כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק כישלון לשגשג במבוגרים קשישים - FTT - failure to thrive in elderly adults
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| כישלון לשגשג במבוגרים קשישים | ||
|---|---|---|
| FTT - failure to thrive in elderly adults | ||
| יוצר הערך | ד"ר אלה קגן 
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – כישלון לשגשג
כישלון בשגשוג (FTT), תסמונת של זקנים המתגוררים בקהילה, ידועה גם בשם "מצטמק", מתיש או תשישות בשלב סופי. המכון הלאומי להזדקנות מתאר כישלון בשגשוג (FTT) כתסמונת של ירידה במשקל, ירידת בתיאבון, תזונה לקויה וירידה בתפקוד המלווה לעתים קרובות בהתייבשות, בתסמיני דיכאון, בליקוי תפקוד המערכת החיסונית ורמות כולסטרול נמוכות.
רבים מסימני ה-FTT בעצם אופייניים לתשישות (Frailty). ה-FTT משמש זה זמן רב ברפואת ילדים כדי לתאר תינוקות שאינם מסוגלים לעלות במשקל וסובלים מליקויים התפתחותיים פיזיולוגיים וקוגניטיביים ותסמיני דיכאון. ילדים בעלי FTT לא השיגו רמה תפקודית צפויה, ואילו זקנים הסובלים מ-FTT אינם מסוגלים לשמור על המצב התפקודי שלהם. FTT הוא נקודת אמצע בין עצמאות ומוות לאורך רצף תפקודי גריאטרי, הקרוב יותר לתלות מלאה ולמוות.
מטרת ההערכה וההתערבות בקרב מטופלים בעלי FTT היא לזהות גורמים בני שינוי כמו שיפור בתזונה או טיפול בזיהום שעלולים להוביל למוות בטרם עת, תוך התחשבות במשאלות המטופל ומשפחתו.
בשל הקושי להגדיר באופן מדויק את ה-FTT כתסמונת בפרקטיקה קלינית מבחינת נתונים כמו שכיחות, אפידמיולוגיה ותוצאות, הפתוגנזה אינה ידועה.
מרכיבי FTT
כישלון בשגשוג עשוי להיחשב כתוצאה מאינטראקציה של שלושה מרכיבים: תשישות פיזית, מוגבלות פיזית וליקוי בתפקוד הנוירו-פסיכיאטרי.
גורמי סיכון משמעותיים שתורמים להתפתחות תסמונת זו הם: מחלות רקע כמו מחלת ריאות כרונית, אי ספיקת לב, סוכרת, שינויים ניווניים בפרקים, מחלות שאתיות וכדומה; טיפול תרופתי ואינטראקציה בין תרופות; גורמי סיכון פסיכולוגיים כמו בדידות, אבל, ירידה בהכנסות, התעמרות בקשיש.
תכונת מפתח שחייבת להיות נוכחת בכישלון בשגשוג היא תשישות. היא מתבטאת בירידה במשקל, חוסר תזונתי וליקוי בתפקוד הפיזי. אין צורך שיתקיימו כל הגורמים הללו כדי להגדיר מצב של ירידה בתפקוד ככישלון בשגשוג. התשישות היא מרכיב חשוב ביותר ב- FTT.
לפי אחת ההגדרות צריכים לחול 3 מתוך 5 סימנים: ירידה במשקל; עייפות יתר; חולשה, ירידה בכושר האחיזה והליכה אטית והידרדרות בפעילות פיזית. לפי הגדרה אחרת צריכים לחול 2 מתוך 3 סימנים: ירידה של 5% ממשקל הגוף במשך שנתיים; אי מסוגלות לקום 5 פעמים באופן רציף בלי לאחוז בידיות הכיסא; תשובה שלילית לשאלה "האם את/ה מלא/ה באנרגיה".
באופן טבעי במהלך הזדקנות נורמלי הירידה במשקל מזערית (איבוד המשקל הוא בערך 2-0.1.0 ק"ג בקרב אנשים מעל גיל 70). הסיבה היא עלייה ביחס בין שומן למסת גוף רזה ושינויים פיזיולוגיים אחרים כמו ירידה בחוש הריח שגורמת לאובדן תיאבון ואיבוד משקל.
מטופלים בעלי השמנת יתר יכולים לפתח גם תשישות ויש לשים לב שאפילו אם אין ירידה במשקל בקרב אנשים אלו צריך לברר אם יש תסמינים או גורמים לתת-משקל.
החמרה בתפקוד הנוירו-מוסקולרי היא אחד מסימנים רבים של תשישות ומתבטאת בהפחתה במסת וכוח שריר (Sarcopenia) ובירידה בנפח נשימה מאולצת (Forced expiratory volume). כל אלה פוגעים ברזרבות הפיזיולוגיות.
הערכה כללית
הגישה למטופל כוללת בירור היסטוריה רפואית מקיפה ובדיקה גופנית כולל בדיקות מעבדה ובדיקות רדיולוגיות.
- היסטוריה רפואית: יש לאסוף מהמטופל, ממשפחתו, ממטפלים או מגורמים אחרים. היא צריכה לכלול המידע הבא. יש לקבל מידע לגבי מחלות רקע, תרופות במרשם ותוספי מזון וצריכת משקאות חריפים. יש לבצע סקירת מערכות מקיפה לסימפטומים חדשים ו/או לשינוי בישנים; הערכת מוגבלות כולל ליקו״ שמיעה וראייה; לברר האם קיימות הפרעות ניידות; נפילות חוזרות; לברר גורמים לבעיות תזונתיות וירידה במשקל; לבדוק סימנים אופייניים למחלות זיהומיות כרוניות ולערוך גורמי סיכון לכאבים מוסקולוסקלטליים; בעיות סוציאליות; הזנחה והתעמרות בקשיש; קשיים בבליעה; בעיות תזונתיות.
- כמו כן יש לברר אצל המטופל וקרובי משפחתו ומטפליו מתי הופיעו סימנים חדשים ומהלך התפתחותם.
- בדיקה פיזיקלית כוללת מעקב אחר לחץ דם, דופק, סימני אורטוסטטיזם; משקל BMH; בדיקת ראייה ושמיעה כי פגיעה בהן יכולה לגרום לתחושת בידוד חברתי; בריאות הפה והשיניים; לבדוק סימני אי ספיקת לב; גושים בשדיים; גושים או ממצאים אחרים בבדיקת בטן; מצב העור; הערכת הליכה, תנועתיות בגפיים, שיווי משקל וכדומה. חשוב לעשות הערכה מנטלית ואפקטיבית וכן סקירה לדיכאון.
- בדיקות מעבדה כוללות ספירת דם; כימיה, כולל תפקודי כליות; אלקטרוליטים; תפקודי כליות; תפקודי TSH; בדיקת שתן; שקיעת דם; PPD לשלילת שחפת. בדיקה של רמות ויטמין B12, D, סידן וזרחן. חשוב גם לברר רמת אלבומין ורמת כולסטרול כי רמות אלה הן הסמנים המובהקים ביותר לתת-תזונה.
גישה טיפולית
ברגע שנעשית אבחנה של כישלון בשגשוג, תוחלת החיים של החולה מוערכת על בסיס גיל ומחלות רקע. רופאים אינם אמורים לנסות לתקן מצבים בלתי הפיכים אם זה לא משפר את איכות ח״ המטופל ולא ישפיע על תוחלת חייו של המטופל. ניתוח סיכון מול תועלת והחלטה רפואית משותפת עם המטופל ובני משפחתו חשובים. במקרה של מצב רפואי בלתי הפיך מומלץ ליזום צעדים פליאטיביים להקלת הכאב.
הגישה הטיפולית צריכה להיות רב-מקצועית ומערכתית: יש לערב לא רק רופאים, אחיות אלא גם קלינאית תקשורת, דיאטנית, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, עובדות סוציאליות, ולא פחות חשוב גם לערב משפחה ונותני טיפול אחרים.
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אלה קגן - גריאטרית, מחוז דרום, שירותי בריאות כללית