https://www.wikirefua.org.il/w/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A0%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA+%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9F+%D7%91%D7%A8%D7%A7 2026-05-01T03:06:41Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.35.2 https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%A1_%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=183756 2019-05-14T18:40:01Z

<p>נירית אבירן ברק: יתר פעילות בלוטת התריס בהריון נחלקת לשניים - יתר תריסיות שהופיעה לפני ההריון ויתר תריסיות שמופיעה לראשונה בהריון צעיר ולרוב חולפת</p> <hr /> <div>יתר פעילות בלוטת התריס בהריון נחלקת לשתיים:<br /> יתר פעילות ידועה עוד לפני ההריון, למשל מחלת גרייבס<br /> ויתר פעילות שמתגלה לראשונה במהלך ההריון, לרוב בבדיקות שגרה ולרוב בתחילת ההריון.<br /> באחרונה אתמקד בדבריי.<br /> לרוב מדובר בממצא מעבדתי בלבד שחולף בד&quot;כ עד סוף השליש הראשון להריון או מעט לאחר מכן.<br /> הסיבה להפרעה הזו היא הדמיון הרב שבין הורמון ההריון - ה&quot;בתא&quot; B HCG להורמון בלוטת התריס ה TSH<br /> והעובדה שהבתא מוגבר מתחילת ההריון ובערך עד סוף השליש הראשון להריון.<br /> כיוון שכך, הבתא מחקה את פעולת ההורמון TSH הורמון בלוטת התריס וכך גורמת ליתר פעילות של בלוטת התריס.<br /> התופעה חמורה יותר (מעבדתית) בנשים שחוות הקאות רבות במהלך הריונם ובהריונות תאומים, מאחר ובמקרים אלו ערך הבתא מוגבר יחסית לנשים בהריון של עובר יחיד שלא מקיאות יותר מדי.<br /> לרוב, נראה TSH מדוכא קלות ו FREE T3 FREE T4 מוגברים קלות, כאשר עם התקדמות ההריון, רמות ה T3 T4 יורדות ורמת ה TSH עולה עד לחזרה לנורמה בסביבות תום השליש הראשון להריון.<br /> מדובר כאמור בהפרעה מעבדתית בלבד, שאינה דורשת בירור או טיפול תרופתי, ולא גורמת נזק לעובר או לאם.<br /> במקרים בודדים, ייתכן והמצאות יתר פעילות בלוטת התריס בתחילת הריון, משקפת מחלה של בלוטת התריס שלא היתה ידועה קודם לכן ולכן נדרש מעקב מעבדתי ויעוץ רפואי מסודר בכל מקרה בו יש יתר פעילות בלוטת התריס בהריון.</div>

נירית אבירן ברק https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1_%D7%AA%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_-_Sub-acute_thyroiditis&diff=160651 2017-06-13T09:16:58Z

<p>נירית אבירן ברק: </p> <hr /> <div>{{ערך בבדיקה}}<br /> <br /> {{מחלה<br /> |תמונה=<br /> |כיתוב תמונה=<br /> |שם עברי= תירואידיטיס תת חריפה<br /> |שם לועזי= subacute granulomatous thyroiditis<br /> |שמות נוספים=de Quervain's thyroiditis {{ש}}דלקת תת חריפה של בלוטת התריס{{ש}}דלקת של התירואיד<br /> |ICD-10={{ICD10|E|06|1|e|00}}<br /> |ICD-9={{ICD9|245.1}}<br /> |MeSH=D013968<br /> |יוצר הערך= [[משתמש:נירית אבירן ברק|ד&quot;ר נירית אבירן ברק]]<br /> |אחראי הערך=<br /> }}<br /> {{הרחבה|בלוטת התריס}}<br /> '''תירואידיטיס תת חריפה''' או בשמה הנוסף de Quervain's thyroiditis או subacute granulomatous thyroiditis היא מחלה חריפה שלרוב חולפת מעצמה. הגורם למחלה אינו ידוע אם כי יש השערות שונות כמו גורם ויראלי, טוקסי או אחר.<br /> <br /> '''תסמינים''' - המחלה שכיחה למדי, בנשים יותר מגברים ומתבטאת בכאב ורגישות על פני בלוטת תריס, מלווה לרוב בתסמיני מערכת נשימה עליונה- חום סב פיברילי, נזלת, גודש באף ומכאן גם לעיתים האיחור באבחנה.<br /> '''במעבדה''' - שכיח לראות בשלב החריף, יתר פעילות לרוב קלה של בלוטת התריס, שקיעת דם מוחשת (מעל 50) או לחלופין CRP גבוה ולעיתים גם הפרעות קלות בספירת הדם כמו לויקוציטוזיס קל ואנמיה. לעיתים נראה גם הפרעה אנזימטית כבדית קלה.<br /> המהלך הקלאסי של המחלה הוא יתר פעילות של בלוטת התריס בשבועות הראשונים, לאחר מכן תת פעילות (לרוב אסימפטומטית), כביטוי לנזק שנגרם לבלוטה, ובמרבית המקרים התנרמלות והבראה מלאה.<br /> לעיתים רחוקות יחסית (עד 15% מהמקרים), תת פעילות נמשכת ולא תחלוף והמטופל יזדקק לטיפול תרופתי באלטרקוסין/יוטירוקס לכל חייו.<br /> '''הדמיה''' - מיפוי בלוטת התריס ידגים לרוב קליטה מאד ירודה של חומר רדיואקטיבי בבלוטת התריס, אך לא חובה לבצע מיפוי שכן לרוב האבחנה נעשית באמצעות תשאול ובדיקה גופנית. בבדיקת אולטרהסאונד של בלוטת התריס עם דופלר, נראה ירידה בזרימת הדם לבלוטה, בניגוד למחלות אחרות כמו מחלת גרייבס, שם יש הגברה בזרימת הדם.<br /> '''אבחנה מבדלת''' של תירואידיטיס תת חריפה היא מצבים נדירים יותר כמו זיהום חיידקי של בלוטת התריס או מחלה אוטואימונית של הבלוטה שמלווה בכאב.<br /> '''טיפול''' - הטיפול התרופתי במהלך השלב החריף של המחלה, יכול לכלול תרופות מסוג נוגדי דלקת לא סטרואידילים NSAIDS או במקרים הקשים יותר, סטרואידים כמו פרדניזון לתקופה קצרה. הטיפול נועד להקל על התסמינים ואינו מקצר או משפר את מהלך המחלה, ולכן הוא לא הכרחי ותלוי בחומרת התסמינים ורצון המטופל. במידה ואין שיפור סימפטומטי לאחר יומיים של נטילת פרדניזון,יש להטיל ספק בנכונות האבחנה ולחפש הסבר אחר לסימפטומים.<br /> במידה ותסמיני יתר פעילות של בלוטת התריס מטרידים את המטופל, ניתן לתת לו תרופות מסוג חוסמי בתא. אין טעם לתת תרופות כמו מרפקטיזול או PTU שמיועדים לחסום את הפרשת הורמוני הבלוטה, שכן המנגנון פה הינו הרס של הבלוטה ולא ייצור יתר.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]</div>

נירית אבירן ברק https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1_%D7%AA%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_-_Sub-acute_thyroiditis&diff=160650 2017-06-13T09:13:21Z

<p>נירית אבירן ברק: </p> <hr /> <div>{{ערך בבדיקה}}<br /> <br /> {{מחלה<br /> |תמונה=<br /> |כיתוב תמונה=<br /> |שם עברי= תירואידיטיס תת חריפה<br /> |שם לועזי= subacute granulomatous thyroiditis<br /> |שמות נוספים=de Quervain's thyroiditis {{ש}}דלקת תת חריפה של בלוטת התריס{{ש}}דלקת של התירואיד<br /> |ICD-10={{ICD10|E|06|1|e|00}}<br /> |ICD-9={{ICD9|245.1}}<br /> |MeSH=D013968<br /> |יוצר הערך= [[משתמש:נירית אבירן ברק|ד&quot;ר נירית אבירן ברק]]<br /> |אחראי הערך=<br /> }}<br /> {{הרחבה|בלוטת התריס}}<br /> '''תירואידיטיס תת חריפה''' או בשמה הנוסף de Quervain's thyroiditis או subacute granulomatous thyroiditis היא מחלה חריפה שלרוב חולפת מעצמה. הגורם למחלה אינו ידוע אם כי יש השערות שונות כמו גורם ויראלי, טוקסי או אחר.<br /> <br /> המחלה שכיחה למדי, בנשים יותר מגברים ומתבטאת בכאב ורגישות על פני בלוטת תריס, מלווה לרוב בתסמיני מערכת נשימה עליונה- חום סב פיברילי, נזלת, גודש באף ומכאן גם לעיתים האיחור באבחנה.<br /> במעבדה שכיח לראות בשלב החריף, יתר פעילות לרוב קלה של בלוטת התריס, שקיעת דם מוחשת (מעל 50) או לחלופין CRP גבוה ולעיתים גם הפרעות קלות בספירת הדם כמו לויקוציטוזיס קל ואנמיה. לעיתים נראה גם הפרעה אנזימטית כבדית קלה.<br /> המהלך הלקאסי של המחלה הוא יתר פעילות של בלוטת התריס בשבועות הראשונים, לאחר מכן תת פעילות (לרוב אסימפטומטית), כביטוי לנזק שנגרם לבלוטה, ובמרבית המקרים התנרמלות והבראה מלאה.<br /> לעיתים רחוקות יחסית (עד 15% מהמקרים), תת פעילות נמשכת ולא תחלוף והמטופל יזדקק לטיפול תרופתי באלטרקוסין/יוטירוקס לכל חייו.<br /> מיפוי בלוטת התריס ידגים לרוב קליטה מאד ירודה של חומר רדיואקטיבי בבלוטת התריס, אך לא חובה לבצע מיפוי שכן לרוב האבחנה נעשית באמצעות תשאול ובדיקה גופנית. בבדיקת אולטרהסאונד של בלוטת התריס עם דופלר, נראה ירידה בזרימת הדם לבלוטה, בניגוד למחלות אחרות כמו מחלת גרייבס, שם יש הגברה בזרימת הדם.<br /> אבחנה מבדלת של תירואידיטיס תת חריפה היא מצבים נדירים יותר כמו זיהום חיידקי של בלוטת התריס או מחלה אוטואימונית של הבלוטה שמלווה בכאב.<br /> הטיפול התרופתי במהלך השלב החריף של המחלה, יכול לכלול תרופות מסוג נוגדי דלקת לא סטרואידילים NSAIDS או במקרים הקשים יותר, סטרואידים כמו פרדניזון לתקופה קצרה. הטיפול נועד להקל על התסמינים ואינו מקצר או משפר את מהלך המחלה, ולכן הוא לא הכרחי ותלוי ברצון המטופל. במידה ואין שיפור סימפטומטי לאחר יומיים של נטילת פרדניזון,יש להטיל ספק בנכונות האבחנה ולחפש הסבר אחר לסימפטומים.<br /> במידה ותסמיני יתר פעילות של בלוטת התריס מטרידים את המטופל, ניתן לתת לו תרופות מסוג חוסמי בתא. אין טעם לתת תרופות כמו מרפקטיזול או PTU שמיועדים לחסום את הפרשת הורמוני הבלוטה, שכן המנגנון פה הינו הרס של הבלוטה ולא ייצור יתר.<br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]</div>

נירית אבירן ברק https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1_%D7%AA%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_-_Sub-acute_thyroiditis&diff=160647 2017-06-12T18:37:26Z

<p>נירית אבירן ברק: </p> <hr /> <div>{{ערך בבדיקה}}<br /> <br /> {{מחלה<br /> |תמונה=<br /> |כיתוב תמונה=<br /> |שם עברי= תירואידיטיס תת חריפה<br /> |שם לועזי= subacute granulomatous thyroiditis<br /> |שמות נוספים=de Quervain's thyroiditis {{ש}}דלקת תת חריפה של בלוטת התריס{{ש}}דלקת של התירואיד<br /> |ICD-10={{ICD10|E|06|1|e|00}}<br /> |ICD-9={{ICD9|245.1}}<br /> |MeSH=D013968<br /> |יוצר הערך= [[משתמש:נירית אבירן ברק|ד&quot;ר נירית אבירן ברק]]<br /> |אחראי הערך=<br /> }}<br /> {{הרחבה|בלוטת התריס}}<br /> '''תירואידיטיס תת חריפה''' או בשמה הנוסף de Quervain's thyroiditis או subacute granulomatous thyroiditis היא מחלה חריפה שלרוב חולפת מעצמה. הגורם למחלה אינו ידוע אם כי יש השערות שונות כמו גורם ויראלי, טוקסי או אחר.<br /> <br /> המחלה שכיחה למדי, בנשים יותר מגברים ומתבטאת בכאב ורגישות על פני בלוטת תריס, מלווה לרוב בתסמיני מערכת נשימה עליונה- חום סב פיברילי, נזלת, גודש באף ומכאן גם לעיתים האיחור באבחנה.<br /> במעבדה שכיח לראות בשלב החריף, יתר פעילות לרוב קלה של בלוטת התריס, שקיעת דם מוחשת (מעל 50) או לחלופין CRP גבוה ולעיתים גם הפרעות קלות בספירת הדם כמו לויקוציטוזיס קל ואנמיה. לעיתים נראה גם הפרעה אנזימטית כבדית קלה.<br /> המהלך הלקאסי של המחלה הוא יתר פעילות של בלוטת התריס בשבועוץ הראשונים, לאחר מכן תת פעילות, כביטוי לנזק שנגרם לבלוטה, ובמרבית המקרים התנרמלות והבראה מלאה.<br /> לעיתים רחוקות יחסית, תת פעילות נמשכת ולא תחלוף והמטופל יזדקק לטיפול תרופתי באלטרקוסין/יוטירוקס לכל חייו.<br /> מיפוי בלוטת התריס ידגים לרוב קליטה מאד ירודה של חומר רדיואקטיבי בבלוטת התריס, אך לא חובה לבצע מיפוינ שכן לרוב האבחנה נעשית באמצעות תשאול ובדיקה גופנית.<br /> הטיפול התרופתי במהלך השלב החריף של המחלה, יכול לכלול תרופות מסוג נוגדי דלקת לא סטרואידילים NSAIDS או במקרים הקשים יותר, סטרואידים כמו פרדניזון לתקופה קצרה. הטיפול נועד להקל על התסמינים ואינו מקצר או משפר את מהלך המחלה, ולכן הוא לא הכרחי ותלוי ברצון המטופל.<br /> <br /> [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]</div>

נירית אבירן ברק https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1_%D7%AA%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_-_Sub-acute_thyroiditis&diff=160597 2017-06-10T18:51:06Z

<p>נירית אבירן ברק: </p> <hr /> <div>תירואידיטיס תת חריפה או בשמה הנוסף de Quervain's thyroiditis או subacute granulomatous thyroiditis היא מחלה חריפה שלרוב חולפת מעצמה. הגורם למחלה אינו ידוע אם כי יש השערות שונות כמו גורם ויראלי, טוקסי או אחר.<br /> <br /> המחלה שכיחה למדי, בנשים יותר מגברים ומתבטאת בכאב ורגישות על פני בלוטת תריס, מלווה לרוב בתסמיני מערכת נשימה עליונה- חום סב פיברילי, נזלת, גודש באף ומכאן גם לעיתים האיחור באבחנה.<br /> במעבדה שכיח לראות בשלב החריף, יתר פעילות לרוב קלה של בלוטת התריס, שקיעת דם מוחשת (מעל 50) או לחלופין CRP גבוה ולעיתים גם הפרעות קלות בספירת הדם כמו לויקוציטוזיס קל ואנמיה. לעיתים נראה גם הפרעה אנזימטית כבדית קלה.</div>

נירית אבירן ברק https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1_%D7%AA%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_-_Sub-acute_thyroiditis&diff=160596 2017-06-10T18:49:35Z

