כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק תוכניות למניעת סוכרת בישראל - Diabetes prevention programs in Israel
המדריך לטיפול בסוכרת
מאת המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות. עורכים מדעיים: ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז
| המדריך לטיפול בסוכרת | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר אביבית כהן | |
| שם הפרק | תוכניות למניעת סוכרת בישראל | |
| עורך מדעי | ד"ר אביבית כהן, ד"ר עפרי מוסנזון, פרופסור איתמר רז | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות |
|
| מוציא לאור | The medical group | |
| מועד הוצאה | 2015 | |
| מספר עמודים | 394 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת
העידן הנוכחי של השמנת יתר ותת פעילות גופנית הובילו לעלייה ניכרת בשכיחות מחלות כרוניות נלוות, בייחוד התסמונת המטבולית (Metabolic syndrome), סוכרת וסיבוכיהן[1]. העלויות של הטיפול בסוכרת וסיבוכיה הן עצומות. העלות המשוערכת של הטיפול בסוכרת בשנת 2012 בארצות הברית הייתה 245 מיליארד דולר אמריקאי[2]. מאמצים רבים מושקעים על ידי מדינות ברחבי העולם למניעת סוכרת.
מאמצים אלו מכוונים בשתי רמות:
- ברמת האוכלוסייה בסיכון - אוכלוסייה הסובלת מטרום סוכרת
- ברמת כלל האוכלוסייה - עידוד אורח חיים בריא - תזונה בריאה וביצוע פעילות גופנית על ידי כלל האוכלוסייה
קיימות תוכניות רבות, לאומיות ובינלאומיות, למניעת סוכרת באוכלוסייה בסיכון והן נידונות בערך "הגישה הטיפולית בטרום סוכרת".
סקר ה- INHIS II (Israel National Health Interview Survey) נערך בשנים 2009-2007 וכלל אוכלוסייה מייצגת של 10,331 משתתפים בגילאי 21 ומעלה [3]. בסקר נמצא כי 35.4 אחוזים מהאוכלוסייה סובלת מעודף משקל ו-15.4 אחוזים סובלים מהשמנת יתר. מספרים אלו הם במגמת עלייה בהשוואה לסקר INHIS I אשר נערך בשנים 2004-2003[4] וציין אחוזי עודף משקל והשמנה של 30.4 אחוזים ו-14.4 אחוזים בהתאמה. בסקר שנערך בגני ילדים בישראל נמצא כי 15 אחוזים מהילדים סובלים מעודף משקל[5]. מחקר נוסף אשר השווה נתוני BMI (Body Mass Index) של מתבגרים טרום גיוס אשר נבדקו בשנים 1967 ו-2010 הדגימו כי שכיחות ההשמנה עלתה באופן משמעותי בשנים אלו; בגברים שכיחות ההשמנה עלתה מ-1.38 אחוזים ל-6.33 אחוזים ואילו בנשים נמצאה עלייה מ-0.88 אחוזים ל-5.21 אחוזים[6]. נתונים אלו מצביעים על כך כי מגיפת ההשמנה של העולם המערבי פגעה גם בישראל ויש לפתח תוכניות בכדי לעצור את העלייה בשכיחות ההשמנה, והתחלואה הנלווית אליה.
בסוף שנת 2011 הוגשה הטיוטה הסופית של מיזם "ישראל בריאה 2020" אשר נגע בהיבטים שונים של בריאות הציבור[7].
בגיבוש המסמך השתתפו ועדות מקצועיות רבות אשר כללו אנשי ממשל, ארגוני בריאות, אקדמיה ועוד ואשר חקרו את שכיחות התחלואה, המלצות ישנות, תוכניות קיימות בעולם ויעילותן ונעשו החלטות על יעדים ומיזמים עתידיים. חלק מוועדות המשנה של מיזם זה עסקו במיגור תופעת ההשמנה והסוכרת הנלווית. אלו התמקדו ב:
- מניעה וטיפול בהשמנת יתר
- קידום פעילות גופנית
- עידוד תזונה בריאה
על סמך עקרונות אלו קיבלה ממשלת ישראל החלטה לקידום התוכנית לאורח חיים פעיל ובריא במדינת ישראל. פרטי התוכניות והיעדים המפורטים ניתן למצוא במסמך המקור [8].
ברוח דברים אלו הוגשה מספר פעמים לכנסת הצעת חוק אורח חיים בריא - בשנת 2015 הוגשה על ידי חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי[9] הצעה דומה לאלו אשר הוגשו על ידי חבר הכנסת אמנון כהן בשנת 2013 ועל ידי חברת הכנסת רחל אדטו בכנסת ה-18. עיקרי הצעת החוק כוללים:
- הגדרה של חובת דיווח לכנסת ולממשלה אודות אחוז חולי הסוכרת והסובלים מהשמנת יתר בכלל האוכלוסייה בחלוקה לפי גיל, מין ומגזר. כמו כן, נדרשים משרדי הממשלה לדווח על הפעילויות אשר ביצעו בתחום זה
- תוכניות הסברה אודות תזונה נכונה ופעילות גופנית על ידי קופות החולים
- מתן הטבות לעסק בריא
- הקמת מסלולי הליכה, אופניים, ומתקני כושר פתוחים במסגרת הרשויות המקומיות
- הטמעת אורח חיים בריא בחברות ובמפעלים. מינוי רכז בריאות בכל מקום עבודה גדול מספיק אשר יהיה אחראי על הטמעת אורח חיים בריא במקום העבודה, קבלת החלטות לגבי המזון הנמכר במקום והנגשת הפעילות הגופנית המבוצעת במקום
- הטמעת אורח חיים בריא במוסדות חינוך, החל מגני ילדים וכלה במוסדות להשכלה גבוהה
- הגבלת פרסום מזונות לא בריאים
- סימון תזונתי במסעדות ובתי אוכל
- הגבלת שיווקם של מזונות המזיקים לבריאות ובמקביל מתן תמריצים לחברות המשווקות מזונות בריאים והטלת מיסוי על חברות המשווקות מזונות המזיקים לבריאות
מטרת הצעת חוק זו היא לגעת במידת האפשר בכל ההיבטים של החיים היומיומיים ולהציע לאזרחים כלים באמצעותם ישמור על בריאותם ותינתן להם אפשרות אמיתית להימנע ולהינצל ממגפת הסוכרת וההשמנה.
הצעת חוק זו טרם התקבלה בגרסותיה השונות, אך עם זאת חלק מהעקרונות עליהם היא מושתתת מיושמים כבר בשטח כפי שיפורט להלן.
יישום אמיתי של הצעת החוק מחייב שיתוף פעולה של דיסציפלינות שונות הכוללות:
- רשויות מקומיות
- מקומות עבודה
- מערכת החינוך
- מערכת הבריאות
- תעשיית המזון
- שיווק ותקשורת
- חקיקה
רבים מההדגשים הקיימים בהצעת החוק כבר מיושמים בפועל במקומות שונים במדינת ישראל וישנן תוכניות רבות אשר כבר פועלות בשטח זה מספר שנים. יוצגו חלק מתוכניות אלו.
הפורום הישראלי לאורח חיים בריא[10]
מטרות הפורום הן לעודד אורח חיים בריא ברמה האישית, העירונית והלאומית. הפורום משלב יחסי ציבור יחד עם הפעלה של עיריות, גופים ממשלתיים וגופים עסקיים במגמה לשנות את סדרי העדיפויות הקיימים בחברה. פרופסור איתמר רז, יושב ראש המועצה הלאומית לסוכרת, מוביל פורום זה ובין חבריו ניתן לכלול רופאים, חברי כנסת, ראשי עיריות ודמויות מפתח בחברה הישראלית, כמו גם אנשים וארגונים המעורבים בתעשיית המזון.
הפורום עושה כל שביכולתו לעודד חקיקה בתחום אורח החיים הבריא ונעזר באמצעי פרסום ומדיה חברתית בכדי להגביר את רמת הידע באוכלוסייה ולחנך לנזקים הנובעים מעודף משקל ותת פעילות גופנית. הפרום תומך באיגודים גדולים המעוניינים לקיים אורח חיים בריא בתוכם כגון צבא ההגנה לישראל, אוניברסיטאות או איגודים שונים.
הפורום הקים מיזמים שונים, הבולט שבהם היה הקמת מודל של "עיר בריאה" בעיר אשדוד. בעיר זו הוצאו לפועל תכניות אשר מטרתן יצירת שינוי בר משמעות במודעות הציבורית לאורח חיים בריא. אלו כללו:
- שיפור הנגישות של מתקני פעילות גופנית במקביל להקמת מתקנים בשטחים הציבוריים
- יצירת מסלולי הליכה ומסלולי אופניים ברחבי העיר
- תכניות ייחודיות לאוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים בעיר - האוכלוסייה האתיופית והאוכלוסייה החרדית
- תוכניות ייעודיות לכל קבוצות הגיל - גני ילדים, בתי ספר, סטודנטים, חיילים, מקומות עבודה וגמלאים
- פעילויות משותפות להורים וילדים בימי שישי בגנים הציבוריים בעיר
בעיר זו בלט שיתוף הפעולה של ראש העיריה בקידום המיזמים ותרם רבות להצלחתם
שנת "אורח חיים פעיל ובריא" במערכת החינוך
במהלך השנים 2010-2009 הופעלה בכ-23 גני ילדים ובתי ספר ברחבי הארץ תוכנית לקידום אורח חיים בריא[11], [12]
התוכנית היוותה למעשה פיילוט (Pilot) ונועדה לבחון את ישימות התוכנית ואחוזי הצלחתה. עקרונות התוכנית כללו:
- יצירת סביבה תומכת בריאות במקום הלימודים
- יצירת מחויבות ליעדי תוכנית על ידי כל המעורבים בדבר
- שיתוף תלמידים, הורים, מורים, צוות בית ספר והרשויות המקומיות בגיבוש התוכנית והגדרה יעדיה
- שילוב נושאי בריאות בתוכנית הלימודים
- שילוב סדנאות מעשיות בתוכנית בכדי לאפשר לילדים ליישם את הנלמד מבחינת תזונה ופעילות גופנית
- ניטור של התוכנית תוך כדי ביצועה
תוכנית ההתערבות הראשונית, הפיילוט, נמשכה כ-8-6 חודשים. לא נצפתה ירידה ב- BMI בעקבות ההתערבות, ייתכן שבשל משך הזמן הקצר.
בשנה שלאחר מכן, הורחבה התוכנית לשנת "אורח חיים פעיל ובריא בישראל" [13]. בתי ספר רבים נענו לקריאתו של משרד החינוך להצטרף לתוכנית ולהיות "בית ספר מקדם בריאות". בתי ספר אלו זכו למענק כספי וליווי של וועדת היגוי מטעם משרד החינוך במהלך השנה. נושאים אשר נדונו במהלך הלימודים כללו:
- עקרונות תזונה בריאה
- פירמידת המזון
- הכרות עם תכולת מזונות, ללמוד לקרוא תוויות מזון
- "הכריך הבריא"
- חשיבות אכילה משפחתית משותפת
- צמצום שתיה מתוקה ואכילת ממתקים
- שתיה רבה של מים
- חשיבות פעילות גופנית ושילובה באורח החיים היומיומי
- היבטים של תרבות ומסורת בתזונה
תוכניות ייחודיות נכתבו למגזרים בעלי צרכים מיוחדים כגון המגזר הערבי והמגזר הדתי והחרדי. לבתי הספר ניתנה האוטונומיה להגדיר את התוכנית כהבנתם, וכל בתי הספר נדרשו להציג את יעדיהם ומידת העמידה ביעדים.
במסגרת תוכנית זו, הונחו בתי הספר לפי חוזר משרד החינוך להימנע ממכירת שתיה קלה ומזון שאינו בריא במכונות לממכר מזון בבתי הספר.
רשת ערים בריאות בישראל[14]
רשת ערים בריאות בישראל נוסדה בשנת 1990 כחלק מרשת ערים בריאות בינלאומית, אשר נוסדה על ידי ה-WHO (World Health Organization).
מטרת רשת זו היא להעמיד את נושא הבריאות בראש סדר העדיפויות החברתי, הכלכלי והפוליטי של ראשי הערים.
כרגע חברות ברשת קרוב ל-40 ערים ומועצות אזוריות.
עקרונות ההשתתפות ברשת ערים בריאות כוללים:
- שיתוף פעולה בין הרשות המקומית לבין אישי ציבור בסקטור הפרטי וארגונים התנדבותיים
- איסוף מידע לגבי הרגלי האוכלוסייה, צרכיה, והחסמים המונעים מהתושבים לבצע פעילות גופנית
- ייזום תוכניות המבוססות על המלצות ה-WHO כמו גם על התייעצות עם מומחים מקומיים
- בנית תוכנית מתאר עירונית אשר תעודד פעילות גופנית: הנגשת בתי ספר, פארקים, מרכזי קניות ומקומות עבודה ועידוד הליכה רגלית או נסיעה באופניים ממקום למקום
- על כל תוכנית להציב יעדים, לקבוע מדדים וסדרי עדיפויות ובהמשך להגיע ליישום התוכנית
ביבליוגרפיה
- ↑ Zimmet P, Alberti KG, Shaw J. Global and societal implications of the diabetesepidemic. Nature. 2001 Dec 13;414(6865):782-7.
- ↑ American Diabetes Association. Economic costs of diabetes in the U.S. in 2012.Diabetes Care. 2013 Apr;36(4):1033-46.
- ↑ Israel National Health Interview Survey INHIS-2, 2007–2010: Selected Findings. Israel Center for Disease Control, Ministry of Health Publication 331; 2012.
- ↑ Israel National Health Interview Survey INHIS-1 2004–2003: Selected Findings. Israel Center for Disease Control, Ministry of Health Publication 294; 2006.
- ↑ Pinhas-Hamiel O, Bar-Zvi E, Boyko V, Reichman B, Lerner-Geva L. Prevalence of overweight in kindergarten children in the centre of Israel: association with lifestyle habits. Child Care Health Dev 2009;35(2):147–52.
- ↑ Meydan C, Afek A, Derazne E, Tzur D, Twig G, Gordon B, Shamiss A. Population-based trends in overweight and obesity: a comparative study of 2,148,342 Israeli male and female adolescents born 1950-1993. PediatrObes. 2013 Apr;8(2):98-111
- ↑ Lev B, Rosenberg E, Shohat T. Healthy Israel 2020. Available at: https://extranet.who.int/nutrition/gina/sites/default/files/ISR%202011%20Health%20Behaviors.pdf (accessed July 2014).
- ↑ http://www.sela.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Decisions/2011/12/des3921.htm (accessed July 2014).
- ↑ https://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/20/1093.rtf (accessed January 2017)
- ↑ The Israeli forum for a healthy lifestyle. Available at: https://www.facebook.com/optimisticside(accessed July 2014).
- ↑ The BINA program for a healthy lifestyle for children in Israel. Summary. January 2011.
- ↑ שהערה12
- ↑ http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Briut/ShnatBriut/ (accessed July 2014)
- ↑ http://www.healthycities.co.il (accessed July 2014).
ראו גם
- לנושא הקודם: סיווג סוגי הסוכרת והמשמעות הטיפולית - Classification of diabetes and its therapeutic significance
- לנושא הבא: אבחון סוכרת - עבר והווה - Diabetes diagnosis - past and present
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אביבית כהן, יחידת הסוכרת, המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם, ירושלים, מנהלת מכון סוכרת, מכבי שירותי בריאות ירושלים
עורכים מדעיים - דר' עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני