מחלות עור בהיריון - Skin conditions during pregnancy

הדפס

מחלות עור בהיריון
Skin conditions during pregnancy
יוצר הערך	דר' מאור ממן

בהקשר של מחלות עור בהיריון ניתן להתייחס לתופעות עוריות תקינות כגון היפרמלנוזיס (Hypermelanosis), כתמי היריון (Chloasma, ‏Melasma), סימני מתיחה (Striae distensae) וכדומה, הפרעות עוריות כגון גרד והרפס של היריון ומחלות עור טרום היריון.

תופעות עוריות בהיריון

• כתוצאה מהגדלה של האונה האמצעית (Intermediate lobe) של בלוטת יותרת המח (Hypophysis), רואים עליה בהפרשת הורמון מגרה מלנוציט (MSH, ‏Melanocyte Stimulating-Hormone) החל משבוע 8 להיריון
  • היפרמלנוזיס: ב-90% ניתן לראות התכהות של העור עקב שקיעת מלנין בדרמיס (Dermis) ובעילית העור (Epidermis). התופעה שכיחה יותר בבעלות שיער חום (Brunette), כנראה בגלל שאסטרוגן מעודד יצירת מלנין (Melanogenesis). תהליך זה קורה בעיקר באזורים של צִבְעָנוּת-יֶתֶר (Hyperpigmentation) כמו הפטמה, הטבור וחיץ הנקבים (Perineum)
  • כתמי היריון: צבענות-יתר של הפנים מתרחשת בחצי מההריונות (70% לפי Gabbe). מוחמרת על ידי קרינה על-סגולה שמגבירה יצירת מלנין, וכן גלולות למניעת היריון יכולות להחמיר את כתמי ההיריון. יכולה להיגרם גם כתוצאה ממחלת כבד ומפעילות יתר של בלוטת התריס
  • בשליש מהנשים יצירת מלנין בעור ממשיכה עד 10 שנים אחרי הלידה
  • נבוסים (Nevus): אינם גדלים או מתכהים בהיריון, ואינם עוברים התמרה סרטנית בהיריון. לפי Gabbe, חלקם גדלים במהלך ההיריון ונקראים מלנוזיס נבי (Melanosis nevi)
• שיער: בהיריון, שלב הגדילה (Anagens) מתארך יחסית לשלב המנוחה (Telogen). האסטרוגן מאריך את שלב הגדילה והאנדרוגנים (Androgens) גורמים לגדילת זקיק השערה, בעיקר בפנים. לאחר הלידה ההשפעה נעלמת
  • נשירת שיער על בסיס כרוני (Telogen effluvium): זהו איבוד פתאומי של השיער החל מ- 1-4 חודשים אחרי הלידה. קצב איבוד השיער הנו פי 3 מהנורמה, בכמות של 100 שיערות ביום. מתרחש כתוצאה מכך שיותר שערות נכנסות לשלב המנוחה מאשר לשלב הגדילה בהשפעת האסטרוגן. התהליך חולף מעצמו (Self-limited) והשיער צומח חזרה תוך 6-12 חודשים
  • שַׂעֲרָנוּת (Hirsutism) קלה: מתרחשת בהיריון ולרוב בפנים, חולפת מספר חודשים אחרי הלידה. אם מלווה בזכרור (Masculinization), יש לחפש מקור חיצוני לאנדרוגנים כמו גידול יותרת הכליה או לוטאומה (Luteoma)
• ירידה בתנגודת כלי הדם ההיקפיים מגבירה את זרימת הדם בעור. ניתן לראות אנגיומה עכבישית (Spider angioma) ב-2/3 מהנשים לבנות העור וב- 10% מהנשים שחורות העור. אנגיומה עכבישית נסוגה אחרי הלידה, ויכולה להתרחש גם במחלת כבד מאסטרוגן
• סימני מתיחה: מופיעים ב-90% מהנשים. נגרמים כתוצאה ממתיחה ומהשפעה של אסטרוגן וקורטיקוסטרואידים שגורמים לקריעה של קולגן בעור
• אודם בכפות הידיים (Palmar erythema): מופיע ב- 2/3 מהנשים לבנות העור וב- 1/3 מהנשים שחורות העור
• גידול כלי הדם הנימיים (Capillary hemangioma) נראה ב- 5% מהנשים
  • דלקת חניכיים של היריון (Pregnancy gingivitis): מתרחשת כתוצאה מגדילת נימים בחניכיים, נקראת גם אפוליס של היריון (Epulis of pregnancy)

הפרעות עוריות (Dermatosis)

באופן כללי, 1.6% מהנשים בהיריון סובלות מגרד משמעותי.

3 הפרעות עוריות אופייניות להיריון: עימדון מרה (Cholestasis)‏, גרד ותפרחות בהיריון (PUPP, ‏Pruritic Urticarial Papules and Plaques of pregnancy) והרפס של היריון (Herpes gestationis).

גרד ההיריון (Pruritus gravidarum)

אפידמיולוגיה

מופיע ב- 1-2% מההיריונות וב-50% מהנשים עם גרד בהיריון.

קליניקה

גרד ההיריון זוהי צורה קלה יותר של עימדון מרה בהיריון (Cholestasis of pregnancy) שבו יש עליה במלחי מרה ששוקעים בעור, והוא מתחיל בשליש השלישי להיריון.

טיפול

הטיפול בתופעה כולל נוגדי גרד, ו- Ursodeoxycholic Acid. לנשים אלו אין לתת גלולות למניעת היריון.

פרוגנוזה

גורם לתחלואה מסב-לידתית (Perinatal morbidity) מוגברת וחוזר בהיריונות הבאים.

גרד ותפרחות בהיריון

אפידמיולוגיה

שכיחות התופעה עומדת על ‏0.25-1% ומדובר בהפרעה העורית הקשורה להיריון השכיחה ביותר. נקראת גם PEP ‏(Polymorphic Eruption of Pregnancy). שכיחותה בהריונות ילוד יחיד (Singleton) הנה 1:200, ו- 8:200 בהריונות תאומים.

אטיולוגיה

בביופסיה של הנגעים ניתן לראות הסננה של לימפוציטים (Lymphocytes) סביב כלי הדם (Perivascular) עם אאוזינופילים (Eosinophils). בניגוד להרפס של היריון, כאן אין משקעי משלים או אימונוגלובולין G ‏(IgG, ‏ Immunoglobulin G).

קליניקה

תופעה זו מתחילה בשליש השלישי להיריון, לרוב מתחילה בבטן באזור סימני המתיחה, אך לא באזור הטבור. הנגעים מתפשטים לישבן, לירכיים ולגפיים. לפי Gabbe ‏70% מהיולדות ילדו בן. ב- 40% מהמקרים, מרכיב האורטיקריה שולט, ב- 45% שולט מרכיב האדמנת (Erythema) וב- 15% שניהם. הפנים אינן מעורבות לרוב. התופעה שכיחה יותר בנשים שלא ילדו (Nullipara) ולרוב לא חוזרת בהריונות הבאים. אין השפעה על תחלואה או תמותה עוברית.

טיפול

הטיפול כולל משחות סטרואידים, אנטיהיסטמינים ולפעמים סטרואידים במתן פומי. ברוב המקרים הנגעים נעלמים מיד לפני הלידה או מספר ימים אחרי הלידה. ב- 15-20% הפריחה ממשיכה 24 שבועות אחרי הלידה.

גרד של היריון (Prurigo of pregnancy,‏ Papular eruption of pregnancy)

אפידמיולוגיה

זהו מצב לא נפוץ המתרחש ב- 1:300-1:2400 מהנשים.

אטיולוגיה

בביופסיה של הנגעים ישנה הסננה של לימפוציטים סביב כלי הדם.

קליניקה

בגרד של היריון מופיעות חטטיות (Papules) שמזכירות גרדת (Scabies), ללא שלפוחיות (Vesicles). לרוב הנגעים מופיעים באזורים הפושטים (Extensor) של הגפיים. הנגעים מופיעים בשבוע 25-30 (סוף השליש השני תחילת השלישי להיריון) ונעלמים 3 חודשים אחרי הלידה.

טיפול

הטיפול כולל אנטיהיסטמינים ומשחות סטרואידים.

פרוגנוזה

העובר לרוב לא מושפע, ואין חזרה בהריונות הבאים (גם לפי Gabbe).

הרפס של היריון

נקרא גם (Pemphigoid gestationalis).

אפידמיולוגיה

זהו מצב נדיר, עם שכיחות של 1:10,000.

אטיולוגיה

הרפס של היריון זוהי מחלת נוגדנות עצמית (Autoimmune), כאשר האטיולוגיה למחלה היא נוגדנים מסוג אימונוגלובולין IgG1, שנוצרים כנגד קרום הבסיס (Basal membrane) של עילית העור. קיים מרכיב גנטי. ב-50% מהנשים ניתן למצוא אֶנְגַּדים (Antigens) מסוג HLA-DR3 ‏(Human Leukocyte Antigen) ו- HLA-DR4. (לפי Gabbe, ל-85% יהיה DR3 ול- 45% את שניהם). אנגדים אלה נמצאים גם בזאבת אדמנתית מערכתית, מחלת גרייבס, מחלת השימוטו (Hashimoto's disease), סוכרת מסוג 1 ומחלת אדיסון. ב- 10% מהמקרים יש מחלת גרייבס. המחלה יכולה להתלוות למחלת טרופובלסט (Trophoblast), וכן יכולה לחזור בזמן וסת ועם שימוש בגלולות למניעת היריון (השפעה הורמונלית). בביופסיה נראה הסננה סביב כלי הדם של לימפוציטים, היסטוציטים (Histiocytes) ואאוזינופילים, וכן רואים משקעי משלים ואימונוגלובולין IgG בקרום הבסיס בין הדרמיס לעילית העור.

