<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://www.wikirefua.org.il/w/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=%D7%A6%D7%97+%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99</id>
	<title>ויקירפואה - תרומות המשתמש [he]</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://www.wikirefua.org.il/w/api.php?action=feedcontributions&amp;feedformat=atom&amp;user=%D7%A6%D7%97+%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%A6%D7%97_%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99"/>
	<updated>2026-04-30T19:44:33Z</updated>
	<subtitle>תרומות המשתמש</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.35.2</generator>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%A3&amp;diff=220365</id>
		<title>שיטות מתקדמות לניתוח אף</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%A3&amp;diff=220365"/>
		<updated>2023-03-22T15:52:17Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: אפשרות ליצירת קשר עם העורך&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;מבוא&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתוח אף אסתטי בא לשפר את המראה של האף, ובמידה והוא משולב עם ניתוח רפואי ליישור המחיצה, הוא גם מונע ומשפר בעיות נשימה.  מראה האף נקבע בעיקר ע&amp;quot;י עצמות האף והסחוסים, אשר קובעים את גודלו, רוחבו, התבלטותו וסלידתו של האף. במהלך ניתוח האף העצמות והסחוסים עוברים עיצוב מחדש במטרה לשפר את המראה, ללא פגיעה חיצונית בעור.&lt;br /&gt;
[[קובץ:איור אף.jpg|ממוזער|מבנה האף, עצמות וסחוסים]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קיימות שתי שיטות עיקריות לביצוע הניתוח: השיטה הפתוחה והשיטה הסגורה. בשיטה הסגורה הניתוח מבוצע דרך חתכים הנחבאים בתוך האף. החסרונות הם בכך ששדה הראייה של המנתח קטן יותר ומבחינה טכנית המנתח מוגבל בפעולות שהוא מסוגל לבצע לעיצוב הסחוסים. בשיטה הפתוחה הניתוח מבוצע דרך חתך בקולומלה (העור שבין הנחיריים). החיסרון הוא בקיום הצלקת החיצונית אשר נראית לעין לתקופה קצרה. השיטה הפתוחה מאפשרת גם את השימוש בפיאזו.&lt;br /&gt;
[[קובץ:חתכים בניתוח אף.jpg|ממוזער|צורות החתכים בשיטה הפתוחה והסגורה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השיטה הפתוחה ויתרונותיה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השיטה הפתוחה היא השיטה הנפוצה בעולם (למרות שבישראל מעטים הרופאים המבצעים אותה). בשיטה זאת המנתח רואה את כל מה שהוא עושה בצורה הטובה ביותר. היתרונות, מעבר לחשיפה טובה יותר ושליטה טובה יותר של המנתח, הם ב-&amp;quot;סל כלים&amp;quot; גדול יותר המאפשר למנתח מרווח פעילות עצום. ניתן לשלוט באופן מוחלט באורך ורוחב הסחוסים ואף להאריך או לעבות אותם במידת הצורך. ניתן לשלוט גם בזויות ובמנח של הסחוסים ולעצב אותם באמצעות תפרים, וניתן לוודא סימטריה מוחלטת שלהם בסוף הניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החתך בקולומלה (העור ש&amp;quot;נופל&amp;quot; מטה בין הנחיריים) בניתוח הפתוח מאפשר גם להקטין ולקצר את הקולומלה על ידי הסרת העור העודף.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בנוסף, בשיטה הפתוחה מאד נוח ופשוט יחסית לבצע גם את הניתוח הרפואי של יישור המחיצה, וגם לקחת סחוסים לחיזוקים ותוספות במידת הצורך. מקרים מורכבים כמו תיקונים או שחזורים של חלקים באף מבוצעים בעיקר בשיטה זאת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יתרון נוסף וחדש יחסית של השיטה הפתוחה הוא בכך שהיא מאפשרת את השימוש בפיאזו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החיסרון העיקרי בשיטה הפתוחה הוא שמשך הניתוח ארוך יותר וכתוצאה מכך עלותו גבוהה יותר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שיטת הפיאזוטום (שיטה אולטרסונית, פיאזו) ויתרונותיה.&lt;br /&gt;
[[קובץ:תמונה פיאזוטום ביד.png|ממוזער|ידית פיאזו]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך מאה השנים האחרונות מבוצעים ניתוחי האף באמצעות שבירת עצמות האף עם פטיש ואיזמל. פעולה זו דורשת כוח, ויחד עם הפעלת הכוח העדינות והשליטה של המנתח נפגעות. לאחרונה, פותח מכשור חשמלי מתקדם, אשר מאפשר לבצע את השברים באמצעות מסור חשמלי קטן ועדין, ובכך יש שליטה מלאה בקו השבר, ונמנעים כל אותם הסיבוכים אשר מקורם בשבר בלתי מבוקר.&lt;br /&gt;
[[קובץ:פיאזוטום תמונה.jpg|ממוזער|ראשים מתחלפים לידית הפיאזו המאפשרים פעולות שונות ומגוונות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לפיאזו אפשרויות רבות ומגוונות, כמו שיוף, קידוח ועוד, ולכולם משותפת העדינות והשליטה המבוקרת של המנתח בתהליך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יתרון נוסף של הפיאזו נובע מעדינותו הגורמת להפחתה משמעותית בשטפי הדם ובנפיחות לאחר הניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסרונות היחידים של המכשור המתקדם הם עלותו והעובדה שהוא מאריך מעט את משך הניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לשאלות ופרטים נוספים ניתן ליצור קשר דרך האתר WWW.DRSHARONY.CO.IL&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%A3&amp;diff=220364</id>
		<title>שיטות מתקדמות לניתוח אף</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%A3&amp;diff=220364"/>
		<updated>2023-03-22T12:02:11Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: דף חדש המתאר שיטות חדשניות ומתקדמות לניתוח אף&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;מבוא&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתוח אף אסתטי בא לשפר את המראה של האף, ובמידה והוא משולב עם ניתוח רפואי ליישור המחיצה, הוא גם מונע ומשפר בעיות נשימה.  מראה האף נקבע בעיקר ע&amp;quot;י עצמות האף והסחוסים, אשר קובעים את גודלו, רוחבו, התבלטותו וסלידתו של האף. במהלך ניתוח האף העצמות והסחוסים עוברים עיצוב מחדש במטרה לשפר את המראה, ללא פגיעה חיצונית בעור.&lt;br /&gt;
[[קובץ:איור אף.jpg|ממוזער|מבנה האף, עצמות וסחוסים]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קיימות שתי שיטות עיקריות לביצוע הניתוח: השיטה הפתוחה והשיטה הסגורה. בשיטה הסגורה הניתוח מבוצע דרך חתכים הנחבאים בתוך האף. החסרונות הם בכך ששדה הראייה של המנתח קטן יותר ומבחינה טכנית המנתח מוגבל בפעולות שהוא מסוגל לבצע לעיצוב הסחוסים. בשיטה הפתוחה הניתוח מבוצע דרך חתך בקולומלה (העור שבין הנחיריים). החיסרון הוא בקיום הצלקת החיצונית אשר נראית לעין לתקופה קצרה. השיטה הפתוחה מאפשרת גם את השימוש בפיאזו.&lt;br /&gt;
[[קובץ:חתכים בניתוח אף.jpg|ממוזער|צורות החתכים בשיטה הפתוחה והסגורה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השיטה הפתוחה ויתרונותיה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השיטה הפתוחה היא השיטה הנפוצה בעולם (למרות שבישראל מעטים הרופאים המבצעים אותה). בשיטה זאת המנתח רואה את כל מה שהוא עושה בצורה הטובה ביותר. היתרונות, מעבר לחשיפה טובה יותר ושליטה טובה יותר של המנתח, הם ב-&amp;quot;סל כלים&amp;quot; גדול יותר המאפשר למנתח מרווח פעילות עצום. ניתן לשלוט באופן מוחלט באורך ורוחב הסחוסים ואף להאריך או לעבות אותם במידת הצורך. ניתן לשלוט גם בזויות ובמנח של הסחוסים ולעצב אותם באמצעות תפרים, וניתן לוודא סימטריה מוחלטת שלהם בסוף הניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החתך בקולומלה (העור ש&amp;quot;נופל&amp;quot; מטה בין הנחיריים) בניתוח הפתוח מאפשר גם להקטין ולקצר את הקולומלה על ידי הסרת העור העודף.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בנוסף, בשיטה הפתוחה מאד נוח ופשוט יחסית לבצע גם את הניתוח הרפואי של יישור המחיצה, וגם לקחת סחוסים לחיזוקים ותוספות במידת הצורך. מקרים מורכבים כמו תיקונים או שחזורים של חלקים באף מבוצעים בעיקר בשיטה זאת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יתרון נוסף וחדש יחסית של השיטה הפתוחה הוא בכך שהיא מאפשרת את השימוש בפיאזו.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החיסרון העיקרי בשיטה הפתוחה הוא שמשך הניתוח ארוך יותר וכתוצאה מכך עלותו גבוהה יותר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שיטת הפיאזוטום (שיטה אולטרסונית, פיאזו) ויתרונותיה.&lt;br /&gt;
[[קובץ:תמונה פיאזוטום ביד.png|ממוזער|ידית פיאזו]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במהלך מאה השנים האחרונות מבוצעים ניתוחי האף באמצעות שבירת עצמות האף עם פטיש ואיזמל. פעולה זו דורשת כוח, ויחד עם הפעלת הכוח העדינות והשליטה של המנתח נפגעות. לאחרונה, פותח מכשור חשמלי מתקדם, אשר מאפשר לבצע את השברים באמצעות מסור חשמלי קטן ועדין, ובכך יש שליטה מלאה בקו השבר, ונמנעים כל אותם הסיבוכים אשר מקורם בשבר בלתי מבוקר.&lt;br /&gt;
[[קובץ:פיאזוטום תמונה.jpg|ממוזער|ראשים מתחלפים לידית הפיאזו המאפשרים פעולות שונות ומגוונות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לפיאזו אפשרויות רבות ומגוונות, כמו שיוף, קידוח ועוד, ולכולם משותפת העדינות והשליטה המבוקרת של המנתח בתהליך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יתרון נוסף של הפיאזו נובע מעדינותו הגורמת להפחתה משמעותית בשטפי הדם ובנפיחות לאחר הניתוח.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
החסרונות היחידים של המכשור המתקדם הם עלותו והעובדה שהוא מאריך מעט את משך הניתוח.&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%96%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9D_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94.jpg&amp;diff=220363</id>
		<title>קובץ:פיאזוטום תמונה.jpg</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%96%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9D_%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94.jpg&amp;diff=220363"/>
		<updated>2023-03-22T11:59:07Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ראשים מתחלפים לידית הפיאזו המאפשרים פעולות שונות ומגוונות&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%96%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%93.png&amp;diff=220362</id>
		<title>קובץ:תמונה פיאזוטום ביד.png</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%96%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%93.png&amp;diff=220362"/>
		<updated>2023-03-22T11:56:50Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ידית פיאזו&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%A3.jpg&amp;diff=220361</id>
		<title>קובץ:איור אף.jpg</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%A3.jpg&amp;diff=220361"/>
		<updated>2023-03-22T11:55:37Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;מבנה האף, עצמות וסחוסים&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%AA%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%A3.jpg&amp;diff=220360</id>
		<title>קובץ:חתכים בניתוח אף.jpg</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%AA%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97_%D7%90%D7%A3.jpg&amp;diff=220360"/>
		<updated>2023-03-22T11:51:10Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;החתכים בשיטה הפתוחה והסגורה&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%A1%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%90%D7%A3.jpg&amp;diff=220359</id>
		<title>קובץ:איור סחוסי אף.jpg</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%90%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%A1%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%99_%D7%90%D7%A3.jpg&amp;diff=220359"/>
		<updated>2023-03-22T11:46:18Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;מבנה האף, עצמות וסחוסים&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74352</id>
		<title>חיך שסוע - Cleft palate</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74352"/>
		<updated>2013-05-02T03:30:47Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{מחלה&lt;br /&gt;
|תמונה=&lt;br /&gt;
|כיתוב תמונה=&lt;br /&gt;
|שם עברי= חיך שסוע&lt;br /&gt;
|שם לועזי= Cleft palate&lt;br /&gt;
|שמות נוספים=&lt;br /&gt;
|ICD-10=&lt;br /&gt;
|ICD-9=&lt;br /&gt;
|MeSH=&lt;br /&gt;
|יוצר הערך= [[משתמש:צח שרוני|ד&amp;quot;ר צח שרוני]]&lt;br /&gt;
|אחראי הערך=&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
==הגדרה==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע הוא מום מולד בו החיך, המהווה את גג הלוע ורצפת האף, בלתי שלם, במידה חלקית או מלאה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:Cleft_palate_incom.JPG|200px|thumb|left|חיך שסוע חלקי (כולל חיך רך וחיך קשה)]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:Cleft_palate_comp.JPG|200px|thumb|left|חיך שסוע מלא (כולל חיך רך, חיך קשה ורכס השיניים)]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שכיחות==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע מופיע באחת מתוך אלפיים לידות, בכלל האוכלוסיות, ושכיח יותר בבנות.&lt;br /&gt;
ארבעים אחוזים ממקרי החיך השסוע מופיעים כחלק מסינדרום.  השכיח ביותר הוא Pierre Robin Sequence, הכולל סנטר קטן ואחורי וצניחה אחורית של הלשון. בסינדרומים אחרים קיימת מעורבות של הלב, הגפיים, הגולגולת ועוד.  &lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מום זה אינן ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==התפתחות עוברית ומבנה תפקודי של החיך==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחיך, המהווה את גג הפה, שני חלקים- החלק האחורי הוא החיך הרך, ובקצהו הענבל, והוא מורכב משרירים.  החלק הקדמי הוא החיך הקשה, והוא מורכב מעצם.  בשלב מוקדם של ההתפתחות העוברים קיימות שתי לוחיות עצם המופרדות ע&amp;quot;י הלשון.  בהמשך הלשון קטנה ונסוגה, ומאפשרת ללוחיות העצם להיפגש במרכז וליצור את החיך השלם.  כאשר מפגש זה לא קורה, נוצר שסע בחיך. חוסר האיחוי של שרירי החיך בקו האמצע גורם למנח לא תקין שלהם ולחוסר ניקוז של האוזן התיכונה ע&amp;quot;י התעלה המקשרת בין האוזן ללוע.  כתוצאה מכך מופיעה הצטברות נוזלים המביאה לאירועים חוזרים של דלקות אוזניים עד כדי ירידה בשמיעה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==אבחון==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות. מקרי החיך השסוע קשים לאבחון, ושסעים בחיך הרך לא נראים בזמן הסקירה.  במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן בדיקת רופא הילדים בבית החולים מיד לאחר הלידה כאשר מדובר בחיך שסוע.&lt;br /&gt;
עם ביצוע האבחנה יש לפנות בהקדם האפשרי לבדיקת רופא במרפאת השסעים או במערך לעיוותי הפנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==טיפול==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*מהלידה: לימוד האכלה מותאמת עם בקבוק ייעודי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*10 חודשים עד 18 חודשים: ניתוח תיקון חיך שסוע.  הכנסת צינוריות לאוזניים במידת הצורך. &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*שנתיים עד 4 שנים:  מעקב קלינאית תקשורת לווידוא התפתחות תקינה של הדיבור. ריפוי בדיבור במידת הצורך.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*4 שנים עד 6 שנים: הערכת תפקוד החיך הרך וניתוח לשיפור תפקודו במקרה הצורך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==אי-ספיקת החיך==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר החיך שלם נמנע מעבר של מזון ונוזלים מחלל הפה אל חלל האף.  לשם דיבור תקין דרושה חסימה מלאה של מעבר אויר מחלל הפה אל האף.  שרירי החיך פועלים בזמן הדיבור ומניעים את החיך הרך בכיוון עליון ואחורי, עד כדי סגירה מלאה של מעבר אויר.  כאשר תפקוד השרירים לא מושלם, בורח אויר מהפה אל האף ויוצר הפרעות בהיגוי, מצב הנקרא אי-ספיקת החיך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתוח תיקון השסע בחיך, מצליח כאשר החיך שלם, למנוע בריחת אויר לאף בכשמונים אחוזים.  במחצית מעשרים האחוזים הנותרים ניתן לפתור את בעיית ההיגוי ע&amp;quot;י ריפוי בדיבור.  בשאר המקרים יש צורך בניתוח, הנעשה לאחר הערכת רופא אף אוזן גרון וקלינאית תקשורת וביצוע בדיקות לתפקוד שרירי החיך כגון אנדוסקופיה (צפייה ישירה בסיב אופטי) או פלורוסקופיה (שיקוף רנטגן בזמן בליעה ודיבור)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ניתוח לתיקון עמדת הלסתות==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם חיך שסוע או שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ניתוח אף==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של אף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ביבליוגרפיה==&lt;br /&gt;
&amp;lt;blockquote&amp;gt; &lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: left; direction: ltr&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
* Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
* Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
* Plastic Surgery Secrets, 2nd edition, 2010, Chapter 22- Cleft Lip&lt;br /&gt;
* Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and  reconstructive surgery, October 2011&lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/blockquote&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ייחוס|[[משתמש:צח שרוני|ד&amp;quot;ר צח שרוני]]}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה: פלסטיקה]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74351</id>
		<title>חיך שסוע - Cleft palate</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74351"/>
		<updated>2013-05-02T03:30:19Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{מחלה&lt;br /&gt;
|תמונה=&lt;br /&gt;
|כיתוב תמונה=&lt;br /&gt;
|שם עברי= חיך שסוע&lt;br /&gt;
|שם לועזי= Cleft palate&lt;br /&gt;
|שמות נוספים=&lt;br /&gt;
|ICD-10=&lt;br /&gt;
|ICD-9=&lt;br /&gt;
|MeSH=&lt;br /&gt;
|יוצר הערך= [[משתמש:צח שרוני|ד&amp;quot;ר צח שרוני]]&lt;br /&gt;
|אחראי הערך=&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
==הגדרה==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע הוא מום מולד בו החיך, המהווה את גג הלוע ורצפת האף, בלתי שלם, במידה חלקית או מלאה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:Cleft_palate_incom.JPG|200px|thumb|left|חיך שסוע חלקי (כולל חיך רך וחיך קשה)]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:Cleft_palate_comp.JPG|200px|thumb|left|חיך שסוע חלקי (כולל חיך רך, חיך קשה ורכס השיניים)]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שכיחות==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע מופיע באחת מתוך אלפיים לידות, בכלל האוכלוסיות, ושכיח יותר בבנות.&lt;br /&gt;
ארבעים אחוזים ממקרי החיך השסוע מופיעים כחלק מסינדרום.  השכיח ביותר הוא Pierre Robin Sequence, הכולל סנטר קטן ואחורי וצניחה אחורית של הלשון. בסינדרומים אחרים קיימת מעורבות של הלב, הגפיים, הגולגולת ועוד.  &lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מום זה אינן ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==התפתחות עוברית ומבנה תפקודי של החיך==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחיך, המהווה את גג הפה, שני חלקים- החלק האחורי הוא החיך הרך, ובקצהו הענבל, והוא מורכב משרירים.  החלק הקדמי הוא החיך הקשה, והוא מורכב מעצם.  בשלב מוקדם של ההתפתחות העוברים קיימות שתי לוחיות עצם המופרדות ע&amp;quot;י הלשון.  בהמשך הלשון קטנה ונסוגה, ומאפשרת ללוחיות העצם להיפגש במרכז וליצור את החיך השלם.  כאשר מפגש זה לא קורה, נוצר שסע בחיך. חוסר האיחוי של שרירי החיך בקו האמצע גורם למנח לא תקין שלהם ולחוסר ניקוז של האוזן התיכונה ע&amp;quot;י התעלה המקשרת בין האוזן ללוע.  כתוצאה מכך מופיעה הצטברות נוזלים המביאה לאירועים חוזרים של דלקות אוזניים עד כדי ירידה בשמיעה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==אבחון==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות. מקרי החיך השסוע קשים לאבחון, ושסעים בחיך הרך לא נראים בזמן הסקירה.  במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן בדיקת רופא הילדים בבית החולים מיד לאחר הלידה כאשר מדובר בחיך שסוע.&lt;br /&gt;
עם ביצוע האבחנה יש לפנות בהקדם האפשרי לבדיקת רופא במרפאת השסעים או במערך לעיוותי הפנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==טיפול==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*מהלידה: לימוד האכלה מותאמת עם בקבוק ייעודי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*10 חודשים עד 18 חודשים: ניתוח תיקון חיך שסוע.  הכנסת צינוריות לאוזניים במידת הצורך. &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*שנתיים עד 4 שנים:  מעקב קלינאית תקשורת לווידוא התפתחות תקינה של הדיבור. ריפוי בדיבור במידת הצורך.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*4 שנים עד 6 שנים: הערכת תפקוד החיך הרך וניתוח לשיפור תפקודו במקרה הצורך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==אי-ספיקת החיך==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר החיך שלם נמנע מעבר של מזון ונוזלים מחלל הפה אל חלל האף.  לשם דיבור תקין דרושה חסימה מלאה של מעבר אויר מחלל הפה אל האף.  שרירי החיך פועלים בזמן הדיבור ומניעים את החיך הרך בכיוון עליון ואחורי, עד כדי סגירה מלאה של מעבר אויר.  כאשר תפקוד השרירים לא מושלם, בורח אויר מהפה אל האף ויוצר הפרעות בהיגוי, מצב הנקרא אי-ספיקת החיך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתוח תיקון השסע בחיך, מצליח כאשר החיך שלם, למנוע בריחת אויר לאף בכשמונים אחוזים.  במחצית מעשרים האחוזים הנותרים ניתן לפתור את בעיית ההיגוי ע&amp;quot;י ריפוי בדיבור.  בשאר המקרים יש צורך בניתוח, הנעשה לאחר הערכת רופא אף אוזן גרון וקלינאית תקשורת וביצוע בדיקות לתפקוד שרירי החיך כגון אנדוסקופיה (צפייה ישירה בסיב אופטי) או פלורוסקופיה (שיקוף רנטגן בזמן בליעה ודיבור)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ניתוח לתיקון עמדת הלסתות==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם חיך שסוע או שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ניתוח אף==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של אף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ביבליוגרפיה==&lt;br /&gt;
&amp;lt;blockquote&amp;gt; &lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: left; direction: ltr&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
* Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
* Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
* Plastic Surgery Secrets, 2nd edition, 2010, Chapter 22- Cleft Lip&lt;br /&gt;
* Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and  reconstructive surgery, October 2011&lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/blockquote&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ייחוס|[[משתמש:צח שרוני|ד&amp;quot;ר צח שרוני]]}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה: פלסטיקה]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Cleft_palate_comp.JPG&amp;diff=74350</id>
		<title>קובץ:Cleft palate comp.JPG</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Cleft_palate_comp.JPG&amp;diff=74350"/>
		<updated>2013-05-02T03:28:55Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74349</id>
		<title>חיך שסוע - Cleft palate</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74349"/>
		<updated>2013-05-02T03:27:33Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{מחלה&lt;br /&gt;
|תמונה=&lt;br /&gt;
|כיתוב תמונה=&lt;br /&gt;
|שם עברי= חיך שסוע&lt;br /&gt;
|שם לועזי= Cleft palate&lt;br /&gt;
|שמות נוספים=&lt;br /&gt;
|ICD-10=&lt;br /&gt;
|ICD-9=&lt;br /&gt;
|MeSH=&lt;br /&gt;
|יוצר הערך= [[משתמש:צח שרוני|ד&amp;quot;ר צח שרוני]]&lt;br /&gt;
|אחראי הערך=&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
==הגדרה==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע הוא מום מולד בו החיך, המהווה את גג הלוע ורצפת האף, בלתי שלם, במידה חלקית או מלאה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:Cleft_palate_incom.JPG|200px|thumb|left|חיך שסוע חלקי (חיך רך וחיך קשה)]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שכיחות==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע מופיע באחת מתוך אלפיים לידות, בכלל האוכלוסיות, ושכיח יותר בבנות.&lt;br /&gt;
ארבעים אחוזים ממקרי החיך השסוע מופיעים כחלק מסינדרום.  השכיח ביותר הוא Pierre Robin Sequence, הכולל סנטר קטן ואחורי וצניחה אחורית של הלשון. בסינדרומים אחרים קיימת מעורבות של הלב, הגפיים, הגולגולת ועוד.  &lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מום זה אינן ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==התפתחות עוברית ומבנה תפקודי של החיך==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחיך, המהווה את גג הפה, שני חלקים- החלק האחורי הוא החיך הרך, ובקצהו הענבל, והוא מורכב משרירים.  החלק הקדמי הוא החיך הקשה, והוא מורכב מעצם.  בשלב מוקדם של ההתפתחות העוברים קיימות שתי לוחיות עצם המופרדות ע&amp;quot;י הלשון.  בהמשך הלשון קטנה ונסוגה, ומאפשרת ללוחיות העצם להיפגש במרכז וליצור את החיך השלם.  כאשר מפגש זה לא קורה, נוצר שסע בחיך. חוסר האיחוי של שרירי החיך בקו האמצע גורם למנח לא תקין שלהם ולחוסר ניקוז של האוזן התיכונה ע&amp;quot;י התעלה המקשרת בין האוזן ללוע.  כתוצאה מכך מופיעה הצטברות נוזלים המביאה לאירועים חוזרים של דלקות אוזניים עד כדי ירידה בשמיעה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==אבחון==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות. מקרי החיך השסוע קשים לאבחון, ושסעים בחיך הרך לא נראים בזמן הסקירה.  במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן בדיקת רופא הילדים בבית החולים מיד לאחר הלידה כאשר מדובר בחיך שסוע.&lt;br /&gt;
עם ביצוע האבחנה יש לפנות בהקדם האפשרי לבדיקת רופא במרפאת השסעים או במערך לעיוותי הפנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==טיפול==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*מהלידה: לימוד האכלה מותאמת עם בקבוק ייעודי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*10 חודשים עד 18 חודשים: ניתוח תיקון חיך שסוע.  הכנסת צינוריות לאוזניים במידת הצורך. &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*שנתיים עד 4 שנים:  מעקב קלינאית תקשורת לווידוא התפתחות תקינה של הדיבור. ריפוי בדיבור במידת הצורך.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*4 שנים עד 6 שנים: הערכת תפקוד החיך הרך וניתוח לשיפור תפקודו במקרה הצורך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==אי-ספיקת החיך==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר החיך שלם נמנע מעבר של מזון ונוזלים מחלל הפה אל חלל האף.  לשם דיבור תקין דרושה חסימה מלאה של מעבר אויר מחלל הפה אל האף.  שרירי החיך פועלים בזמן הדיבור ומניעים את החיך הרך בכיוון עליון ואחורי, עד כדי סגירה מלאה של מעבר אויר.  כאשר תפקוד השרירים לא מושלם, בורח אויר מהפה אל האף ויוצר הפרעות בהיגוי, מצב הנקרא אי-ספיקת החיך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתוח תיקון השסע בחיך, מצליח כאשר החיך שלם, למנוע בריחת אויר לאף בכשמונים אחוזים.  במחצית מעשרים האחוזים הנותרים ניתן לפתור את בעיית ההיגוי ע&amp;quot;י ריפוי בדיבור.  בשאר המקרים יש צורך בניתוח, הנעשה לאחר הערכת רופא אף אוזן גרון וקלינאית תקשורת וביצוע בדיקות לתפקוד שרירי החיך כגון אנדוסקופיה (צפייה ישירה בסיב אופטי) או פלורוסקופיה (שיקוף רנטגן בזמן בליעה ודיבור)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ניתוח לתיקון עמדת הלסתות==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם חיך שסוע או שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ניתוח אף==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של אף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ביבליוגרפיה==&lt;br /&gt;
&amp;lt;blockquote&amp;gt; &lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: left; direction: ltr&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
* Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
* Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
* Plastic Surgery Secrets, 2nd edition, 2010, Chapter 22- Cleft Lip&lt;br /&gt;
* Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and  reconstructive surgery, October 2011&lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/blockquote&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ייחוס|[[משתמש:צח שרוני|ד&amp;quot;ר צח שרוני]]}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה: פלסטיקה]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74348</id>
		<title>חיך שסוע - Cleft palate</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74348"/>
		<updated>2013-05-02T03:26:33Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{מחלה&lt;br /&gt;
|תמונה=&lt;br /&gt;
|כיתוב תמונה=&lt;br /&gt;
|שם עברי= חיך שסוע&lt;br /&gt;
|שם לועזי= Cleft palate&lt;br /&gt;
|שמות נוספים=&lt;br /&gt;
|ICD-10=&lt;br /&gt;
|ICD-9=&lt;br /&gt;
|MeSH=&lt;br /&gt;
|יוצר הערך= [[משתמש:צח שרוני|ד&amp;quot;ר צח שרוני]]&lt;br /&gt;
|אחראי הערך=&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
==הגדרה==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע הוא מום מולד בו החיך, המהווה את גג הלוע ורצפת האף, בלתי שלם, במידה חלקית או מלאה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:Cleft_palate_incom.JPG|200px|thumb|left|טקסט תיאור]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שכיחות==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע מופיע באחת מתוך אלפיים לידות, בכלל האוכלוסיות, ושכיח יותר בבנות.&lt;br /&gt;
ארבעים אחוזים ממקרי החיך השסוע מופיעים כחלק מסינדרום.  השכיח ביותר הוא Pierre Robin Sequence, הכולל סנטר קטן ואחורי וצניחה אחורית של הלשון. בסינדרומים אחרים קיימת מעורבות של הלב, הגפיים, הגולגולת ועוד.  &lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מום זה אינן ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==התפתחות עוברית ומבנה תפקודי של החיך==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחיך, המהווה את גג הפה, שני חלקים- החלק האחורי הוא החיך הרך, ובקצהו הענבל, והוא מורכב משרירים.  החלק הקדמי הוא החיך הקשה, והוא מורכב מעצם.  בשלב מוקדם של ההתפתחות העוברים קיימות שתי לוחיות עצם המופרדות ע&amp;quot;י הלשון.  בהמשך הלשון קטנה ונסוגה, ומאפשרת ללוחיות העצם להיפגש במרכז וליצור את החיך השלם.  כאשר מפגש זה לא קורה, נוצר שסע בחיך. חוסר האיחוי של שרירי החיך בקו האמצע גורם למנח לא תקין שלהם ולחוסר ניקוז של האוזן התיכונה ע&amp;quot;י התעלה המקשרת בין האוזן ללוע.  כתוצאה מכך מופיעה הצטברות נוזלים המביאה לאירועים חוזרים של דלקות אוזניים עד כדי ירידה בשמיעה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==אבחון==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות. מקרי החיך השסוע קשים לאבחון, ושסעים בחיך הרך לא נראים בזמן הסקירה.  במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן בדיקת רופא הילדים בבית החולים מיד לאחר הלידה כאשר מדובר בחיך שסוע.&lt;br /&gt;
עם ביצוע האבחנה יש לפנות בהקדם האפשרי לבדיקת רופא במרפאת השסעים או במערך לעיוותי הפנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==טיפול==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*מהלידה: לימוד האכלה מותאמת עם בקבוק ייעודי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*10 חודשים עד 18 חודשים: ניתוח תיקון חיך שסוע.  הכנסת צינוריות לאוזניים במידת הצורך. &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
*שנתיים עד 4 שנים:  מעקב קלינאית תקשורת לווידוא התפתחות תקינה של הדיבור. ריפוי בדיבור במידת הצורך.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
*4 שנים עד 6 שנים: הערכת תפקוד החיך הרך וניתוח לשיפור תפקודו במקרה הצורך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==אי-ספיקת החיך==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר החיך שלם נמנע מעבר של מזון ונוזלים מחלל הפה אל חלל האף.  לשם דיבור תקין דרושה חסימה מלאה של מעבר אויר מחלל הפה אל האף.  שרירי החיך פועלים בזמן הדיבור ומניעים את החיך הרך בכיוון עליון ואחורי, עד כדי סגירה מלאה של מעבר אויר.  כאשר תפקוד השרירים לא מושלם, בורח אויר מהפה אל האף ויוצר הפרעות בהיגוי, מצב הנקרא אי-ספיקת החיך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתוח תיקון השסע בחיך, מצליח כאשר החיך שלם, למנוע בריחת אויר לאף בכשמונים אחוזים.  במחצית מעשרים האחוזים הנותרים ניתן לפתור את בעיית ההיגוי ע&amp;quot;י ריפוי בדיבור.  בשאר המקרים יש צורך בניתוח, הנעשה לאחר הערכת רופא אף אוזן גרון וקלינאית תקשורת וביצוע בדיקות לתפקוד שרירי החיך כגון אנדוסקופיה (צפייה ישירה בסיב אופטי) או פלורוסקופיה (שיקוף רנטגן בזמן בליעה ודיבור)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ניתוח לתיקון עמדת הלסתות==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם חיך שסוע או שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ניתוח אף==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של אף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ביבליוגרפיה==&lt;br /&gt;
&amp;lt;blockquote&amp;gt; &lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: left; direction: ltr&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
* Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
* Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
* Plastic Surgery Secrets, 2nd edition, 2010, Chapter 22- Cleft Lip&lt;br /&gt;
* Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and  reconstructive surgery, October 2011&lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/blockquote&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ייחוס|[[משתמש:צח שרוני|ד&amp;quot;ר צח שרוני]]}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה: פלסטיקה]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Cleft_palate_incom.JPG&amp;diff=74347</id>
		<title>קובץ:Cleft palate incom.JPG</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Cleft_palate_incom.JPG&amp;diff=74347"/>
		<updated>2013-05-02T03:24:49Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74303</id>
		<title>חיך שסוע - Cleft palate</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74303"/>
		<updated>2013-05-01T17:18:50Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[הגדרה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע הוא מום מולד בו החיך, המהווה את גג הלוע ורצפת האף, בלתי שלם, במידה חלקית או מלאה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קובץ:חיך_חלקי.JPG|200px|thumb|left|טקסט תיאור]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שכיחות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע מופיע באחת מתוך אלפיים לידות, בכלל האוכלוסיות, ושכיח יותר בבנות.&lt;br /&gt;
ארבעים אחוזים ממקרי החיך השסוע מופיעים כחלק מסינדרום.  השכיח ביותר הוא Pierre Robin Sequence, הכולל סנטר קטן ואחורי וצניחה אחורית של הלשון. בסינדרומים אחרים קיימת מעורבות של הלב, הגפיים, הגולגולת ועוד.  &lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מום זה אינן ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[התפתחות עוברית ומבנה תפקודי של החיך]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחיך, המהווה את גג הפה, שני חלקים- החלק האחורי הוא החיך הרך, ובקצהו הענבל, והוא מורכב משרירים.  החלק הקדמי הוא החיך הקשה, והוא מורכב מעצם.  בשלב מוקדם של ההתפתחות העוברים קיימות שתי לוחיות עצם המופרדות ע&amp;quot;י הלשון.  בהמשך הלשון קטנה ונסוגה, ומאפשרת ללוחיות העצם להיפגש במרכז וליצור את החיך השלם.  כאשר מפגש זה לא קורה, נוצר שסע בחיך. חוסר האיחוי של שרירי החיך בקו האמצע גורם למנח לא תקין שלהם ולחוסר ניקוז של האוזן התיכונה ע&amp;quot;י התעלה המקשרת בין האוזן ללוע.  כתוצאה מכך מופיעה הצטברות נוזלים המביאה לאירועים חוזרים של דלקות אוזניים עד כדי ירידה בשמיעה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[אבחון]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות. מקרי החיך השסוע קשים לאבחון, ושסעים בחיך הרך לא נראים בזמן הסקירה.  במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן בדיקת רופא הילדים בבית החולים מיד לאחר הלידה כאשר מדובר בחיך שסוע.&lt;br /&gt;
עם ביצוע האבחנה יש לפנות בהקדם האפשרי לבדיקת רופא במרפאת השסעים או במערך לעיוותי הפנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[טיפול]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•מהלידה: לימוד האכלה מותאמת עם בקבוק ייעודי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•10 חודשים עד 18 חודשים: ניתוח תיקון חיך שסוע.  הכנסת צינוריות לאוזניים במידת הצורך. &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
•שנתיים עד 4 שנים:  מעקב קלינאית תקשורת לווידוא התפתחות תקינה של הדיבור. ריפוי בדיבור במידת הצורך.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
•4 שנים עד 6 שנים: הערכת תפקוד החיך הרך וניתוח לשיפור תפקודו במקרה הצורך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[אי-ספיקת החיך]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר החיך שלם נמנע מעבר של מזון ונוזלים מחלל הפה אל חלל האף.  לשם דיבור תקין דרושה חסימה מלאה של מעבר אויר מחלל הפה אל האף.  שרירי החיך פועלים בזמן הדיבור ומניעים את החיך הרך בכיוון עליון ואחורי, עד כדי סגירה מלאה של מעבר אויר.  כאשר תפקוד השרירים לא מושלם, בורח אויר מהפה אל האף ויוצר הפרעות בהיגוי, מצב הנקרא אי-ספיקת החיך.&lt;br /&gt;
ניתוח תיקון השסע בחיך, מצליח כאשר החיך שלם, למנוע בריחת אויר לאף בכשמונים אחוזים.  במחצית מעשרים האחוזים הנותרים ניתן לפתור את בעיית ההיגוי ע&amp;quot;י ריפוי בדיבור.  בשאר המקרים יש צורך בניתוח, הנעשה לאחר הערכת רופא אף אוזן גרון וקלינאית תקשורת וביצוע בדיקות לתפקוד שרירי החיך כגון אנדוסקופיה (צפייה ישירה בסיב אופטי) או פלורוסקופיה (שיקוף רנטגן בזמן בליעה ודיבור)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניתוח לתיקון עמדת הלסתות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם חיך שסוע או שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניתוח אף]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של אף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ביבליוגרפיה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Plastic Surgery Secrets, 2nd edition, 2010, Chapter 22- Cleft Lip&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and &lt;br /&gt;
reconstructive surgery, October 2011&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74302</id>
		<title>חיך שסוע - Cleft palate</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74302"/>
		<updated>2013-05-01T17:17:00Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[הגדרה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע הוא מום מולד בו החיך, המהווה את גג הלוע ורצפת האף, בלתי שלם, במידה חלקית או מלאה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
קובץ:חיך שסוע.jpg|200px|thumb|left|טקסט תיאור]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שכיחות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע מופיע באחת מתוך אלפיים לידות, בכלל האוכלוסיות, ושכיח יותר בבנות.&lt;br /&gt;
ארבעים אחוזים ממקרי החיך השסוע מופיעים כחלק מסינדרום.  השכיח ביותר הוא Pierre Robin Sequence, הכולל סנטר קטן ואחורי וצניחה אחורית של הלשון. בסינדרומים אחרים קיימת מעורבות של הלב, הגפיים, הגולגולת ועוד.  &lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מום זה אינן ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[התפתחות עוברית ומבנה תפקודי של החיך]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחיך, המהווה את גג הפה, שני חלקים- החלק האחורי הוא החיך הרך, ובקצהו הענבל, והוא מורכב משרירים.  החלק הקדמי הוא החיך הקשה, והוא מורכב מעצם.  בשלב מוקדם של ההתפתחות העוברים קיימות שתי לוחיות עצם המופרדות ע&amp;quot;י הלשון.  בהמשך הלשון קטנה ונסוגה, ומאפשרת ללוחיות העצם להיפגש במרכז וליצור את החיך השלם.  כאשר מפגש זה לא קורה, נוצר שסע בחיך. חוסר האיחוי של שרירי החיך בקו האמצע גורם למנח לא תקין שלהם ולחוסר ניקוז של האוזן התיכונה ע&amp;quot;י התעלה המקשרת בין האוזן ללוע.  כתוצאה מכך מופיעה הצטברות נוזלים המביאה לאירועים חוזרים של דלקות אוזניים עד כדי ירידה בשמיעה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[אבחון]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות. מקרי החיך השסוע קשים לאבחון, ושסעים בחיך הרך לא נראים בזמן הסקירה.  במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן בדיקת רופא הילדים בבית החולים מיד לאחר הלידה כאשר מדובר בחיך שסוע.&lt;br /&gt;
עם ביצוע האבחנה יש לפנות בהקדם האפשרי לבדיקת רופא במרפאת השסעים או במערך לעיוותי הפנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[טיפול]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•מהלידה: לימוד האכלה מותאמת עם בקבוק ייעודי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•10 חודשים עד 18 חודשים: ניתוח תיקון חיך שסוע.  הכנסת צינוריות לאוזניים במידת הצורך. &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
•שנתיים עד 4 שנים:  מעקב קלינאית תקשורת לווידוא התפתחות תקינה של הדיבור. ריפוי בדיבור במידת הצורך.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
•4 שנים עד 6 שנים: הערכת תפקוד החיך הרך וניתוח לשיפור תפקודו במקרה הצורך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[אי-ספיקת החיך]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר החיך שלם נמנע מעבר של מזון ונוזלים מחלל הפה אל חלל האף.  לשם דיבור תקין דרושה חסימה מלאה של מעבר אויר מחלל הפה אל האף.  שרירי החיך פועלים בזמן הדיבור ומניעים את החיך הרך בכיוון עליון ואחורי, עד כדי סגירה מלאה של מעבר אויר.  כאשר תפקוד השרירים לא מושלם, בורח אויר מהפה אל האף ויוצר הפרעות בהיגוי, מצב הנקרא אי-ספיקת החיך.&lt;br /&gt;
ניתוח תיקון השסע בחיך, מצליח כאשר החיך שלם, למנוע בריחת אויר לאף בכשמונים אחוזים.  במחצית מעשרים האחוזים הנותרים ניתן לפתור את בעיית ההיגוי ע&amp;quot;י ריפוי בדיבור.  בשאר המקרים יש צורך בניתוח, הנעשה לאחר הערכת רופא אף אוזן גרון וקלינאית תקשורת וביצוע בדיקות לתפקוד שרירי החיך כגון אנדוסקופיה (צפייה ישירה בסיב אופטי) או פלורוסקופיה (שיקוף רנטגן בזמן בליעה ודיבור)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניתוח לתיקון עמדת הלסתות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם חיך שסוע או שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניתוח אף]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של אף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ביבליוגרפיה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Plastic Surgery Secrets, 2nd edition, 2010, Chapter 22- Cleft Lip&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and &lt;br /&gt;
reconstructive surgery, October 2011&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99.JPG&amp;diff=74301</id>
		<title>קובץ:חיך חלקי.JPG</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99.JPG&amp;diff=74301"/>
		<updated>2013-05-01T17:13:38Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: חיך שסוע חלקי&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;חיך שסוע חלקי&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99.GIF&amp;diff=74300</id>
		<title>קובץ:חיך חלקי.GIF</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99.GIF&amp;diff=74300"/>
		<updated>2013-05-01T17:08:26Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: חיך שסוע חלקי&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;חיך שסוע חלקי&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_-_Cleft_lip&amp;diff=74299</id>
		<title>שפה שסועה - Cleft lip</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_-_Cleft_lip&amp;diff=74299"/>
		<updated>2013-05-01T16:38:03Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{מחלה&lt;br /&gt;
|תמונה=&lt;br /&gt;
|כיתוב תמונה=&lt;br /&gt;
|שם עברי= שפה שסועה&lt;br /&gt;
|שם לועזי= Cleft lip &lt;br /&gt;
|שמות נוספים=&lt;br /&gt;
|ICD-10=&lt;br /&gt;
|ICD-9=&lt;br /&gt;
|MeSH=&lt;br /&gt;
|יוצר הערך= [[משתמש:צח שרוני|ד&amp;quot;ר צח שרוני]]&lt;br /&gt;
|אחראי הערך=&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
==הגדרה==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה היא מום מולד בו השפה בלתי שלמה, באופן חלקי או מוחלט, לרוב יחד עם מעורבות של האף במידה משתנה.  השסע יכול להיות חד צדדי או דו צדדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה_שסועה_חלקית_חד-צדדית.jpg|200px|thumb|left|שפה שסועה חלקית חד צדדית]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה שסועה מלאה חד-צדדית.JPG|200px|thumb|left|שפה שסועה מלאה חד צדדית]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה שסועה לפני ואחרי.PNG|200px|thumb|left|]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שכיחות==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה היא מום יחסית שכיח, הנראה באחת מתוך אלף לידות בלבנים.  באסייתיים השכיחות כפולה, ובאוכלוסיות מסוימות כמו אינדיאנים בצפון אמריקה, השכיחות משולשת.  השכיחות גבוהה יותר בבנים מאשר בבנות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה מופיעה בד&amp;quot;כ כמום בודד, ובמקרים נדירים כחלק מסינדרום.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מומים אלו לא ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==התפתחות עוברית ומבנה תפקודי של השפה==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השפה נוצרת מחיבור של שלושה חלקים: חלק מרכזי (נקרא פרה-מקסילה) וחלקים צדדיים, אשר במהלך ההתפתחות נעים לכיוון החלק המרכזי עד שלבסוף מתחברים השלושה, ונוצרת שפה שלמה בעלת שלוש שכבות- רירית פנימית, שריר, ועור.  תפקוד הפה תלוי בין היתר בהמשכיות השריר הסובב את הפה (שריר האורביקולריס). כאשר קיימת בעיה בחיבור של חלק צדדי לחלק האמצעי נוצר שסע חד-צדדי. כאשר שני החלקים הצדדיים לא מתחברים לחלק המרכזי נוצר שסע דו-צדדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==אבחון==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות, כאשר מרבית מקרי השפה השסועה ניתנים לזיהוי. במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן הלידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==טיפול==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*לידה עד 3 חודשים: עיצוב השפה, האף ורכס השיניים ע&amp;quot;י פלטה מותאמת אישית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*3 חודשים עד חצי שנה: ניתוח ראשוני לתיקון השפה השסועה ותיקון המשכיות רכס השיניים במידת האפשר.&lt;br /&gt;
*6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
*8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
*9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
*17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) במידת הצורך ,ניתוח אף&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ניתוח לתיקון עמדת הלסתות==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ניתוח אף==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של האף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ביבליוגרפיה==&lt;br /&gt;
&amp;lt;blockquote&amp;gt; &lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: left; direction: ltr&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
*Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
*Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
*Plastic Surgery Secrets, 2nd edition, 2010, Chapter 22- Cleft Lip&lt;br /&gt;
*Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and reconstructive surgery, October 2011&lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/blockquote&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ייחוס|[[משתמש:צח שרוני|ד&amp;quot;ר צח שרוני]]}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה: פלסטיקה]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74298</id>
		<title>חיך שסוע - Cleft palate</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74298"/>
		<updated>2013-05-01T16:34:36Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[הגדרה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע הוא מום מולד בו החיך, המהווה את גג הלוע ורצפת האף, בלתי שלם, במידה חלקית או מלאה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שכיחות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע מופיע באחת מתוך אלפיים לידות, בכלל האוכלוסיות, ושכיח יותר בבנות.&lt;br /&gt;
ארבעים אחוזים ממקרי החיך השסוע מופיעים כחלק מסינדרום.  השכיח ביותר הוא Pierre Robin Sequence, הכולל סנטר קטן ואחורי וצניחה אחורית של הלשון. בסינדרומים אחרים קיימת מעורבות של הלב, הגפיים, הגולגולת ועוד.  &lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מום זה אינן ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[התפתחות עוברית ומבנה תפקודי של החיך]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחיך, המהווה את גג הפה, שני חלקים- החלק האחורי הוא החיך הרך, ובקצהו הענבל, והוא מורכב משרירים.  החלק הקדמי הוא החיך הקשה, והוא מורכב מעצם.  בשלב מוקדם של ההתפתחות העוברים קיימות שתי לוחיות עצם המופרדות ע&amp;quot;י הלשון.  בהמשך הלשון קטנה ונסוגה, ומאפשרת ללוחיות העצם להיפגש במרכז וליצור את החיך השלם.  כאשר מפגש זה לא קורה, נוצר שסע בחיך. חוסר האיחוי של שרירי החיך בקו האמצע גורם למנח לא תקין שלהם ולחוסר ניקוז של האוזן התיכונה ע&amp;quot;י התעלה המקשרת בין האוזן ללוע.  כתוצאה מכך מופיעה הצטברות נוזלים המביאה לאירועים חוזרים של דלקות אוזניים עד כדי ירידה בשמיעה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[אבחון]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות. מקרי החיך השסוע קשים לאבחון, ושסעים בחיך הרך לא נראים בזמן הסקירה.  במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן בדיקת רופא הילדים בבית החולים מיד לאחר הלידה כאשר מדובר בחיך שסוע.&lt;br /&gt;
