האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הטיפול הלא תרופתי להורדת רמת הכולסטרול - Non pharmacological treatment for lowering cholesterol

מתוך ויקירפואה


הטיפול הלא תרופתי להורדת רמת הכולסטרול
Non pharmacological treatment for lowering cholesterol
יוצר הערך ד"ר רפי ביצור, ד"ר חופית כהן, ד"ר יהודה קמרי, פרופ' דרור חרץ,
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהפרעה בשומני הדם

רמה גבוהה של כולסטרול היא גורם סיבתי לטרשת עורקים ולסיבוכיה. במקרים שבהם רמת הכולסטרול גבוהה מערך המטרה שנקבע לפי גורמי הסיכון, יש צורך להורידה. הורדת רמת הכולסטרול יכולה להתבצע באמצעים לא תרופתיים או באמצעים תרופתיים. במטופלים שבהם רמת הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם גבוהה, יש בדרך כלל צורך בהתחלת טיפול תרופתי ללא דיחוי, במקביל לטיפול הלא תרופתי. בשאר המקרים אפשר לנסות טיפול לא תרופתי במשך 6-3 חודשים, ואם לא מושגת הירידה הרצויה ברמת הכולסטרול, אפשר לשקול את הצורך בטיפול תרופתי[1],[2]. במקביל להורדת רמת הכולסטרול, יש לאתר גורמי סיכון נוספים (כגון עישון, יתר לחץ דם, סוכרת וכדומה) ולטפל בהם. הטיפול הלא תרופתי להורדת הכולסטרול מתבסס על שני עקרונות: תזונה ופעילות גופנית.

תזונה

מבין כל מרכיבי המזון, לחומצות שומן רוויות (המצויות בעיקר בבשר ובמוצרי חלב עתירי שומן) ההשפעה הגדולה ביותר על רמת הכולסטרול. במטה-אנליזה של 60 מחקרים נמצא כי כל עלייה של אחוז אחד בצריכת האנרגיה ממקורות של שומן רווי, גורמת לעלייה של 1.6-0.8 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל) ברמת ה-LDL-כולסטרול[3]. בכמה מחקרים תצפיתיים נמצא כי צריכה מוגברת של מזון עתיר חומצות שומן רוויות הייתה קשורה בסיכון מוגבר לתחלואה ולתמותה ממחלות לב[4].

השפעה מזיקה לא פחות יש לשומני טראנס. שומנים אלה נמצאים בכמות קטנה (פחות מ-5% מכל כמות השומן) במוצרי בשר וחלב, ובכמות גדולה הרבה יותר (בצורת "שומנים מוקשים") במוצרי מזון תעשייתיים. בתזונה המערבית שומני טראנס מספקים 5-2 אחוזים מכלל הקלוריות[2]. צריכה מוגברת של שומנים אלה גורמת לעלייה משמעותית ברמת ה-LDL-כולסטרול, לירידה ברמת ה-HDL-כולסטרול, להפרעה לתפקוד האנדותל ולעלייה בסמני דלקת[5]. במטה-אנליזה של ארבעה מחקרים תצפיתיים עם למעלה מ-140,000 משתתפים, נמצא כי עלייה של צריכת שומני טראנס ב-2% מכלל הצריכה הקלורית, הייתה קשורה בעלייה של 23% בסיכון לתחלואה במחלות לב[6].

לכמות הכולסטרול במזון יש השפעה קטנה יחסית על רמת הכולסטרול בדם. תוספת לתזונה של 100 מ"ג כולסטרול ליום מעלה את רמת ה-LDL-כולסטרול ב-2.1 מ"ג לד"ל[7]. צריכת כולסטרול בכמות סבירה של עד 300 מ"ג ליום אינה כרוכה בסיכון מוגבר ללקות במחלות לב וכלי דם[8].

למשקל הגוף יש השפעה גדולה על הסיכון לפתח מחלות לב, אך השפעתו על רמת הכולסטרול קטנה יחסית. במטופלים בעלי עודף משקל משמעותי, ירידה של 10 ק"ג במשקל מביאה לירידה של כ-8 מ"ג לד"ל ברמת ה-LDL-כולסטרול[9].

צריכה של סיבים תזונתיים, ובעיקר סיבים תזונתיים מסיסים (המצויים למשל בשעועית, בשיבולת שועל, בשעורה ובפירות ובירקות שונים), מסייעת בהפחתת ספיגת הכולסטרול במעי ובהורדת רמת הכולסטרול בדם[10].

צריכה של חלבון סויה עשויה אף היא לתרום להורדה מסוימת של רמת הכולסטרול בדם. מספר מטה-אנליזות הראו כי צריכה של 50-30 גרם ליום של חלבון סויה עשויה להביא לירידה של 5-3 אחוזים ברמת ה-LDL-כולסטרול[11].

כדי להשיג את התועלת הגדולה ביותר בהורדת רמת הכולסטרול ובמניעת מחלות לב יש לאמץ תבניות תזונתיות כוללות, המכילות רבים מהמרכיבים שהוזכרו עד כה.

ה-Therapeutic Lifestyle Change Diet המומלצת על ידי רשויות הבריאות האמריקאיות מתבססת על שמירה על משקל גוף תקין, צריכה של שומנים רוויים במידה של לא יותר מ-7% מהתצרוכת הקלורית, הימנעות מצריכה של שומני טראנס, צריכה של עד 200 מ"ג ליום של כולסטרול וצריכה של 25-10 גרם ליום של סיבים מסיסים ותוספת פיטוסטרולים. תזונה זו עשויה להביא לירידה של 30-20 אחוז ברמת ה-LDL-כולסטרול[1].

דיאטת Portfolio המתבססת על עקרונות דומים, היא צמחונית בעיקרה ויכולה להביא לירידה של עד 35% ברמת ה-LDL-כולסטרול[12].

התזונה הים תיכונית מתאפיינת בצריכה גבוהה של פירות וירקות, של שומנים חד-בלתי רוויים (בעיקר שמן זית) כמקור השומן העיקרי, צריכה מתונה של דגים, עוף ומוצרי חלב דלי שומן, צריכה נמוכה של בשר בקר וביצים ושתיית כמות מתונה של יין. בתזונה זו השומן מהווה כ-35-25 אחוז מסך הצריכה הקלורית, אך השומן הרווי מהווה כ-8% בלבד מהצריכה הקלורית[13]. במחקר גדול שבוצע בארץ על ידי פרופ' איריס שי וחבריה, נמצא כי בהשוואה לתזונה דלת שומן בעלת תכולה קלורית דומה, התזונה הים תיכונית הביאה לירידה גדולה יותר במשקל וברמת הטריגליצרידים וה-LDL-כולסטרול, לירידה דומה בלחץ הדם ולעלייה דומה ברמת ה-HDL-כולסטרול[14].

תוספי תזונה

התוסף העיקרי היכול לסייע בהורדת רמת הכולסטרול הוא הפיטוסטרולים. פיטוסטרולים הם סטרולים בעלי מבנה דומה לזה של כולסטרול, המצויים באופן טבעי בשמנים שונים ממקור צמחי. כמותם בדיאטה מערבית ממוצעת היא 800-400 מ"ג ליום[15]. פיטוסטרולים מעכבים את ספיגת הכולסטרול בעד 50% על ידי תחרות על המקום במיצלות המעורבות, שיצירתן דרושה לספיגת כולסטרול על ידי תאי המעי הדק. פיטוסטרולים יכולים להוריד את רמת ה-LDL-כולסטרול ב-15-10 אחוזים, אך המינונים הדרושים לשם כך הם של 3-2 גרם ליום[16]. קשה מאוד לצרוך כמות כזו בדיאטה, ולכן בדרך כלל יש צורך במתן שלהם כתוספים (למשל כיוגורט מועשר או בטבליות). פיטוסטרולים מסייעים בהורדת רמת הכולסטרול גם במטופלים המקבלים סטטינים (Statins). כאשר התזונה אינה מכילה מספיק סיבים תזונתיים מסיסים או חלבון סויה, אפשר לצרוך אותם כתוספים.

חומצות שומן מסוג אומגה 3 עשויות לסייע בהורדת רמת הטריגליצרידים, אך הן אינן מורידות את רמת ה-LDL-כולסטרול, ועשויות אף להעלותה מעט[17].

מתן תוספים אחרים המתיימרים לסייע בהורדת רמת LDL-כולסטרול אינו נתמך בעדויות מחקריות מוצקות.

פעילות גופנית

לפעילות גופנית חשיבות גדולה במניעת מחלות לב וכלי דם, אך השפעתה על רמת הכולסטרול אינה גדולה. פעילות גופנית אירובית במשך 120 דקות בשבוע יכולה להביא לירידה של כ-4 מ"ג לד"ל ברמת ה-LDL-כולסטרול, ולעלייה של כ-2 מ"ג לד"ל ברמת ה-HDL-כולסטרול[18]. שילוב של פעילות גופנית עם תזונה דלה בשומן רווי ועשירה בסיבים תזונתיים ופיטוסטרולים מביא לתוצאות טובות אף יותר[19].

שילוב תוזנה ופעילות גופנית

להורדת רמת הכולסטרול באמצעים לא תרופתיים יש חשיבות גדולה בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם. התערבויות רבות יכולות לסייע בכך, אך השפעתו של כל גורם בפני עצמו אינה גדולה. לעומת זאת, שילוב של תזונה כוללת מתאימה ופעילות גופנית יכול להיות בעל השפעה גדולה. במחקר גדול שפורסם בשנת 2013, בקרב למעלה מ-7,000 מטופלים בסיכון גבוה לפתח מחלת לב, אימוץ של תזונה ים תיכונית הביא לירידה של כ-30% בסיכון לפתח אירועים קרדיו-וסקולריים[20].

לכן, אימוץ אורח חיים בריא חיוני לכלל האוכלוסייה, בכל רמות הסיכון. עם זאת, במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה, למשל אלה הסובלים ממחלת לב, מחלה טרשתית אחרת או סוכרת, אין די בכך ויש צורך בטיפול תרופתי.

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 NCEP Expert panel on detection, evaluation, and treatment of high blood cholesterol in adults (Adult Treatment Panel III) final report. Circulation. 2002;106:3143
  2. 2.0 2.1 Task Force for the management of dyslipidaemias of the European Society of Cardiology (ESC) and the European Atherosclerosis Society (EAS). ESC/EAS Guidelines for the management of dyslipidaemias: the Task Force for the management of dyslipidaemias of the European Society of Cardiology (ESC) and the European Atherosclerosis Society (EAS). Eur Heart J. 2011;32:1769-818
  3. Mensink RP, Zock PL, Kester ADM, Katan MB. Effects of dietary fatty acids and carbohydrates on the ratio of serum total to HDL cholesterol and on serum lipids and apolipoproteins: a meta-analysis of 60 controlled trials. Am J Clin Nutr. 2003;77:1146-1155
  4. Woodside JV, Kromhout D. Fatty acids and CHD. Proc Nutr Soc. 2005;64:554-564
  5. Mozaffarian D, Aro A, Willett WC. Health effects of trans-fatty acids: experimental and observational evidence. Eur J Clin Nutr. 2009;63:S5-21
  6. Mozaffarian D, Katan MB, Ascherio A, et al. Trans fatty acids and cardiovascular disease. N Engl J Med. 2006;354:1601-1613
  7. McNamara DJ. The impact of egg limitations on coronary heart disease risk: do the numbers add up? J Am Coll Nutr. 2000;19(5):540S-548S
  8. Rong Y, Chen L, Zhu T, et al. Egg consumption and risk of coronary heart disease and stroke: dose-response meta-analysis of prospective cohort studies. BMJ. 2013;346:e8539
  9. Dattilo AM, Kris-Etherton PM. Effects of weight reduction on blood lipids and lipoproteins: a meta-analysis. Am J Clin Nutr. 1992;56:320-328
  10. Theuwissen E, Mensink RP. Water-soluble dietary fibers and cardiovascular disease. Physiol Behav. 2008;94:285-292
  11. Sacks FM, Lichtenstein A, Van Horn L, et al. Soy protein, isoflavones, and cardiovascular health: an American Heart Association science advisory for professionals from the nutrition committee. Circulation. 2006;113:1034- 1044
  12. Kendall CW, Jenkins DJ. A dietary portfolio: maximal reduction of low-density lipoprotein cholesterol with diet. Curr Atheroscler Rep. 2004;6:492-498
  13. Willett WC, Sacks F, et al.Mediterranean diet pyramid: a cultural model for healthy eating. Am J Clin Nutr. 1995;61:1402S-6S
  14. Shai I, Schwarzfuchs D, et al. Weight loss with a low-carbohydrate, Mediterranean, or low-fat diet. N Engl J Med. 2008;359:229-41
  15. Kris-Etherton PM, Hecker KD, Andrea Bonanome A, et al. Bioactive Compounds in Foods: Their Role in the Prevention of Cardiovascular Disease and Cancer. Am J Med. 2002;113(9B):71S-88S
  16. Grundy SM. Stanol Esters as a Component of Maximal Dietary Therapy in the National Cholesterol Education Program Adult Treatment Panel III Report. Am J Cardiol. 2005;96(suppl):47D-50D
  17. Schmidt EB, Kristensen SD, De Caterina R, et al.The effects of n-3 fatty acids on plasma lipids and lipoproteins and other cardiovascular risk factors in patients with hyperlipidemia. Atherosclerosis. 1993;103:107-121
  18. Halbert JA, Silagy CA, Finucane P, et al. Exercise training and blood lipids in hyperlipidemic and normolipidemic adults: a meta-analysis of randomized, controlled trials. Eur J Clin Nutr. 1999;53:514-522
  19. Varady KA, Jones PJ. Combination diet and exercise interventions for the treatment of dyslipidemia: an effective preliminary strategy to lower cholesterol levels? J Nutr. 2005;135:1829-1835
  20. Estruch R, Ros E, Salas-Salvado J, et al. Primary Prevention of Cardiovascular Disease with a Mediterranean Diet. N Engl J Med. 2013;368:1279-90


פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, יולי 2013, גיליון מס' 176, מדיקל מדיה


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר רפי ביצור, ד"ר חופית כהן, ד"ר יהודה קמרי, פרופ' דרור חרץ, מרכז שטרסבורגר לליפידים, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר