האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

מחלות השד בילדות ומתבגרות - היבטים כירורגיים - Breast disorders in children and adolescents - surgical aspects

מתוך ויקירפואה
כותרתשד.jpg
עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של השד
 


הפרעות בהתפתחות השדיים

כבר בשלב מוקדם מאוד בילודים ניתן לראות הגדלה חד או דו-צדדית של השדיים המלווה לעיתים בהפרשה שקופה או עכורה. ממצאים אלה נגרמים עקב גירוי רקמה השד על ידי האסטרוגן האימהי ונעלמים בהדרגה.

הפרעות מולדות

פטמות עודפות (Polythelia) - מופיעות ב-2% לערך מהאוכלוסיה, והן עשויות להופיע בכל מקום לאורך קווי החלב.

רקמת שד נוספת (Polymastia) יכולות ללוות מצבים של פטמות עודפות. לעתים נדירות מופיעות באיזורים בלתי שכיחים, במספר נשים במשפחה אחת , חד או דו-צדדית ואף עלולים להפוך לתסמיניים בזמן הנקה. קיים קשר בין פטמות מרובות לשינויים בכליות ותפקודן, לכן מומלץ לבצע US כליות לבנות אלה.

א-סימטריה

תלונות על הבדל בגודל השדים נפוצות מאוד בקרב מתבגרות. בשלבי התפתחות ראשונים, קורה שניצן השד מופיע תחילה באופן חד-צדדי, כהתבלטות של רקמה רגישה וגרנולומות. בכל מקרה יש לבדוק את השדים ולשלול אפשרות של גוש או כיסה בשד. כ-25% מהנערות עם אי סימטריה בשד, תשארנה עם ממצא זה לאחר גיל 18 (תמונה 15.12).

תמונה 15.12: אסימטריה בין השדים

לעתים קוטרי השדים הם קטנים, אולם העטרה והפטמה מפותחות ביותר ובולטות (Tuberous breast). מצב זה נגרם ככל הנראה מנטילת הורמונים הניתנים כטיפול במצבי כשל שחלות מוקדם, מהפרשה בלתי תקינה של הורמון GnRH או מבעיה ביצירת השחלות (Gonadal dysgenesis). הטיפול הוא ניתוחי - הגדלת השד - אולם רק לאחר שהשד סיים את התפתחותו.

חוסר התפתחות של השדיים

ברוב המתבגרות בעלות השדיים הקטנים, ובנוכחות שאר סמני התפתחות תקינים, אין צורך בהתערבות מלבד עידוד. יש להמתין עד סוף תקופת התפתחות השד, וברוב הנערות הבעיה נפתרת ללא התערבות. כאשר השד לחלוטין אינו מתפתח או כאשר מתווסף לכך חוסר התפתחות של שאר סמני המין המשניים, יש לבדוק האם מדובר בחוסר מלידה של רקמה בלוטנית (Amastia), בעיה מערכתית כמו: תת תזונה, מחלת קרוהן, תת תריסיות, טיפול בהקרנות, היפרפלזיה של יותרת הכליה (אדרנל), חוסר התפתחות גונדלית או מצבים נדירים של חוסר ב-17 אלפא הידרוקסילאז. חוסר מלא של הפטמות הוא נדיר ביותר ועשוי להיות קשור בהיעדר מוחלט של רקמת שד.

התפתחות יתר של השדיים

היפרטרופיה (Hypertrophy) של השדיים מופיעה בסמוך לתקופת הופעת המחזור ומתאפיינת בגדילת יתר של השדיים עד לממדים העלולים לגרום לכאבי גב וצוואר לאי נוחות בשדיים, לעקמת ובעיות אסתטיות, ולהפרעות בפעילות הגופנית (תמונה 15.12). יש דיווחים על התפתחות יתר של השדים במשפחות ובנערות הסובלות מבולמיה נרבוזה. גלולות למניעת הריון עלולות להחמיר מצב זה. גושים כמו פיברואדנומות או לימפומה, גורמים להגדלה שד חד-צדדית. יש לעקוב אחר הנערות עד הפסקת הצמיחה של השדיים ורק אז לשקול ניתוח להקטנת השד. טיפול בפרוגסטרון בהמשך לניתוח עשוי למנוע הגדלה נוספת של השד ואת הצורך בניתוח נשנה. נערות עם שדיים גדולים לוקות לעתים בזיהום מקנדידה תחת לקפל השדיים. הטיפול המומלץ הוא משחות נגד פטריות ושמירה על יובש מקומי.

תמונה 16.12 : היפרטרופיה ענקית של השדיים
Hypertrophia1612a.png Hypertrophia1612b.png

כאבי שדיים

רגישות קלה באזור השדיים מופיעה: לפני תחילת המחזור החודשי, בשדיים עם שינויים פיברוציסטיים, בעקבות אימונים גופניים ובתחילת הריון. כאבים עזים בשדיים אינם שכיחים במתבגרות בריאות. קיימים דיווחים סותרים על הקשר בין תזונה (Diet) נטולת קפאין לבין כאבי שדיים. בכאבי שדיים במתבגרות יש לטפל שמרנית, מומלץ ללבוש חזייה תומכת ונוחה, טיפול במשכך-כאב מקבוצת ה-NSAIDS, הימנעות מצריכת קפאין ושימוש בטבליות של Primrose oil‏ 1 גר' X‏ 3 ליום במשך שלושה חודשים מביא להקלה משמעותית בכאב.

הפרשה מהפטמות

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבהפרשה מהפטמה


הפרשה מהפטמות בשנות העשרה אינה שכיחה. הפרשה חלבית (גלקטוריאה) יכולה להופיע בהריון, הנקה או לאחר הפלות, תת תריסיות, אי ספיקת כליות כרונית, במצבי היפרפרולקטינמיה או כתוצאה מנטילת תרופות. בנערות עם הפרשה חלבית מהפטמות יש לבדוק גם הפרעות אחרות בהתפתחות, אל-וסת ראשוני או שניוני, תלונות של כאבי ראש או הפרעות בראיה שיכולות להצביע על אדנומה בהיפופיזה. הפרשה מפטמה יכולה להופיע בהרחבת צינוריות החלב (Duct-ectasia) או בפפילומה תוך צינורית. הפרשות יכולות להיות מעכורות ועד דמיות.

דלקות שד

ראו גםדלקת השד - Mastitis

דלקות של השד שכיחות יותר בקרב נשים מניקות. בנערות שאינן מניקות מהוות הדלקות כ-4% ממחלות השד. מקור הדלקות בלא מניקות יכול לנבוע מזיהומי עור, כיסיות אפידרמליות, גופים זרים, חבלות עקב יחסי מין, תלישת שער או ניקוב הפטמה (Piercing). דלקות שד ניתן לראות גם בתינוקות (תמונה 17.12)

תמונה 17.12: אבצס בשד בתינוקת

הטיפול המומלץ הוא אנטיביוטיקה. בחלק קטן מהחולות שאינן מגיבות לאנטיביוטיקה יש צורך בניקוז כירורגי של המורסה .(תמונה 18.12)

תמונה 18.12: אבצס בשד
משמאל -האבצס, באמצע- חתך לניקוז, מימין- ניקוז
Abscess1812a.png Abscess1812b.png Abscess1812c.png

ספורט

נערות העוסקות בספורט תחרותי עלולות ללקות ברגישות ובכאב בפטמות כתוצאה מחיכוך בבגדים. מומלץ על לבישת חזייה ללא תפרים ותחבושות להגנה מקומית. נערות הרוכבות על אופניים עשויות להתלונן על רגישות לקור, אי נוחות וכאב. לנערות אלה ממליצים על לבוש עליון חסין רוח ובגדים צמודים חמים.

חבלות

חבלות כתוצאה מתאונות, ספורט או יחסי מין תוקפניים, עלולות לגרום לרגישות או להופעת גוש רגיש למשך שבועות בשד. הגושים נגרמים עקב המטומות ונמק שומני. גושים כאלה הנשארים תקופה ארוכה לאחר החבלה דורשים ביופסיה לשלילת נגע אחר.

גושים בשד

גושים בשד במתבגרות אינם שכיחים. ב-70% מהנערות נמצא פיברואדנומות, ב-20% שינויים פיברוציסטיים ורק ב-0.9% שאתות ממאירות. פיברואדנומות מופיעות כגוש בודד או מספר גושים ניידים, חלקים ואובליים המוגדרים היטב ב-US ולרוב דורשים מעקב בלבד (ראה פיברואדנמות במחלות שד שפירות). שאתות מסוג Phylloides הן נדירות, לרוב שפירות ועשויות להופיע בגיל ההתבגרות ולחקות סימנים של פיברואדנומות. מיעוט השאתות הללו ממאירות ודורשות כריתה בשוליים רחבים ומעקב. האבחנה בין השאת השפירה לממאירה היא פתולוגית. נדרשת בדיקה של כל הגוש מכיוון שבחלקים ממנו נראה מראה שפיר בעוד בחלקים אחרים מראה של אטיפיה ותאים רבים בשלבי חלוקה שונים. שינויים פיברוציסטיים קשורים בעיקר בכאבי שדיים, אולם יכולים להופיע כגושים המשתנים עם המחזור החודשי ודורשים מעקב בלבד.

סרטן השד

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסרטן השד

ממאירות בשד היא נדירה ביותר בגילאי ההתבגרות, ומופיעה לרוב כגרורה ממקור אחר: רבדומיוסרקומות ולימפומות הודג'קין או שאינן הודג'קין. השכיחות בנערות קשורה בסרטן שד משפחתי ובנשאות גנטית. גוש קבוע שאינו נסוג מצריך בדיקת US על מנת להבדיל בין ציסטות לגוש מוצק. במידה והגוש מוצק, נבצע ביופסיה במחט רק אם הגוש גדל או המאפיניים ב- US מעוררים חשד לממאירות. הטיפול הוא כמו בנשים בוגרות (ראו ערך על סרטן השד). בנערות קיימת שכיחות גבוהה של נגעים דו-צדדיים ומוקדים מרובים באותו השד. שיעור החזרות לאחר כריתה משמרת שד הוא גבוהה משמעותית ביחס לנשים.

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא