https://www.wikirefua.org.il/w/api.php?action=feedcontributions&feedformat=atom&user=%D7%A2%D7%95%D7%A4%D7%A8+%D7%AA%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8 2026-04-08T17:32:15Z תרומות המשתמש MediaWiki 1.35.2 https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94&diff=12935 2011-06-10T18:01:25Z

<p>עופר תדמור: </p> <hr /> <div>[[קטגוריה:נשים]]<br /> <br /> <br /> == סקירת מערכות ==<br /> <br /> נכתב ע&quot;י: דר' עפר תדמור מומחה ברפואת נשים ועל-קול<br /> <br /> רקע <br /> בדיקות אולטרה סאונד מבוצעות בהריון במועדים שונים ולמטרות שונות.<br /> בדיקות שגרתיות למעקב אחר חיות התינוק מבוצעות במרפאת הרופא הראשוני, או במכוני האולטרה סאונד. <br /> בדיקות לצורך הערכת גודל העובר וכמות מי שפיר מבוצעות מספר פעמים במהלך ההיריון, לעיתים קרובות במרפאת הרופא הראשוני (אם הוסמך לכך), ובמכוני האולטרה סאונד.<br /> בדיקות לסקירת מערכות הינן בדיקות מקיפות ייעודיות שמטרתן לוודא את תקינותם של אברי התינוק במידת האפשר.<br /> <br /> בדיקת העל-קול לסקירת מערכות<br /> בבדיקה זו נבדקים אברי העובר במטרה לוודא את תקינותם. בדיקה זו נעשית במועד בו ניתן לבדוק את רוב המערכות בגופו של התינוק. עם זאת, יש להדגיש כי קיימים מצבים חריגים בהם מומים מתגלים רק בשלב מתקדם יותר של ההיריון ולכן לא ניתן לזהותם בבדיקה. במידה ויש סיבה לחשוד בבעיה בעת הבדיקה, ימליץ הרופא המבצע על סקירות נוספות מכוונות במועד מאוחר יותר.<br /> סקירת מערכות מוקדמת מבוצעת בגישה וגינלית בשבוע 14-16. בדיקה זאת היא מורחבת ביותר ומבוצעת בצורה יסודית ומעמיקה מכיוון שהיא מאפשרת להגיע למרחק של 6-9 מ&quot;מ מהעובר. זה מתאפשר עם מתמר בעל תדירות גבוהה של 9 MH (9 מיליון מחזורים). על ידי שילוב של מרחק קצר מהעובר ותדירות גבוהה של המתמר אפשר להגיע לרזולוציה (הפרדה) גבוהה ולראות פרטים קטנים של העובר.<br /> גיל ההיריון לביצוע סקירת המערכות המוקדמת נקבע על מנת לאפשר לעובר להיות מספיק גדול כדי לראות את פרטי העובר ומצד שני מספיק קטן על מנת שיכנס לטווח של המתמר הוגינאלי. <br /> במסגרת סריקת המערכות הוגינאלית המוקדמת נבדקים איברי העובר הקיימים בשבוע הבדיקה. <br /> חשוב להדגיש כי סריקת מערכות וגינאלית מוקדמת יש להשלים על ידי סריקה מאוחרת מורחבת. ישנם מספר חלקים: כמו CC (הקורה המרכזית של המוח), הוורמיס של הצרבלום אשר אינם קיימים בשבועות אילו ומתפתחים רק בשבועות 20-22. קיימים גם מספר חלקים אשר יכולים לעבור שינויים משמעותיים ביותר במשך 6 השבועות שחולפים בין הבדיקות: חדרי המוח יכולים לעבור הרחבה משמעותית ובלתי תקינה, אגני הכליות יכולים להתרחב, כלי הדם (העורקים הראשיים) היוצאים מלב העובר יכולים לגדול באופן בלתי סימטרי.<br /> <br /> סקירת מערכות מאוחרת מבוצעת בגישה אבדנומלית בשבוע 21-23. גם הסקירה המאוחרת הינה מורחבת ומבוצעת בצורה יסודית ומעמיקה.<br /> בסקירות נבדקים, נסקרים ומודגמים:<br /> - מצג ומנח העובר<br /> - מיקום השליה<br /> - מספר כלי דם בחבל הטבור<br /> - כמות מי השפיר<br /> - מדדים ביופיסים: דופק, תנועות, טונוס<br /> - נסקרת ונבדקת תקינות מערכת העצבים המרכזית<br /> - נסקרת ונבדקת תקינות הפנים והצוואר<br /> - נסקרת ונבדקת תקינות מערכת הלב וכלי הדם<br /> - נסקרת ונבדקת תקינות מערכת העיכול<br /> - נסקרת ונבדקת תקינות דרכי השתן והמין<br /> - נקבע מין העובר<br /> - נבדקות הגפיים : רגליים, כפות רגליים, בהונות, ידיים, כפות ידיים ואצבעות.<br /> נמדדים:<br /> - BPD - קוטר הראש מצד אל צד, המרחק בין רקה לרקה<br /> - HC - היקף הראש<br /> - AC - היקף הבטן<br /> - FL - עצם הירך femur (אחת מהעצמות הארוכות בגוף)<br /> - TL - עצם השוקה tibia<br /> - HL - עצם הזרוע humerus (אחת מהעצמות הארוכות בגוף)<br /> - UL - עצם הגומד ulna<br /> - RADIUS - עצם החישור radius<br /> - CM<br /> - VP - רוחב חדרי המוח<br /> - צרבלום<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> שאלות ותשובות:<br /> למה לבצע את סריקת המערכות בגישה הוגינאלית (נרתיקית)? : גישה וגינאלית (נרתיקית) מאפשרת למתמר המונח בנרתיק לצידי צוואר הרחם להגיע קרוב אל העובר (6-9-11 מ&quot;מ). המתמר הוגינאלי הינו בעל תדירות גבוהה 9MH (9 מיליון מחזורים) ולכן מקבלים רזולוציה (הפרדה) גבוהה וניתן לראות פרטים קטנים. בגישה הביטנית להבדיל המרחק שלנו מהעובר הינו 3-4-5-6 ס&quot;מ והמתמר הינו בעל תדירות של 4MH ולכן יכולת ההפרדה (רזולוציה) שלנו הינה יותר נמוכה. לכן בגישה ביטנית קשה יותר לראות פרטים קטנים, במיוחד כאשר מדובר בעובר קטן וצעיר.<br /> מתי יש מקרים בהם נאלצים לבצע סקירה מוקדמת דרך הבטן ולא בגישה וגינאלית: רק במקרים מיוחדים מאוד כמו בנשים שעברו ניתוחים קיסריים חוזרים או קיימת מיומה בחיבור בין הרחם לצוואר הרחם לא ניתן לפעמים להגיע עם המתמר הוגינאלי קרוב לרחם ולכן נאלצים לבצע את הסקירה המוקדמת בגישה דרך הבטן. במקרים של סריקה מוקדמת בהם נאלצים לבצע את הבדיקה דרך הבטן יכולת האבחנה בפרטים קטנים נפגעת.<br /> האם אישה המבצעת את בדיקת מי השפיר איננה צריכה לבצע סקירת מערכות מוקדמת?: בדיקת מי השפיר בודקת את מספר הכרומוזומים ולא את תקינות וקיום איברי העובר. לכן גם מי שמתכוונת לבצע בדיקת מי השפיר צריכה לבצע סריקת מערכות מוקדמת.<br /> האם סריקת מערכות מוקדמת תקינה מבטלת הצורך בבדיקת מי השפיר?: לא. סריקת מערכות בודקת את הקיום ותקינות אברי העובר ולא את מספר הכרומוזומים הנבדק בבדיקת מי השפיר.</div>

עופר תדמור https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%AA_-_Nuchal_translucency_test&diff=10790 2011-05-16T07:55:20Z

<p>עופר תדמור: דף חדש: כיום ניתן לקבל הערכה לגבי רמת הסיכון למחלות גנטיות, ביניהן תסמונת דאון, כבר בשבוע ה-11 להריון. באמצעות ב...</p> <hr /> <div>כיום ניתן לקבל הערכה לגבי רמת הסיכון למחלות גנטיות, ביניהן תסמונת דאון, כבר בשבוע ה-11 להריון. באמצעות בדיקת השקיפות העורפית של העובר, משולבת בבדיקת דם חדשנית.<br /> מטרת הבדיקות בשליש הראשון הינה לאתר הריונות בסיכון מוגבר לתסמונת דאון כבר בשלב המוקדם של ההריון.<br /> הבדיקה אינה אבחנתית, אלא בדיקת סקר סטטיסטית. חשוב לציין כי הבדיקה אינה מחליפה את בדיקת התבחין המשולש (“החלבון העוברי&quot;) המבוצעת בשליש השני של ההריון.בדיקת שקיפות עורפית מומלצת גם למי שמתכננת לבצע את בדיקת מי השפיר. בדיקת השקיפות העורפית תזהה מקרים עם רמת סיכון גבוהה שיופנו לבדיקת סיסי השלייה.<br /> בבדיקות סקר הטרימסטר הראשון מחושב הסיכון הסטטיסטי לתסמנות דאון בשילוב של שלושה ה גורמים : גיל הנבדקת במועד הלידה הצפוי, תוצאות בדיקת העל-קול של שקיפות עורפית ותוצאות בדיקת דם – סקר ביוכמי טרימסטר ראשון.<br /> מהי שקיפות עורפית?<br /> בבדיקה זו נמדדת באולטראסאונד קיום בצקת תת-עורית בעורף העובר המכיל שכבת נוזל דקה בין העור לבין הרקמה הרכה של העורף אשר נעלמת בד&quot;כ בשבועות 15-16. נמצא יחס ישיר בין עובי האזור לסיכויי העובר ללקות בתסמונות כרומוזומליות, ביניהן תסמונת דאון ומחלות עובריות אחרות, כגון: ליקויים אנטומיים, מומי לב, מומים בכלי הדם הגדולים. שקיפות עורפית של 3 מ&quot;מ ומעלה היא שקיפות בלתי תקינה. <br /> <br /> <br /> '''יתרונות ביצוע בדיקת השקיפות העורפית:'''<br /> מדידת השקיפות העורפית היא בדיקה פשוטה, לא חודרנית שאיננה מסכנת את ההריון.<br /> מועד ביצועה מאפשר גילוי מוקדם של הסיכון לתסמונת דאון. הגילוי המוקדם נותן:<br /> - אפשרות לביצוע של בדיקות מי השפיר בשלב מוקדם של ההריון (שבועות 16-17).<br /> - אפשרות לביצוע בדיקת סיסי שלייה בשלב מוקדם _שבועות 10-12) ולא לחכות לבדיקת מי השפיר<br /> - אפשרות לגילוי מומים נוספים (מומי לב ומומים אנטומיים נוספים) בשלב מוקדם של ההריון.<br /> <br /> <br /> '''משמעות ביצוע שקיפות עורפית'''<br /> <br /> בדיקות הדם: <br /> בבדיקת הדם הנלקחת בשבועות 10-13 להריון מבצעים שתי בדיקות ביוכימית: בדיקת PAPP-A , ובדיקת FREE βHCG .<br /> PAPP-A : הינו חלבון הנוצר באופן נורלמי ע&quot;י השליה בהריון. לפי המחקרים בספרות הרפואית הסיכון לתסמונת דאון עולה ככל שרמת החלבון נמוכה יותר.<br /> FREE βHCG : הינו חלבון הנוצר באופן נורלמי ע&quot;י השליה בהריון. לפי המחקרים בספרות הרפואית הסיכון לתסמונת דאון עולה ככל שרמת החלבון גבוהה יותר. <br /> <br /> <br /> '''משמעות התוצאות'''<br /> חשוב להבין, בדיקת הסקר איננה בדיקה אבחנתית (כלומר איננה נותנת תשובה של &quot;כן&quot; ו&quot;לא&quot;), אלא בדיקת סקר סטטיסטית המדווחת את מידת הסיכון. לדוגמא סיכון של 1:400 משמעותו סיכוי סטטיסטי לעובר אחד פגוע מתוך 400 הריונות. כלומר מתוך 400 עוברים שאמהותיהם קיבלו תוצאה זו, עובר אחד יהיה פגוע ו399 יהיו בריאים.<br /> <br /> '''משמעות תוצאה &quot;תקינה&quot; בבדיקת הסקר'''<br /> משמעות תוצאה תקינה היא סיכון, הנמוך מהסיכון לתסמונת דאון בגיל 35. בעת הלידה. קרוב לודאי שהעובר יהיה תקין, אך חשוב לדעת כי הבדקיה היא בדיקת סקר סטטיסטית, אשר מסייעת באיתור כ-80% מההריונות עם תסמונת דאון ואינה באה במקום בדיקת סיסי שליה או מי שפיר, אשר רק הן מאפשרות אבחון ודאי של תסמונת דאון.<br /> משמעות תוצאה &quot;חריגה&quot; בבדיקת הסקר<br /> משמעות תוצאה חריגה היא סיכון העולה על הסיכון לתסמונת דאון בגיל 35. תוצאה חריגה אינה בהכרח עדות לכך שהעובר פגוע. למעשה רוב העוברים יצמאו תקינים גם כאשר בדיקת הדם לכאורה אינה תקינה. משמעות התוצאה החריגה שהנבדקת תופנה לרופא לתיאום יעוץ גנטי והפניה לבדיקת סיסי שליה או מי שפיר, אשר רק הן מאפשרות אבחון ודאי של תסמונת דאון.<br /> <br /> '''משמעות שקיפות עורפית מוגברת'''<br /> שקיפות עורפית מוגברת בשליש הראשון קשורה בסיכון יתר להפרעות בעובר ולתוצאות הריון שליליות. ממצא כזה עלול להיגרם בשל מספר רב של סיבות: <br /> 1. '''ליקויים כרומוזומיים:''' בחלק מהמקרים המצב נובע מהפרעות כרומוזומליות הכוללות תסמונת טרנר (X45), טריזומיה 21,18,13, <br /> טריפלואידי וליקויים כרומוזומיים אחרים- ניתן לבדיקה באמצעות סיסי שיליה או בדיקת מי שפיר. בדיקת סיסי שיליה כרוכה בסיכון של כ-1% להפלה. <br /> בדיקת מי שפיר כרוכה בסיכון של כ-0.5% להפלה.<br /> 2. שינויים כרומוזומיים תת-מיקרוסקופיים: במקרים מסויימים המצב עלול לנבוע מחסר או עודף של מקטע כרומוזומי תת מיקרוסקופי. מצבים כאלה <br /> אחראיים למגוון רחב של תסמונות, כגון תסמונת VCF) velocardiofacial ) ורבות אחרות. ניתן לאבחן זאת באמצעות בדיקת- CGH array <br /> בדגימת העובר המבוצעת בחו&quot;ל בתשלום. הוסבר על הצורך בשמירת דגימת תאים מסיסי שיליה או מי שפיר- בתשלום.<br /> 3. מומים עובריים: מומים עובריים רבים עלולים להתבטא בשקיפות עורפית מוגברת, בכלל זה מומי לב, מומים בכלי הדם הגדולים, הריאות, <br /> הכליות, השלד ועוד. מומים מסוג זה ניתנים לגילוי בחלק מהמקרים, בסקירת מערכות. חלק מהמומים מהווים ממצא מבודד וחלקם מהווה חלק <br /> מביטויה של תסמונת רב מערכתית.<br /> 4. תסמונות גנטיות: מדובר במספר גדול של תסמונות העשויות לערב מערכות גוף שונות, ובכלל זה מחלות מטבוליות (חילוף חומרים), הפרעות <br /> המטולוגיות מורשות (מחלות דם). לתסמונת צורות תורשה שונות, שלחלקן סיכויי חזרה משמעותיים. רק לשם דוגמא נציין את תסמונת Noonan שלה <br /> סיכוי חזרה של עד 50%. תסמונת כוללת גם איחור התפתחותי ומומים קרדיו-וסקולריים (לב וכלי דם גדולים). ניתן כיום לנסות לאבחן תסמונת <br /> זו באמצעות בדיקה בחו&quot;ל-Noonan Spectrum Chip . אך גם אם תישלל תסמונת זו, עדיין יבואו בחשבון תסמונות רבות אחרות. בשל ריבוי <br /> האפשרויות, לא ניתן להגיע לאבחנה, במרבית המקרים, עוד במהלך ההריון.<br /> 5. זיהום וירלי או טפילי כגון Toxoplasma, Parvovirus, CMV-מומלץ על בירור סרולוגי.<br /> 6. Immune hydrops כתוצאה מאי התאמה בקבוצות הדם כולל Rh. לא מתאימים מבחינת סוג הדם.<br /> 7. אנמיה עוברית על רקע מחלות מורשות כגון תלסמיה או מחלות נרכשות כגון זיהום ב-Parvovirus.<br /> 8. סיבות נוספות.<br /> <br /> '''המלצות במקרה של שקיפות עוברית מוגברת:'''<br /> 1. לבצע סקירת מערכות מוקדמת ומאוחרת לשלילת מומים בכל המערכות, עם דגש על לב, כלי דם גדולים, שלד, כליות ויתר המערכות.<br /> 2. לקיים מעקבי אולטראסאונד לאורך כל ההיריון לבדיקת בצקת עורפית, לזיהוי מומים, לזיהוי מומים, לבדיקת זרימות דם ב-MCA.<br /> 3. לבצע אקו לב עובר.<br /> 4. לברר כייל נוגדנים (COOMBS).<br /> 5. לבצע בירור זיהומי לTORCH כולל Herpes, Parvovirus B-19, Varicella.<br /> 6. לבצע בדיקת כרומוזומים.</div>

עופר תדמור