האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

תפריט צמחוני והסיכון לסרטן - Vegetarian diet and risk of cancer

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־15:35, 28 ביוני 2012 מאת Motyk (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)


תפריט צמחוני והסיכון לסרטן
Vegetarian diet and risk of cancer
יוצר הערך ד"ר שרון מאור
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםתזונה


90-95% מכלל מקרי הסרטן כוללים גורמים הקשורים לסביבה ולאורח החיים, כמו: עישון, חשיפה לשמש, זיהום אוויר, זיהומים, חוסר פעילות גופנית, השמנה ותזונה[1]. ההערכה היא שמתוך הגורמים הסביבתיים כ-30-35% מכלל התמותה מסרטן קשורים בגורמים תזונתיים, כולל תפריט עשיר בחלבונים מהחי.

לכאורה, תפריט טבעוני מכיל את כל הגורמים האידיאליים למניעת סרטן: התפריט עשיר בסיבים, דל בשומן, עשיר בפיטוכימיקלים (Phytochemicals), דל בקרצינוגנים (Carcinogens) הקשורים לבישול ולעיבוד בשרים ועוד; זאת כמובן במקרה שהתפריט מאוזן וללא חסרים.

מחקרים רבים בספרות מראים שתפריט טבעוני מפחית במידה מסוימת סיכון לסרטן על ידי מנגנונים אלה. חשוב להזכיר גם את השונות הגנטית (פולימורפיזם) שקיימת בין אנשים: לא כל אדם מגיב בצורה דומה לגורמים תזונתיים. חלק מהאנשים יכולים להפיק תועלת מגורם תזונתי מסוים ואילו אחרים לא - יש להביא זאת בחשבון לפני שנותנים המלצות גורפות[2].

גורמים תזונתיים המקושרים לסרטן

הגורמים התזונתיים המקושרים לסרטן משתנים לפי סוגי הסרטן, ובעיקרם כוללים[3]:

  • קרצינוגנים כמו אמינים הטרוציקליים (Heterocyclic amines) הנוצרים בזמן בישול בשר
  • תרכובות פחמן כמו פירוליזטים (Pyrolysates) הנוצרים בזמן עישון בשר או צלייה על פחמים
  • ניטריטים וניטרטים, שהם חומרי שימור המשמשים לשימור בשרים, בין שאר תוספי המזון שחשודים כקרצינוגנים
  • שומן, בעיקר רווי
  • סוכרים פשוטים
  • תפריט דל בסיבים
  • אלכוהול

גורמים המגנים מפני סרטן בתפריט צמחוני או טבעוני[4]

  • צמחונים אוכלים יותר קטניות, פירות וירקות, שנמצאו כגורם מגן מפני סרטן ריאות, פה, ושט, שד, ערמונית וקיבה. יש לציין כי ירקות מוחמצים ומשומרים נמצאו כמגבירי סיכון לסרטן.
  • צמחונים צורכים יותר סיבים תזונתיים, לעתים אף פי שניים ושלושה מאוכלי בשר. סיבים ידועים כמגנים מפני סוגי סרטן מסוימים.
  • צמחונים צורכים פחות שומנים ושומן רווי. אוכלי ביצים ומוצרי חלב צורכים כ-10% פחות שומן מאוכלי בשר, וטבעונים – כ-20% פחות.
  • מכיוון שאינם אוכלים בשר, תפריט הצמחונים מכיל פחות קרצינוגנים הקשורים בבישול, בעיבוד ובשימור בשר. גורמים אלו מקושרים באופן חזק במחקרים רבים לסרטן, בעיקר לסרטן המעי הגס והחלחולת.
  • ייתכן כי עודפי ברזל יכולים לקדם פעילות של רדיקלים חופשיים. בדיאטה הצמחונית אין חשש כזה.
  • תזונה צמחונית לרוב עשירה בגורמים כמו פיטוכימיקלים ונוגדי חמצון שונים: בטא קרוטן, ויטמין C, ליקופן (Lycopene), כלורופיל ועוד.
  • מדד מסת הגוף (BMI - Body mass index) נמוך יותר בצמחונים.