<p>נירית אבירן ברק: </p> <hr /> <div>תירואידיטיס תת חריפה או בשמה הנוסף de Quervain's thyroiditis או subacute granulomatous thyroiditis היא מחלה חריפה שלרוב חולפת מעצמה. הגורם למחלה אינו ידוע אם כי יש השערות שונות כמו גורם ויראלי, טוקסי או אחר.<br /> <br /> המחלה שכיחה למדי, בנשים יותר מגברים ומתבטאת בכאב ורגישות על פני בלוטת תריס, מלווה לרוב בתסמיני מערכת נשימה עליונה- חום סב פיברילי, נזלת, גודש באף ומכאן גם לעיתים האיחור באבחנה.<br /> במעבדה שכיח לראות בשלב החריף, יתר פעילות לרוב קלה של בלוטת התריס, שקיעת דם מוחשת או לחלופין CRP גבוה ולעיתים גם הפרעות קלות בספירת הדם כמו לויקוציטוזיס קל ואנמיה.</div>

נירית אבירן ברק https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1_%D7%AA%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_-_Sub-acute_thyroiditis&diff=160517 2017-06-09T08:04:54Z

<p>נירית אבירן ברק: </p> <hr /> <div>תירואידיטיס תת חריפה או בשמה הנוסף de Quervain's thyroiditis או subacute granulomatous thyroiditis הינה מחלה חריפה שלרוב חולפת מעצמה. הגורם למחלה אינו ידוע אם כי יש השערות שונות כמו גורם ויראלי, טוקסי או אחר.<br /> המחלה שכיחה למדי, בנשים יותר מגברים ומתבטאת בכאב ורגישות על פני בלוטת תריס, מלווה לרוב בתסמיני מערכת עיכול עליונה- חום סב פיברילי, נזלת, גודש באף</div>

נירית אבירן ברק https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A1_%D7%AA%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_-_Sub-acute_thyroiditis&diff=160516 2017-06-09T08:02:22Z

<p>נירית אבירן ברק: יצירת דף עם התוכן &quot;תירואידיטיס תת חריפה או בשמה הנוסף de Quervain's thyroiditis הינה מחלה חריפה שלרוב חולפת מעצמה.&quot;</p> <hr /> <div>תירואידיטיס תת חריפה או בשמה הנוסף de Quervain's thyroiditis הינה מחלה חריפה שלרוב חולפת מעצמה.</div>

נירית אבירן ברק https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%94_-_Prolactinoma&diff=110514 2014-09-19T21:35:40Z

<p>נירית אבירן ברק: </p> <hr /> <div>'''פרולקטינומה''' הינה אדנומה (גידול שפיר) של בלוטת ההיפופיזה המורכבת מתאים מפרישי פרולקטין (הורמון ההנקה)&lt;br /&gt;<br /> <br /> מיקרופרולקטינומה היא אדנומה קטנה מ 1 סמ ואילו מאקרופרולקטינומה - גידול גדול מ 1 סמ&lt;br /&gt;<br /> <br /> מדובר בגידול די שכיח, יותר בנשים אך קיים גם בגברים, נפוץ יותר בגילאים הצעירים, טרום מנופאוזה.<br /> הרוב הגדול הוא מיקרואדנומות והמיעוט מאקרואדנומות&lt;br /&gt;<br /> <br /> '''הסתמנות''': התסמינים נחלקים לשניים - תסמינים הנובעים מגודל האדנומה ולחץ מקומי על אברים סמוכים, מה שנפוץ יותר במאקרואדנומה&lt;br /&gt;<br /> <br /> התסמינים השכיחים הם כאבי ראש והפרעה בראיה - לרוב דיפלופיה (כפל ראיה) עקב לחץ על עצב הראיה, ובמקרים של אדנומה אגרסיבית שפולשת לסינוסים קברנוזי או ספנואידלי, ייתכנו תסמינים של חסר נוירולוגי.&lt;br /&gt;<br /> <br /> הסוג השני והשכיח יותר של תסמינים, נובע מהפרשת הפרולקטין, וקיים גם במיקרואדנומות:&lt;br /&gt;<br /> <br /> גלקטוראה (הפרשת חלב), היפוגונדיזם מרכזי (רמות נמוכות של גונדוטרופינים והורמוני המין - אסטרוגן וטסטוסטרון) על כל המשתמע מכך - אין אונות, אמנוראה או הפרעות במחזור, אי פריון, תסמיני מנופאוזה או אנדרופאוזה, לעיתים גניקומסטיה בגברים.&lt;br /&gt;<br /> <br /> בד&quot;כ רמות הפרולקטין פרופורציונליות לגודל הגידול.&lt;br /&gt;<br /> <br /> תמיד חובה לשלול מקור תרופתי לרמות הפרולקטין המוגברות, בעיקר תרופות אנטי פסיכוטיות, גלולות/אסטרוגן, פרמין.&lt;br /&gt;<br /> <br /> חשוב לציין שגם בתת פעילות קשה של בלוטת התריס, יש עליה ברמות הפרולקטין, והטיפול בתת הפעילות , מביא לנרמול רמות הפרולקטין.&lt;br /&gt;<br /> <br /> '''טיפול''': הטיפול בפרולקטינומה הוא כמעט תמיד תרופתי, אם כי לעיתים, במקרים של אדנומה מאד אגרסיבית, אפופלקסיה (נמק של האדנומה שיתבטא לרוב בכאב ראש חד) או כאשר אין תגובה או מופיעות תופעות לוואי לטיפול התרופתי, יש לנתח ולהסיר את האדנומה בניתוח טרנספנואידלי TSS&lt;br /&gt;<br /> <br /> הטיפול התרופתי המקובל הוא באגוניסטים של דופמין, אשר מעכבים את ייצור הפרולקטין.<br /> התרופות מאד יעילות, הן בהקטנת גודל הגידול והן בנרמול רמות הפרולקטין, בד&quot;כ בתוך מספר שבועות.&lt;br /&gt;<br /> <br /> התכשיר הנפוץ הוא דוסטינקס/קברגולין שניתן במינון משתנה, בד&quot;כ פעם עד פעמיים בשבוע.&lt;br /&gt;<br /> <br /> תופעות הלוואי מועטות וכוללות בעיקר ירידה בלחה&quot;ד ובחילות, שחולים לרוב עם השימוש בתרופה. במינונים גבוהים במיוחד עלול להיגרם נזק למסתמי הלב, בפרט איס&quot;ק מסתם טריקוספידלי, ועל כן מומלץ במקרים אלו על מעקב אקו לב תקופתי.&lt;br /&gt;<br /> <br /> התכשיר השני שקיים הוא ברומוקריפטין/פרילק, שכרוך במתן יומי ויותר תופעות לוואי. נשים שמנסות להרות יטופלו בברומוקריפטין עקב טרטוגניות פחותה בהשוואה לדוסטינקס&lt;br /&gt;<br /> <br /> נשים שאינן חפצות בהריון והתסמינים לא מפריעים להן, ונשים פוסטמנופאוזליות, לא חייבות לקבל טיפול תרופתי. מרבית אם לא כל המיקרואדנומות לא גדלות בד&quot;כ בתקופת המעקב&lt;br /&gt;<br /> <br /> רמות הפרולקטין כאמור יורדות די מהר מהתחלת הטיפול התרופתי, ואילו רזולוציה של היפוגונדיזם יכולה לקחת מספר חודשים.&lt;br /&gt;<br /> <br /> נשים שסובלות מרמות גבוהות וסימפטומטיות של פרולקטין, ע&quot;ר טיפול פסיכיאטרי, יכולות לקבל טיפול בגלולות (אסטרוגן+פרוגסטרון) על מנת לשמור על הרחם והעצמות&lt;br /&gt;<br /> <br /> '''הדמיה ומעבדה''': בכל אבחנה חדשה של פרולקטינומה יש לבצע MRI מוח ומומלץ לבדוק גם את הרמות ההורמונים ההיפופיזרים הנוספים - FT4, הורמון גדילה, קורטיזול וכמובן גונדוטרפינים.<br /> במקרים של מאקרופרולקטינומה מומלץ לבדוק שדה ראיה (לחץ על עצב הראיה), ובמקרים של היפוגונדיזם ממושך, בדיקת צפיפות העצם.&lt;br /&gt;<br /> <br /> '''מעקב''': תחת טיפול תרופתי, יש לבדוק את רמת הפרולקטין אחת ל 6 שבועות עד נרמול, ואז אחת למספר חודשים.&lt;br /&gt;<br /> <br /> '''הריון''': נשים עם מיקרואדנומה שנכנסות להריון, יכולות להפסיק את הטיפול התרופתי. במקרים של מאקרואדנומה מומלץ להמשיכו, על מנת להימנע מסיכון לאפופלקסיה.&lt;br /&gt;<br /> <br /> ברוב הנשים ניתן להפסיק את הטיפול התרופתי בתקופת המנופאוזה, מכיוון שהן ממילא נהיות היפוגונדליות.</div>

נירית אבירן ברק https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%94_-_Prolactinoma&diff=110513 2014-09-19T21:29:56Z

<p>נירית אבירן ברק: </p> <hr /> <div>'''פרולקטינומה''' הינה אדנומה (גידול שפיר) של בלוטת ההיפופיזה המורכבת מתאים מפרישי פרולקטין (הורמון ההנקה)<br /> מיקרופרולקטינומה היא אדנומה קטנה מ 1 סמ ואילו מאקרופרולקטינומה - גידול גדול מ 1 סמ<br /> מדובר בגידול די שכיח, יותר בנשים אך קיים גם בגברים, נפוץ יותר בגילאים הצעירים, טרום מנופאוזה<br /> הרוב הגדול הוא מיקרואדנומות והמיעוט מאקרואדנומות<br /> '''הסתמנות''': התסמינים נחלקים לשניים - תסמינים הנובעים מגודל האדנומה ולחץ מקומי על אברים סמוכים, מה שנפוץ יותר במאקרואדנומה<br /> התסמינים השכיחים הם כאבי ראש והפרעה בראיה - לרוב דיפלופיה (כפל ראיה) עקב לחץ על עצב הראיה, ובמקרים של אדנומה אגרסיבית שפולשת לסינוסים קברנוזי או ספנואידלי, ייתכנו תסמינים של חסר נוירולוגי.<br /> הסוג השני והשכיח יותר של תסמינים, נובע מהפרשת הפרולקטין, וקיים גם במיקרואדנומות:<br /> גלקטוראה (הפרשת חלב), היפוגונדיזם מרכזי (רמות נמוכות של גונדוטרופינים והורמוני המין - אסטרוגן וטסטוסטרון) על כל המשתמע מכך - אין אונות, אמנוראה או הפרעות במחזור, אי פריון, תסמיני מנופאוזה או אנדרופאוזה, לעיתים גניקומסטיה בגברים.<br /> בד&quot;כ רמות הפרולקטין פרופורציונליות לגודל הגידול.<br /> תמיד חובה לשלול מקור תרופתי לרמות הפרולקטין המוגברות, בעיקר תרופות אנטי פסיכוטיות, גלולות/אסטרוגן, פרמין<br /> '''טיפול''': הטיפול בפרולקטינומה הוא כמעט תמיד תרופתי, אם כי לעיתים, במקרים של אדנומה מאד אגרסיבית, אפופלקסיה (נמק של האדנומה שיתבטא לרוב בכאב ראש חד) או כאשר אין תגובה או מופיעות תופעות לוואי לטיפול התרופתי, יש לנתח ולהסיר את האדנומה בניתוח טרנספנואידלי TSS<br /> הטיפול התרופתי המקובל הוא באגוניסטים של דופמין, אשר מעכבים את ייצור הפרולקטין<br /> התרופות מאד יעילות, הן בהקטנת גודל הגידול והן בנרמול רמות הפרולקטין, בד&quot;כ בתוך מספר שבועות<br /> התכשיר הנפוץ הוא דוסטינקס/קברגולין שניתן במינון משתנה, בד&quot;כ פעם עד פעמיים בשבוע<br /> תופעות הלוואי מועטות וכוללות בעיקר ירידה בלחה&quot;ד ובחילות, שחולים לרוב עם השימוש בתרופה. במינונים גבוהים במיוחד עלול להיגרם נזק למסתמי הלב, בפרט איס&quot;ק מסתם טריקוספידלי, ועל כן מומלץ במקרים אלו על מעקב אקו לב תקופתי.<br /> התכשיר השני שקיים הוא ברומוקריפטין/פרילק, שכרוך במתן יומי ויותר תופעות לוואי. נשים שמנסות להרות יטופלו בברומוקריפטין עקב טרטוגניות פחותה בהשוואה לדוסטינקס<br /> נשים שאינן חפצות בהריון והתסמינים לא מפריעים להן, ונשים פוסטמנופאוזליות, לא חייבות לקבל טיפול תרופתי. מרבית אם לא כל המיקרואדנומות לא גדלות בד&quot;כ בתקופת המעקב<br /> '''הריון''': נשים עם מיקרואדנומה שנכנסות להריון, יכולות להפסיק את הטיפול התרופתי. במקרים של מאקרואדנומה מומלץ להמשיכו, על מנת להימנע מסיכון לאפופלקסיה.<br /> רמות הפרולקטין כאמור יורדות די מהר מהתחלת הטיפול התרופתי, ואילו רזולוציה של היפוגונדיזם יכולה לקחת מספר חודשים.<br /> נשים שסובלות מרמות גבוהות וסימפטומטיות של פרולקטין, ע&quot;ר טיפול פסיכיאטרי, יכולות לקבל טיפול בגלולות (אסטרוגן+פרוגסטרון) על מנת לשמור על הרחם והעצמות<br /> הדמיה ומעבדה: בכל אבחנה חדשה של פרולקטינומה יש לבצע MRI מוח ומומלץ לבדוק גם את הרמות ההורמונים ההיפופיזרים הנוספים - FT4, הורמון גדילה, קורטיזול וכמובן גונדוטרפינים<br /> במקרים של מאקרופרולקטינומה מומלץ לבדוק שדה ראיה (לחץ על עצב הראיה), ובמקרים של היפוגונדיזם ממושך, בדיקת צפיפות העצם<br /> חשוב לציין שגם בתת פעילות קשה של בלוטת התריס, יש עליה ברמות הפרולקטין, והטיפול בתת הפעילות , מביא לנרמול רמות הפרולקטין<br /> '''מעקב''': תחת טיפול תרופתי, יש לבדוק את רמת הפרולקטין אחת ל 6 שבועות עד נרמול, ואז אחת למספר חודשים<br /> ברוב הנשים ניתן להפסיק את הטיפול התרופתי בתקופת המנופאוזה, מכיוון שהן ממילא נהיות היפוגונדליות.</div>

נירית אבירן ברק https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%94_-_Prolactinoma&diff=110512 2014-09-19T21:28:49Z

<p>נירית אבירן ברק: </p> <hr /> <div>'''פרולקטינומה''' הינה אדנומה (גידול שפיר) של בלוטת ההיפופיזה המורכבת מתאים מפרישי פרולקטין (הורמון ההנקה)<br /> מיקרופרולקטינומה היא אדנומה קטנה מ 1 סמ ואילו מאקרופרולקטינומה - גידול גדול מ 1 סמ<br /> מדובר בגידול די שכיח, יותר בנשים אך קיים גם בגברים, נפוץ יותר בגילאים הצעירים, טרום מנופאוזה<br /> הרוב הגדול הוא מיקרואדנומות והמיעוט מאקרואדנומות<br /> הסתמנות: התסמינים נחלקים לשניים - תסמינים הנובעים מגודל האדנומה ולחץ מקומי על אברים סמוכים, מה שנפוץ יותר במאקרואדנומה<br /> התסמינים השכיחים הם כאבי ראש והפרעה בראיה - לרוב דיפלופיה (כפל ראיה) עקב לחץ על עצב הראיה, ובמקרים של אדנומה אגרסיבית שפולשת לסינוסים קברנוזי או ספנואידלי, ייתכנו תסמינים של חסר נוירולוגי.<br /> הסוג השני והשכיח יותר של תסמינים, נובע מהפרשת הפרולקטין, וקיים גם במיקרואדנומות:<br /> גלקטוראה (הפרשת חלב), היפוגונדיזם מרכזי (רמות נמוכות של גונדוטרופינים והורמוני המין - אסטרוגן וטסטוסטרון) על כל המשתמע מכך - אין אונות, אמנוראה או הפרעות במחזור, אי פריון, תסמיני מנופאוזה או אנדרופאוזה, לעיתים גניקומסטיה בגברים.<br /> בד&quot;כ רמות הפרולקטין פרופורציונליות לגודל הגידול.<br /> תמיד חובה לשלול מקור תרופתי לרמות הפרולקטין המוגברות, בעיקר תרופות אנטי פסיכוטיות, גלולות/אסטרוגן, פרמין<br /> טיפול: הטיפול בפרולקטינומה הוא כמעט תמיד תרופתי, אם כי לעיתים, במקרים של אדנומה מאד אגרסיבית, אפופלקסיה (נמק של האדנומה שיתבטא לרוב בכאב ראש חד) או כאשר אין תגובה או מופיעות תופעות לוואי לטיפול התרופתי, יש לנתח ולהסיר את האדנומה בניתוח טרנספנואידלי TSS<br /> הטיפול התרופתי המקובל הוא באגוניסטים של דופמין, אשר מעכבים את ייצור הפרולקטין<br /> התרופות מאד יעילות, הן בהקטנת גודל הגידול והן בנרמול רמות הפרולקטין, בד&quot;כ בתוך מספר שבועות<br /> התכשיר הנפוץ הוא דוסטינקס/קברגולין שניתן במינון משתנה, בד&quot;כ פעם עד פעמיים בשבוע<br /> תופעות הלוואי מועטות וכוללות בעיקר ירידה בלחה&quot;ד ובחילות, שחולים לרוב עם השימוש בתרופה. במינונים גבוהים במיוחד עלול להיגרם נזק למסתמי הלב, בפרט איס&quot;ק מסתם טריקוספידלי, ועל כן מומלץ במקרים אלו על מעקב אקו לב תקופתי.<br /> התכשיר השני שקיים הוא ברומוקריפטין/פרילק, שכרוך במתן יומי ויותר תופעות לוואי. נשים שמנסות להרות יטופלו בברומוקריפטין עקב טרטוגניות פחותה בהשוואה לדוסטינקס<br /> נשים שאינן חפצות בהריון והתסמינים לא מפריעים להן, ונשים פוסטמנופאוזליות, לא חייבות לקבל טיפול תרופתי. מרבית אם לא כל המיקרואדנומות לא גדלות בד&quot;כ בתקופת המעקב<br /> הריון: נשים עם מיקרואדנומה שנכנסות להריון, יכולות להפסיק את הטיפול התרופתי. במקרים של מאקרואדנומה מומלץ להמשיכו, על מנת להימנע מסיכון לאפופלקסיה.<br /> רמות הפרולקטין כאמור יורדות די מהר מהתחלת הטיפול התרופתי, ואילו רזולוציה של היפוגונדיזם יכולה לקחת מספר חודשים.<br /> נשים שסובלות מרמות גבוהות וסימפטומטיות של פרולקטין, ע&quot;ר טיפול פסיכיאטרי, יכולות לקבל טיפול בגלולות (אסטרוגן+פרוגסטרון) על מנת לשמור על הרחם והעצמות<br /> הדמיה ומעבדה: בכל אבחנה חדשה של פרולקטינומה יש לבצע MRI מוח ומומלץ לבדוק גם את הרמות ההורמונים ההיפופיזרים הנוספים - FT4, הורמון גדילה, קורטיזול וכמובן גונדוטרפינים<br /> במקרים של מאקרופרולקטינומה מומלץ לבדוק שדה ראיה (לחץ על עצב הראיה), ובמקרים של היפוגונדיזם ממושך, בדיקת צפיפות העצם<br /> חשוב לציין שגם בתת פעילות קשה של בלוטת התריס, יש עליה ברמות הפרולקטין, והטיפול בתת הפעילות , מביא לנרמול רמות הפרולקטין<br /> מעקב: תחת טיפול תרופתי, יש לבדוק את רמת הפרולקטין אחת ל 6 שבועות עד נרמול, ואז אחת למספר חודשים<br /> ברוב הנשים ניתן להפסיק את הטיפול התרופתי בתקופת המנופאוזה, מכיוון שהן ממילא נהיות היפוגונדליות.</div>

נירית אבירן ברק https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%94_-_Prolactinoma&diff=110511 2014-09-19T21:16:39Z

<p>נירית אבירן ברק: יצירת דף עם התוכן &quot;פרולקטינומה הינה אדנומה (גידול שפיר) של בלוטת ההיפופיזה המורכבת מתאים מפרישי פרולקטין (...&quot;</p> <hr /> <div>פרולקטינומה הינה אדנומה (גידול שפיר) של בלוטת ההיפופיזה המורכבת מתאים מפרישי פרולקטין (הורמון ההנקה)<br /> מיקרופרולקטינומה היא אדנומה קטנה מ 1 סמ ואילו מאקרופרולקטינומה - גידול גדול מ 1 סמ<br /> מדובר בגידול די שכיח, יותר בנשים אך קיים גם בגברים, נפוץ יותר בגילאים הצעירים, טרום מנופאוזה<br /> הרוב הגדול הוא מיקרואדנומות והמיעוט מאקרואדנומות<br /> התסמינים נחלקים לשניים - תסמינים הנובעים מגודל האדנומה ולחץ מקומי על אברים סמוכים, מה שנפוץ יותר במאקרואדנומה<br /> התסמינים השכיחים הם כאבי ראש והפרעה בראיה - לרוב דיפלופיה (כפל ראיה) עקב לחץ על עצב הראיה, ובמקרים של אדנומה אגרסיבית שפולשת לסינוסים קברנוזי או ספנואידלי, ייתכנו תסמינים של חסר נוירולוגי.<br /> הסוג השני והשכיח יותר של תסמינים, נובע מהפרשת הפרולקטין, וקיים גם במיקרואדנומות:<br /> גלקטוראה (הפרשת חלב), היפוגונדיזם מרכזי (רמות נמוכות של גונדוטרופינים והורמוני המין - אסטרוגן וטסטוסטרון) על כל המשתמע מכך - אין אונות, אמנוראה או הפרעות במחזור, אי פריון, תסמיני מנופאוזה או אנדרופאוזה, לעיתים גניקומסטיה בגברים.<br /> בד&quot;כ רמות הפרולקטין פרופורציונליות לגודל הגידול.<br /> תמיד חובה לשלול מקור תרופתי לרמות הפרולקטין המוגברות, בעיקר תרופות אנטי פסיכוטיות, גלולות/אסטרוגן, פרמין<br /> הטיפול בפרולקטינומה הוא כמעט תמיד תרופתי, אם כי לעיתים, במקרים של אדנומה מאד אגרסיבית, אפופלקסיה (נמק של האדנומה שיתבטא לרוב בכאב ראש חד) או כאשר אין תגובה או מופיעות תופעות לוואי לטיפול התרופתי, יש לנתח ולהסיר את האדנומה בניתוח טרנספנואידלי TSS<br /> הטיפול התרופתי המקובל הוא באגוניסטים של דופמין, אשר מעכבים את ייצור הפרולקטין<br /> התרופות מאד יעילות, הן בהקטנת גודל הגידול והן בנרמול רמות הפרולקטין, בד&quot;כ בתוך מספר שבועות<br /> התכשיר הנפוץ הוא דוסטינקס/קברגולין שניתן במינון משתנה, בד&quot;כ פעם עד פעמיים בשבוע<br /> תופעות הלוואי מועטות וכוללות בעיקר ירידה בלחה&quot;ד ובחילות, שחולים לרוב עם השימוש בתרופה. במינונים גבוהים במיוחד עלול להיגרם נזק למסתמי הלב, בפרט איס&quot;ק מסתם טריקוספידלי, ועל כן מומלץ במקרים אלו על מעקב אקו לב תקופתי.<br /> התכשיר השני שקיים הוא ברומוקריפטין/פרילק, שכרוך במתן יומי ויותר תופעות לוואי. נשים שמנסות להרות יטופלו בברומוקריפטין עקב טרטוגניות פחותה בהשוואה לדוסטינקס<br /> נשים שאינן חפצות בהריון והתסמינים לא מפריעים להן, ונשים פוסטמנופאוזליות, לא חייבות לקבל טיפול תרופתי. מרבית אם לא כל המיקרואדנומות לא גדלות בד&quot;כ בתקופת המעקב<br /> נשים עם מיקרואדנומה שנכנסות להריון, יכולות להפסיק את הטיפול התרופתי. במקרים של מאקרואדנומה מומלץ להמשיכו, על מנת להימנע מסיכון לאפופלקסיה.<br /> רמות הפרולקטין כאמור יורדות די מהר מהתחלת הטיפול התרופתי, ואילו רזולוציה של היפוגונדיזם יכולה לקחת מספר חודשים.<br /> נשים שסובלות מרמות גבוהות וסימפטומטיות של פרולקטין, ע&quot;ר טיפול פסיכיאטרי, יכולות לקבל טיפול בגלולות (אסטרוגן+פרוגסטרון) על מנת לשמור על הרחם והעצמות<br /> בכל אבחנה חדשה של פרולקטינומה יש לבצע MRI מוח ומומלץ לבדוק גם את הרמות ההורמונים ההיפופיזרים הנוספים - FT4, הורמון גדילה, קורטיזול וכמובן גונדוטרפינים<br /> במקרים של מאקרופרולקטינומה מומלץ לבדוק שדה ראיה (לחץ על עצב הראיה), ובמקרים של היפוגונדיזם ממושך, בדיקת צפיפות העצם<br /> חשוב לציין שגם בתת פעילות קשה של בלוטת התריס, יש עליה ברמות הפרולקטין, והטיפול בתת הפעילות , מביא לנרמול רמות הפרולקטין<br /> תחת טיפול תרופתי, יש לבדוק את רמת הפרולקטין אחת ל 6 שבועות עד נרמול, ואז אחת למספר חודשים<br /> ברוב הנשים ניתן להפסיק את הטיפול התרופתי בתקופת המנופאוזה, מכיוון שהן ממילא נהיות היפוגונדליות.</div>

נירית אבירן ברק https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A0%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%A7&diff=57821 2012-11-23T16:28:25Z

<p>נירית אבירן ברק: </p> <hr /> <div>{{דף משתמש<br /> |תמונה=<br /> |רוחב=<br /> |צבע=<br /> |title={{{שם|{{שם הדף}} }}}<br /> |id=mp-dyk<br /> |שם מלא={{שם הדף}}<br /> |השכלה=Doctor MD<br /> |תעסוקה נוכחית=מכבי שירותי בריאות<br /> |תחום התמחות=רפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה<br /> |תחומי עניין= <br /> |ניסיון מקצועי=אנדוקרינולוגיה וסוכרת<br /> |פרסים ומלגות=<br /> |חברות באיגוד מקצועי= האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה<br /> |פרסומים=<br /> |ניגוד אינטרסים=<br /> |רשימת ערכים=<br /> |אתר=<br /> |יצירת קשר=[[מיוחד:Emailuser/{{שם הדף}}|שלחו לי E-Mail]]<br /> }}<br /> [[קטגוריה:עורכים בויקירפואה|ברק]]</div>

נירית אבירן ברק