https://www.wikirefua.org.il/w/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99+%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F 2026-05-14T14:24:25Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.35.2 https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=20180 2011-11-14T13:34:04Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית= מנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים בביה&quot;ח בני ציון, מצנתר מומחה בביה&quot;ח אסותא<br /> |תחום התמחות= קרדיולוג מומחה, קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |תחומי עניין= קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |ניסיון מקצועי= קרדיולוג מומחה ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים. את לימודיו סיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר השלמת ההתמחות בקרדיולוגיה, אותה סיים בהצטיינות, החל בהתמחות בצנתור באוניברסיטת &quot;קולומביה&quot; בניו יורק והתמחות בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת &quot;מישיגן&quot;. פרופ' רוזנשיין פעל כרופא בכיר במערך הצנתורים בביה&quot;ח איכילוב וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית. כיום משמש כסגן דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתור בבני ציון. פרופ' רוזנשיין הוא קרדיולוג מומחה מבכירי המצנתרים בארץ ובעל ניסיון של למעלה מ-10,000 צנתורי לב מהמורכבים והמסובכים שבנמצא, לרבות צנתורים בזמן התקפי לב ותעוקה לא יציבה. יתר על כן, מבצע גם צנתור בכלי דם של הכליה לטיפול ביתר לחץ דם ובכלי דם אחרים. פרופ' רוזנשיין הינו מהחלוצים העולמים בתחומו ונחשב לחדשן וממציא. באמתחתו מספר טכנולוגיות חדשניות המשמשות לצנתורים התערבותיים ורשומות כפטנט עולמי על שמו.<br /> פרופ' רוזנשיין פרסם למעלה מ-70 מאמרים מקצועיים בספרות מדעית יוקרתית והוזמן, מאות פעמים, להרצות ברחבי העולם על פועלו, ניסיונו, המצאותיו והמגמות בתחום.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי= עמית החברה האמריקאית לאנגיוגרפיה והתערבויות (FSCAI), הקולג האמריקאי לקרדיולוגיה (FACC) והחברה האירופאית לקרדיולוגיה (FESC)<br /> |פרסומים= [http://www.youtube.com/user/cardiologypage עמוד ה-youtube של פרופ' רוזנשיין]<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> <br /> לייעוץ ראשוני ולתיאום פגישה ניתן לפנות בכל עת:<br /> <br /> מייל: cardiology.page@gmail.com<br /> <br /> טלפון: 054-6979118<br /> <br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=17679 2011-08-17T08:48:39Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית= מנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים בביה&quot;ח בני ציון, מצנתר מומחה בביה&quot;ח אסותא<br /> |תחום התמחות= קרדיולוג מומחה, קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |תחומי עניין= קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |ניסיון מקצועי= קרדיולוג מומחה ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים. את לימודיו סיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר השלמת ההתמחות בקרדיולוגיה, אותה סיים בהצטיינות, החל בהתמחות בצנתור באוניברסיטת &quot;קולומביה&quot; בניו יורק והתמחות בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת &quot;מישיגן&quot;. פרופ' רוזנשיין פעל כרופא בכיר במערך הצנתורים בביה&quot;ח איכילוב וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית. כיום משמש כסגן דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתור בבני ציון. פרופ' רוזנשיין הוא קרדיולוג מומחה מבכירי המצנתרים בארץ ובעל ניסיון של למעלה מ-10,000 צנתורי לב מהמורכבים והמסובכים שבנמצא, לרבות צנתורים בזמן התקפי לב ותעוקה לא יציבה. יתר על כן, מבצע גם צנתור בכלי דם של הכליה לטיפול ביתר לחץ דם ובכלי דם אחרים. פרופ' רוזנשיין הינו מהחלוצים העולמים בתחומו ונחשב לחדשן וממציא. באמתחתו מספר טכנולוגיות חדשניות המשמשות לצנתורים התערבותיים ורשומות כפטנט עולמי על שמו.<br /> פרופ' רוזנשיין פרסם למעלה מ-70 מאמרים מקצועיים בספרות מדעית יוקרתית והוזמן, מאות פעמים, להרצות ברחבי העולם על פועלו, ניסיונו, המצאותיו והמגמות בתחום.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי= עמית החברה האמריקאית לאנגיוגרפיה והתערבויות (FSCAI), הקולג האמריקאי לקרדיולוגיה (FACC) והחברה האירופאית לקרדיולוגיה (FESC)<br /> |פרסומים= [http://www.youtube.com/user/cardiologypage עמוד ה-youtube של פרופ' רוזנשיין]<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> |יצירת קשר= cardiology.page@gmail.com <br /> טל: חיפה- 03-8359387, ת&quot;א- 03-6002604, נייד- 052-5305952<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=17678 2011-08-17T08:46:00Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית= מנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים בביה&quot;ח בני ציון, מצנתר מומחה בביה&quot;ח אסותא<br /> |תחום התמחות= קרדיולוג מומחה, קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |תחומי עניין= קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |ניסיון מקצועי= קרדיולוג מומחה ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים. את לימודיו סיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר השלמת ההתמחות בקרדיולוגיה, אותה סיים בהצטיינות, החל בהתמחות בצנתור באוניברסיטת &quot;קולומביה&quot; בניו יורק והתמחות בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת &quot;מישיגן&quot;. פרופ' רוזנשיין פעל כרופא בכיר במערך הצנתורים בביה&quot;ח איכילוב וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית. כיום משמש כסגן דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתור בבני ציון. פרופ' רוזנשיין הוא קרדיולוג מומחה מבכירי המצנתרים בארץ ובעל ניסיון של למעלה מ-10,000 צנתורי לב מהמורכבים והמסובכים שבנמצא, לרבות צנתורים בזמן התקפי לב ותעוקה לא יציבה. יתר על כן, מבצע גם צנתור בכלי דם של הכליה לטיפול ביתר לחץ דם ובכלי דם אחרים. פרופ' רוזנשיין הינו מהחלוצים העולמים בתחומו ונחשב לחדשן וממציא. באמתחתו מספר טכנולוגיות חדשניות המשמשות לצנתורים התערבותיים ורשומות כפטנט עולמי על שמו.<br /> פרופ' רוזנשיין פרסם למעלה מ-70 מאמרים מקצועיים בספרות מדעית יוקרתית והוזמן, מאות פעמים, להרצות ברחבי העולם על פועלו, ניסיונו, המצאותיו והמגמות בתחום.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי= עמית החברה האמריקאית לאנגיוגרפיה והתערבויות (FSCAI), הקולג האמריקאי לקרדיולוגיה (FACC) והחברה האירופאית לקרדיולוגיה (FESC)<br /> |פרסומים= [http://www.youtube.com/user/cardiologypage עמוד ה-youtube של פרופ' רוזנשיין]<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> |יצירת קשר= cardiology.page@gmail.com, <br /> טל: חיפה- 03-8359387, ת&quot;א- 03-6002604, נייד- 052-5305952<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A6%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99_%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99_-_Therapeutic_coronary_catheterization&diff=16033 2011-07-17T07:51:39Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{ערך בבדיקה}}<br /> <br /> {{מחלה<br /> |תמונה=<br /> |כיתוב תמונה=<br /> |שם עברי=צנתור כלילי טיפולי<br /> |שם לועזי=<br /> |שמות נוספים=<br /> |ICD-10=<br /> |ICD-9=<br /> |MeSH=<br /> |יוצר הערך=[[משתמש:אורי רוזנשיין|פרופ' אורי רוזנשיין]]<br /> |אחראי הערך=<br /> }}<br /> <br /> <br /> '''חידוש אספקת הדם לשריר הלב''' (myocardial revascularization) הינה האיסטרטגיה מרכזית בטיפול במחלת לב כלילית (CAD) מעל מחצית מאה. בתחילה, הושגה המטרה ע&quot;י ניתוח מעקפים (CABG) הנמצא בשימוש קליני מעל 40 שנה. לפני כ30 שנה, בשנת 1977 ביצע ד&quot;ר אנדראס גרונציג בהצלחה את הפרוצדורה הראשונה של הרחבה מלעורית של עורק כלילי ע&quot;י בלון וייסד חלופה המאפשרת חידוש אספקת דם לשריר הלב ללא ניתוח אלא על ידי פרוצדורה בפולשנות מינימאלית. כיום, התערבות כלילית מלעורית (PCI) נמצאת בשימוש מעל 30 שנה, היה הפרוצדורה הרפואית הנפוצה ביותר בבתי חולים ונלמדה במחקרים קלינים רנדומלים (CRT) יותר מכל פרוצדורה התערבותית אחרת. תוצאות PCI מוצלחות ביותר כאשר מתמקדים על הקלת איסכמיה מיוקרדיאלית (סימפטומטית או אסימפטומטית).<br /> <br /> המהפכה בטיפול בחולי לב בעידן ה-PCI הולידה דיספלינה של קרדיולוגיה התערבותית אשר העוסקים בה נדרשים לעוד כ2 שנים השתלמות, לאחר שסיימו את ההתמחות בקרדיולוגיה, אשר במהלכה נרכשים כשורים ידניים\טכניים וכישורים קוגניטיביים אשר שניהם קריטיים להשגת תוצאות מיטביות.<br /> <br /> ==אפידמיולוגיה==<br /> <br /> צנתור כלילי התערבותי הוא הפרוצדורה ההתערבותית הנפוצה ביותר בבתי חולים.<br /> <br /> ==התוויות לביצוע==<br /> <br /> התכנות טכנית היא רק אחד ממרכיבי תהליך קבלת החלטות לגבי התערבות ע&quot;י PCI בחולה במחלת לב כלילית (לעומת טיפול תרופתי או ע&quot;י CABG). יש לשקלל מופע קליני, חומרת התעוקה, כמות האיסכמיה, מפושטות אנטומית של המחלה הכלילית ומורכבותה המורפולוגית (כפי שמוגדר עי האנגיוגרפיה הכלילית בצנטור האבחנתי).<br /> <br /> יש להתחשב בקונטקסט החברתי והתרבותי של החולה והעדפותיו ולשתף אותו בתהליך קבלת ההחלטות. בחולים השותפים אקטיבית בתהליך קבלת ההחלטות תוצאות הפעולה מיטביות. בחולים המועמדים ל-PCI חשוב מאוד להסביר מראש כי לאחר הפרוצדורה ימשיכו בטיפול תרופתי שיכלול טיפול נגד טסיות, [[סטטינים]], חסמי ביתא ומעכבי [[ACE]]. ללא פחות חשוב להדגיש לחולים כי עליהם לקחת חלק בתהליך עצירת התקדמות המחלה הטרשתית עי שינוי והתאמת אורחות חיים (כמו הפסקת [[עישון]], אכילה נכונה והשתלבות בתוכנית [[פעילות גופנית]]).<br /> <br /> בחולים הסובלים מתסמונות כליליות לא יציבות (תעוקה לא יציבה ואוטם ללא הרמות מקטעי ST) ומאוטם חריף בשריר הלב האיסכמיה ברורה ומאיימת ומיקום הפתולוגיה הכלילית האחראית (culprit lesion) ניתן לזיהוי ברוב המכריע של המיקרים עי האק&quot;ג והאנגיוגרפיה הכלילית.<br /> <br /> לעומת זאת בחולים עם מחלה כלילית יציבה, ובייחוד בנוכחות מחלה רב כלית, זיהוי מיקום הפתולוגיה הכלילית דורש שימוש מושכל ומשולב של מידע מהאנגיוגרפיה הכלילית ושל מבחנים תפקודיים המבוצעים לפני הצנתור (מבחן מאמץ, מיפוי פרפוזיה בשיטת SPECT, אקו לב במאמץ) או במהלך הצינטור על ידי מדידת לחצים בעורק הכלילי וחישוב Fractional Flow Resrve{{כ}} (FFR). במקרים האלקטיבים, ההסתברות לקיום מחלה (Pre Test Probability) ניתנת להערכה תוך שימוש בפרמטרים קלינים: אופי הסימפטומים, מין וגורמי סיכון.<br /> <br /> בחולים עם הסתברות נמוכה עד בינונית לקיום מחלה כלילית חסימתית ניתן לבצע Cardiac CT{{כ}} (CCT) המצטיין בערך ניבוי שלילי גבוה. כלומר השיטה מצויינת לשלילת קיום CAD. מאידך CCT עושה הערכת יתר של חומרת היצירויות. רק בכמחצית היצירויות המוגדרות כמשמעותיות ב-CCT קיימת איסכמיה מיוקרדיאלית.<br /> <br /> בחולים עם הסתברות בינונית לקיום מחלה כלילית חסימתית יש מקום לביצוע מבחנים תיפקודים בכדי לקבל עדות אוביקטיבית לאיסכמיה. רווסקולריזציה בחולים עם איסכמיה מוכחת מוריד תמותה עקב הקטנת העומס האיסכמי. אק&quot;ג במאמץ הינו הבדיקה הנפוצה ביותר בכדי להדגים עדות אוביקטיבית לאיסכמיה. דיוקו מוגבל וביחוד בנשים. בדיקות אלטרנטיביות הנימצאות בשימוש קליני נפוץ להערכת איסכמיה מיוקרדיאלית (במאמץ או בעקה פרמקולוגית) הם אקו לב ומיפוי פרפוזיה בשיטת SPECT. בשתי השיטות הרגישות (sensitivity) היא כ-85% והספציפיות של אקו לב במאמץ היא כ-85% ושל מיפוי פרפוזיה כ-75%.<br /> <br /> חולים עם הסתברות גבוהה למחלה כלילית חסימתית ניתן להפנות ישירות לצנתור.<br /> <br /> ==מטרות הפרוצדורה==<br /> <br /> מטרת הפרוצדורה היא טיפול באיסכמיה מיוקרדיאלית (סימפטומטית או אסימפטומטית) הנובעת ממחלה כלילית טרשתית חסימתית במטרה לשפר הישרדות או מדדי בריאות (סימפטומים, יכולת תפקודית, ו\או איכות חיים) בחולים עם אנטומיה כלילית מתאימה<br /> <br /> PCI מיועד לטיפול סימפטומטי לחולים סימפטומטים וכן לשיפור השרדותי בחולים עם עומס איסכמי משמעותי.<br /> <br /> ==תוצאות הפרוצדורה==<br /> <br /> בחולים סיפטומטים עם עדות לאיסכמיה בכמות לא גדולה בנוכחות מחלה חסימתית ל-PCI יתרון בשיפור סימפטומים ויכולת מאמץ אך הפעולה לא תשפר תמותה או שכיחות אירועים כליליים חריפים חוזרים (1). כאשר PCI בחולים בהם מעל10% של המיוקרד איסכמי, PCI מוריד סכנת תמותה או אוטמים (2). לאחרונה פורסמה מטא-אנליזה אשר גם מראה יתרון השרדותי לPCI על פני טיפול תרופתי (3).<br /> <br /> גם בחולים אסימפטומטים ועדות אוביקטיבית לאיסכמיה מיוקרדיאלית משמעותית, לPCI יתרון פרוגנוסטי על פני טיפול תרופתי (4).<br /> <br /> השיטות העיקריות לכניסה למערכת העורקית לשם ביצוע צינטור הן כניסה מעורק הפמורלי במפשעה או כניסה דרך עורק רדיאלי. השיטה הדומיננטית להרחבת עורקים היא השתלת תומכנים משחררי תרופה (Drug Eluting Stents). לשיטה יש יתרון על פני שיטות קודמות (בלון, סטנט מתכתי) בהורדה משמעותית של הצורך בפתיחה חוזרת של עורק המטרה ללא הבדל בשעור התמותה, תמותה לבבית ואוטמים לא קטלניים(5). לכן טיפול עי סטנטים משחררי תרופה חייבים להיות טיפול הבחירה על פני משרעת המצבים הקליניים וסוגי הנגעים השונים פרט למצבים בהם החולה לא יכול להיות מטופל עי טיפול סותר טסיות כפול. שימוש עתידי בסטנטים משחררי תרופה אשר &quot;נמסים&quot; (biodegradable) לאחר מספר חודשים נראה מבטיח במחקרים מוקדמים.<br /> <br /> שיעורי ההצלחה של פתיחת עורקים כלילים בידי מפעיל מיומן ומנוסה הינם מעל 90%.<br /> <br /> ==אנטומיות ייחודיות של נגעים כלילים==<br /> <br /> * '''חסימה כלילית כרונית''' (CTO) – מחקרים הוכיחו כי פתיחת CTO של עורק קדמי יורד ושל עורק ימני דומיננטי משפרים הישרדות של חולים (6). לפתיחת CTO יש צורך בניסיון, מיומנות, טכניקות ומכשור ייחודיים אשר משפיעים על סיכויי ההצלחה.<br /> * '''מעקפים וורידיים מוצרים''' (SVGs) – מרבית החולים העוברים ניתוח מעקפים הניתוח כולל בדרך כלל מעקף עורקי לעורק הקדמי היורד ומעקפים וורידים לשאר העורקים הכלילים המוצרים. מעקפים וורידים עוברים תהליך של טרשת מואצת במעקפים עצמם ובעורקים הכלילים שעברו השתלה. כעבור 5-10 שנים כל המעקפים הוורידים מוצרים בדרגות שונות כאשר הנגע הטרשתי ב SVGs הינו רך, פריך ונוטה לתסחיפים.לכןPCI בנוכחות מעקף וורידי חולה יש תוצאות יותר גרועות, לטווח קצר ולטווח ארוך (מאשר בPCI לחולה שלא עבר ניתוח או PCI (העורקים הכלילים הטבעיים) כאשר הסיבוכים העיקריים הם תסחיפים כלילים הגורמים לנזק מיוקרדיאלי והיצרות חוזרת. התוצאות יותר טובות בשיעור ניכר באם בזמן הPCI משתמשים במכשור יעודי להגנה מפני תסחיפים (7). יעילות סטנטים משחררי תרופה ותרופות נגד הגליקופרוטאין IIb/IIIa פחותה בהשוואה ליעילותם בעורקים כלילים. אין מקום לביצוע PCI במעקפים וורידים חסומים.<br /> * '''היצרות חוזרת בתוך סטנט''' (in stent restenosis - ISR) - באים ההיצרות החוזרת בתוך סטנט מתכתי הטיפול הינו צנתור טיפולי חוזר ושימוש בסטנט משחרר תרופה או הרחבה עם בלון מיוחד משחרר תרופה. באם ההיצרות בתוך סטנט משחרר תרופה יש מקום לטיפול עי הרחבה עם בלון משחרר תרופה. באם לא מתאים יש לשקול טיפול תרופתי מיטבי או CABG.<br /> <br /> ==סיבוכים==<br /> <br /> לעיתים תכופות קיימת דילמה בבחירת טכניקת הרווסקולריזציה בין PCI ל-CABG. יש ערך לפרוצדורה מסוימת לעומת אחרת כאשר יתרונות טיפול מוצלח עולים על הסיכון הפוטנציאלי שכרוך בפרוצדורה. בשנים האחרונות פותח הSYNTAX score אשר מאפשר לראשונה, תוך שימוש במחשבון מבוסס אינטרנט, לחשב אובייקטיבית באופן כמותי את ההסתברות לסיבוכים בחולה העובר PCI במחלה רב כלית. זוהי שיטה אובייקטיבית וכמותית אשר מסיעת בבחירת שיטת רווסקולריזציה אופטימלית ומזעור חשיפה לסיבוכים(8). הסיבוכים הנפוצים הם תמותה, אוטמים לא קטלניים והצורך לרו וסקולריזציה חוזרת. המשתנים הקשורים לדרגת סיכון מוגברת לסיבוכים יכולים להיות קליניים (נשים, קשישים, סכרת, אי ספיקת כליות, אי יציבות המודינמית ו/או הלם לבבי, תסמונות כליליות לא יציבות ואוטמים חריפים), פרוצדורלים (צורך בתמיכה עי בלון תוך אאורטלי, היצרות שארית, דיסקציה כלילית לא מטופלת, ותופעת No Reflow) ואנטומיים (מחלה רב כלית עם SYNTAX SCORE גבוה, היצרות עורק שמאלי ראשי, קריש דם, התערבות במעקף וורידי, התערבות בחסימה כרונית).<br /> <br /> סה&quot;כ כמות ה-MACE בידי מפעיל מיומן ומנוסה בתמהיל סביר של מופעים קליניים ואנטומיות כליליות הינו מתחת ל-5%.<br /> <br /> ==פרוגנוזה==<br /> <br /> פרוגנוזת החולה לטווח ארוך תלויה בבלימת התקדמות התהליך הטרשתי לאחר ביצוע הרווסקולריזציה לכן יש ערך חשוב ביותר לשלב עם הפרוצדורה תהליך שיבטיח טיפול קפדני בגורמי סיכון ושינוי אורחות חיים מיטבי.<br /> <br /> * '''מחלה חד כלית ודו כלית''' – באם האנטומיה הכלילית מתאימה PCI ישפר סימפטומטולוגיה ובמקרים של כמות איסכמיה גדולה תשתפר אף ההישרדות.<br /> * '''מחלה רב כלית''' - אחד הדיונים הסוערים בקרדיולוגיה הוא בבחירת טכניקת הרווסקולריזציה במקרים של מחלה רב כלית המתאימה לביצוע על ידי שתי הטכניקות- בנתיב PCI או נתיב CABG. במקרים אלו מחקרים רנדומלים רבים ומטה-אנליזות חוזרות הראו כי אין הבדל בתמותה או בשכיחות של אוטמים בין שתי הגשות לרו וסקולריזציה (9-14). ניתוח מעקפים כרוך בתחלואה וירידה באיכות חיים הכרוכים הניתוח גדול ובשכיחות מוגברת של אירועים מוחיים. בעוד שPCI כרוך בשכיחות מוגברת של צורך לרווסקולריזציה חוזרת. מקור ההבדלים בצורך לרו וסקולריזציה חוזרת נבדקה ע&quot;י חוקרי מחקר הBARI בחולים שעברו PTCA או CABG אשר עברו צנתור אבחנתי אחרי 5 שנים בכדי להגדיר את השתנות האנטומיה הכלילית בכל אחת מהגישות. כצפוי, בחולים שעברו PTCA הייתה כמות התערבויות חוזרות גבוהה לעומת חולים אחרי CABG, אך רק 20% מחולים במחלה רב כלית שטופלו באיסטרטגיה ראשונית של PTCA ושנזקקו להתערבות נוספת היה צורך לבצע CABG. בחולים שעברו CABG אחרי 5 שנים נמצאו 45% מהמעקפים חסומים או חולים באופן משמעותי. בנוסף, בחולים שעברו CABG נמצאה האצת מחלה משמעותית בעורקים הכלילים. שילוב של מעקפים חסומים והאצת מחלה בעורקים הכלילים לווה כצפוי בכמות המיוקרד איסכמית גבוהה יותר בחולים אחרי (15) CABG. עובדה זו משולבת עם כמות הרווסקולריזציה הנמוכה בחולים אחרי CABG מעידה כי תהליך ניוון מעקפים וורידים עי נגעים טרשתיים רכים (הנוטים לתסחיפים הגורמים לאוטמים בעד כ20% מה PCI (16), מלווים בהאצת טרשת עורקים וחסימת העורקים הכלילים שעברו מעקף מצמצם אופציות טיפוליות חוזרות בחולים אלו וכתוצאה למרות הצורך אין הם עוברים רווסקולריזציה חוזרת. בעוד שבחולים שעברו PCI אין איבוד אופציות טיפוליות שמתבטא ביכולת לבצע פרוצדורות חוזרות וכמות נמוכה יותר של מיוקרד איסכמי, לעומת CABG, לטווח ארוך.{{ש}}מחקר ה-SYNTAX כימת את הידע הקליני והראה כי בתת קבוצה שלחולים עם מחלה כלילית רב כלית מורכבת ומפושטת (SYNTAX score גבוה) יש יתרון הישרדותי לחולים העוברים .CABG<br /> * '''היצרות עורק שמאלי ראשי''' (LMCA) - ניתוח מעקפים עדיין מהווה את הבסיס לטיפול בחולים אלו. אם כי לאחרונה מתווספים מחקרים שמלמדים כי לפחות בחלק מהחולים PCI מהווה חלופה זהה באם לא עדיפה (17) .<br /> * '''אי ספיקת לב''' (CHF) – טרשת עורקים כלילית מהווה את הסיבה הנפוצה ביותר לCHF. כל בירור חולה עם CHF חייב לכלול בירור לקיום איסכמיה ו\או חיוניות מיוקרד. בחולים אלה, רווסקולריזציה של מיוקרד איסכמי אף חיוני תביא לשיפור תפקוד חדר שמאל והשרדות. בחולים עם תפקוד ירוד של חדר שמאל ועדות לחיוניות מיוקרד בכמות משמעותית נמצאים בסכנה מוגברת באם לא יעברו רווסקולריזציה (18). מאידך, בחולים ללא מיוקרד חיוני רווסקולריזציה לא תשנה את הפרוגנוזה. לבדיקות גרעיניות רגישות גבוהה להערכת חיוניות מיוקרד. כאשר שוקלים ביצוע PCI יש להעריך התאמת אנטומיה כלילית ורמת הרווסקולריזציה שניתן להשיג, נוכחות מחלות מסתמיות וקיום מחלות אחרות co-morbidities) ).<br /> * '''תסמונות כליליות לא יציבות''' (תעוקה לא יציבה ו-Non ST elevation myocardial infarction) – יש התוויה להתערבות מוקדמת (תוך 24 שעות) אשר מלווה בירידה בתמותה קרדיאלית וטוטמים חוזרים. צניחות מקטעי ST ועלית ערכי טרופונין מהווים משתנים מנבאים לתועלת ממאי סטרטגיה של התערבות מוקדמת. ברוב המכריע של החולים הצינטור האבחנתי נמשך ל-PCI של הנגע האחראי (culprit lesion), (</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=14417 2011-06-24T14:07:35Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית= מנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים בביה&quot;ח בני ציון, מצנתר מומחה בביה&quot;ח אסותא<br /> |תחום התמחות= קרדיולוג מומחה, קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |תחומי עניין= קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |ניסיון מקצועי= קרדיולוג מומחה ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים. את לימודיו סיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר השלמת ההתמחות בקרדיולוגיה, אותה סיים בהצטיינות, החל בהתמחות בצנתור באוניברסיטת &quot;קולומביה&quot; בניו יורק והתמחות בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת &quot;מישיגן&quot;. פרופ' רוזנשיין פעל כרופא בכיר במערך הצנתורים בביה&quot;ח איכילוב וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית. כיום משמש כסגן דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתור בבני ציון. פרופ' רוזנשיין הוא קרדיולוג מומחה מבכירי המצנתרים בארץ ובעל ניסיון של למעלה מ-10,000 צנתורי לב מהמורכבים והמסובכים שבנמצא, לרבות צנתורים בזמן התקפי לב ותעוקה לא יציבה. יתר על כן, מבצע גם צנתור בכלי דם של הכליה לטיפול ביתר לחץ דם ובכלי דם אחרים. פרופ' רוזנשיין הינו מהחלוצים העולמים בתחומו ונחשב לחדשן וממציא. באמתחתו מספר טכנולוגיות חדשניות המשמשות לצנתורים התערבותיים ורשומות כפטנט עולמי על שמו.<br /> פרופ' רוזנשיין פרסם למעלה מ-70 מאמרים מקצועיים בספרות מדעית יוקרתית והוזמן, מאות פעמים, להרצות ברחבי העולם על פועלו, ניסיונו, המצאותיו והמגמות בתחום.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי= עמית החברה האמריקאית לאנגיוגרפיה והתערבויות (FSCAI), הקולג האמריקאי לקרדיולוגיה (FACC) והחברה האירופאית לקרדיולוגיה (FESC)<br /> |פרסומים= [http://www.youtube.com/user/cardiologypage עמוד ה-youtube של פרופ' רוזנשיין]<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> |יצירת קשר= cardiology.page@gmail.com<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=13571 2011-06-16T08:17:23Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית= מנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים בביה&quot;ח בני ציון, מצנתר מומחה בביה&quot;ח אסותא<br /> |תחום התמחות= קרדיולוג מומחה, קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |תחומי עניין= קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |ניסיון מקצועי= קרדיולוג מומחה ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים. את לימודיו סיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר השלמת ההתמחות בקרדיולוגיה, אותה סיים בהצטיינות, החל בהתמחות בצנתור באוניברסיטת &quot;קולומביה&quot; בניו יורק והתמחות בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת &quot;מישיגן&quot;. פרופ' רוזנשיין פעל כרופא בכיר במערך הצנתורים בביה&quot;ח איכילוב וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית. כיום משמש כסגן דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתור בבני ציון. פרופ' רוזנשיין הוא קרדיולוג מומחה מבכירי המצנתרים בארץ ובעל ניסיון של למעלה מ-10,000 צנתורי לב מהמורכבים והמסובכים שבנמצא, לרבות צנתורים בזמן התקפי לב ותעוקה לא יציבה. יתר על כן, מבצע גם צנתור בכלי דם של הכליה לטיפול ביתר לחץ דם ובכלי דם אחרים. פרופ' רוזנשיין הינו מהחלוצים העולמים בתחומו ונחשב לחדשן וממציא. באמתחתו מספר טכנולוגיות חדשניות המשמשות לצנתורים התערבותיים ורשומות כפטנט עולמי על שמו.<br /> פרופ' רוזנשיין פרסם למעלה מ-70 מאמרים מקצועיים בספרות מדעית יוקרתית והוזמן, מאות פעמים, להרצות ברחבי העולם על פועלו, ניסיונו, המצאותיו והמגמות בתחום.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=<br /> |פרסומים= [http://www.youtube.com/user/cardiologypage עמוד ה-youtube של פרופ' רוזנשיין]<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> |יצירת קשר= cardiology.page@gmail.com<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=13570 2011-06-16T08:16:45Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית= מנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים בביה&quot;ח בני ציון, מצנתר מומחה בביה&quot;ח אסותא<br /> |תחום התמחות= קרדיולוג מומחה, קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |תחומי עניין= קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |ניסיון מקצועי= קרדיולוג מומחה ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים. את לימודיו סיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר השלמת ההתמחות בקרדיולוגיה, אותה סיים בהצטיינות, החל בהתמחות בצנתור באוניברסיטת &quot;קולומביה&quot; בניו יורק והתמחות בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת &quot;מישיגן&quot;. פרופ' רוזנשיין פעל כרופא בכיר במערך הצנתורים בביה&quot;ח איכילוב וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית. כיום משמש כסגן דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתור בבני ציון. פרופ' רוזנשיין הוא קרדיולוג מומחה מבכירי המצנתרים בארץ ובעל ניסיון של למעלה מ-10,000 צנתורי לב מהמורכבים והמסובכים שבנמצא, לרבות צנתורים בזמן התקפי לב ותעוקה לא יציבה. יתר על כן, מבצע גם צנתור בכלי דם של הכליה לטיפול ביתר לחץ דם ובכלי דם אחרים. פרופ' רוזנשיין הינו מהחלוצים העולמים בתחומו ונחשב לחדשן וממציא. באמתחתו מספר טכנולוגיות חדשניות המשמשות לצנתורים התערבותיים ורשומות כפטנט עולמי על שמו.<br /> פרופ' רוזנשיין פרסם למעלה מ-70 מאמרים מקצועיים בספרות מדעית יוקרתית והוזמן, מאות פעמים, להרצות ברחבי העולם על פועלו, ניסיונו, המצאותיו והמגמות בתחום.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=<br /> |פרסומים= [http://www.youtube.com/user/cardiologypage, עמוד ה-youtube של פרופ' רוזנשיין]<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> |יצירת קשר= cardiology.page@gmail.com<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=13511 2011-06-15T10:22:02Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית= מנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים בביה&quot;ח בני ציון, מצנתר מומחה בביה&quot;ח אסותא<br /> |תחום התמחות= קרדיולוג מומחה, קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |תחומי עניין= קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |ניסיון מקצועי= קרדיולוג מומחה ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים. את לימודיו סיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר השלמת ההתמחות בקרדיולוגיה, אותה סיים בהצטיינות, החל בהתמחות בצנתור באוניברסיטת &quot;קולומביה&quot; בניו יורק והתמחות בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת &quot;מישיגן&quot;. פרופ' רוזנשיין פעל כרופא בכיר במערך הצנתורים בביה&quot;ח איכילוב וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית. כיום משמש כסגן דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתור בבני ציון. פרופ' רוזנשיין הוא קרדיולוג מומחה מבכירי המצנתרים בארץ ובעל ניסיון של למעלה מ-10,000 צנתורי לב מהמורכבים והמסובכים שבנמצא, לרבות צנתורים בזמן התקפי לב ותעוקה לא יציבה. יתר על כן, מבצע גם צנתור בכלי דם של הכליה לטיפול ביתר לחץ דם ובכלי דם אחרים. פרופ' רוזנשיין הינו מהחלוצים העולמים בתחומו ונחשב לחדשן וממציא. באמתחתו מספר טכנולוגיות חדשניות המשמשות לצנתורים התערבותיים ורשומות כפטנט עולמי על שמו.<br /> פרופ' רוזנשיין פרסם למעלה מ-70 מאמרים מקצועיים בספרות מדעית יוקרתית והוזמן, מאות פעמים, להרצות ברחבי העולם על פועלו, ניסיונו, המצאותיו והמגמות בתחום.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=<br /> |פרסומים= [http://www.youtube.com/user/cardiologypage, עמוד ה-youtube של פרופ' רוזנשיין]<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> |יצירת קשר= ardiology.page@gmail.com<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=13003 2011-06-11T15:14:37Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית= מנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים בביה&quot;ח בני ציון, מצנתר מומחה בביה&quot;ח אסותא<br /> |תחום התמחות=קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |תחומי עניין=קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |ניסיון מקצועי= קרדיולוג מומחה ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים. את לימודיו סיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר השלמת ההתמחות בקרדיולוגיה, אותה סיים בהצטיינות, החל בהתמחות בצנתור באוניברסיטת &quot;קולומביה&quot; בניו יורק והתמחות בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת &quot;מישיגן&quot;. פרופ' רוזנשיין פעל כרופא בכיר במערך הצנתורים בביה&quot;ח איכילוב וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית. כיום משמש כסגן דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתור בבני ציון. פרופ' רוזנשיין הוא קרדיולוג מומחה מבכירי המצנתרים בארץ ובעל ניסיון של למעלה מ-10,000 צנתורי לב מהמורכבים והמסובכים שבנמצא, לרבות צנתורים בזמן התקפי לב ותעוקה לא יציבה. יתר על כן, מבצע גם צנתור בכלי דם של הכליה לטיפול ביתר לחץ דם ובכלי דם אחרים. פרופ' רוזנשיין הינו מהחלוצים העולמים בתחומו ונחשב לחדשן וממציא. באמתחתו מספר טכנולוגיות חדשניות המשמשות לצנתורים התערבותיים ורשומות כפטנט עולמי על שמו.<br /> פרופ' רוזנשיין פרסם למעלה מ-70 מאמרים מקצועיים בספרות מדעית יוקרתית והוזמן, מאות פעמים, להרצות ברחבי העולם על פועלו, ניסיונו, המצאותיו והמגמות בתחום.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=<br /> |פרסומים= [http://www.youtube.com/user/cardiologypage, עמוד ה-youtube של פרופ' רוזנשיין]<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> |יצירת קשר= ardiology.page@gmail.com<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=13002 2011-06-11T15:13:56Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית= מנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים בביה&quot;ח בני ציון, מצנתר מומחה בביה&quot;ח אסותא<br /> |תחום התמחות=קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |תחומי עניין=קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |ניסיון מקצועי= קרדיולוג מומחה ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים. את לימודיו סיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר השלמת ההתמחות בקרדיולוגיה, אותה סיים בהצטיינות, החל בהתמחות בצנתור באוניברסיטת &quot;קולומביה&quot; בניו יורק והתמחות בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת &quot;מישיגן&quot;. פרופ' רוזנשיין פעל כרופא בכיר במערך הצנתורים בביה&quot;ח איכילוב וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית. כיום משמש כסגן דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתור בבני ציון. פרופ' רוזנשיין הוא קרדיולוג מומחה מבכירי המצנתרים בארץ ובעל ניסיון של למעלה מ-10,000 צנתורי לב מהמורכבים והמסובכים שבנמצא, לרבות צנתורים בזמן התקפי לב ותעוקה לא יציבה. יתר על כן, מבצע גם צנתור בכלי דם של הכליה לטיפול ביתר לחץ דם ובכלי דם אחרים. פרופ' רוזנשיין הינו מהחלוצים העולמים בתחומו ונחשב לחדשן וממציא. באמתחתו מספר טכנולוגיות חדשניות המשמשות לצנתורים התערבותיים ורשומות כפטנט עולמי על שמו.<br /> פרופ' רוזנשיין פרסם למעלה מ-70 מאמרים מקצועיים בספרות מדעית יוקרתית והוזמן, מאות פעמים, להרצות ברחבי העולם על פועלו, ניסיונו, המצאותיו והמגמות בתחום.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=<br /> |פרסומים= [http://www.youtube.com/user/cardiologypage, עמוד ה-youtube של פרופ' רוזנשיין]<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> |יצירת קשר=[cardiology.page@gmail.com,לחץ לשליחת מייל]<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=13001 2011-06-11T15:13:01Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית= מנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים בביה&quot;ח בני ציון, מצנתר מומחה בביה&quot;ח אסותא<br /> |תחום התמחות=קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |תחומי עניין=קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |ניסיון מקצועי= קרדיולוג מומחה ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים. את לימודיו סיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר השלמת ההתמחות בקרדיולוגיה, אותה סיים בהצטיינות, החל בהתמחות בצנתור באוניברסיטת &quot;קולומביה&quot; בניו יורק והתמחות בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת &quot;מישיגן&quot;. פרופ' רוזנשיין פעל כרופא בכיר במערך הצנתורים בביה&quot;ח איכילוב וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית. כיום משמש כסגן דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתור בבני ציון. פרופ' רוזנשיין הוא קרדיולוג מומחה מבכירי המצנתרים בארץ ובעל ניסיון של למעלה מ-10,000 צנתורי לב מהמורכבים והמסובכים שבנמצא, לרבות צנתורים בזמן התקפי לב ותעוקה לא יציבה. יתר על כן, מבצע גם צנתור בכלי דם של הכליה לטיפול ביתר לחץ דם ובכלי דם אחרים. פרופ' רוזנשיין הינו מהחלוצים העולמים בתחומו ונחשב לחדשן וממציא. באמתחתו מספר טכנולוגיות חדשניות המשמשות לצנתורים התערבותיים ורשומות כפטנט עולמי על שמו.<br /> פרופ' רוזנשיין פרסם למעלה מ-70 מאמרים מקצועיים בספרות מדעית יוקרתית והוזמן, מאות פעמים, להרצות ברחבי העולם על פועלו, ניסיונו, המצאותיו והמגמות בתחום.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=<br /> |פרסומים= [http://www.youtube.com/user/cardiologypage, עמוד ה-youtube של פרופ' רוזנשיין]<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> |יצירת קשר=[cardiology.page@gmail.com]<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=13000 2011-06-11T15:11:44Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית= מנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים בביה&quot;ח בני ציון, מצנתר מומחה בביה&quot;ח אסותא<br /> |תחום התמחות=קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |תחומי עניין=קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |ניסיון מקצועי= קרדיולוג מומחה ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים. את לימודיו סיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר השלמת ההתמחות בקרדיולוגיה, אותה סיים בהצטיינות, החל בהתמחות בצנתור באוניברסיטת &quot;קולומביה&quot; בניו יורק והתמחות בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת &quot;מישיגן&quot;. פרופ' רוזנשיין פעל כרופא בכיר במערך הצנתורים בביה&quot;ח איכילוב וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית. כיום משמש כסגן דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתור בבני ציון. פרופ' רוזנשיין הוא קרדיולוג מומחה מבכירי המצנתרים בארץ ובעל ניסיון של למעלה מ-10,000 צנתורי לב מהמורכבים והמסובכים שבנמצא, לרבות צנתורים בזמן התקפי לב ותעוקה לא יציבה. יתר על כן, מבצע גם צנתור בכלי דם של הכליה לטיפול ביתר לחץ דם ובכלי דם אחרים. פרופ' רוזנשיין הינו מהחלוצים העולמים בתחומו ונחשב לחדשן וממציא. באמתחתו מספר טכנולוגיות חדשניות המשמשות לצנתורים התערבותיים ורשומות כפטנט עולמי על שמו.<br /> פרופ' רוזנשיין פרסם למעלה מ-70 מאמרים מקצועיים בספרות מדעית יוקרתית והוזמן, מאות פעמים, להרצות ברחבי העולם על פועלו, ניסיונו, המצאותיו והמגמות בתחום.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=<br /> |פרסומים= [http://www.youtube.com/user/cardiologypage, עמוד ה-youtube של פרופ' רוזנשיין]<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> |יצירת קשר=[[מיוחד:cardiology.page@gmail.com/{{שם הדף}}|שלחו לי E-Mail]]<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=12999 2011-06-11T15:10:34Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית= מנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים בביה&quot;ח בני ציון, מצנתר מומחה בביה&quot;ח אסותא<br /> |תחום התמחות=קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |תחומי עניין=קרדיולוגיה התערבותית (צנתור)<br /> |ניסיון מקצועי= קרדיולוג מומחה ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים. את לימודיו סיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר השלמת ההתמחות בקרדיולוגיה, אותה סיים בהצטיינות, החל בהתמחות בצנתור באוניברסיטת &quot;קולומביה&quot; בניו יורק והתמחות בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת &quot;מישיגן&quot;. פרופ' רוזנשיין פעל כרופא בכיר במערך הצנתורים בביה&quot;ח איכילוב וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית. כיום משמש כסגן דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתור בבני ציון. פרופ' רוזנשיין הוא קרדיולוג מומחה מבכירי המצנתרים בארץ ובעל ניסיון של למעלה מ-10,000 צנתורי לב מהמורכבים והמסובכים שבנמצא, לרבות צנתורים בזמן התקפי לב ותעוקה לא יציבה. יתר על כן, מבצע גם צנתור בכלי דם של הכליה לטיפול ביתר לחץ דם ובכלי דם אחרים. פרופ' רוזנשיין הינו מהחלוצים העולמים בתחומו ונחשב לחדשן וממציא. באמתחתו מספר טכנולוגיות חדשניות המשמשות לצנתורים התערבותיים ורשומות כפטנט עולמי על שמו.<br /> פרופ' רוזנשיין פרסם למעלה מ-70 מאמרים מקצועיים בספרות מדעית יוקרתית והוזמן, מאות פעמים, להרצות ברחבי העולם על פועלו, ניסיונו, המצאותיו והמגמות בתחום.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=<br /> |פרסומים= [http://www.youtube.com/user/cardiologypage, עמוד ה-youtube של פרופ' רוזנשיין]<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> |יצירת קשר=[[מיוחד:Emailuser/{{שם הדף}}|שלחו לי E-Mail]]<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=12998 2011-06-11T15:09:41Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית= מנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים בביה&quot;ח בני ציון, מצנתר מומחה בביה&quot;ח אסותא<br /> |תחום התמחות=קרדיולוגיה התערבותית (צנתורים)<br /> |תחומי עניין=קרדיולוגיה התערבותית (צנתורים)<br /> |ניסיון מקצועי= קרדיולוג מומחה ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים. את לימודיו סיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר השלמת ההתמחות בקרדיולוגיה, אותה סיים בהצטיינות, החל בהתמחות בצנתור באוניברסיטת &quot;קולומביה&quot; בניו יורק והתמחות בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת &quot;מישיגן&quot;. פרופ' רוזנשיין פעל כרופא בכיר במערך הצנתורים בביה&quot;ח איכילוב וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית. כיום משמש כסגן דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתור בבני ציון. פרופ' רוזנשיין הוא קרדיולוג מומחה מבכירי המצנתרים בארץ ובעל ניסיון של למעלה מ-10,000 צנתורי לב מהמורכבים והמסובכים שבנמצא, לרבות צנתורים בזמן התקפי לב ותעוקה לא יציבה. יתר על כן, מבצע גם צנתור בכלי דם של הכליה לטיפול ביתר לחץ דם ובכלי דם אחרים. פרופ' רוזנשיין הינו מהחלוצים העולמים בתחומו ונחשב לחדשן וממציא. באמתחתו מספר טכנולוגיות חדשניות המשמשות לצנתורים התערבותיים ורשומות כפטנט עולמי על שמו.<br /> פרופ' רוזנשיין פרסם למעלה מ-70 מאמרים מקצועיים בספרות מדעית יוקרתית והוזמן, מאות פעמים, להרצות ברחבי העולם על פועלו, ניסיונו, המצאותיו והמגמות בתחום.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=<br /> |פרסומים= [http://www.youtube.com/user/cardiologypage, עמוד ה-youtube של פרופ' רוזנשיין]<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> |יצירת קשר=[[מיוחד:Emailuser/{{שם הדף}}|שלחו לי E-Mail]]<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=12997 2011-06-11T15:06:16Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית=<br /> |תחום התמחות=קרדיולוגיה התערבותית (צנתורים)<br /> |תחומי עניין=קרדיולוגיה התערבותית (צנתורים)<br /> |ניסיון מקצועי= קרדיולוג מומחה ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים. את לימודיו סיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר השלמת ההתמחות בקרדיולוגיה, אותה סיים בהצטיינות, החל בהתמחות בצנתור באוניברסיטת &quot;קולומביה&quot; בניו יורק והתמחות בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת &quot;מישיגן&quot;. פרופ' רוזנשיין פעל כרופא בכיר במערך הצנתורים בביה&quot;ח איכילוב וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית. כיום משמש כסגן דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתור בבני ציון. פרופ' רוזנשיין הוא קרדיולוג מומחה מבכירי המצנתרים בארץ ובעל ניסיון של למעלה מ-10,000 צנתורי לב מהמורכבים והמסובכים שבנמצא, לרבות צנתורים בזמן התקפי לב ותעוקה לא יציבה. יתר על כן, מבצע גם צנתור בכלי דם של הכליה לטיפול ביתר לחץ דם ובכלי דם אחרים. פרופ' רוזנשיין הינו מהחלוצים העולמים בתחומו ונחשב לחדשן וממציא. באמתחתו מספר טכנולוגיות חדשניות המשמשות לצנתורים התערבותיים ורשומות כפטנט עולמי על שמו.<br /> פרופ' רוזנשיין פרסם למעלה מ-70 מאמרים מקצועיים בספרות מדעית יוקרתית והוזמן, מאות פעמים, להרצות ברחבי העולם על פועלו, ניסיונו, המצאותיו והמגמות בתחום.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=<br /> |פרסומים=<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> |יצירת קשר=[[מיוחד:Emailuser/{{שם הדף}}|שלחו לי E-Mail]]<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=12996 2011-06-11T15:05:03Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית=<br /> |תחום התמחות=קרדיולוגיה התערבותית (צנתורים)<br /> |תחומי עניין=קרדיולוגיה התערבותית (צנתורים)<br /> |ניסיון מקצועי= קרדיולוג מומחה ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים. את לימודיו סיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר השלמת ההתמחות בקרדיולוגיה, אותה סיים בהצטיינות, החל בהתמחות בצנתור באוניברסיטת &quot;קולומביה&quot; בניו יורק והתמחות בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת &quot;מישיגן&quot;.<br /> פרופ' רוזנשיין פעל כרופא בכיר במערך הצנתורים בביה&quot;ח איכילוב וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית.<br /> כיום משמש כסגן דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתור בבני ציון.<br /> פרופ' רוזנשיין הוא קרדיולוג מומחה מבכירי המצנתרים בארץ ובעל ניסיון של למעלה מ-10,000 צנתורי לב מהמורכבים והמסובכים שבנמצא, לרבות צנתורים בזמן התקפי לב ותעוקה לא יציבה. יתר על כן, מבצע גם צנתור בכלי דם של הכליה לטיפול ביתר לחץ דם ובכלי דם אחרים.<br /> פרופ' רוזנשיין הינו מהחלוצים העולמים בתחומו ונחשב לחדשן וממציא. באמתחתו מספר טכנולוגיות חדשניות המשמשות לצנתורים התערבותיים ורשומות כפטנט עולמי על שמו.<br /> פרופ' רוזנשיין פרסם למעלה מ-70 מאמרים מקצועיים בספרות מדעית יוקרתית והוזמן, מאות פעמים, להרצות ברחבי העולם על פועלו, ניסיונו, המצאותיו והמגמות בתחום.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=<br /> |פרסומים=<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> |יצירת קשר=[[מיוחד:Emailuser/{{שם הדף}}|שלחו לי E-Mail]]<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=12995 2011-06-11T15:03:34Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית=<br /> |תחום התמחות=קרדיולוגיה התערבותית (צנתורים)<br /> |תחומי עניין=קרדיולוגיה התערבותית (צנתורים)<br /> |ניסיון מקצועי= קרדיולוג מומחה ומנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתורים.<br /> פרופ' רוזנשיין נולד בשנת 1953 בארגנטינה. שירת כקצין שריון, נפצע במלחמת יום הכיפורים ועוטר באות המופת על לחימתו בה.<br /> את לימודיו סיים בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ולאחר השלמת ההתמחות בקרדיולוגיה, אותה סיים בהצטיינות, החל בהתמחות בצנתור באוניברסיטת &quot;קולומביה&quot; בניו יורק והתמחות בקרדיולוגיה התערבותית באוניברסיטת &quot;מישיגן&quot;.<br /> פרופ' רוזנשיין פעל כרופא בכיר במערך הצנתורים בביה&quot;ח איכילוב וכיהן כמזכיר הכללי של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה התערבותית.<br /> כיום משמש כסגן דיקאן בית הספר לרפואה בטכניון וכמנהל המחלקה הקרדיולוגית ויחידת הצנתור בבני ציון.<br /> פרופ' רוזנשיין הוא קרדיולוג מומחה מבכירי המצנתרים בארץ ובעל ניסיון של למעלה מ-10,000 צנתורי לב מהמורכבים והמסובכים שבנמצא, לרבות צנתורים בזמן התקפי לב ותעוקה לא יציבה. יתר על כן, מבצע גם צנתור בכלי דם של הכליה לטיפול ביתר לחץ דם ובכלי דם אחרים.<br /> פרופ' רוזנשיין הינו מהחלוצים העולמים בתחומו ונחשב לחדשן וממציא. באמתחתו מספר טכנולוגיות חדשניות המשמשות לצנתורים התערבותיים ורשומות כפטנט עולמי על שמו.<br /> פרופ' רוזנשיין פרסם למעלה מ-70 מאמרים מקצועיים בספרות מדעית יוקרתית והוזמן, מאות פעמים, להרצות ברחבי העולם על פועלו, ניסיונו, המצאותיו והמגמות בתחום.<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=<br /> |פרסומים=<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> |יצירת קשר=[[מיוחד:Emailuser/{{שם הדף}}|שלחו לי E-Mail]]<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9F&diff=12994 2011-06-11T15:02:16Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית=<br /> |תחום התמחות=קרדיולוגיה התערבותית (צנתורים)<br /> |תחומי עניין=קרדיולוגיה התערבותית (צנתורים)<br /> |ניסיון מקצועי=<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=<br /> |פרסומים=<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר= [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה]<br /> |יצירת קשר=[[מיוחד:Emailuser/{{שם הדף}}|שלחו לי E-Mail]]<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|רוזנשיין]]</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A6%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%91_-_Heart_catheterization&diff=12579 2011-06-05T16:25:35Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>== רקע ==<br /> <br /> עד לפני שנים לא רבות טופלו חסימות והצרויות של עורקי הלב בעיקר באמצעות ניתוח מעקפים. כיום הפך הצנתור לטיפול המוביל והמועדף בבעיות אלו.בישראל הנחשבת לאחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם המערבי בתחום הרפואה בכלל והקרדיולוגיה בפרט, תפס הצנתור מקום מרכזי בטיפול בחולי לב וכתוצאה חלה בשנים האחרונות ירידה משמעותית בתמותה בישראל כתוצאה מהתקפי לב. במאמר זה ננסה להבהיר מהו הצינתור, כיצד הוא מתבצע, מה הן מטרותיו וגם מה הם הסיכונים הטמונים בו.<br /> <br /> <br /> == צנתור אבחנתי ==<br /> <br /> צנתור אבחוני של עורקי הלב הינה בדיקה המספקת לרופא מידע חיוני לגבי מצבו של לב הנבדק, מידע שלא ניתן להשיגו באמצעים אחרים. במהלך צנתור אבחנתי מוחדרים צנתרים אל גוף המטופל דרך המפשעה או היד תחת הרדמה מקומית. צנתרים (קטטרים), הינם למעשה צינורות פלסטיק דקיקים (כ 2 מ&quot;מ קוטר) המועברים על פני תיל קפיצי רך עד לעורקי הלב. דרך הצנתר מוזרק נוזל צבע מיוחד (חומר ניגוד) המיועד לרנטגן אל שלושה עורקי הלב של המטופל (העורקים הכלילים). באמצעות שיטה זו מתבצעת האנגיוגראפיה (צילום סרט הרנטגן) הכלילית המאפשרת בדיקה מדוייקת המספקת מידע רב לרופא המצנתר. בין השאר, האם ישנם היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים של הלב, דרגת חומרתם ואופיים.<br /> בעקבות ממצאי הבדיקה ניתן לבחור את הטיפול המתאים ביותר לחולה: טיפול באורח החיים (דיאטה, הפסקת עישון, פעילות גופנית וכו&quot;), טיפול תרופתי בגורמי סיכון (יל&quot;ד, סכרת וכו'), טיפול &quot;מכני&quot; על ידי צינתור או טיפול ניתוחי ע&quot;י מעקפים.<br /> <br /> בנוסף, מאפשר הצינתור האבחנתי ברור קיומם ו/או שלילתם של בעיות לבביות אחרות כגון, הפרעות במסתמי הלב, קרומי הלב, שריר הלב וליקויים מולדים בלב. ניתן לבצע צינתור אבחנתי גם בחולה אמבולטורי (אינו מאושפז) וגם בחולים דחופים (לדוגמא בזמן התקף לב).<br /> <br /> צנתור הינה רק חוליה אחת בשרשרת בדיקות שנועדו לאבחן הפרעה בזרימת הדם בעורקי הלב. במרבית המקרים ובמידה וקיים חשד לקיום מחלת לב כלילית נדרשים כמה מבחנים נוספים שמטרתם לאשש ו/או לשלול בצורה אובייקטיבית את קיומה של הפרעה בזרימת דם בעורקי הלב. קיימות מספר בדיקות מסוג זה כגון: מבחן מאמץ, מיפוי לב במאמץ, אקו לב במאמץ ועוד. סוג המבחן והצורך בו נקבע על ידי הקרדיולוג המטפל. חשיבותם של מבדקים אלו גבוהה במיוחד בעיקר במקרים בהם קשה להסתמך על העדויות הסוביקטיביות של המטופל בלבד ולשם הערכת ההסתברות לקיום מחלת לב כלילית וביצוע צנתור לב.<br /> <br /> בנוסף לחולי לב ישנה קבוצה נוספת באוכלוסיה שגם להם מומלץ לבצע צינתור אבחנתי. מדובר באנשים בריאים, לכאורה, אשר להערכת הקרדיולוג המטפל הינם מצויים ברמת סיכון של כ 50% ומעלה לקיום מחלת לב כלילית (היצרויות או חסימות בעורקי הלב). הערכת רמת הסיכון של החולה לקיומה של טרשת כלילית מתבצעת בראש ובראשונה על סמך סימפטומים שבגינם פנה הנבדק אל הרופא. ככלל, אנשים המצויים בסיכון גבוהה לחלות בטרשת כלילית הם אנשים הסובלים אחד ויותר מהגורמים הבאים: היסטוריה במשפחה של מחלות לב וכלי דם בגיל צעיר, מעשנים, בעלי ערכי כולסטרול מוגברים, חולי סכרת, חולים ביתר לחץ דם, אנשים שאינם מקיימים פעילות גופנית סדירה ובמצבי השמנת יתר.<br /> <br /> בנבדקים שלאחר בירור עדיין הסתברות לקיום מחלת לב כלילית משמעותית הינה מתחת ל-50% קיימת דרך נוספת לבירור שאלת קיומן של בעיות כליליות וזאת על ידי הסורק הממוחשב או &quot;צנתור וירטואלי&quot;. יש להשתמש גם בבדיקה זו באופן מושכל היות והיא כרוכה בחשיפה לרמות קרינה גבוהות ולעיתים לא ניתן לאבחן באמצעותה באופן ודאי קיום של טרשת בעורקי הלב.<br /> <br /> בכ 60%-70% אחוזים מהמקרים בהם מבוצע צנתור אבחנתי, אכן מאותרות חסימות או הצרויות בעורקי הלב המתאימות לטיפול בצינתור. בשאר המקרים מופנים החולים מופנים לטיפול &quot;שמרני&quot; או לניתוח מעקפים. המופנים לטיפול שמרני הם אלו שלא נזקקים לטיפול מכני. לאלו מומלץ בדרך כלל טיפול תרופתי לצד שינוי באורח החיים.<br /> <br /> בשנים האחרונות חלה ירידה של כ 10% -20% אחוזים בצנתורים המתוכננים, כלומר בחולים אשר אינם מצונתרים בדחיפות. אחת הסיבות למגמה זו הינה השימוש ההולך וגובר בסטנטים מצופי תרופה המורידים באופן משמעותי את הסיכון להיצרות חוזרת בעורקים והזדקקות לצנתור נוסף. סיבה נוספת היא עליית המודעות לקשר בין אורך חיים נכון ובריא ומחלות לב בקרב הציבור ובקרב חולים שבעברם ארוע לב ו/או צנתור בפרט.<br /> <br /> <br /> == צנתור טיפולי ==<br /> <br /> במקרים בהם מצביעים ממצאי הצינתור האבחנתי על צינתור טיפולי כאופצית הטיפול העדיפה, ממשיכים ברוב המיקרים בפרוצדורה והצנתור האבחנתי הפך לצנתור טיפולי . במקרים אלו החולה כמעט שאינו מבחין בהבדל משמעותי ב&quot;חווית&quot; הצינתור. הרופא מחליף את הצנתרים האבחנתיים בצנתרים טיפוליים ומעביר דרכם תיל גמיש ודקיק (0.3 מ&quot;מ) מעבר להיצרות. על פני תיל זה מובלים צנתרים יעודיים (בקוטר של פחות מ-1 מ&quot;מ), שעליהם נמצא כלי טיפולי (בד&quot;כ בלון ו/או סטנט) אל איזור ההיצרות. בשלב זה מתחילה פתיחת החסימה המתבצעת במרבית המקרים באמצעות ניפוח בלון בתוך העורק (בממוצע בקוטר של כ3 מ&quot;מ ובלחצים של כ 8 אטמוספרות) . בכ -95% אחוזים מהמקרים, מושתל באזור החסום קפיץ מתכתי שנועד לשמור על עורק פתוח. הקפיץ המתכתי מוכר בשם &quot;תומכון&quot; או &quot;סטנט&quot;. כיום מציע השוק כמה סוגים של סטנטים כשלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. השיקול הכללי וההחלטה באיזה סטנט מומלץ להשתמש מתקבלת על ידי קרדיולוג המצנטר בהתאם למצבו של החולה. שיקול זה מורכב מאלמנטים שונים כמו מאפייני החולה ( רקע, מצבים רפואיים אחרים ועוד), מצבו הנוכחי של החולה, ומאפייני העורק המטופל ( קוטר העורק, אופי ההיצרות ועוד).<br /> <br /> <br /> == צנתור לב דחוף ==<br /> <br /> כיום מבוצע צנתור דחוף בחולים בהם מאובחנת תעוקה לא יציבה ו/או בהתקפי לב. במקרים אלו ביכולתו של צנתור דחוף לשפר משמעותית את אחוזי ההישרדות של החולים ולצמצם את אחוזי התמותה. בשנים האחרונות כ- 80% מהחולים בישראל הסובלים מהתקף לב מופנים לצנתור דחוף (פרק זמן של 12 שעות מתחילת התקף הלב). במקרים של התקף לב ותעוקה לא יציבה ביכולתו של צנתור דחוף להקטין משמעותית את הנזק הנגרם לשריר הלב ובאופו ישיר להציל את חייו של החולה. אכן, בשנים האחרונות אכן ניתן לראות ירידה באחוזי התמותה בישראל בקרב חולי תעוקה לא יציבה והתקפי לב וזאת כתוצאה מזמינות גבוהה של צינתורים דחופים, משך כל שעות היממה במרבית המוסדות הרפואיים בישראל.<br /> <br /> <br /> <br /> == הסיכונים הכרוכים בצנתור ==<br /> <br /> ככלל צינתור הינו פעולה פולשנית העלולה להוביל גם לסיבוכים. בצנתור האבחוני קיים סיכון לסיבוך העומד על פחות מ 1% אחוזים. בצנתור הטיפולי עומד הסיכון על כ 3% אחוזים. בין הסיבוכים האפשריים ניתן למנות דימומים, התקפי לב, קרע או חור בעורק המטופל ואף מוות. <br /> במרבית המקרים ניתן למזער את הסיבוכים. ראשית, ניתן למזער שכיחות הסיבוכים כאשר הפרוצדורה מבוצעת על ידי קרדיולוג מצנתר מיומן, מנוסה ובעל הכשרה מתאימה. ההכשרה מתמקדת הן בהיבט הטכני של ההליך והן מבחינת הליך קבלת ההחלטות המורכבות הנדרשות בכל שלב של הצנתור.<br /> <br /> על מנת למנוע סיבוכים אפשריים במהלך צנתור טיפולי ובמיוחד אירועים של היווצרות קרישי דם, מטופל החולה האמבולטורי מס' שעות טרום הצנתור ע&quot;י אספירין ופלביקס. בנוסף, ניתן לחולה במהלך הצנתור מדלל דם (לדוגמא הפרין). בעשור האחרון נוספו תרופות חדשות הניתנות בזמן הליך הצינתור ההתערבותי שביכולתן לשפר את תוצאות הצינטור בחלק מהחולים.<br /> <br /> <br /> == מתי עדיף ניתוח מעקפים ומתי צנתור? ==<br /> <br /> באופן טבעי בוחרים מרבית החולים בצנתור על פני ניתוח כירורגי. כפי שצויין מוקדם יותר, ישנם מקרים בהם אין די בצנתור על מנת לפתור את הבעיה באופן בטוח ויעיל ביותר. ההחלטה להפנות חולה לניתוח תלויה במשתנים רבים אותם משקלל הקרדיולוג המצנתר. על הרופא להחליט באיזה נתיב טיפולי היחס של הסכנה לעומת תועלת נמוך ביותר. באופן פשטני בחולים המופנים אל ניתוח מעקפים המחלה הטרשתית מערבת מספר עורקים, ההיצרויות רבות ומורכבות או קיימת מעורבות העורק השמאלי הראשי של הלב. במצבים אלו התערבות בצנתור הינה בלתי אפשרית או בדרגת סיכון גבוהה יותר לעומת ניתוח מעקפים ההחלטה על הפנייה לניתוח מעקפים מורכבת ותלויה במשתנים רבים המשוקללים על ידי הקרדיולוג המצנתר במטרה להחליט על הנתיב הטיפולי המומלץ ביותר..<br /> עקב מורכבות ההחלטה על הנתיב הטיפולי העדיף ועל מנת להתמודד עם דילמה מורכבת זו בצורה הטובה ביותר קיים שיתוף פעולה הדוק בין הקרדיולוגים לבין מנתחי הלב. מדובר בהחלטה לא פשוטה המכילה פרמטרים רבים. לדוגמא, באיזה סוג מעקף מומלץ לעשות שימוש במהלך ניתוח המעקפים בורידי רגליים או בעורקים? השימוש בוורידי רגליים מבוצע בלמעלה מ- 50% מהניתוחים אך טווח היעילות של הליך זה קצר ויש לקחת בחשבון כי תוך 10שנים המעקפים הנעשים בשימוש ורידי הרגליים יחסמו. לכן במקרים בהם מדובר בחולים צעירים יחסית (עד גיל 60) הנטיה היא למצות את כל האופציות הטיפוליות בחדר הצנתור לפני ניתוח מעקפים, על מנת להותיר אפשרויות טיפול עתידיות רבות יותר.<br /> <br /> <br /> == הטיפול שאחרי הצנתור ==<br /> <br /> לאחר ביצוע צנתור, בחולים בהם נמצאה טרשת העורקים הטיפול המונע הינו חשוב ביותר גם במידה וההליך לא כלל שימוש בבלון, סטנט או ניתוח מעקפים. על פי הערכות ברוב המכריע של הצנתורים החוזרים לאחר 3 חודשים, הסיבה המרכזית לכך הינה יצירת חסימה חדשה בעורקים כתוצאה מהמשך התהליך הטרשתי בעורקים הכלילים. <br /> טרשת עורקים ( Atherothrombosis ) הינה תהליך ממושך שבמהלכו מצטבר רובד טרשתי (פלאק) בעורקים כתוצאה מרמות גבוהות של שומנים בדם, עישון, סכרת, יתר לחץ דם בנוכחות נטיה גנטית. טיפול בגורמי הסיכון הנ&quot;ל על ידי תרופות ושינוי אורחות חיים קריטי על מנת למנוע המשך היווצרות של חסימות והצרויות בעורקי הלב, תעוקה חוזרת והתקפי לב. <br /> בחולי לב ישנה חובה לשמור באדיקות על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה, תזונה נכונה והפסקה מוחלטת של עישון. רק שינוי באורח החיים וטיפול תרופתי מונע יכולים למזער את הסיכון להתקדמות מחלת טרשת העורקים. בנוסף יש להמשיך בביקורת הקרדיולוג המטפל לשם קבלת הנחיות לטיפול התרופתי המתאים בגורמי הסיכון, קבלת הנחיות לשינוי אורח חיים ואיתור בעיות העלולות להתעורר. דוגמא למורכבות הטיפול בחולים שעברו צינתור: מרבית הצנתורים הטיפוליים כרוכים בהשתלת סטנט ובכ-25% מהשתלות הסטנטים מתגלה היצרות נוספת לאחר 3 חודשים. אמנם סטנטים מצופי תרופה צמצמו את שכיחות ההיצרות הנוספת, אך קיימת בהם סכנה להתקפי לב חריפים בשל קרישי דם שעלולים להיווצר באזור הסטנט אף שנים לאחר הסטנט. במקרים אלו חשוב להמשיך בטיפול באספירין ובנוסף יש ליטול משך שנה שלמה את התרופה פלויקס (מצויה בסל הבריאות). מאידך, שימוש באספירין ופלביקס עלול לגרום לדימומים במידה והחולה נזקק לפעולה רפואית התערבותית אחרת (לדוגמא ניתוח כלשהו).<br /> <br /> <br /> <br /> == צנתורי לב התערבותיים אחרים ==<br /> <br /> בחלק מזערי של הצנתורים ההתערבתיים בלב מתבצעות התערבויות מסוג אחר. בדרך כלל אלו תיקונים של מומי לב מולדים (לדוגמא, סתימת &quot;חור&quot; במחיצה בין 2 עליות הלב) או הרחבת היצרות המסתם המיטראלי.<br /> <br /> <br /> == התפתחויות עתידיות בצנתורי לב ==<br /> <br /> לאחרונה החלו להופיע פיתוחים טכנולוגיים אשר מאפשרים טיפול במגוון בעיות מסתמי הלב בצנתור התערבותי יעודי. פיתוחים אלו נמצאים בשלבים מוקדמים ויש להמתין להתקדמות הפיתוחים ואיסוף מידע קליני בכדי להגדיר את מקומם המדויק בתרשים הטיפול בחולה לב עם בעיית מסתמים.<br /> <br /> <br /> <br /> * הערך נכתב ע&quot;י פרופ' אורי רוזנשיין, [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx קרדיולוג מומחה] ומנהל יחידת הצנתורים בביה&quot;ח בני ציון</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A6%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%91_-_Heart_catheterization&diff=12578 2011-06-05T16:24:11Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>== רקע ==<br /> <br /> עד לפני שנים לא רבות טופלו חסימות והצרויות של עורקי הלב בעיקר באמצעות ניתוח מעקפים. כיום הפך הצנתור לטיפול המוביל והמועדף בבעיות אלו.בישראל הנחשבת לאחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם המערבי בתחום הרפואה בכלל והקרדיולוגיה בפרט, תפס הצנתור מקום מרכזי בטיפול בחולי לב וכתוצאה חלה בשנים האחרונות ירידה משמעותית בתמותה בישראל כתוצאה מהתקפי לב. במאמר זה ננסה להבהיר מהו הצינתור, כיצד הוא מתבצע, מה הן מטרותיו וגם מה הם הסיכונים הטמונים בו.<br /> <br /> <br /> == צנתור אבחנתי ==<br /> <br /> צנתור אבחוני של עורקי הלב הינה בדיקה המספקת לרופא מידע חיוני לגבי מצבו של לב הנבדק, מידע שלא ניתן להשיגו באמצעים אחרים. במהלך צנתור אבחנתי מוחדרים צנתרים אל גוף המטופל דרך המפשעה או היד תחת הרדמה מקומית. צנתרים (קטטרים), הינם למעשה צינורות פלסטיק דקיקים (כ 2 מ&quot;מ קוטר) המועברים על פני תיל קפיצי רך עד לעורקי הלב. דרך הצנתר מוזרק נוזל צבע מיוחד (חומר ניגוד) המיועד לרנטגן אל שלושה עורקי הלב של המטופל (העורקים הכלילים). באמצעות שיטה זו מתבצעת האנגיוגראפיה (צילום סרט הרנטגן) הכלילית המאפשרת בדיקה מדוייקת המספקת מידע רב לרופא המצנתר. בין השאר, האם ישנם היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים של הלב, דרגת חומרתם ואופיים.<br /> בעקבות ממצאי הבדיקה ניתן לבחור את הטיפול המתאים ביותר לחולה: טיפול באורח החיים (דיאטה, הפסקת עישון, פעילות גופנית וכו&quot;), טיפול תרופתי בגורמי סיכון (יל&quot;ד, סכרת וכו'), טיפול &quot;מכני&quot; על ידי צינתור או טיפול ניתוחי ע&quot;י מעקפים.<br /> <br /> בנוסף, מאפשר הצינתור האבחנתי ברור קיומם ו/או שלילתם של בעיות לבביות אחרות כגון, הפרעות במסתמי הלב, קרומי הלב, שריר הלב וליקויים מולדים בלב. ניתן לבצע צינתור אבחנתי גם בחולה אמבולטורי (אינו מאושפז) וגם בחולים דחופים (לדוגמא בזמן התקף לב).<br /> <br /> צנתור הינה רק חוליה אחת בשרשרת בדיקות שנועדו לאבחן הפרעה בזרימת הדם בעורקי הלב. במרבית המקרים ובמידה וקיים חשד לקיום מחלת לב כלילית נדרשים כמה מבחנים נוספים שמטרתם לאשש ו/או לשלול בצורה אובייקטיבית את קיומה של הפרעה בזרימת דם בעורקי הלב. קיימות מספר בדיקות מסוג זה כגון: מבחן מאמץ, מיפוי לב במאמץ, אקו לב במאמץ ועוד. סוג המבחן והצורך בו נקבע על ידי הקרדיולוג המטפל. חשיבותם של מבדקים אלו גבוהה במיוחד בעיקר במקרים בהם קשה להסתמך על העדויות הסוביקטיביות של המטופל בלבד ולשם הערכת ההסתברות לקיום מחלת לב כלילית וביצוע צנתור לב.<br /> <br /> בנוסף לחולי לב ישנה קבוצה נוספת באוכלוסיה שגם להם מומלץ לבצע צינתור אבחנתי. מדובר באנשים בריאים, לכאורה, אשר להערכת הקרדיולוג המטפל הינם מצויים ברמת סיכון של כ 50% ומעלה לקיום מחלת לב כלילית (היצרויות או חסימות בעורקי הלב). הערכת רמת הסיכון של החולה לקיומה של טרשת כלילית מתבצעת בראש ובראשונה על סמך סימפטומים שבגינם פנה הנבדק אל הרופא. ככלל, אנשים המצויים בסיכון גבוהה לחלות בטרשת כלילית הם אנשים הסובלים אחד ויותר מהגורמים הבאים: היסטוריה במשפחה של מחלות לב וכלי דם בגיל צעיר, מעשנים, בעלי ערכי כולסטרול מוגברים, חולי סכרת, חולים ביתר לחץ דם, אנשים שאינם מקיימים פעילות גופנית סדירה ובמצבי השמנת יתר.<br /> <br /> בנבדקים שלאחר בירור עדיין הסתברות לקיום מחלת לב כלילית משמעותית הינה מתחת ל-50% קיימת דרך נוספת לבירור שאלת קיומן של בעיות כליליות וזאת על ידי הסורק הממוחשב או &quot;צנתור וירטואלי&quot;. יש להשתמש גם בבדיקה זו באופן מושכל היות והיא כרוכה בחשיפה לרמות קרינה גבוהות ולעיתים לא ניתן לאבחן באמצעותה באופן ודאי קיום של טרשת בעורקי הלב.<br /> <br /> בכ 60%-70% אחוזים מהמקרים בהם מבוצע צנתור אבחנתי, אכן מאותרות חסימות או הצרויות בעורקי הלב המתאימות לטיפול בצינתור. בשאר המקרים מופנים החולים מופנים לטיפול &quot;שמרני&quot; או לניתוח מעקפים. המופנים לטיפול שמרני הם אלו שלא נזקקים לטיפול מכני. לאלו מומלץ בדרך כלל טיפול תרופתי לצד שינוי באורח החיים.<br /> <br /> בשנים האחרונות חלה ירידה של כ 10% -20% אחוזים בצנתורים המתוכננים, כלומר בחולים אשר אינם מצונתרים בדחיפות. אחת הסיבות למגמה זו הינה השימוש ההולך וגובר בסטנטים מצופי תרופה המורידים באופן משמעותי את הסיכון להיצרות חוזרת בעורקים והזדקקות לצנתור נוסף. סיבה נוספת היא עליית המודעות לקשר בין אורך חיים נכון ובריא ומחלות לב בקרב הציבור ובקרב חולים שבעברם ארוע לב ו/או צנתור בפרט.<br /> <br /> <br /> == צנתור טיפולי ==<br /> <br /> במקרים בהם מצביעים ממצאי הצינתור האבחנתי על צינתור טיפולי כאופצית הטיפול העדיפה, ממשיכים ברוב המיקרים בפרוצדורה והצנתור האבחנתי הפך לצנתור טיפולי . במקרים אלו החולה כמעט שאינו מבחין בהבדל משמעותי ב&quot;חווית&quot; הצינתור. הרופא מחליף את הצנתרים האבחנתיים בצנתרים טיפוליים ומעביר דרכם תיל גמיש ודקיק (0.3 מ&quot;מ) מעבר להיצרות. על פני תיל זה מובלים צנתרים יעודיים (בקוטר של פחות מ-1 מ&quot;מ), שעליהם נמצא כלי טיפולי (בד&quot;כ בלון ו/או סטנט) אל איזור ההיצרות. בשלב זה מתחילה פתיחת החסימה המתבצעת במרבית המקרים באמצעות ניפוח בלון בתוך העורק (בממוצע בקוטר של כ3 מ&quot;מ ובלחצים של כ 8 אטמוספרות) . בכ -95% אחוזים מהמקרים, מושתל באזור החסום קפיץ מתכתי שנועד לשמור על עורק פתוח. הקפיץ המתכתי מוכר בשם &quot;תומכון&quot; או &quot;סטנט&quot;. כיום מציע השוק כמה סוגים של סטנטים כשלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. השיקול הכללי וההחלטה באיזה סטנט מומלץ להשתמש מתקבלת על ידי קרדיולוג המצנטר בהתאם למצבו של החולה. שיקול זה מורכב מאלמנטים שונים כמו מאפייני החולה ( רקע, מצבים רפואיים אחרים ועוד), מצבו הנוכחי של החולה, ומאפייני העורק המטופל ( קוטר העורק, אופי ההיצרות ועוד).<br /> <br /> <br /> == צנתור לב דחוף ==<br /> <br /> כיום מבוצע צנתור דחוף בחולים בהם מאובחנת תעוקה לא יציבה ו/או בהתקפי לב. במקרים אלו ביכולתו של צנתור דחוף לשפר משמעותית את אחוזי ההישרדות של החולים ולצמצם את אחוזי התמותה. בשנים האחרונות כ- 80% מהחולים בישראל הסובלים מהתקף לב מופנים לצנתור דחוף (פרק זמן של 12 שעות מתחילת התקף הלב). במקרים של התקף לב ותעוקה לא יציבה ביכולתו של צנתור דחוף להקטין משמעותית את הנזק הנגרם לשריר הלב ובאופו ישיר להציל את חייו של החולה. אכן, בשנים האחרונות אכן ניתן לראות ירידה באחוזי התמותה בישראל בקרב חולי תעוקה לא יציבה והתקפי לב וזאת כתוצאה מזמינות גבוהה של צינתורים דחופים, משך כל שעות היממה במרבית המוסדות הרפואיים בישראל.<br /> <br /> <br /> <br /> == הסיכונים הכרוכים בצנתור ==<br /> <br /> ככלל צינתור הינו פעולה פולשנית העלולה להוביל גם לסיבוכים. בצנתור האבחוני קיים סיכון לסיבוך העומד על פחות מ 1% אחוזים. בצנתור הטיפולי עומד הסיכון על כ 3% אחוזים. בין הסיבוכים האפשריים ניתן למנות דימומים, התקפי לב, קרע או חור בעורק המטופל ואף מוות. <br /> במרבית המקרים ניתן למזער את הסיבוכים. ראשית, ניתן למזער שכיחות הסיבוכים כאשר הפרוצדורה מבוצעת על ידי קרדיולוג מצנתר מיומן, מנוסה ובעל הכשרה מתאימה. ההכשרה מתמקדת הן בהיבט הטכני של ההליך והן מבחינת הליך קבלת ההחלטות המורכבות הנדרשות בכל שלב של הצנתור.<br /> <br /> על מנת למנוע סיבוכים אפשריים במהלך צנתור טיפולי ובמיוחד אירועים של היווצרות קרישי דם, מטופל החולה האמבולטורי מס' שעות טרום הצנתור ע&quot;י אספירין ופלביקס. בנוסף, ניתן לחולה במהלך הצנתור מדלל דם (לדוגמא הפרין). בעשור האחרון נוספו תרופות חדשות הניתנות בזמן הליך הצינתור ההתערבותי שביכולתן לשפר את תוצאות הצינטור בחלק מהחולים.<br /> <br /> <br /> == מתי עדיף ניתוח מעקפים ומתי צנתור? ==<br /> <br /> באופן טבעי בוחרים מרבית החולים בצנתור על פני ניתוח כירורגי. כפי שצויין מוקדם יותר, ישנם מקרים בהם אין די בצנתור על מנת לפתור את הבעיה באופן בטוח ויעיל ביותר. ההחלטה להפנות חולה לניתוח תלויה במשתנים רבים אותם משקלל הקרדיולוג המצנתר. על הרופא להחליט באיזה נתיב טיפולי היחס של הסכנה לעומת תועלת נמוך ביותר. באופן פשטני בחולים המופנים אל ניתוח מעקפים המחלה הטרשתית מערבת מספר עורקים, ההיצרויות רבות ומורכבות או קיימת מעורבות העורק השמאלי הראשי של הלב. במצבים אלו התערבות בצנתור הינה בלתי אפשרית או בדרגת סיכון גבוהה יותר לעומת ניתוח מעקפים ההחלטה על הפנייה לניתוח מעקפים מורכבת ותלויה במשתנים רבים המשוקללים על ידי הקרדיולוג המצנתר במטרה להחליט על הנתיב הטיפולי המומלץ ביותר..<br /> עקב מורכבות ההחלטה על הנתיב הטיפולי העדיף ועל מנת להתמודד עם דילמה מורכבת זו בצורה הטובה ביותר קיים שיתוף פעולה הדוק בין הקרדיולוגים לבין מנתחי הלב. מדובר בהחלטה לא פשוטה המכילה פרמטרים רבים. לדוגמא, באיזה סוג מעקף מומלץ לעשות שימוש במהלך ניתוח המעקפים בורידי רגליים או בעורקים? השימוש בוורידי רגליים מבוצע בלמעלה מ- 50% מהניתוחים אך טווח היעילות של הליך זה קצר ויש לקחת בחשבון כי תוך 10שנים המעקפים הנעשים בשימוש ורידי הרגליים יחסמו. לכן במקרים בהם מדובר בחולים צעירים יחסית (עד גיל 60) הנטיה היא למצות את כל האופציות הטיפוליות בחדר הצנתור לפני ניתוח מעקפים, על מנת להותיר אפשרויות טיפול עתידיות רבות יותר.<br /> <br /> <br /> == הטיפול שאחרי הצנתור ==<br /> <br /> לאחר ביצוע צנתור, בחולים בהם נמצאה טרשת העורקים הטיפול המונע הינו חשוב ביותר גם במידה וההליך לא כלל שימוש בבלון, סטנט או ניתוח מעקפים. על פי הערכות ברוב המכריע של הצנתורים החוזרים לאחר 3 חודשים, הסיבה המרכזית לכך הינה יצירת חסימה חדשה בעורקים כתוצאה מהמשך התהליך הטרשתי בעורקים הכלילים. <br /> טרשת עורקים ( Atherothrombosis ) הינה תהליך ממושך שבמהלכו מצטבר רובד טרשתי (פלאק) בעורקים כתוצאה מרמות גבוהות של שומנים בדם, עישון, סכרת, יתר לחץ דם בנוכחות נטיה גנטית. טיפול בגורמי הסיכון הנ&quot;ל על ידי תרופות ושינוי אורחות חיים קריטי על מנת למנוע המשך היווצרות של חסימות והצרויות בעורקי הלב, תעוקה חוזרת והתקפי לב. <br /> בחולי לב ישנה חובה לשמור באדיקות על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה, תזונה נכונה והפסקה מוחלטת של עישון. רק שינוי באורח החיים וטיפול תרופתי מונע יכולים למזער את הסיכון להתקדמות מחלת טרשת העורקים. בנוסף יש להמשיך בביקורת הקרדיולוג המטפל לשם קבלת הנחיות לטיפול התרופתי המתאים בגורמי הסיכון, קבלת הנחיות לשינוי אורח חיים ואיתור בעיות העלולות להתעורר. דוגמא למורכבות הטיפול בחולים שעברו צינתור: מרבית הצנתורים הטיפוליים כרוכים בהשתלת סטנט ובכ-25% מהשתלות הסטנטים מתגלה היצרות נוספת לאחר 3 חודשים. אמנם סטנטים מצופי תרופה צמצמו את שכיחות ההיצרות הנוספת, אך קיימת בהם סכנה להתקפי לב חריפים בשל קרישי דם שעלולים להיווצר באזור הסטנט אף שנים לאחר הסטנט. במקרים אלו חשוב להמשיך בטיפול באספירין ובנוסף יש ליטול משך שנה שלמה את התרופה פלויקס (מצויה בסל הבריאות). מאידך, שימוש באספירין ופלביקס עלול לגרום לדימומים במידה והחולה נזקק לפעולה רפואית התערבותית אחרת (לדוגמא ניתוח כלשהו).<br /> <br /> <br /> <br /> == צנתורי לב התערבותיים אחרים ==<br /> <br /> בחלק מזערי של הצנתורים ההתערבתיים בלב מתבצעות התערבויות מסוג אחר. בדרך כלל אלו תיקונים של מומי לב מולדים (לדוגמא, סתימת &quot;חור&quot; במחיצה בין 2 עליות הלב) או הרחבת היצרות המסתם המיטראלי.<br /> <br /> <br /> == התפתחויות עתידיות בצנתורי לב ==<br /> <br /> לאחרונה החלו להופיע פיתוחים טכנולוגיים אשר מאפשרים טיפול במגוון בעיות מסתמי הלב בצנתור התערבותי יעודי. פיתוחים אלו נמצאים בשלבים מוקדמים ויש להמתין להתקדמות הפיתוחים ואיסוף מידע קליני בכדי להגדיר את מקומם המדויק בתרשים הטיפול בחולה לב עם בעיית מסתמים.<br /> <br /> <br /> <br /> * הערך נכתב ע&quot;י פרופ' אורי רוזנשיין, [http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx קרדיולוג מומחה] ומנהל יחידת הצנתורים בביה&quot;ח בני ציון</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A6%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%91_-_Heart_catheterization&diff=12577 2011-06-05T16:22:54Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div><br /> == רקע ==<br /> <br /> עד לפני שנים לא רבות טופלו חסימות והצרויות של עורקי הלב בעיקר באמצעות ניתוח מעקפים. כיום הפך הצנתור לטיפול המוביל והמועדף בבעיות אלו.בישראל הנחשבת לאחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם המערבי בתחום הרפואה בכלל והקרדיולוגיה בפרט, תפס הצנתור מקום מרכזי בטיפול בחולי לב וכתוצאה חלה בשנים האחרונות ירידה משמעותית בתמותה בישראל כתוצאה מהתקפי לב. במאמר זה ננסה להבהיר מהו הצינתור, כיצד הוא מתבצע, מה הן מטרותיו וגם מה הם הסיכונים הטמונים בו.<br /> <br /> <br /> == צנתור אבחנתי ==<br /> <br /> צנתור אבחוני של עורקי הלב הינה בדיקה המספקת לרופא מידע חיוני לגבי מצבו של לב הנבדק, מידע שלא ניתן להשיגו באמצעים אחרים. במהלך צנתור אבחנתי מוחדרים צנתרים אל גוף המטופל דרך המפשעה או היד תחת הרדמה מקומית. צנתרים (קטטרים), הינם למעשה צינורות פלסטיק דקיקים (כ 2 מ&quot;מ קוטר) המועברים על פני תיל קפיצי רך עד לעורקי הלב. דרך הצנתר מוזרק נוזל צבע מיוחד (חומר ניגוד) המיועד לרנטגן אל שלושה עורקי הלב של המטופל (העורקים הכלילים). באמצעות שיטה זו מתבצעת האנגיוגראפיה (צילום סרט הרנטגן) הכלילית המאפשרת בדיקה מדוייקת המספקת מידע רב לרופא המצנתר. בין השאר, האם ישנם היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים של הלב, דרגת חומרתם ואופיים.<br /> בעקבות ממצאי הבדיקה ניתן לבחור את הטיפול המתאים ביותר לחולה: טיפול באורח החיים (דיאטה, הפסקת עישון, פעילות גופנית וכו&quot;), טיפול תרופתי בגורמי סיכון (יל&quot;ד, סכרת וכו'), טיפול &quot;מכני&quot; על ידי צינתור או טיפול ניתוחי ע&quot;י מעקפים.<br /> <br /> בנוסף, מאפשר הצינתור האבחנתי ברור קיומם ו/או שלילתם של בעיות לבביות אחרות כגון, הפרעות במסתמי הלב, קרומי הלב, שריר הלב וליקויים מולדים בלב. ניתן לבצע צינתור אבחנתי גם בחולה אמבולטורי (אינו מאושפז) וגם בחולים דחופים (לדוגמא בזמן התקף לב).<br /> <br /> צנתור הינה רק חוליה אחת בשרשרת בדיקות שנועדו לאבחן הפרעה בזרימת הדם בעורקי הלב. במרבית המקרים ובמידה וקיים חשד לקיום מחלת לב כלילית נדרשים כמה מבחנים נוספים שמטרתם לאשש ו/או לשלול בצורה אובייקטיבית את קיומה של הפרעה בזרימת דם בעורקי הלב. קיימות מספר בדיקות מסוג זה כגון: מבחן מאמץ, מיפוי לב במאמץ, אקו לב במאמץ ועוד. סוג המבחן והצורך בו נקבע על ידי הקרדיולוג המטפל. חשיבותם של מבדקים אלו גבוהה במיוחד בעיקר במקרים בהם קשה להסתמך על העדויות הסוביקטיביות של המטופל בלבד ולשם הערכת ההסתברות לקיום מחלת לב כלילית וביצוע צנתור לב.<br /> <br /> בנוסף לחולי לב ישנה קבוצה נוספת באוכלוסיה שגם להם מומלץ לבצע צינתור אבחנתי. מדובר באנשים בריאים, לכאורה, אשר להערכת הקרדיולוג המטפל הינם מצויים ברמת סיכון של כ 50% ומעלה לקיום מחלת לב כלילית (היצרויות או חסימות בעורקי הלב). הערכת רמת הסיכון של החולה לקיומה של טרשת כלילית מתבצעת בראש ובראשונה על סמך סימפטומים שבגינם פנה הנבדק אל הרופא. ככלל, אנשים המצויים בסיכון גבוהה לחלות בטרשת כלילית הם אנשים הסובלים אחד ויותר מהגורמים הבאים: היסטוריה במשפחה של מחלות לב וכלי דם בגיל צעיר, מעשנים, בעלי ערכי כולסטרול מוגברים, חולי סכרת, חולים ביתר לחץ דם, אנשים שאינם מקיימים פעילות גופנית סדירה ובמצבי השמנת יתר.<br /> <br /> בנבדקים שלאחר בירור עדיין הסתברות לקיום מחלת לב כלילית משמעותית הינה מתחת ל-50% קיימת דרך נוספת לבירור שאלת קיומן של בעיות כליליות וזאת על ידי הסורק הממוחשב או &quot;צנתור וירטואלי&quot;. יש להשתמש גם בבדיקה זו באופן מושכל היות והיא כרוכה בחשיפה לרמות קרינה גבוהות ולעיתים לא ניתן לאבחן באמצעותה באופן ודאי קיום של טרשת בעורקי הלב.<br /> <br /> בכ 60%-70% אחוזים מהמקרים בהם מבוצע צנתור אבחנתי, אכן מאותרות חסימות או הצרויות בעורקי הלב המתאימות לטיפול בצינתור. בשאר המקרים מופנים החולים מופנים לטיפול &quot;שמרני&quot; או לניתוח מעקפים. המופנים לטיפול שמרני הם אלו שלא נזקקים לטיפול מכני. לאלו מומלץ בדרך כלל טיפול תרופתי לצד שינוי באורח החיים.<br /> <br /> בשנים האחרונות חלה ירידה של כ 10% -20% אחוזים בצנתורים המתוכננים, כלומר בחולים אשר אינם מצונתרים בדחיפות. אחת הסיבות למגמה זו הינה השימוש ההולך וגובר בסטנטים מצופי תרופה המורידים באופן משמעותי את הסיכון להיצרות חוזרת בעורקים והזדקקות לצנתור נוסף. סיבה נוספת היא עליית המודעות לקשר בין אורך חיים נכון ובריא ומחלות לב בקרב הציבור ובקרב חולים שבעברם ארוע לב ו/או צנתור בפרט.<br /> <br /> <br /> == צנתור טיפולי ==<br /> <br /> במקרים בהם מצביעים ממצאי הצינתור האבחנתי על צינתור טיפולי כאופצית הטיפול העדיפה, ממשיכים ברוב המיקרים בפרוצדורה והצנתור האבחנתי הפך לצנתור טיפולי . במקרים אלו החולה כמעט שאינו מבחין בהבדל משמעותי ב&quot;חווית&quot; הצינתור. הרופא מחליף את הצנתרים האבחנתיים בצנתרים טיפוליים ומעביר דרכם תיל גמיש ודקיק (0.3 מ&quot;מ) מעבר להיצרות. על פני תיל זה מובלים צנתרים יעודיים (בקוטר של פחות מ-1 מ&quot;מ), שעליהם נמצא כלי טיפולי (בד&quot;כ בלון ו/או סטנט) אל איזור ההיצרות. בשלב זה מתחילה פתיחת החסימה המתבצעת במרבית המקרים באמצעות ניפוח בלון בתוך העורק (בממוצע בקוטר של כ3 מ&quot;מ ובלחצים של כ 8 אטמוספרות) . בכ -95% אחוזים מהמקרים, מושתל באזור החסום קפיץ מתכתי שנועד לשמור על עורק פתוח. הקפיץ המתכתי מוכר בשם &quot;תומכון&quot; או &quot;סטנט&quot;. כיום מציע השוק כמה סוגים של סטנטים כשלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. השיקול הכללי וההחלטה באיזה סטנט מומלץ להשתמש מתקבלת על ידי קרדיולוג המצנטר בהתאם למצבו של החולה. שיקול זה מורכב מאלמנטים שונים כמו מאפייני החולה ( רקע, מצבים רפואיים אחרים ועוד), מצבו הנוכחי של החולה, ומאפייני העורק המטופל ( קוטר העורק, אופי ההיצרות ועוד).<br /> <br /> <br /> == צנתור לב דחוף ==<br /> <br /> כיום מבוצע צנתור דחוף בחולים בהם מאובחנת תעוקה לא יציבה ו/או בהתקפי לב. במקרים אלו ביכולתו של צנתור דחוף לשפר משמעותית את אחוזי ההישרדות של החולים ולצמצם את אחוזי התמותה. בשנים האחרונות כ- 80% מהחולים בישראל הסובלים מהתקף לב מופנים לצנתור דחוף (פרק זמן של 12 שעות מתחילת התקף הלב). במקרים של התקף לב ותעוקה לא יציבה ביכולתו של צנתור דחוף להקטין משמעותית את הנזק הנגרם לשריר הלב ובאופו ישיר להציל את חייו של החולה. אכן, בשנים האחרונות אכן ניתן לראות ירידה באחוזי התמותה בישראל בקרב חולי תעוקה לא יציבה והתקפי לב וזאת כתוצאה מזמינות גבוהה של צינתורים דחופים, משך כל שעות היממה במרבית המוסדות הרפואיים בישראל.<br /> <br /> <br /> <br /> == הסיכונים הכרוכים בצנתור ==<br /> <br /> ככלל צינתור הינו פעולה פולשנית העלולה להוביל גם לסיבוכים. בצנתור האבחוני קיים סיכון לסיבוך העומד על פחות מ 1% אחוזים. בצנתור הטיפולי עומד הסיכון על כ 3% אחוזים. בין הסיבוכים האפשריים ניתן למנות דימומים, התקפי לב, קרע או חור בעורק המטופל ואף מוות. <br /> במרבית המקרים ניתן למזער את הסיבוכים. ראשית, ניתן למזער שכיחות הסיבוכים כאשר הפרוצדורה מבוצעת על ידי קרדיולוג מצנתר מיומן, מנוסה ובעל הכשרה מתאימה. ההכשרה מתמקדת הן בהיבט הטכני של ההליך והן מבחינת הליך קבלת ההחלטות המורכבות הנדרשות בכל שלב של הצנתור.<br /> <br /> על מנת למנוע סיבוכים אפשריים במהלך צנתור טיפולי ובמיוחד אירועים של היווצרות קרישי דם, מטופל החולה האמבולטורי מס' שעות טרום הצנתור ע&quot;י אספירין ופלביקס. בנוסף, ניתן לחולה במהלך הצנתור מדלל דם (לדוגמא הפרין). בעשור האחרון נוספו תרופות חדשות הניתנות בזמן הליך הצינתור ההתערבותי שביכולתן לשפר את תוצאות הצינטור בחלק מהחולים.<br /> <br /> <br /> == מתי עדיף ניתוח מעקפים ומתי צנתור? ==<br /> <br /> באופן טבעי בוחרים מרבית החולים בצנתור על פני ניתוח כירורגי. כפי שצויין מוקדם יותר, ישנם מקרים בהם אין די בצנתור על מנת לפתור את הבעיה באופן בטוח ויעיל ביותר. ההחלטה להפנות חולה לניתוח תלויה במשתנים רבים אותם משקלל הקרדיולוג המצנתר. על הרופא להחליט באיזה נתיב טיפולי היחס של הסכנה לעומת תועלת נמוך ביותר. באופן פשטני בחולים המופנים אל ניתוח מעקפים המחלה הטרשתית מערבת מספר עורקים, ההיצרויות רבות ומורכבות או קיימת מעורבות העורק השמאלי הראשי של הלב. במצבים אלו התערבות בצנתור הינה בלתי אפשרית או בדרגת סיכון גבוהה יותר לעומת ניתוח מעקפים ההחלטה על הפנייה לניתוח מעקפים מורכבת ותלויה במשתנים רבים המשוקללים על ידי הקרדיולוג המצנתר במטרה להחליט על הנתיב הטיפולי המומלץ ביותר..<br /> עקב מורכבות ההחלטה על הנתיב הטיפולי העדיף ועל מנת להתמודד עם דילמה מורכבת זו בצורה הטובה ביותר קיים שיתוף פעולה הדוק בין הקרדיולוגים לבין מנתחי הלב. מדובר בהחלטה לא פשוטה המכילה פרמטרים רבים. לדוגמא, באיזה סוג מעקף מומלץ לעשות שימוש במהלך ניתוח המעקפים בורידי רגליים או בעורקים? השימוש בוורידי רגליים מבוצע בלמעלה מ- 50% מהניתוחים אך טווח היעילות של הליך זה קצר ויש לקחת בחשבון כי תוך 10שנים המעקפים הנעשים בשימוש ורידי הרגליים יחסמו. לכן במקרים בהם מדובר בחולים צעירים יחסית (עד גיל 60) הנטיה היא למצות את כל האופציות הטיפוליות בחדר הצנתור לפני ניתוח מעקפים, על מנת להותיר אפשרויות טיפול עתידיות רבות יותר.<br /> <br /> <br /> == הטיפול שאחרי הצנתור ==<br /> <br /> לאחר ביצוע צנתור, בחולים בהם נמצאה טרשת העורקים הטיפול המונע הינו חשוב ביותר גם במידה וההליך לא כלל שימוש בבלון, סטנט או ניתוח מעקפים. על פי הערכות ברוב המכריע של הצנתורים החוזרים לאחר 3 חודשים, הסיבה המרכזית לכך הינה יצירת חסימה חדשה בעורקים כתוצאה מהמשך התהליך הטרשתי בעורקים הכלילים. <br /> טרשת עורקים ( Atherothrombosis ) הינה תהליך ממושך שבמהלכו מצטבר רובד טרשתי (פלאק) בעורקים כתוצאה מרמות גבוהות של שומנים בדם, עישון, סכרת, יתר לחץ דם בנוכחות נטיה גנטית. טיפול בגורמי הסיכון הנ&quot;ל על ידי תרופות ושינוי אורחות חיים קריטי על מנת למנוע המשך היווצרות של חסימות והצרויות בעורקי הלב, תעוקה חוזרת והתקפי לב. <br /> בחולי לב ישנה חובה לשמור באדיקות על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה, תזונה נכונה והפסקה מוחלטת של עישון. רק שינוי באורח החיים וטיפול תרופתי מונע יכולים למזער את הסיכון להתקדמות מחלת טרשת העורקים. בנוסף יש להמשיך בביקורת הקרדיולוג המטפל לשם קבלת הנחיות לטיפול התרופתי המתאים בגורמי הסיכון, קבלת הנחיות לשינוי אורח חיים ואיתור בעיות העלולות להתעורר. דוגמא למורכבות הטיפול בחולים שעברו צינתור: מרבית הצנתורים הטיפוליים כרוכים בהשתלת סטנט ובכ-25% מהשתלות הסטנטים מתגלה היצרות נוספת לאחר 3 חודשים. אמנם סטנטים מצופי תרופה צמצמו את שכיחות ההיצרות הנוספת, אך קיימת בהם סכנה להתקפי לב חריפים בשל קרישי דם שעלולים להיווצר באזור הסטנט אף שנים לאחר הסטנט. במקרים אלו חשוב להמשיך בטיפול באספירין ובנוסף יש ליטול משך שנה שלמה את התרופה פלויקס (מצויה בסל הבריאות). מאידך, שימוש באספירין ופלביקס עלול לגרום לדימומים במידה והחולה נזקק לפעולה רפואית התערבותית אחרת (לדוגמא ניתוח כלשהו).<br /> <br /> <br /> <br /> == צנתורי לב התערבותיים אחרים ==<br /> <br /> בחלק מזערי של הצנתורים ההתערבתיים בלב מתבצעות התערבויות מסוג אחר. בדרך כלל אלו תיקונים של מומי לב מולדים (לדוגמא, סתימת &quot;חור&quot; במחיצה בין 2 עליות הלב) או הרחבת היצרות המסתם המיטראלי.<br /> <br /> <br /> == התפתחויות עתידיות בצנתורי לב ==<br /> <br /> לאחרונה החלו להופיע פיתוחים טכנולוגיים אשר מאפשרים טיפול במגוון בעיות מסתמי הלב בצנתור התערבותי יעודי. פיתוחים אלו נמצאים בשלבים מוקדמים ויש להמתין להתקדמות הפיתוחים ואיסוף מידע קליני בכדי להגדיר את מקומם המדויק בתרשים הטיפול בחולה לב עם בעיית מסתמים.<br /> <br /> <br /> <br /> *[http://www.b-zion.org.il/pages/1344.aspx צנתור לב] הערך נכתב ע&quot;י פרופ' אורי רוזנשיין, קרדיולוג מומחה ומנהל יחידת הצנתורים בביה&quot;ח בני ציון</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A6%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%91_-_Heart_catheterization&diff=12576 2011-06-05T16:18:37Z

<p>אורי רוזנשיין: </p> <hr /> <div>'''רקע'''<br /> == כותרת ==<br /> <br /> עד לפני שנים לא רבות טופלו חסימות והצרויות של עורקי הלב בעיקר באמצעות ניתוח מעקפים. כיום הפך הצנתור לטיפול המוביל והמועדף בבעיות אלו.בישראל הנחשבת לאחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם המערבי בתחום הרפואה בכלל והקרדיולוגיה בפרט, תפס הצנתור מקום מרכזי בטיפול בחולי לב וכתוצאה חלה בשנים האחרונות ירידה משמעותית בתמותה בישראל כתוצאה מהתקפי לב. במאמר זה ננסה להבהיר מהו הצינתור, כיצד הוא מתבצע, מה הן מטרותיו וגם מה הם הסיכונים הטמונים בו.<br /> <br /> <br /> '''צנתור אבחנתי'''<br /> == כותרת ==<br /> <br /> צנתור אבחוני של עורקי הלב הינה בדיקה המספקת לרופא מידע חיוני לגבי מצבו של לב הנבדק, מידע שלא ניתן להשיגו באמצעים אחרים. במהלך צנתור אבחנתי מוחדרים צנתרים אל גוף המטופל דרך המפשעה או היד תחת הרדמה מקומית. צנתרים (קטטרים), הינם למעשה צינורות פלסטיק דקיקים (כ 2 מ&quot;מ קוטר) המועברים על פני תיל קפיצי רך עד לעורקי הלב. דרך הצנתר מוזרק נוזל צבע מיוחד (חומר ניגוד) המיועד לרנטגן אל שלושה עורקי הלב של המטופל (העורקים הכלילים). באמצעות שיטה זו מתבצעת האנגיוגראפיה (צילום סרט הרנטגן) הכלילית המאפשרת בדיקה מדוייקת המספקת מידע רב לרופא המצנתר. בין השאר, האם ישנם היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים של הלב, דרגת חומרתם ואופיים.<br /> בעקבות ממצאי הבדיקה ניתן לבחור את הטיפול המתאים ביותר לחולה: טיפול באורח החיים (דיאטה, הפסקת עישון, פעילות גופנית וכו&quot;), טיפול תרופתי בגורמי סיכון (יל&quot;ד, סכרת וכו'), טיפול &quot;מכני&quot; על ידי צינתור או טיפול ניתוחי ע&quot;י מעקפים.<br /> <br /> בנוסף, מאפשר הצינתור האבחנתי ברור קיומם ו/או שלילתם של בעיות לבביות אחרות כגון, הפרעות במסתמי הלב, קרומי הלב, שריר הלב וליקויים מולדים בלב. ניתן לבצע צינתור אבחנתי גם בחולה אמבולטורי (אינו מאושפז) וגם בחולים דחופים (לדוגמא בזמן התקף לב).<br /> <br /> צנתור הינה רק חוליה אחת בשרשרת בדיקות שנועדו לאבחן הפרעה בזרימת הדם בעורקי הלב. במרבית המקרים ובמידה וקיים חשד לקיום מחלת לב כלילית נדרשים כמה מבחנים נוספים שמטרתם לאשש ו/או לשלול בצורה אובייקטיבית את קיומה של הפרעה בזרימת דם בעורקי הלב. קיימות מספר בדיקות מסוג זה כגון: מבחן מאמץ, מיפוי לב במאמץ, אקו לב במאמץ ועוד. סוג המבחן והצורך בו נקבע על ידי הקרדיולוג המטפל. חשיבותם של מבדקים אלו גבוהה במיוחד בעיקר במקרים בהם קשה להסתמך על העדויות הסוביקטיביות של המטופל בלבד ולשם הערכת ההסתברות לקיום מחלת לב כלילית וביצוע צנתור לב.<br /> <br /> בנוסף לחולי לב ישנה קבוצה נוספת באוכלוסיה שגם להם מומלץ לבצע צינתור אבחנתי. מדובר באנשים בריאים, לכאורה, אשר להערכת הקרדיולוג המטפל הינם מצויים ברמת סיכון של כ 50% ומעלה לקיום מחלת לב כלילית (היצרויות או חסימות בעורקי הלב). הערכת רמת הסיכון של החולה לקיומה של טרשת כלילית מתבצעת בראש ובראשונה על סמך סימפטומים שבגינם פנה הנבדק אל הרופא. ככלל, אנשים המצויים בסיכון גבוהה לחלות בטרשת כלילית הם אנשים הסובלים אחד ויותר מהגורמים הבאים: היסטוריה במשפחה של מחלות לב וכלי דם בגיל צעיר, מעשנים, בעלי ערכי כולסטרול מוגברים, חולי סכרת, חולים ביתר לחץ דם, אנשים שאינם מקיימים פעילות גופנית סדירה ובמצבי השמנת יתר.<br /> <br /> בנבדקים שלאחר בירור עדיין הסתברות לקיום מחלת לב כלילית משמעותית הינה מתחת ל-50% קיימת דרך נוספת לבירור שאלת קיומן של בעיות כליליות וזאת על ידי הסורק הממוחשב או &quot;צנתור וירטואלי&quot;. יש להשתמש גם בבדיקה זו באופן מושכל היות והיא כרוכה בחשיפה לרמות קרינה גבוהות ולעיתים לא ניתן לאבחן באמצעותה באופן ודאי קיום של טרשת בעורקי הלב.<br /> <br /> בכ 60%-70% אחוזים מהמקרים בהם מבוצע צנתור אבחנתי, אכן מאותרות חסימות או הצרויות בעורקי הלב המתאימות לטיפול בצינתור. בשאר המקרים מופנים החולים מופנים לטיפול &quot;שמרני&quot; או לניתוח מעקפים. המופנים לטיפול שמרני הם אלו שלא נזקקים לטיפול מכני. לאלו מומלץ בדרך כלל טיפול תרופתי לצד שינוי באורח החיים.<br /> <br /> בשנים האחרונות חלה ירידה של כ 10% -20% אחוזים בצנתורים המתוכננים, כלומר בחולים אשר אינם מצונתרים בדחיפות. אחת הסיבות למגמה זו הינה השימוש ההולך וגובר בסטנטים מצופי תרופה המורידים באופן משמעותי את הסיכון להיצרות חוזרת בעורקים והזדקקות לצנתור נוסף. סיבה נוספת היא עליית המודעות לקשר בין אורך חיים נכון ובריא ומחלות לב בקרב הציבור ובקרב חולים שבעברם ארוע לב ו/או צנתור בפרט.<br /> <br /> <br /> '''צנתור טיפולי'''<br /> == כותרת ==<br /> <br /> במקרים בהם מצביעים ממצאי הצינתור האבחנתי על צינתור טיפולי כאופצית הטיפול העדיפה, ממשיכים ברוב המיקרים בפרוצדורה והצנתור האבחנתי הפך לצנתור טיפולי . במקרים אלו החולה כמעט שאינו מבחין בהבדל משמעותי ב&quot;חווית&quot; הצינתור. הרופא מחליף את הצנתרים האבחנתיים בצנתרים טיפוליים ומעביר דרכם תיל גמיש ודקיק (0.3 מ&quot;מ) מעבר להיצרות. על פני תיל זה מובלים צנתרים יעודיים (בקוטר של פחות מ-1 מ&quot;מ), שעליהם נמצא כלי טיפולי (בד&quot;כ בלון ו/או סטנט) אל איזור ההיצרות. בשלב זה מתחילה פתיחת החסימה המתבצעת במרבית המקרים באמצעות ניפוח בלון בתוך העורק (בממוצע בקוטר של כ3 מ&quot;מ ובלחצים של כ 8 אטמוספרות) . בכ -95% אחוזים מהמקרים, מושתל באזור החסום קפיץ מתכתי שנועד לשמור על עורק פתוח. הקפיץ המתכתי מוכר בשם &quot;תומכון&quot; או &quot;סטנט&quot;. כיום מציע השוק כמה סוגים של סטנטים כשלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. השיקול הכללי וההחלטה באיזה סטנט מומלץ להשתמש מתקבלת על ידי קרדיולוג המצנטר בהתאם למצבו של החולה. שיקול זה מורכב מאלמנטים שונים כמו מאפייני החולה ( רקע, מצבים רפואיים אחרים ועוד), מצבו הנוכחי של החולה, ומאפייני העורק המטופל ( קוטר העורק, אופי ההיצרות ועוד).<br /> <br /> <br /> '''צנתור לב דחוף''' <br /> == כותרת ==<br /> <br /> כיום מבוצע צנתור דחוף בחולים בהם מאובחנת תעוקה לא יציבה ו/או בהתקפי לב. במקרים אלו ביכולתו של צנתור דחוף לשפר משמעותית את אחוזי ההישרדות של החולים ולצמצם את אחוזי התמותה. בשנים האחרונות כ- 80% מהחולים בישראל הסובלים מהתקף לב מופנים לצנתור דחוף (פרק זמן של 12 שעות מתחילת התקף הלב). במקרים של התקף לב ותעוקה לא יציבה ביכולתו של צנתור דחוף להקטין משמעותית את הנזק הנגרם לשריר הלב ובאופו ישיר להציל את חייו של החולה. אכן, בשנים האחרונות אכן ניתן לראות ירידה באחוזי התמותה בישראל בקרב חולי תעוקה לא יציבה והתקפי לב וזאת כתוצאה מזמינות גבוהה של צינתורים דחופים, משך כל שעות היממה במרבית המוסדות הרפואיים בישראל.<br /> <br /> <br /> <br /> == '''הסיכונים הכרוכים בצנתור:''' ==<br /> <br /> ככלל צינתור הינו פעולה פולשנית העלולה להוביל גם לסיבוכים. בצנתור האבחוני קיים סיכון לסיבוך העומד על פחות מ 1% אחוזים. בצנתור הטיפולי עומד הסיכון על כ 3% אחוזים. בין הסיבוכים האפשריים ניתן למנות דימומים, התקפי לב, קרע או חור בעורק המטופל ואף מוות. <br /> במרבית המקרים ניתן למזער את הסיבוכים. ראשית, ניתן למזער שכיחות הסיבוכים כאשר הפרוצדורה מבוצעת על ידי קרדיולוג מצנתר מיומן, מנוסה ובעל הכשרה מתאימה. ההכשרה מתמקדת הן בהיבט הטכני של ההליך והן מבחינת הליך קבלת ההחלטות המורכבות הנדרשות בכל שלב של הצנתור.<br /> <br /> על מנת למנוע סיבוכים אפשריים במהלך צנתור טיפולי ובמיוחד אירועים של היווצרות קרישי דם, מטופל החולה האמבולטורי מס' שעות טרום הצנתור ע&quot;י אספירין ופלביקס. בנוסף, ניתן לחולה במהלך הצנתור מדלל דם (לדוגמא הפרין). בעשור האחרון נוספו תרופות חדשות הניתנות בזמן הליך הצינתור ההתערבותי שביכולתן לשפר את תוצאות הצינטור בחלק מהחולים.<br /> <br /> <br /> '''מתי עדיף ניתוח מעקפים ומתי צנתור?'''<br /> == כותרת ==<br /> <br /> באופן טבעי בוחרים מרבית החולים בצנתור על פני ניתוח כירורגי. כפי שצויין מוקדם יותר, ישנם מקרים בהם אין די בצנתור על מנת לפתור את הבעיה באופן בטוח ויעיל ביותר. ההחלטה להפנות חולה לניתוח תלויה במשתנים רבים אותם משקלל הקרדיולוג המצנתר. על הרופא להחליט באיזה נתיב טיפולי היחס של הסכנה לעומת תועלת נמוך ביותר. באופן פשטני בחולים המופנים אל ניתוח מעקפים המחלה הטרשתית מערבת מספר עורקים, ההיצרויות רבות ומורכבות או קיימת מעורבות העורק השמאלי הראשי של הלב. במצבים אלו התערבות בצנתור הינה בלתי אפשרית או בדרגת סיכון גבוהה יותר לעומת ניתוח מעקפים ההחלטה על הפנייה לניתוח מעקפים מורכבת ותלויה במשתנים רבים המשוקללים על ידי הקרדיולוג המצנתר במטרה להחליט על הנתיב הטיפולי המומלץ ביותר..<br /> עקב מורכבות ההחלטה על הנתיב הטיפולי העדיף ועל מנת להתמודד עם דילמה מורכבת זו בצורה הטובה ביותר קיים שיתוף פעולה הדוק בין הקרדיולוגים לבין מנתחי הלב. מדובר בהחלטה לא פשוטה המכילה פרמטרים רבים. לדוגמא, באיזה סוג מעקף מומלץ לעשות שימוש במהלך ניתוח המעקפים בורידי רגליים או בעורקים? השימוש בוורידי רגליים מבוצע בלמעלה מ- 50% מהניתוחים אך טווח היעילות של הליך זה קצר ויש לקחת בחשבון כי תוך 10שנים המעקפים הנעשים בשימוש ורידי הרגליים יחסמו. לכן במקרים בהם מדובר בחולים צעירים יחסית (עד גיל 60) הנטיה היא למצות את כל האופציות הטיפוליות בחדר הצנתור לפני ניתוח מעקפים, על מנת להותיר אפשרויות טיפול עתידיות רבות יותר.<br /> <br /> <br /> '''הטיפול שאחרי הצנתור:'''<br /> == כותרת ==<br /> <br /> לאחר ביצוע צנתור, בחולים בהם נמצאה טרשת העורקים הטיפול המונע הינו חשוב ביותר גם במידה וההליך לא כלל שימוש בבלון, סטנט או ניתוח מעקפים. על פי הערכות ברוב המכריע של הצנתורים החוזרים לאחר 3 חודשים, הסיבה המרכזית לכך הינה יצירת חסימה חדשה בעורקים כתוצאה מהמשך התהליך הטרשתי בעורקים הכלילים. <br /> טרשת עורקים ( Atherothrombosis ) הינה תהליך ממושך שבמהלכו מצטבר רובד טרשתי (פלאק) בעורקים כתוצאה מרמות גבוהות של שומנים בדם, עישון, סכרת, יתר לחץ דם בנוכחות נטיה גנטית. טיפול בגורמי הסיכון הנ&quot;ל על ידי תרופות ושינוי אורחות חיים קריטי על מנת למנוע המשך היווצרות של חסימות והצרויות בעורקי הלב, תעוקה חוזרת והתקפי לב. <br /> בחולי לב ישנה חובה לשמור באדיקות על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה, תזונה נכונה והפסקה מוחלטת של עישון. רק שינוי באורח החיים וטיפול תרופתי מונע יכולים למזער את הסיכון להתקדמות מחלת טרשת העורקים. בנוסף יש להמשיך בביקורת הקרדיולוג המטפל לשם קבלת הנחיות לטיפול התרופתי המתאים בגורמי הסיכון, קבלת הנחיות לשינוי אורח חיים ואיתור בעיות העלולות להתעורר. דוגמא למורכבות הטיפול בחולים שעברו צינתור: מרבית הצנתורים הטיפוליים כרוכים בהשתלת סטנט ובכ-25% מהשתלות הסטנטים מתגלה היצרות נוספת לאחר 3 חודשים. אמנם סטנטים מצופי תרופה צמצמו את שכיחות ההיצרות הנוספת, אך קיימת בהם סכנה להתקפי לב חריפים בשל קרישי דם שעלולים להיווצר באזור הסטנט אף שנים לאחר הסטנט. במקרים אלו חשוב להמשיך בטיפול באספירין ובנוסף יש ליטול משך שנה שלמה את התרופה פלויקס (מצויה בסל הבריאות). מאידך, שימוש באספירין ופלביקס עלול לגרום לדימומים במידה והחולה נזקק לפעולה רפואית התערבותית אחרת (לדוגמא ניתוח כלשהו).<br /> <br /> <br /> <br /> == '''צנתורי לב התערבותיים אחרים''' ==<br /> <br /> בחלק מזערי של הצנתורים ההתערבתיים בלב מתבצעות התערבויות מסוג אחר. בדרך כלל אלו תיקונים של מומי לב מולדים (לדוגמא, סתימת &quot;חור&quot; במחיצה בין 2 עליות הלב) או הרחבת היצרות המסתם המיטראלי.<br /> <br /> <br /> התפתחויות עתידיות בצנתורי לב<br /> <br /> לאחרונה החלו להופיע פיתוחים טכנולוגיים אשר מאפשרים טיפול במגוון בעיות מסתמי הלב בצנתור התערבותי יעודי. פיתוחים אלו נמצאים בשלבים מוקדמים ויש להמתין להתקדמות הפיתוחים ואיסוף מידע קליני בכדי להגדיר את מקומם המדויק בתרשים הטיפול בחולה לב עם בעיית מסתמים.</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A6%D7%A0%D7%AA%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%91_-_Heart_catheterization&diff=12575 2011-06-05T16:16:12Z

<p>אורי רוזנשיין: דף חדש: רקע עד לפני שנים לא רבות טופלו חסימות והצרויות של עורקי הלב בעיקר באמצעות ניתוח מעקפים. כיום הפך הצנת...</p> <hr /> <div>רקע<br /> <br /> עד לפני שנים לא רבות טופלו חסימות והצרויות של עורקי הלב בעיקר באמצעות ניתוח מעקפים. כיום הפך הצנתור לטיפול המוביל והמועדף בבעיות אלו.בישראל הנחשבת לאחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם המערבי בתחום הרפואה בכלל והקרדיולוגיה בפרט, תפס הצנתור מקום מרכזי בטיפול בחולי לב וכתוצאה חלה בשנים האחרונות ירידה משמעותית בתמותה בישראל כתוצאה מהתקפי לב. במאמר זה ננסה להבהיר מהו הצינתור, כיצד הוא מתבצע, מה הן מטרותיו וגם מה הם הסיכונים הטמונים בו.<br /> <br /> <br /> צנתור אבחנתי<br /> <br /> צנתור אבחוני של עורקי הלב הינה בדיקה המספקת לרופא מידע חיוני לגבי מצבו של לב הנבדק, מידע שלא ניתן להשיגו באמצעים אחרים. במהלך צנתור אבחנתי מוחדרים צנתרים אל גוף המטופל דרך המפשעה או היד תחת הרדמה מקומית. צנתרים (קטטרים), הינם למעשה צינורות פלסטיק דקיקים (כ 2 מ&quot;מ קוטר) המועברים על פני תיל קפיצי רך עד לעורקי הלב. דרך הצנתר מוזרק נוזל צבע מיוחד (חומר ניגוד) המיועד לרנטגן אל שלושה עורקי הלב של המטופל (העורקים הכלילים). באמצעות שיטה זו מתבצעת האנגיוגראפיה (צילום סרט הרנטגן) הכלילית המאפשרת בדיקה מדוייקת המספקת מידע רב לרופא המצנתר. בין השאר, האם ישנם היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים של הלב, דרגת חומרתם ואופיים.<br /> בעקבות ממצאי הבדיקה ניתן לבחור את הטיפול המתאים ביותר לחולה: טיפול באורח החיים (דיאטה, הפסקת עישון, פעילות גופנית וכו&quot;), טיפול תרופתי בגורמי סיכון (יל&quot;ד, סכרת וכו'), טיפול &quot;מכני&quot; על ידי צינתור או טיפול ניתוחי ע&quot;י מעקפים.<br /> <br /> בנוסף, מאפשר הצינתור האבחנתי ברור קיומם ו/או שלילתם של בעיות לבביות אחרות כגון, הפרעות במסתמי הלב, קרומי הלב, שריר הלב וליקויים מולדים בלב. ניתן לבצע צינתור אבחנתי גם בחולה אמבולטורי (אינו מאושפז) וגם בחולים דחופים (לדוגמא בזמן התקף לב).<br /> <br /> צנתור הינה רק חוליה אחת בשרשרת בדיקות שנועדו לאבחן הפרעה בזרימת הדם בעורקי הלב. במרבית המקרים ובמידה וקיים חשד לקיום מחלת לב כלילית נדרשים כמה מבחנים נוספים שמטרתם לאשש ו/או לשלול בצורה אובייקטיבית את קיומה של הפרעה בזרימת דם בעורקי הלב. קיימות מספר בדיקות מסוג זה כגון: מבחן מאמץ, מיפוי לב במאמץ, אקו לב במאמץ ועוד. סוג המבחן והצורך בו נקבע על ידי הקרדיולוג המטפל. חשיבותם של מבדקים אלו גבוהה במיוחד בעיקר במקרים בהם קשה להסתמך על העדויות הסוביקטיביות של המטופל בלבד ולשם הערכת ההסתברות לקיום מחלת לב כלילית וביצוע צנתור לב.<br /> <br /> בנוסף לחולי לב ישנה קבוצה נוספת באוכלוסיה שגם להם מומלץ לבצע צינתור אבחנתי. מדובר באנשים בריאים, לכאורה, אשר להערכת הקרדיולוג המטפל הינם מצויים ברמת סיכון של כ 50% ומעלה לקיום מחלת לב כלילית (היצרויות או חסימות בעורקי הלב). הערכת רמת הסיכון של החולה לקיומה של טרשת כלילית מתבצעת בראש ובראשונה על סמך סימפטומים שבגינם פנה הנבדק אל הרופא. ככלל, אנשים המצויים בסיכון גבוהה לחלות בטרשת כלילית הם אנשים הסובלים אחד ויותר מהגורמים הבאים: היסטוריה במשפחה של מחלות לב וכלי דם בגיל צעיר, מעשנים, בעלי ערכי כולסטרול מוגברים, חולי סכרת, חולים ביתר לחץ דם, אנשים שאינם מקיימים פעילות גופנית סדירה ובמצבי השמנת יתר.<br /> <br /> בנבדקים שלאחר בירור עדיין הסתברות לקיום מחלת לב כלילית משמעותית הינה מתחת ל-50% קיימת דרך נוספת לבירור שאלת קיומן של בעיות כליליות וזאת על ידי הסורק הממוחשב או &quot;צנתור וירטואלי&quot;. יש להשתמש גם בבדיקה זו באופן מושכל היות והיא כרוכה בחשיפה לרמות קרינה גבוהות ולעיתים לא ניתן לאבחן באמצעותה באופן ודאי קיום של טרשת בעורקי הלב.<br /> <br /> בכ 60%-70% אחוזים מהמקרים בהם מבוצע צנתור אבחנתי, אכן מאותרות חסימות או הצרויות בעורקי הלב המתאימות לטיפול בצינתור. בשאר המקרים מופנים החולים מופנים לטיפול &quot;שמרני&quot; או לניתוח מעקפים. המופנים לטיפול שמרני הם אלו שלא נזקקים לטיפול מכני. לאלו מומלץ בדרך כלל טיפול תרופתי לצד שינוי באורח החיים.<br /> <br /> בשנים האחרונות חלה ירידה של כ 10% -20% אחוזים בצנתורים המתוכננים, כלומר בחולים אשר אינם מצונתרים בדחיפות. אחת הסיבות למגמה זו הינה השימוש ההולך וגובר בסטנטים מצופי תרופה המורידים באופן משמעותי את הסיכון להיצרות חוזרת בעורקים והזדקקות לצנתור נוסף. סיבה נוספת היא עליית המודעות לקשר בין אורך חיים נכון ובריא ומחלות לב בקרב הציבור ובקרב חולים שבעברם ארוע לב ו/או צנתור בפרט.<br /> <br /> <br /> צנתור טיפולי<br /> <br /> במקרים בהם מצביעים ממצאי הצינתור האבחנתי על צינתור טיפולי כאופצית הטיפול העדיפה, ממשיכים ברוב המיקרים בפרוצדורה והצנתור האבחנתי הפך לצנתור טיפולי . במקרים אלו החולה כמעט שאינו מבחין בהבדל משמעותי ב&quot;חווית&quot; הצינתור. הרופא מחליף את הצנתרים האבחנתיים בצנתרים טיפוליים ומעביר דרכם תיל גמיש ודקיק (0.3 מ&quot;מ) מעבר להיצרות. על פני תיל זה מובלים צנתרים יעודיים (בקוטר של פחות מ-1 מ&quot;מ), שעליהם נמצא כלי טיפולי (בד&quot;כ בלון ו/או סטנט) אל איזור ההיצרות. בשלב זה מתחילה פתיחת החסימה המתבצעת במרבית המקרים באמצעות ניפוח בלון בתוך העורק (בממוצע בקוטר של כ3 מ&quot;מ ובלחצים של כ 8 אטמוספרות) . בכ -95% אחוזים מהמקרים, מושתל באזור החסום קפיץ מתכתי שנועד לשמור על עורק פתוח. הקפיץ המתכתי מוכר בשם &quot;תומכון&quot; או &quot;סטנט&quot;. כיום מציע השוק כמה סוגים של סטנטים כשלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. השיקול הכללי וההחלטה באיזה סטנט מומלץ להשתמש מתקבלת על ידי קרדיולוג המצנטר בהתאם למצבו של החולה. שיקול זה מורכב מאלמנטים שונים כמו מאפייני החולה ( רקע, מצבים רפואיים אחרים ועוד), מצבו הנוכחי של החולה, ומאפייני העורק המטופל ( קוטר העורק, אופי ההיצרות ועוד).<br /> <br /> צנתור לב דחוף <br /> <br /> כיום מבוצע צנתור דחוף בחולים בהם מאובחנת תעוקה לא יציבה ו/או בהתקפי לב. במקרים אלו ביכולתו של צנתור דחוף לשפר משמעותית את אחוזי ההישרדות של החולים ולצמצם את אחוזי התמותה. בשנים האחרונות כ- 80% מהחולים בישראל הסובלים מהתקף לב מופנים לצנתור דחוף (פרק זמן של 12 שעות מתחילת התקף הלב). במקרים של התקף לב ותעוקה לא יציבה ביכולתו של צנתור דחוף להקטין משמעותית את הנזק הנגרם לשריר הלב ובאופו ישיר להציל את חייו של החולה. אכן, בשנים האחרונות אכן ניתן לראות ירידה באחוזי התמותה בישראל בקרב חולי תעוקה לא יציבה והתקפי לב וזאת כתוצאה מזמינות גבוהה של צינתורים דחופים, משך כל שעות היממה במרבית המוסדות הרפואיים בישראל.<br /> <br /> הסיכונים הכרוכים בצנתור:<br /> <br /> ככלל צינתור הינו פעולה פולשנית העלולה להוביל גם לסיבוכים. בצנתור האבחוני קיים סיכון לסיבוך העומד על פחות מ 1% אחוזים. בצנתור הטיפולי עומד הסיכון על כ 3% אחוזים. בין הסיבוכים האפשריים ניתן למנות דימומים, התקפי לב, קרע או חור בעורק המטופל ואף מוות. <br /> במרבית המקרים ניתן למזער את הסיבוכים. ראשית, ניתן למזער שכיחות הסיבוכים כאשר הפרוצדורה מבוצעת על ידי קרדיולוג מצנתר מיומן, מנוסה ובעל הכשרה מתאימה. ההכשרה מתמקדת הן בהיבט הטכני של ההליך והן מבחינת הליך קבלת ההחלטות המורכבות הנדרשות בכל שלב של הצנתור.<br /> <br /> על מנת למנוע סיבוכים אפשריים במהלך צנתור טיפולי ובמיוחד אירועים של היווצרות קרישי דם, מטופל החולה האמבולטורי מס' שעות טרום הצנתור ע&quot;י אספירין ופלביקס. בנוסף, ניתן לחולה במהלך הצנתור מדלל דם (לדוגמא הפרין). בעשור האחרון נוספו תרופות חדשות הניתנות בזמן הליך הצינתור ההתערבותי שביכולתן לשפר את תוצאות הצינטור בחלק מהחולים.<br /> <br /> <br /> מתי עדיף ניתוח מעקפים ומתי צנתור?<br /> <br /> באופן טבעי בוחרים מרבית החולים בצנתור על פני ניתוח כירורגי. כפי שצויין מוקדם יותר, ישנם מקרים בהם אין די בצנתור על מנת לפתור את הבעיה באופן בטוח ויעיל ביותר. ההחלטה להפנות חולה לניתוח תלויה במשתנים רבים אותם משקלל הקרדיולוג המצנתר. על הרופא להחליט באיזה נתיב טיפולי היחס של הסכנה לעומת תועלת נמוך ביותר. באופן פשטני בחולים המופנים אל ניתוח מעקפים המחלה הטרשתית מערבת מספר עורקים, ההיצרויות רבות ומורכבות או קיימת מעורבות העורק השמאלי הראשי של הלב. במצבים אלו התערבות בצנתור הינה בלתי אפשרית או בדרגת סיכון גבוהה יותר לעומת ניתוח מעקפים ההחלטה על הפנייה לניתוח מעקפים מורכבת ותלויה במשתנים רבים המשוקללים על ידי הקרדיולוג המצנתר במטרה להחליט על הנתיב הטיפולי המומלץ ביותר..<br /> עקב מורכבות ההחלטה על הנתיב הטיפולי העדיף ועל מנת להתמודד עם דילמה מורכבת זו בצורה הטובה ביותר קיים שיתוף פעולה הדוק בין הקרדיולוגים לבין מנתחי הלב. מדובר בהחלטה לא פשוטה המכילה פרמטרים רבים. לדוגמא, באיזה סוג מעקף מומלץ לעשות שימוש במהלך ניתוח המעקפים בורידי רגליים או בעורקים? השימוש בוורידי רגליים מבוצע בלמעלה מ- 50% מהניתוחים אך טווח היעילות של הליך זה קצר ויש לקחת בחשבון כי תוך 10שנים המעקפים הנעשים בשימוש ורידי הרגליים יחסמו. לכן במקרים בהם מדובר בחולים צעירים יחסית (עד גיל 60) הנטיה היא למצות את כל האופציות הטיפוליות בחדר הצנתור לפני ניתוח מעקפים, על מנת להותיר אפשרויות טיפול עתידיות רבות יותר.<br /> <br /> הטיפול שאחרי הצנתור:<br /> <br /> לאחר ביצוע צנתור, בחולים בהם נמצאה טרשת העורקים הטיפול המונע הינו חשוב ביותר גם במידה וההליך לא כלל שימוש בבלון, סטנט או ניתוח מעקפים. על פי הערכות ברוב המכריע של הצנתורים החוזרים לאחר 3 חודשים, הסיבה המרכזית לכך הינה יצירת חסימה חדשה בעורקים כתוצאה מהמשך התהליך הטרשתי בעורקים הכלילים. <br /> טרשת עורקים ( Atherothrombosis ) הינה תהליך ממושך שבמהלכו מצטבר רובד טרשתי (פלאק) בעורקים כתוצאה מרמות גבוהות של שומנים בדם, עישון, סכרת, יתר לחץ דם בנוכחות נטיה גנטית. טיפול בגורמי הסיכון הנ&quot;ל על ידי תרופות ושינוי אורחות חיים קריטי על מנת למנוע המשך היווצרות של חסימות והצרויות בעורקי הלב, תעוקה חוזרת והתקפי לב. <br /> בחולי לב ישנה חובה לשמור באדיקות על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה, תזונה נכונה והפסקה מוחלטת של עישון. רק שינוי באורח החיים וטיפול תרופתי מונע יכולים למזער את הסיכון להתקדמות מחלת טרשת העורקים. בנוסף יש להמשיך בביקורת הקרדיולוג המטפל לשם קבלת הנחיות לטיפול התרופתי המתאים בגורמי הסיכון, קבלת הנחיות לשינוי אורח חיים ואיתור בעיות העלולות להתעורר. דוגמא למורכבות הטיפול בחולים שעברו צינתור: מרבית הצנתורים הטיפוליים כרוכים בהשתלת סטנט ובכ-25% מהשתלות הסטנטים מתגלה היצרות נוספת לאחר 3 חודשים. אמנם סטנטים מצופי תרופה צמצמו את שכיחות ההיצרות הנוספת, אך קיימת בהם סכנה להתקפי לב חריפים בשל קרישי דם שעלולים להיווצר באזור הסטנט אף שנים לאחר הסטנט. במקרים אלו חשוב להמשיך בטיפול באספירין ובנוסף יש ליטול משך שנה שלמה את התרופה פלויקס (מצויה בסל הבריאות). מאידך, שימוש באספירין ופלביקס עלול לגרום לדימומים במידה והחולה נזקק לפעולה רפואית התערבותית אחרת (לדוגמא ניתוח כלשהו).<br /> <br /> צנתורי לב התערבותיים אחרים <br /> <br /> בחלק מזערי של הצנתורים ההתערבתיים בלב מתבצעות התערבויות מסוג אחר. בדרך כלל אלו תיקונים של מומי לב מולדים (לדוגמא, סתימת &quot;חור&quot; במחיצה בין 2 עליות הלב) או הרחבת היצרות המסתם המיטראלי.<br /> <br /> <br /> התפתחויות עתידיות בצנתורי לב<br /> <br /> לאחרונה החלו להופיע פיתוחים טכנולוגיים אשר מאפשרים טיפול במגוון בעיות מסתמי הלב בצנתור התערבותי יעודי. פיתוחים אלו נמצאים בשלבים מוקדמים ויש להמתין להתקדמות הפיתוחים ואיסוף מידע קליני בכדי להגדיר את מקומם המדויק בתרשים הטיפול בחולה לב עם בעיית מסתמים.</div>

אורי רוזנשיין https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A7%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94&diff=12574 2011-06-05T16:14:12Z

<p>אורי רוזנשיין: /* ערכים מבוקשים */</p> <hr /> <div>==ערכים מבוקשים==<br /> * [[צנתור לב - Heart Catheterization]]<br /> * [[אוטם שריר הלב - Myocardial Infarction]]<br /> * [[הפרעות קצב חדריות – Ventricular Dysrhythmias]]<br /> * [[הרעלת דיגיטאליס - Digitalis Toxicity]]<br /> * [[חסם הולכה עלייתי-חדרי - Atrioventricular Block]]<br /> <br /> [[קטגוריה:תחומים ברפואה]]</div>

אורי רוזנשיין