https://www.wikirefua.org.il/w/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%94%D7%93%D7%A1+%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A9 2026-05-04T10:03:24Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.35.2 https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94:%D7%90%D7%A9%D7%A3_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%AA&diff=88363 2013-11-10T08:32:17Z

<p>הדס קליש: יצירת דף עם התוכן &quot;'''מחלה''' מחלת עינית הנקראת גם TAO)Thyroid associated ophthmopathy) או Orbitopathy היא מחלה אוטואימונית בה הגו...&quot;</p> <hr /> <div>'''מחלה'''<br /> <br /> מחלת עינית הנקראת גם TAO)Thyroid associated ophthmopathy) או Orbitopathy היא מחלה אוטואימונית בה הגוף &quot;תוקף&quot; את ארובת העין ואת השרירים שמזיזים את העין, אשר מאופיינת בהגדלה של השרירים החוץ עיניים כמו כן עלייה בנפח רקמת שומן או החיבור.<br /> <br /> '''אטיולוגיה'''<br /> <br /> בדרך כלל קשור לבלוטת תריס בה התפקוד יכול להתבטא ביתר תריסיות hyperthyroidism, תת תריסיות hypothyroidism או תפקוד תקין huthyroidism , הליקויים בבלוטת התריס אינם גורמים למחלה אלא הנוגדנים המיוצרים בגוף. לכן, טיפול בבעיות בתפקוד בלוטת התריס לא משפיע בהכרח במהלך Grave's ophthalmopathy.<br /> <br /> '''גורמי סיכון'''<br /> <br /> 1.עישון הוא גורם סיכון משמעותי לTAO<br /> 2. חולים המטופלים ביוד131 הינם בקבוצת סיכון לפיתוח של TAO<br /> <br /> '''פתופילזיולוגיה'''<br /> <br /> TAO מחולק באופן שווה בקרב גברים ונשים. זה בדרך כלל מתייצג בעשור ה -4 וה -5 של חיים ויכול גם להשפיע על תינוקות וקשישים. הפתופילזיולוגיה של המחלקה מערבת נוגדן כנגד בלוטת התריס antithyroglobulin הנמצאים במחזור הדם, נוגדנים עצמיים אלו מגיבים עם רקמות המחוברות לעין ולשרירים המחוברים לגלגל העין. בחללי הביניים של השרירים סביב העין ניתן להבחין בהסתננות שלשל תאים שונים,פיברובלסטים fibroblasts,תאים חד גרעיניים mononuclear cells וצבירה של נוזל בצקתי oedematous. יש הצטברות חלבונסוכרי חוץ תאי glycosaminoglycans אשר קלטות מים ובכך תורמות לבצקת רקמות שמובילות לבלט עין exophthalmos.<br /> <br /> '''סימנים'''<br /> <br /> מחלת TAO היא הגורם השכיח ביותר לproptosis הן חד צדדית והן ודו צדדי בה נראה בלט עין.סימן נסיגת העפעף ע&quot;ש דאלרימפל מתרחש ב 37-92% מן החולים. נסיגה בסגירה של העפעף העליון במבט כלפי מטה, סימן ע&quot;ש וון גראפה ובצקת בעפעף Von graffe’s sign and lid edema. <br /> מדידה בלוח ע&quot;ש Hertel המשמש למדידת proptosis מהווה מדידה אובייקטיבית לבלט עין. <br /> ישנו ביטוי לחמיתי בסימן ע&quot;ש goldzeiher בו ישנה היפראמיה של כלי הדם. בשל lagophthalmos הקרנית נותרת חשופה יתר על מידה אשר גורמת לדלקת. בשל ניורופתיה של עצב הראייה ועירוב של שרירי גלגל העין extraocular muscles נראים אף הם בTAO, השריר המושפע ביותר הוא בדרך כלל התחתון inferior rectus---&gt; המדיאלי medial rectus--&gt;העליון superior rectus--&gt;שריר העפעף העליון levaor--&gt;ולבסוף השריר הלטרלי lateral rectus.<br /> ההשפעה על שרירים אלו תתבטא בחוסר תיאום עיני , כפל ראייה . חוסר היכולת להסתכל למעלה כאשר העין במבט החוצה adducted . <br /> נוירופתיה אופטית בשל דחיסה המתרחשת ב5% ומטה מהחולים עם TAO הטיפוסי וכתוצאה מכך אובדן ראייה מוחלט של תפקוד המתקדם לאט .<br /> האובדן מתרחש עקב הדחיסה בשל גדילה של רקמת השומן והשרירים היוצרת עליה בלחץ התא compartment syndrome.<br /> הוא מאופיין ע&quot;י ירידה בחדות ראייה, ביכולת לראית צבע ובירידה ברגישות לניגודיות ובתת תפקוד עצבי המתבט בRAPD.<br /> בבדיקה אופייניית של שדה הראייה ניתן להבחין באובדן ראייה בשדה המרכזי עם מום בצורה קשתית בחלק התחתון<br /> בדיקת קרקעית העין בו נבדק עצב הראייה עשוי העצב להשתנות ממראה תקין ועד מצב בו ישנה בצקת, חיוורון או ניוון עצבי.<br /> מהלך קליני : זוהי מחלה מוגבלת עצמית שמייצבת על פני תקופה של 3-5 שנים.<br /> 1 ) שלב דלקתי ראשוני עם סימנים עיניים orbital וסביב עיניים periorbital, בה נבחין כאמור בנסיגת עפעפף וproptosis<br /> 2 ) שלב סטטי בו בד&quot;כ ירידה בדלקת המקומית וכן שיפור מינימאלי. <br /> 3 ) שיפור שלב הדרגתי עם שיפור בתנועתיות גלגל העין וכן שיפור של בדלקת שרירי גלגל העין.<br /> <br /> '''אבחנה'''</div>

הדס קליש https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%93%D7%A1_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A9&diff=72823 2013-04-11T07:53:56Z

<p>הדס קליש: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית=מנהלת היחידה לנוירו-אופתלמולוגיה, מרכז רפואי רבין<br /> |תחום התמחות=נוירואופתלמולוגיה<br /> |תחומי עניין=נוירואופתלמולוגיה, גרייבס אורביטופתיה<br /> |ניסיון מקצועי=נוירו-אופתלמולוגית מאז 1998, מרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, עורכת חוות דעת משפטיות, יו&quot;ר לשעבר של החוג הישראלי לנוירואופתלמולוגיה <br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=איגוד רופאי העיניים בישראל, החוג הישראלי לנוירו-אופתלמולוגיה, האיגוד האמריקאי והאירופאי לנוירו-אופתלמולוגיה, האיגוד האמריקאי והישראלי למחקר בראייה<br /> |פרסומים=http://www.dr-kalish.com/<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=[[אוטם ראש עצב הראייה - Anterior ischemic optic neuropathy]] , [[פסאודטומור צרברי - Pseudotumor cerebri]]<br /> |אתר=http://www.dr-kalish.com/<br /> |יצירת קשר=[[מיוחד:Emailuser/{{שם הדף}}|שלחו לי E-Mail]]<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|קליש]]</div>

הדס קליש https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%93%D7%A1_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A9&diff=72819 2013-04-11T07:52:22Z

<p>הדס קליש: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית=מנהלת היחידה לנוירו-אופתלמולוגיה, מרכז רפואי רבין<br /> |תחום התמחות=נוירואופתלמולוגיה<br /> |תחומי עניין=נוירואופתלמולוגיה, גרייבס אורביטופתיה<br /> |ניסיון מקצועי=נוירו-אופתלמולוגית מאז 1998, מרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, עורכת חוות דעת משפטיות <br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=<br /> |פרסומים=http://www.dr-kalish.com/<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר=http://www.dr-kalish.com/<br /> |יצירת קשר=[[מיוחד:Emailuser/{{שם הדף}}|שלחו לי E-Mail]]<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|קליש]]</div>

הדס קליש https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%94%D7%93%D7%A1_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A9&diff=72816 2013-04-11T07:50:23Z

<p>הדס קליש: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=MD<br /> |תעסוקה נוכחית=מנהלת היחידה לנוירו-אופתלמולוגיה, מרכז רפואי רבין<br /> |תחום התמחות=נוירואופתלמולוגיה<br /> |תחומי עניין=נוירואופתלמולוגיה, גרייבס אורביטופתיה<br /> |ניסיון מקצועי=<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי=<br /> |פרסומים=<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר=http://www.dr-kalish.com/<br /> |יצירת קשר=[[מיוחד:Emailuser/{{שם הדף}}|שלחו לי E-Mail]]<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|קליש]]</div>

הדס קליש https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A4%D7%A1%D7%90%D7%95%D7%93%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A8_%D7%A6%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%99_-_Pseudotumor_cerebri&diff=28571 2012-02-28T07:50:17Z

<p>הדס קליש: פסאודוטומור צרברי או IIH הינה מחלה שעלולה לגרום לפגיעה חמורה בראייה אפילו עד כדי עיוורון ולסבל רב בעיקר מכאבי ראש.</p> <hr /> <div>== פסאודוטומור צרברי ==<br /> Pseudotumor Cerebri יש שמות נרדפים רבים, אך שמו הרשמי הינו- IIH<br /> או Idiopathic Intracranial Hypertension <br /> ופירושו של שם זה הינו לחץ תוך גלגלתי מוגבר מסיבה לא ברורה (=אידיופטי) <br /> <br /> זוהי מחלה שעלולה לגרום לפגיעה חמורה בראייה אפילו עד כדי עיוורון ולסבל רב בעיקר מכאבי ראש. המחלה האידופטית (שאינה נגרמת מגורם ידוע או מתרופות) שכיחה יותר בנשים עם משקל גוף עודף.<br /> <br /> <br /> == סימני המחלה והמעקב אחריה==<br /> <br /> ביטויי המחלה כוללים סימני יתר לחץ תוך גלגלתי כמו: הכוללים לרוב כאבי ראש, בחילות, לעתים הקאות, טינטון, ארועי השחרה של הראייה לשניות ספורות ובבדיקת קרקעית העיניים יזוהו סימנים של בצקת דיסקות= פפילאדמה. <br /> כאשר הנוירו-אופתלמולוג ימצא בקרקעית העיניים בצקת בדיסקה פפילאדמה, papilledema יהיה צורך במעקב קפדני על מנת למנוע או להפחית פגיעה קבועה בראייה. מעקב זה כולל בדיקה של תפקודי עצבי הראייה (כמו חדות הראייה, ראיית הצבעים, תגובת אישונים לאור ובדיקת שדה ראייה). בדיקת שדה הראייה הממוחשב הינו אמצעי חשוב לניטור המחלה והטיפול מכוון שמטופלים לעתים לא מרגישים את האיום על הראייה שלהם המתחיל בצמצום בהיקף שדה הראייה, ולכן על המטופל להבדק באמצעות מכונת שדה ראייה ממוחשב לעתים קרובות וחוזרות. <br /> <br /> == אבחנה של IIH / פסאודטומור צרברי: ==<br /> <br /> 1.כאשר מגיע מטופל/ת עם סימנים של יתר לחץ תוך גלגלתי אז השלב הראשון בברור כולל צילומים, הדמייה מוחית (MRI ו/או CT/CTV ) על מנת לשלול גורם מבני לעליית לחץ תוך גלגלתי כמו גידול, חסימה בניקוז הוורידי של המוח, פיסטולות (שהן קשרים לא תקינים בין עורקים לורידים), היצרות במעבר בין המוח התחתון לעמוד השדרה, חבלות ראש ועוד. <br /> <br /> 2. שנית יש הכרח למדוד את הלחץ התוך גולגלתי ואת הרכב נוזל השדרה על מנת לוודא שאין עדות לתהליכים דלקתיים ואחרים שעלולים להגביר את הלחץ התוך גלגלתי. מדידה זו מעשית באמצעות בדיקה ששמה ניקור מתני בו נשאב כמות קטנה של נוזל השדרה לאחר מדידת הלחץ שלו. לא ניתן לפסוח על בדיקה זו מכוון שצילומי ראש שונות אינ יכולים למדוד את הלחץ עצמו בנוזל השדרה או לוודא האין דלקת או תאים לא תקינים בנוזל.<br /> <br /> 3. לבסוף יש לערוך ראיון מקיף לאיתור גורמי לחץ תוך גלגלתי שאינם אידופטיים =לא ידועים. למשל יש לוודא שהמטופל אינו נוטל תרופות שגורמות לעיית לחץ תוך גלגלתי כמו ויטמין A, סטרואידים אנבוליים (כמו אלה שנלקחים עלי יד מתאמנים לבניית גוף), וסוגים מסויימים של אנטיביוטיקה. יש לערוך ראיון רפואי מקיף על מנת לשלול מחלות רקע שעשויות להיות קשורות בעליית לחץ תוך גלגלתי כמו מחלות אוטואימוניות, הפרעות הורמונליות שונות ועוד. <br /> <br /> <br /> == טיפול: ==<br /> <br /> Diamox, Uramox, Acetazolamide- הינה תרופה חשובה שמפחיתה את הלחץ התוך גלגלתי על ידי הפחתת ייצור נוזל השדרה. לכדור ישנן תופעות לוואי שהן לרוב קלות, אולם חשוב מאוד לא להפסיק הטיפול כל עוד תופעות הלוואי נסבלות מכוון שהכדור מסייע למניעת פגיעה בלתי הפיכה בראייה. מרבית תופעות הלוואי חולפות כעבור כשלושה עד ארבעה שבועות מתחילת הטיפול וכוללות תחושה של דקירות או נימול קל באצבעות ובבהונות הרגליים, אבדן תאבון, טעם מתכתי בשתיית משקאות מוגזים, עייפות, השתנה תכופה ועוד. <br /> <br /> בנשים עם עודף משקל ירידה במשקל בכ- 10-15% ממשקל גופן בתחילת המחלה הינו אמצעי יעיל ביותר לזרוז ההחלמה ולמניעת חזרות של המחלה. ישנן מטופלות אשר סובלות התלקחויות חוזרות של המחלה בכל פעם ששוב עולות במשקל! <br /> <br /> בחולים בהם התרופה אינה יעילה דייה כדי למנוע נזק לראייה, או כשמטופל אינו מסוגל לסבול את תופעות הלוואי ניתן לשקול אפשרויות טיפול ניתוחיות. האפשרויות הניתוחיות כוללות נקז / שנט לומבו-פריטונאלי (lumbo-peritoneal shunt), ופנסטרציה של עצב הראייה (optic nerve sheath fenestration). שתי האפשרויות עלולות להיסתם או לא לתפקד, ולכן אינן משחררות מהצורך במעקב נוירו-אופתלמולוגי.</div>

הדס קליש https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%98%D7%9D_%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%A2%D7%A6%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%99%D7%94_-_Anterior_ischemic_optic_neuropathy&diff=28570 2012-02-28T07:23:05Z

<p>הדס קליש: AION אוטם ראש עצב הראייה נגרם מהפרעה לאספקת הדם של העצב (איסכמיה). מחלה זו פוגעת יותר אחרי גיל 50, לעתים גם בצעירים--~~~~</p> <hr /> <div>== '''אוטם של ראש עצב הראייה''' ==<br /> <br /> הינה אחת המחלות השכיחות שפוגעת בעצב הראייה על ידי הפרעה לאספקת הדם של העצב (איסכמיה) או &quot;אוטם של ראש עצב הראייה&quot;. מחלה זו עלולה לגרום לאובדן חד בראייה. המחלה פוגעת יותר באנשים אחרי גיל 50, אך יכולה לפגוע גם בצעירים. <br /> <br /> <br /> == '''מהו אוטם?''' ==<br /> <br /> אוטם הוא נזק שנגרם לאיבר או לרקמה כתוצאה מחוסר חמצן וחומרי מזון . דוגמא מוכרת יותר לאוטם הוא אוטם מוחי או &quot;אירוע מוחי&quot; , בו הפרעה באספקת הדם לאזור במוח גורמת לשיתוק התנועה של יד או רגל , או פוגעת ביכולת הדיבור. גם במקרה של עצב הראייה , הפרעה לאספקת הדם העדינה של עצב הראייה יכולה לגרום לנזק קבוע ביכולתו של העצב להעביר את התמונות שהעין &quot;מצלמת&quot;. <br /> <br /> <br /> == '''מאפייני מהלך המחלה''' ==<br /> <br /> אוטם ראש עצב הראייה מתאפיין בירידה פתאומית בראייה ללא כאב. לרוב הירידה היא רק בחלק משדה הראייה ומלווה בעמימות בחדות הראייה. עם זאת , חשוב להזכיר שלא כל ירידה בראייה נגרמת מאוטם ראש עצב הראייה! יש גורמים רבים לאובדן ראייה , ולכן במקרה של ירידה בראייה חשוב לפנות מיד לרופא עיניים כדי שיאבחן את הגורם. <br /> <br /> <br /> == '''סוגי אוטם בראש עצב הראייה''' ==<br /> <br /> 1. אוטם הנגרם מדלקת עורקים – הסוג השכיח פחות אך החמור יותר. <br /> 2. אוטם שאינו נגרם מדלקת עורקים- הסוג השכיח ביותר. <br /> הטיפול הנכון באוטם ראש עצב הראייה תלוי בסוג האוטם, ולכן האבחנה בין שני הסוגים חיונית! <br /> <br /> <br /> == מאפייני אוטם ראש עצב הראייה כתוצאה מדלקת עורקים ==<br /> <br /> כפי שכבר הוזכר , זהו סוג שכיח פחות של אוטם עצב הראייה. המחלה תוקפת אנשים בני 55 ומעלה ומלווה בחולשה כללית, כאבי ראש, רגישות ברקות, התעייפות וכאב בלעיסה, כאבים בחגורת הכתפיים ועוד. כאשר המחלה פוגעת באנשים קשישים, עלולה לחול איחור באבחנה כאשר הם חלשים ומדוכאים, ואינם פונים לרופא בשל תשישות – על כן חשובה ערנותם של בני המשפחה. סימן מקדים לאוטם מסוג זה הוא אובדן ראייה חולף וחוזר לסירוגין (Amaurosis Fugax). <br /> <br /> <br /> == סימנים אופייניים של דלקת העורקים(Temopral Arteritis) ==<br /> <br /> כאבי ראש בעלי אופי שונה וחדש במיוחד באזור הרקות , רגישות למגע באזור הרקות, התעייפות וכאבים בלעיסה ממושכת של מזון. אובדן תיאבון ומשקל, תשישות חריגה, כאבי שרירים חום ועוד . סימנים אלה מלווים לרוב סמני דלקת בבדיקת הדם, וביניהן שקיעת דם מוחשת, אנמיה ועוד . <br /> <br /> <br /> <br /> == גורמי סיכון לאוטם ראש עצב הראייה שלא כתוצאה מדלקת בעורקים ==<br /> <br /> == NAION-non arteritic ischemic optic neuropathy ==<br /> <br /> לסוג הנפוץ יותר של אוטם ראש עצב הראייה , הסוג שאינו נגרם מדלקת עורקים, יש גורמים מולדים – מבניים בעין , וגורמי סיכון משניים נרכשים. <br /> גורם הסיכון המולד- הוא מבנה ראש עצב &quot;צפוף&quot; וקטן, &quot;דיסקה צפופה&quot; crowded disc או מצב שאין לדיסקה קיעור. <br /> גורמי הסיכון הנרכשים בגיל מאוחר יותר כוללים: יתר לחץ דם, סוכרת ו&quot;נטייה לסוכרת&quot;, עישון, רמות גבוהות של שומנים בדם כולל כולסטרול,ומחלות לב וכלי דם טרשתיות אחרות. מוכר גם קשר בין תרופות מקבוצת ויאגרה.<br /> גורמי סיכון נוספים כוללים נפילת לחץ דם לילית (לעתים עקב טיפול &quot;חזק&quot; מדי ביתר לחץ דם, אי – ספיקת כליות וחולי דיאליזה , מחלות המטולוגיות , אובדן דם פתאומי בתאונה או בניתוח ועוד . <br /> <br /> <br /> == הטיפול באוטם ראש עצב הראייה ==<br /> <br /> הטיפול תלוי בסוג האוטם. במידה ויש חשש לסוג הדלקתי של אוטם ראש עצב הראייה, אזי יפנה הנוירו-אופתלמולוג בדחיפות לטיפול במינון גבוה של סטרואידים, ולביצוע ביופסיה מעורק רקתי על מנת לאשר את האבחנה. חולה עם מחלה זו יופנה למעקב במקביל אצל מומחה לראומטולוגיה, רופא המשפחה,ואצל נוירו-אופתלמולוג. <br /> <br /> במידה ומדובר בסוג השכיח של אוטם ראש עצב הראייה, משנית לטרשת עורקים ולמבנה דיסקה צפוף, יופנה החולה לרופא המטפל לצורך אבחון וטיפול מיטבי בגורמי הסיכון הנרכשים (איזון סוכרת, יתר לחץ דם וכו')- מכוון שטיפול מיטבי בגורמים אלה עשוי להפחית את הסיכון לפגיעה דומה בעין השניה. הסיכון לארוע דומה בעין השניה מוערך בכ- 14%.<br /> --[[משתמש:הדס קליש|הדס קליש]] 09:23, 28 בפברואר 2012 (IST)</div>

הדס קליש