קליניקה

הרפס של היריון מתחיל מסביב לטבור, כאשר אין נגעים בפנים, בקרקפת או בריריות. הנגעים משתנים מחטטיות ועד שלפוחיות וניתן למצוא שינויים ברירית המעי כמו במחלת הדַּגֶּנֶת (Celiac). שכיח לראות התלקחויות והפוגות במהלך ההיריון. המחלה לרוב פוגעת בולדניות (Multipara) בסוף ההיריון, אך יכולה להופיע מוקדם בהיריון ואף בשבוע ראשון אחרי הלידה (לפי Gabbe‏, 20% יופיעו בשבוע אחרי הלידה).

טיפול

הטיפול באנטיהיסטמינים ובמשחות סטרואידים עוזרים רק במעט מהמקרים. Prednisone ‏במינון של 0.5-1 מיליגרם לקילוגרם ביום, משפר את המצב ומונע הופעת נגעים חדשים. הנגעים המחלימים אינם מצטלקים אך נותרים עם צבענות יתר. יש נשים שפיתחו מצב כרוני שהתפתח לחֹלִי הַבּוּעוֹת (Bullous pemphigoid). יש נשים שהגיעו לטיפול ב- Endoxan ‏(Cyclophosphamide)‏/ Methotrexate‏/ Ciclosporin ואף סינון פלסמה (Plasmapheresis) ואימונוגלובולינים תוך-ורידיים (IVIG, ‏Intravenous Immunoglobulin).

פרוגנוזה

סיבוכי היריון כוללים לידה מוקדמת, לידת מת (Stillbirth) ועיכוב בגדילה התוך רחמית (IUGR, ‏Intrauterine Growth Restriction). נגעים ביילוד יהיו ב- 10% מהעוברים. המחלה נוטה לחזור בהריונות הבאים, בשלב מוקדם יותר ובצורה חמורה יותר.

גַּלֶּדֶת דְּמוּיַת שַׁלְבֶּקֶת (Impetigo herpetiformis)

אפידמיולוגיה

נקראת גם דלקת מגרדת של זקיק השערה בהיריון (Pruritic folliculitis of pregnancy). דלקת זקיק השערה נדירה מאוד, ומדובר בסוג של ספחת (Psoriasis). דווחו רק 24 מקרים בעולם.

אטיולוגיה

בבדיקה הסטולוגית של הנגעים ניתן לראות חורים כמו ספוג, מלאים בנויטרופילים (Neutrophil).

קליניקה

רואים דלקת בזקיק השערה, עם מֻגְלִית (Pustule) מעוקרת (Sterile). המחלה מופיעה בשליש השלישי להיריון, ולרוב ישנה מעורבות של קרומי רירית (Mucous membranes). הנגעים לא מגרדים. סימנים מערכתיים כמו בחילה, הקאה, שלשול, חום, צמרמורת, היפוקלצמיה (Hypocalcemia) והיפואלבומינמיה (Hypoalbuminemia) נפוצים.

טיפול

הטיפול כולל סטרואידים מערכתיים (Systemic) ואנטיביוטיקה למניעת זיהום משני של המוגלית ואלח דם אימהי.

פרוגנוזה

המחלה נמשכת שבועות וחודשים אחרי הלידה, ולפי Gabbe יכולה לחזור בהריון הבא.

מחלות עור לפני ההיריון

• חטטת הפנים (Acne): לא מושפעת על ידי ההיריון. נגזרות חומצה רטינואידית (Retinoic acid) אסורות בהיריון בגלל מפגמיות (Teratogenicity)
• ספחת: משתפרת ב- 50% מהמקרים ומחמירה ב-20% מהמקרים
• שַׁלְפַּחַת (Pemphigus): מחלה עם תמותה של 10% למרות טיפול בסטרואידים. התמותה נגרמת כתוצאה מזיהום בעור
• נוירופיברומטוזיס (Neurofibromatosis): הנגעים יכולים לגדול בגודל ובמספר בזמן ההיריון

ביבליוגרפיה

• Williams 23rd 1185 + + Gabbe ch.3

ראו גם

• לנושא הקודם: תסמונת מעבר דם בין עוברים - Twin to twin transfusion syndrome
• לנושא הבא: זיהום בדרכי השתן בהיריון - Urinary tract infection during pregnancy

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון