כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - מדעי הוראת החייאה - Cardiopulmonary resuscitation and acute cardiovascular treatment - resuscitation science
החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף
מאת American Heart Association
 | ||
|---|---|---|
| דגשים בעדכון הנחיות ה-American Heart Association לשנת 2015 לגבי החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף | ||
| [[File:|250px]]Property "Image page" (as page type) with input value "File:" contains invalid characters or is incomplete and therefore can cause unexpected results during a query or annotation process. | ||
| הוועדה המקצועית | American Heart Association | |
| עריכה | ד"ר רואי בייגל, האיגוד הקרדיולוגי בישראל, חבר בקבוצת עבודה בנושא טיפול קרדיווסקולרי דחוף והצוות הבינלאומי בנושא דגשים בעדכון הנחיות AHA | |
| קישור | באנגלית | |
| תאריך פרסום | 2015 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
סיכום סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים
באופן טבעי, החייאת לב-ריאה קונבנציונלית, הכוללת עיסויים ידניים של בית החזה המפוזרים בין הנשמות, אינה יעילה מבחינת יצירת תפוקת לב משמעותית. כדי להגביר את תפוקת הלב במהלך החייאה אחרי דום לב, פותח מגוון של חלופות ותוספות להחייאת לב-ריאה קונבנציונלית. מאז פרסום ההנחיות של 2010 סיפקו מספר ניסויים קליניים נתונים חדשים לגבי היעילות של חלופות אלה.
בהשוואה להחייאת לב-ריאה קונבנציונלית, רבות מהשיטות ורבים מהמכשירים מחייבים ציוד והכשרה מיוחדים. כאשר מבצעי החייאה או מערכות שירותי בריאות שוקלים ליישם שיטות ומכשירים, יש לציין שחלקם נבדקו רק בתת-קבוצות של מטופלים עם דום לב שנבחרו בקפידה.
- לא מומלץ להשתמש דרך שגרה ב-ITD (מכשיר סף עיכוב) כתוספת להחייאת לב-ריאה קונבנציונלית.
- ניסוי מבוקר אקראי עדכני הצביע על כך שהשימוש ב-ITD בתוספת החייאת לב-ריאה מסוג ACD קשור בשיפור ההישרדות ללא פגיעה נוירולוגית עבור מטופלים עם דום לב מחוץ לבית חולים.
- לא מומלץ להשתמש דרך שגרה במכשירים לעיסוי מכני של בית החזה, אך צוינו מקומות מיוחדים בהם טכנולוגיה זו עשויה להועיל.
- ניתן לשקול להשתמש בהחייאת לב-ריאה חוץ-גופית עבור מטופלים נבחרים בסביבות בהן יש חשד שדום הלב נובע מגורם הפיך.
מכשירי סף עיכוב (ITD)
לא מומלץ להשתמש דרך שגרה ב-ITD כתוספת במהלך החייאת לב-ריאה קונבנציונלית. השילוב של ITD עם החייאת לב-ריאה מסוג ACD עשוי להיות חלופה סבירה להחייאת לב-ריאה קונבנציונלית בסביבה עם ציוד זמין וצוות שעבר הכשרה מתאימה.
בהנחיות 2010 נכתב: אנשי צוות שעברו הכשרה מתאימה יכולים לשקול להשתמש ב-ITD כתוספת להחייאת לב-ריאה בדום לב במבוגרים.
סיבה: שני ניסויים אקראיים מבוקרים גדולים סיפקו מידע חדש על השימוש ב-ITD במקרה של דום לב מחוץ לבית חולים. ניסוי קליני אקראי רב-מרכזי גדול אחד לא הצליח להדגים שיפור כלשהו הקשור עם שימוש ב-ITD (בהשוואה למכשיר דמה) כתוספת להחייאת לב-ריאה קונבנציונלית. בניסוי קליני נוסף, הודגמה תועלת בשימוש בהחייאת לב-ריאה מסוג ACD בתוספת ITD בהשוואה להחייאת לב-ריאה קונבנציונלית ללא ITD. מאידך, רווחי בר-סמך סביב הערכת נקודת התוצא העיקרית היו רחבים מאוד, וקיים סיכון גדול להטיה על סמך התערבות משותפת (הקבוצה שעברה החייאת לב-ריאה מסוג ACD בתוספת ITD עברה גם החייאת לב-ריאה באמצעות מכשירים למתן משוב לגבי האיכות של החייאת לב-ריאה, בעוד שבזרוע הבקרה לא נעשה שימוש במכשירים כאלה למתן משוב).
מכשירים מכניים לעיסוי בית החזה
הראיה אינה מדגימה תועלת בשימוש במכשירים עם בוכנה מכנית לעיסוי בית החזה לעומת עיסוי ידני של בית החזה במטופלים עם דום לב. עיסו" בית החזה נותרו התקן הטיפולי לטיפול בדום לב. מאידך, מכשיר כזה עשוי להיות חלופה סבירה להחייאת לב-ריאה קונבנציונלית בסביבות מוגדרות בהן יכול להיות קשה או מסוכן לבצע עיסויים ידניים איכותיים (למשל, זמינות מוגבלת של מבצעי החייאה, החייאת לב-ריאה ממושכת, החייאת לב-ריאה במהלך דום לב מהיפותרמיה, החייאת לב-ריאה באמבולנס נע, החייאת לב-ריאה במכון אנגיוגרפיה, החייאת לב¬ריאה במהלך הכנה להחייאת לב-ריאה חוץ-גופית).
בהחניות 2010 נכתב: ניתן לשקול שימוש במכשירים עם בוכנה מכנית על- ידי אנשי צוות שעברו הכשרה מתאימה בסביבות מוגדרות לטיפול בדום לב במבוגרים בנסיבות המקשות על ביצוע החייאה ידנית (למשל, בעת ביצוע הליכים אבחוניים והתערבותיים). ניתן לשקול שימוש ברצועה לפיזור עומס על-ידי אנשי צוות שעברו הכשרה מתאימה בסביבות מוגדרות לטיפול בדום לב במבוגרים.
סיבה: שלושה ניסויים מבוקרים אקראיים גדולים, בהם השוו מכשירים מכניים לעיסוי בית החזה, לא הדגימו תוצאים משופרים למטופלים עם דום לב מחוץ לבית חולים בהשוואה לעיסוי ידני של בית החזה. מסיבה זו, עיסויים ידניים של בית החזה נותרו התקן הטיפולי.
שיטות חוץ-גופיות ומכשירי זילוח פולשניים
ניתן לשקול לבצע החייאת לב-ריאה חוץ-גופית כחלופה להחייאת לב-ריאה קונבנציונלית למטופלים נבחרים עם דום לב שלגביהם ייתכן שהאטיולוגיה המשוערת לדום לב היא הפיכה.
בהנחיות 2010 נכתב: לא היו מספיק ראיות להמליץ על שימוש שגרתי בהחייאת לב-ריאה חוץ-גופית למטופלים בדום לב. מאידך, בסביבות בהן קל ליישם החייאת לב-ריאה חוץ-גופית, ניתן לשקול לבצע אותה כאשר משך הזמן בו אין זרימת דם קצר, והמצב שהוביל לדום לב הפיך (למשל, היפותרמיה מקרית, הרעלת תרופות) או שניתן לטפל בו באמצעות השתלת לב (למשל, דלקת שריר הלב) או רווסקולריזציה (למשל, אוטם חריף בשריר הלב).
סיבה: המונח החייאת לב-ריאה חוץ-גופית משמש לתיאור הפעלה של מחזור דם חוץ-גופי וחמצון הדם מחוץ לגוף במהלך החייאה של מטופל בדום לב. החייאת לב-ריאה חוץ-גופית כוללת צנרור דחוף של וריד ועורק גדולים )למשל כלי הדם של הירך(. המטרה של החייאת לב-ריאה חוץ-גופית היא לתמוך במטופלים בדום לב תוך טיפול במצבים העשויים להיות הפיכים. החייאת לב-ריאה חוץ-גופית היא תהליך מורכב הדורש צוות מיומן ביותר, ציוד מיוחד ותמיכה רב-מקצועית בתוך מערכת הבריאות המקומית. אין ניסויים קליניים בנושא החייאת לב-ריאה חוץ-גופית, ובסדרות זמינות שפורסמו נעשה שימוש בקריטריוני הכללה ואי-הכללה נוקשים לבחירת מטופלים להחייאת לב-ריאה חוץ-גופית. למרות שקריטריוני הכללה אלה מגוונים מאוד, רובם כללו רק מטופלים בני 18 עד 75 שנים עם תחלואה נלווית מוגבלת, עם דום לב ממקור לבבי, לאחר החייאת לב-ריאה קונבנציונלית במשך יותר מ-10 דקות ללא חזרה של מחזור דם עצמוני. כאשר ספק שירותי החייאה בוחר מועמדים אפשריים להחייאת לב-ריאה חוץ-גופית, עליו לשקול קריטריוני הכללה אלה.