אפשר שאם אוכלי הבשר יוסיפו עוד ירקות, פירות וסיבים לתזונה היומית, ולא יאכלו בשר מעושן או משומר, יהיו אף הם מוגנים יותר מפני סרטן. עם זאת, יתכן שקיים גורם נוסף שמקשר בין אכילת בשר וסרטן, שאינו קשור בבישול או בשימור בשר או ברכיבים הצמחיים שצמחונים אוכלים, אלא באכילת הבשר עצמו. הסבר אפשרי לכך מפורט מטה בתיאור מערכת גורם הגדילה דמוי האינסולין (IGF - Insulin-like growth factor).

מנגנונים ביולוגיים משוערים להפחתת הסיכון לממאירות

מערכת גורם הגדילה דמוי האינסולין (IGF - Insulin-like growth factor)

מערכת גורם הגדילה דמוי האינסולין (IGF - Insulin-like growth factor) ממלאת תפקיד חשוב בגדילה ובהתפתחות נורמליות ביונקים, וכוללת:

  • ליגנדים - גורמי גדילה דמויי אינסולין 1 ו-2 (IGF-1 ו-IGF-2). הליגנדים בעלי 40-50% הומולוגיה לאינסולין. הם מיוצרים בעיקר בכבד ומופרשים לזרם הדם כמתווכים אנדוקריניים של הורמון הגדילה (GH - Growth hormone), בעיקר בפלטות הגדילה. רמות IGF-1 עולות מהלידה עד לבגרות והוא משמש כליגנד העיקרי. IGF-1 מיוצר על ידי כל הרקמות כמעט (לא רק בכבד) והוא בעל תפקיד אוטוקריני (Autocrine) ופרקריני (Paracrine), נוסף על התפקיד האנדוקריני הקלאסי.
  • קולטנים - רוב הפעילות הביולוגית של גורמי הגדילה דמויי האינסולין מתווכת באמצעות הקולטן ל-IGF-1 ‏(IGF-1R - Insulin-like growth factor 1 receptor) - קולטן ממברנלי בעל פעילות של טירוזין קינאז (Tyrosine kinase), הדומה במבנה לקולטן לאינסולין.
  • חלבוני קישור (BP - Binding proteins)

מעורבותה של מערכת ה-IGF בסרטן נחקרה רבות. מחקרים פרוספקטיביים ורטרוספקטיביים שנערכו באוכלוסיות נשים בגילים שונים מצאו קשר חיובי בין ריכוז IGF-1 בזרם הדם והסיכון לפתח סרטן שד, בעיקר בנשים לפני גיל 50. נוסף על כך, נמצאו רמות גבוהות של IGF-1 גם בסרטן הערמונית ובסרטן המעי הגס והחלחולת.

הפעילות הביולוגית של IGF-1 תלויה ביחס בין IGF-1 חופשי לבין כזה שקשור לחלבוני הקישור. IGF-1 חופשי בזרם הדם (פחות מ-5%) הוא הפעיל, ותפקידו העיקרי הוא לקדם גדילת תאים והישרדות. אם כן, ככל שיהיה יותר IGF-1 חופשי וזמין להיקשר לקולטן ולשפעל אותו, כך יעלה הסיכון לקרצינוגניות, למניעה של מוות תאי (אנטי-אפופטוזיס) ולטרנספורמציות – תהליכים שמובילים להתפתחות סרטן.

אינסולין

גם לאינסולין השפעה על מערכת ה-IGF: אינסולין מעלה את רמות הרצפטור ל-GH (ולכן מעלה הפרשת IGF-1) וכן מוריד רמות חלבוני קישור. התוצאה היא העלאת כמות וזמינות IGF-1 לתאים. נוסף על כך, אינסולין, דרך שפעול הקולטן לאינסולין ודרך הקולטן ל-IGF, מגרה מסלולים תוך-תאיים הקשורים לפעילות מיטוגנית (mytogenic) ונוגדת מוות-תאי.

אם כן, אינסולין ו-IGF-1 הנם מקדמי גדילת תאים והישרדות, וחשיפה כרונית לגורמי גידול אלה תזרז קרצינוגניות.

השמנה, בעיקר בטנית, וחוסר פעילות גופנית, גורמים לעמידות לאינסולין ולרמה גבוהה של אינסולין בדם באופן כרוני. אינסולין מעלה את כמות וזמינות IGF-1 וכן את זמינות הורמוני המין. כמו כן, מחקרים מראים שפעילות גופנית אירובית מפחיתה רמות IGF. כלומר: השמנה וחוסר פעילות גופנית מעלים את הסיכון לסרטן. לפי מודל זה, כל תבנית אכילה, ובכלל זה תפריט עשיר בשומן רווי, עתיר בסוכרים פשוטים ודל-סיבים, שתשפיע על אינסולין ותוביל ליתר אינסולין בדם יכולה להעלות את הסיכון לסרטן.

מקור החלבונים בדיאטה והסיכון לסרטן

בשר, סויה וחלבון מן הצומח

מחקר שפורסם ב-2002‏[5] בחן רמות IGF וחלבוני קישור בקרב 300 נשים שחולקו לשלוש קטגוריות: אוכלות בשר, צמחוניות וטבעוניות.

המחקר מראה שתפריט טבעוני קשור לרמות נמוכות יותר של IGF-1 (ב-13%) ולרמות גבוהות יותר של חלבוני קישור 1 ו-2 (ב-40%) לעומת תפריט צמחוני או רגיל. החוקרים מצאו שהסיבה היא כמות החלבון, כלומר: ככל שהייתה כמות החלבון שנאכלה גבוהה יותר, כך היו רמות ה-IGF גבוהות יותר.

ההשפעה הגדולה ביותר על עלייה ברמות IGF נרשמה באוכלי חלבון מהחי ובאוכלי חלבון סויה. כלומר, טבעונים שצרכו הרבה סויה היו בעלי רמות IGF גבוהות יותר מטבעונים שלא צרכו סויה. אכילת כמות גבוהה של חלבון ממקור צמחי שאינו סויה לא העלתה את רמות ה-IGF.

החוקרים הסיקו שכמות החלבון העשיר בחומצות אמינו חיוניות כמו שיש בבשר ואפילו בסויה היא שמעלה את רמות ה-IGF. השפעה נוספת אפשרית על רמות IGF היא דרך ההשפעה על אינסולין לפי המודל שתואר: תפריט טבעוני עשיר יותר בסיבים ודל בשומן רווי, לכן מפחית רמות אינסולין ובעקיפין מקטין רמות IGF. מחקרים רבים הראו קשר ישיר בין כמות החלבון הכללית וכמות החלבון מן החי בתפריט לרמות IGF. רק במעט מחקרים עלו רמות ה-IGF כשהיה מקור החלבון צמחי[6].

המסקנה היא שיש קשר חזק בין כמות חלבון גבוהה בתפריט לבין הסיכון לפתח סרטן, בעיקר כשהחלבון הוא מהחי או חלבון סויה, ללא קשר לחלבון מהצומח שאינו סויה. כך שלמעשה תפריט עשיר בחלבון (שלרוב נצפה באוכלי הבשר) הוא התפריט שיש להימנע ממנו, ולא עצם אכילת הבשר.

צריכת חלב

כאשר נבדקה כמות החלב הנצרך בין הצמחונים ואוכלי הבשר לא נמצאה השפעה על רמות ה-IGF‏[5]. מחקרים אחרים מצאו קשר בין כמות החלב הנצרך לרמות ה-IGF, אך לא כולם בדקו את היחס לחלבוני הקישור‏[7].

מחקר שפורסם ב-2003 ובחן הרגלי צריכה של 753 גברים הציג שצריכת חלב הייתה בקורלציה חיובית ומובהקת עם רמות גבוהות של IGF-1. עם זאת, גברים אלה היו גם בעלי רמות גבוהות יותר של חלבוני קישור, כך שהיחס נשמר, ולכן רמות IGF-1 חופשי לא היו שונות בין רמות הצריכה השונות של החלב. במחקר שתואר לעיל[5], צריכה גבוהה של חלב סויה הראתה עלייה ברמות IGF בטבעונים. כלומר, טבעונים שצורכים כמויות גבוהות של סויה הם בעלי רמות IGF גבוהות יותר. משמע, הקשר הוא לא לחלב עצמו ולא לבשר עצמו, אלא לכמויות החלבון בתפריט.

החומצה האמינית מתיונין

לדעת חוקרים מסוימים, הקשר בין חלבון ל-IGF ולסרטן הוא דרך חומצת האמינו מתיונין. כלומר, תפריט דל במתיונין כפי שנצפה בטבעונים הוא שמפחית רמות IGF, ואולי מפחית סיכון לסרטנים מסוימים. מניסויים שנערכו בחולדות, תפריט דל במתיונין האריך חיים[8]. תאוריה זו לא מסבירה מדוע סויה גרמה לעלייה בסרטן, שהרי היא אינה עשירה במתיונין.

ההפחתה בסיכון לסרטן בקרב צמחונים

כדי לבחון את הקשר בין אכילת בשר או לחלופין צמחונות וטבעונות לבין סרטן, חשוב להכיר את המינוחים השונים:[9]

  • טבעוני (Vegan) - אינו אוכל בשר, דגים, עופות, מוצרי חלב וביצים.
  • צמחוני (Ovo-lacto vegetarian) - אינו אוכל בשר, עופות ודגים. אוכל ביצים ומוצרי חלב.
  • פסקטריאני (Pescetarian) - אינו אוכל בשר ועופות. אוכל דגים, מוצרי חלב וביצים.
  • פלקסיטריאני (semi-vegetarian ‏,Flexitarian) = אדם שאוכל מעט מאוד בשר, עופות ודגים, כמו כן אוכל מוצרי חלב וביצים.
  • לא-צמחוני (None vegeterian) - אוכל תזונה מערבית קלאסית הכוללת בשר, עופות, דגים, מוצרי חלב וביצים.

במחקרים שלא עשו חלוקה כזו צריך להיזהר בפירוש התוצאות: ייתכנו נחקרים שדיווחו על עצמם כצמחוניים, אך אוכלים דגים, או נבדקים שהצהירו כי הם אוכלי בשר, אך אוכלים בשר רק בסוף השבוע ובפועל הם פלקסיטריאנים, וכדומה.

בשלב ראשון נבחנה האפשרות שיש מחקרים שמצביעים על הפחתה בסיכון לסרטן בקרב צמחונים. מחקר פרוספקטיבי שפורסם ב-American journal of clinical nutrition ב-2009 עקב אחר כ-64,000 גברים ונשים מרחבי אירופה במשך שבע שנים. מחקר זה הראה שכלל מקרי הסרטן נמוך יותר בקרב צמחונים וטבעונים (לרבות אוכלי דגים) מבקרב אוכלי הבשר[10]. יוצא דופן היה סרטן המעי הגס – לא נצפה שיעור נמוך יותר בצמחונים במחקר זה. עם זאת, מחקרים אחרים מצאו קשר.

מחקר נוסף שפורסם באותה שנה ב-British journal of cancer עקב אחר יותר מ-61,000 אנשים בבריטניה במשך 12.5 שנים בממוצע. במחקר נמצא שהיארעות מקרי הסרטן נמוכה יותר בקרב צמחונים (לרבות צמחונים אוכלי דגים) לעומת אוכלי בשר[11]. באופן כללי, בסקירה של מחקרים רבים נראית ירידה כללית בשיעור מקרי הסרטן אצל טבעונים ואצל צמחונים.

תפריט דל-חלבון ודל-קלוריות וספורט אירובי

מחקר [12] בדק רמות של גורמי גדילה והורמונים בדם בשלוש קבוצות (בכל קבוצה 21 אנשים):

  • אנשים שאכלו תפריט דל-קלוריות וחלבון שעיקרו מהצומח 4.4 שנים בממוצע (כ-2,000 קק"ל ו-0.73 ג' חלבון לק"ג)
  • אנשים שעוסקים בריצות ארוכות מעל חמש שנים (2,634 קק"ל ו-1.6 ג' חלבון לק"ג)
  • אנשים שאוכלים תזונה מערבית ולא עוסקים בספורט (2,346 קק"ל ו-1.23 ג' חלבון לק"ג)

התוצאות הראו שתפריט דל-קלוריות ודל-חלבון וספורט מפחיתים רמות IGF-1 , אינסולין, חלבון מגיב C ‏(CRP - C-reactive protein) ולפטין (Leptin) בהשוואה לאנשים לא-שמנים שלא עוסקים בספורט ואוכלים תפריט מערבי טיפוסי.

הפחתה משמעותית מאוד של IGF-1 נראתה בבעלי הדיאטה יותר מבספורטאים, עם הבדל סטטיסטי ביניהם. נוסף על כך, בעקבות הדיאטה או הספורט הייתה גם הפחתה ברמות הורמוני המין ועלייה רצויה בחלבוני הקשירה שלהם, שמורידים את זמינותם. המסקנה היא שתפריט דל-חלבון וקלוריות או ספורט אירובי מורידים באופן כרוני את כל הגורמים החשודים בהעלאת סיכון לסרטן: אינסולין, IGF-1, הורמוני מין ולפטין.

הדיאטה הטבעונית ושינוי בביולוגיה של הגידול

רוב המחקרים בדקו מניעה של סרטן; מחקרים בודדים בלבד מראים שדיאטה טבעונית משנה את הביולוגיה של הגידול כשהסרטן כבר קיים, וביטוי גנים מסוימים הקשורים להתקדמות הסרטן. אחד המחקרים הציג שדיאטה טבעונית למשך שישה חודשים הפחיתה את קצב עליית האנטיגן הסגולי של הערמונית (PSA - Prostate-specific antigen)‏[13].

ביבליוגרפיה

  1. Anand P. et al., Pharm Research 2008; 25: 2097-116.
  2. Lampe J.W., Am J Clin Nutr 2009; 89: 1553s-7s
  3. Diuisi D. et al., Acta Biomed 2006; 77: 118-23; Cronin K.A. et al. Cancer Causes & Control 2001; 12: 305-16.
  4. Craig W.J., Am J Clin Nutr Am J Clin Nutr 2009; 89: 1627s-33s.
  5. 5.0 5.1 5.2 Allen N.E. et al., Cancer Epidemiol Bio Prev 2002; 11: 1441-8
  6. Glovannucci E. et al., Cancer Epidemiol Bio Prev 2003; 12: 84-9.
  7. Holmes M.D. et al., Cancer Epidemiol Bio Prev 2002; 11: 852-61
  8. McCarty M.F. Med Hypotheses 2003; 60: 784-92; McCarty M.F. et al. Med Hypotheses 2009; 72: 125-8.
  9. Fraser G.E., Am J Clin Nutr 2009; 89: 1607s-12s
  10. Key T.J. et al., Am J Clin Nutr 2009; 89: 1620s-6s
  11. Key T.J. et al., BJC 2009; 101: 192-7.
  12. Fontana L. et al., Am J Clin Nutr 2006;84: 1456-62
  13. Freedland S.J. & Aronson W.J., Curr Opin Urol 2009; 19: 263-7; Saxe G.A. et al., Integr. Cancer Ther. 2008; 7: 130-8

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר שרון מאור Ph.D., דיאטנית קלינית, שירותי בריאות כללית ומכון וינגייט