום לב בבית החולים בנפרד מסביבות הנמצאות מחוץ לבית חולים.
סיבה: הטיפול בכל המטופלים לאחר דום לב, בלי קשר למקום ההתרחשות של דום הלב, מתכנס בבית החולים, בדרך כלל ביחידה לטיפול נמרץ בה ניתן טיפול לאחר דום לב. יסודות המבנה והתהליך הדרושים לפני התכנסות זו שונים מאוד עבור שתי הסביבות. מטופלים העוברים דום לב מחוץ לבית חולים תלויים בתמיכת הקהילה. מבצעי החייאה שאינם אנשי צוות רפואי חייבים לזהות את דום הלב, להזעיק עזרה ולהתחיל החייאת לב-ריאה, ולתת דפיברילציה (כלומר, דפיברילציה נגישה לציבור [PAD]) עד שצוות שירותי חירום רפואי (EMS) בעל הכשרה מקצועית מגיע ולוקח את האחריות ולאחר מכן מעביר את המטופל למחלקה לרפואת חירום או ו/או למכון צנתורים. בסופו של דבר המטופל מועבר להמשך טיפול ביחידה לטיפול נמרץ. בניגוד לכך, מטופלים העוברים דום לב בתוך בית חולים תלויים במערכת להישרדות מתאימה (למשל, תגובה מהירה או מערכת להתרעה מוקדמת) כדי למנוע דום לב. אם מתרחש דום לב, המטופלים תלויים באינטראקציה חלקה של המחלקות והשירותים השונים בבית החולים ובצוות רב-מקצועי של אנשי צוות רפואי, כולל רופאים, אחיות, מטפלים בהנשמה (respiratory therapists) ואחרים.
שימוש במדיה חברתית לזימון מבצעי החייאה
יתכן שכדאי לקהילות לשלב טכנולוגיות של מדיה חברתית המזמנת מבצעי החייאה הנמצאים בקרבת מקום הימצאו של נפגע עם חשד לדום לב מחוץ לבית החולים, ומוכנים ויכולים לבצע החייאת לב-ריאה.
סיבה: קיימות ראיות מוגבלות התומכות בשימוש במדיה חברתית באמצעות מוקדנים כדי להודיע למבצעי החייאה אפשריים על דום לב אפשרי בקרבת מקום, ולא הוכח שהפעלה של מדיה חברתית משפרת את ההישרדות לאחר דום לב מחוץ לבית חולים. מאידך, במחקר עדכני שנערך בשוודיה, נמצאה עלייה מובהקת בשיעור של החייאת לב-ריאה שהותחלה על-ידי עובר אורח כאשר נעשה שימוש במערכת שיגור באמצעות טלפון נייד.[1] בהתחשב בנזק הנמוך ובתועלת האפשרית, וכן בנוכחות של מכשירים דיגיטליים בכל מקום, רשויות יכולות לשקול לכלול טכנולוגיות אלה במערכות הטיפול שלהם בדום לב מחוץ לבית חולים.
החייאת צוות: מערכות התראה מוקדמת, צוותי תגובה מהירה ומערכות של צוותי חירום רפואי
כשמדובר במטופלים מבוגרים, מערכות של צוות תגובה מהירה (RRT) או צוות חירום רפואי (MET) יכולות להועיל בהפחתת ההיארעות של דום לב, במיוחד במחלקות כלליות. ניתן לשקול להשתמש במערכות צוותי תגובה מהירה/צוותי חירום רפואי פדיאטריים במתקנים בהם ילדים עם מחלות בסיכון גבוה מטופלים ביחידות אשפוז כלליות. ניתן לשקול להשתמש במערכות התראה מוקדמת עבור מבוגרים ועבור ילדים.
בהנחיות 2010: למרות שקיימות ראיות סותרות, הומלץ בהסכמת מומחים על זיהוי שיטתי של מטופלים הנתונים בסיכון לדום לב, תגובה מאורגנת למטופלים כאלה והערכה של תוצאים במטרה לעודד שיפור איכות מתמשך.
סיבה: צוותי תגובה מהירה או צוותי חירום רפואי הוקמו כדי לספק התערבות מוקדמת למטופלים עם התדרדרות קלינית, במטרה למנוע דום לב בתוך בית חולים. ניתן להרכיב צוותים בהרכבים משתנים של רופאים, אחיות ומטפלים בהנשמה (respiratory therapists). צוותים אלה מזומנים בדרך כלל אל מיטת החולה כאשר צוות בית החולים מזהה התדרדרות חריפה. בדרך כלל הצוות מביא ציוד לניטור חירום, ציוד החייאה ותרופות החייאה. למרות שהראיות עדיין מתפתחות, קיימת תקפות נראית בתפיסה של הדרכת צוותים בכוריאוגרפיה המורכבת של החייאה.
שיפור איכות מתמשך עבור תכניות החייאה
מערכות החייאה חייבות לכונן הערכה ושיפור מתמשכים של מערכות טיפול.
סיבה: קיימות עדויות לשונות אזורית ניכרת בהיארעות ובתוצאים המדווחים של דום לב בארצות הברית. שונות זו מדגישה את הצורך של קהילות ומערכות לזהות במדויק כל דום לב שמתרחש ומטופל ולתעד את התוצאים. סביר שיהיו הזדמנויות לשפר את שיעורי ההישרדות בקהילות רבות.
תכניות החייאה המתקיימות בקהילה ובבית חולים צריכות לנטר בשיטתיות מקרי דום לב, את רמת טיפול ההחייאה שניתנת ואת התוצא. שיפור איכות מתמשך כולל הערכה ומשוב שיטתיים, מדידה או מדידה השוואתית וניתוח. נחוצים מאמצים מתמשכים לייעל את טיפול ההחייאה כך שניתן יהיה לצמצם את הפערים בין הביצועים האידאליים של החייאה לבין הביצועים בפועל.
חלוקה מרחבית של הטיפול
ניתן לשקול גישה של חלוקה מרחבית להחייאה במקרה של דום לב מחוץ לבית חולים, הכוללת שימוש במרכזי החייאה לבבית.
סיבה: מרכז החייאה לבבית הוא בית חולים המספק טיפול מבוסס ראיות בהחייאה ולאחר דום לב, כולל יכולות לבצע צנתור התערבותי (PCI) כל יום, בכל שעות היממה, שמירה על טמפרטורת יעד מבוקר (TTM) עם נפח מתאים של מקרים בשנה, והתחייבות לשיפור ביצועים מתמשך הכולל מדידה, מדידה השוואתית ושינוי הן של המשוב והן של התהליך. התקווה היא שמערכות טיפול בהחייאה ישיגו שיעורי הישרדות משופרים ובעקבותיהן יוקמו מערכות טיפול אחרות, כמו טראומה.
הערות שוליים
- ↑ Ringh M, Rosenqvist M, Hollenberg J, et al . Mobile-phone dispatch of laypersons for CPR in out-of-hospital cardiac arrest . N Engl J Med. 2015;372(24):2316-2325 .