עם ביצוע האבחנה יש לפנות בהקדם האפשרי לבדיקת רופא במרפאת השסעים או במערך לעיוותי הפנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[טיפול]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•מהלידה: לימוד האכלה מותאמת עם בקבוק ייעודי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•10 חודשים עד 18 חודשים: ניתוח תיקון חיך שסוע.  הכנסת צינוריות לאוזניים במידת הצורך. &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
•שנתיים עד 4 שנים:  מעקב קלינאית תקשורת לווידוא התפתחות תקינה של הדיבור. ריפוי בדיבור במידת הצורך.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
•4 שנים עד 6 שנים: הערכת תפקוד החיך הרך וניתוח לשיפור תפקודו במקרה הצורך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[אי-ספיקת החיך]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר החיך שלם נמנע מעבר של מזון ונוזלים מחלל הפה אל חלל האף.  לשם דיבור תקין דרושה חסימה מלאה של מעבר אויר מחלל הפה אל האף.  שרירי החיך פועלים בזמן הדיבור ומניעים את החיך הרך בכיוון עליון ואחורי, עד כדי סגירה מלאה של מעבר אויר.  כאשר תפקוד השרירים לא מושלם, בורח אויר מהפה אל האף ויוצר הפרעות בהיגוי, מצב הנקרא אי-ספיקת החיך.&lt;br /&gt;
ניתוח תיקון השסע בחיך, מצליח כאשר החיך שלם, למנוע בריחת אויר לאף בכשמונים אחוזים.  במחצית מעשרים האחוזים הנותרים ניתן לפתור את בעיית ההיגוי ע&amp;quot;י ריפוי בדיבור.  בשאר המקרים יש צורך בניתוח, הנעשה לאחר הערכת רופא אף אוזן גרון וקלינאית תקשורת וביצוע בדיקות לתפקוד שרירי החיך כגון אנדוסקופיה (צפייה ישירה בסיב אופטי) או פלורוסקופיה (שיקוף רנטגן בזמן בליעה ודיבור)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניתוח לתיקון עמדת הלסתות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם חיך שסוע או שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניתוח אף]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של אף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ביבליוגרפיה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Plastic Surgery Secrets, 2nd edition, 2010, Chapter 22- Cleft Lip&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and &lt;br /&gt;
reconstructive surgery, October 2011&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74297</id>
		<title>חיך שסוע - Cleft palate</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74297"/>
		<updated>2013-05-01T16:31:41Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[הגדרה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע הוא מום מולד בו החיך, המהווה את גג הלוע ורצפת האף, בלתי שלם, במידה חלקית או מלאה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שכיחות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע מופיע באחת מתוך אלפיים לידות, בכלל האוכלוסיות, ושכיח יותר בבנות.&lt;br /&gt;
ארבעים אחוזים ממקרי החיך השסוע מופיעים כחלק מסינדרום.  השכיח ביותר הוא Pierre Robin Sequence, הכולל סנטר קטן ואחורי וצניחה אחורית של הלשון. בסינדרומים אחרים קיימת מעורבות של הלב, הגפיים, הגולגולת ועוד.  &lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מום זה אינן ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[התפתחות עוברית ומבנה תפקודי של החיך]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחיך, המהווה את גג הפה, שני חלקים- החלק האחורי הוא החיך הרך, ובקצהו הענבל, והוא מורכב משרירים.  החלק הקדמי הוא החיך הקשה, והוא מורכב מעצם.  בשלב מוקדם של ההתפתחות העוברים קיימות שתי לוחיות עצם המופרדות ע&amp;quot;י הלשון.  בהמשך הלשון קטנה ונסוגה, ומאפשרת ללוחיות העצם להיפגש במרכז וליצור את החיך השלם.  כאשר מפגש זה לא קורה, נוצר שסע בחיך. חוסר האיחוי של שרירי החיך בקו האמצע גורם למנח לא תקין שלהם ולחוסר ניקוז של האוזן התיכונה ע&amp;quot;י התעלה המקשרת בין האוזן ללוע.  כתוצאה מכך מופיעה הצטברות נוזלים המביאה לאירועים חוזרים של דלקות אוזניים עד כדי ירידה בשמיעה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[אבחון]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות. מקרי החיך השסוע קשים לאבחון, ושסעים בחיך הרך לא נראים בזמן הסקירה.  במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן בדיקת רופא הילדים בבית החולים מיד לאחר הלידה כאשר מדובר בחיך שסוע.&lt;br /&gt;
עם ביצוע האבחנה יש לפנות בהקדם האפשרי לבדיקת רופא במרפאת השסעים או במערך לעיוותי הפנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[טיפול]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•לימוד האכלה מותאמת עם בקבוק ייעודי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•10 חודשים עד 18 חודשים: ניתוח תיקון חיך שסוע.  הכנסת צינוריות לאוזניים במידת הצורך. &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
•שנתיים עד 4 שנים:  מעקב קלינאית תקשורת לווידוא התפתחות תקינה של הדיבור. ריפוי בדיבור במידת הצורך.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
•4 שנים עד 6 שנים: הערכת תפקוד החיך הרך וניתוח לשיפור תפקודו במקרה הצורך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[אי-ספיקת החיך]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר החיך שלם נמנע מעבר של מזון ונוזלים מחלל הפה אל חלל האף.  לשם דיבור תקין דרושה חסימה מלאה של מעבר אויר מחלל הפה אל האף.  שרירי החיך פועלים בזמן הדיבור ומניעים את החיך הרך בכיוון עליון ואחורי, עד כדי סגירה מלאה של מעבר אויר.  כאשר תפקוד השרירים לא מושלם, בורח אויר מהפה אל האף ויוצר הפרעות בהיגוי, מצב הנקרא אי-ספיקת החיך.&lt;br /&gt;
ניתוח תיקון השסע בחיך, מצליח כאשר החיך שלם, למנוע בריחת אויר לאף בכשמונים אחוזים.  במחצית מעשרים האחוזים הנותרים ניתן לפתור את בעיית ההיגוי ע&amp;quot;י ריפוי בדיבור.  בשאר המקרים יש צורך בניתוח, הנעשה לאחר הערכת רופא אף אוזן גרון וקלינאית תקשורת וביצוע בדיקות לתפקוד שרירי החיך כגון אנדוסקופיה (צפייה ישירה בסיב אופטי) או פלורוסקופיה (שיקוף רנטגן בזמן בליעה ודיבור)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניתוח לתיקון עמדת הלסתות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם חיך שסוע או שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניתוח אף]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של אף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ביבליוגרפיה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Plastic Surgery Secrets, 2nd edition, 2010, Chapter 22- Cleft Lip&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and &lt;br /&gt;
reconstructive surgery, October 2011&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_-_Cleft_lip&amp;diff=74283</id>
		<title>שפה שסועה - Cleft lip</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_-_Cleft_lip&amp;diff=74283"/>
		<updated>2013-05-01T16:29:10Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: /* מבנה תפקודי של השפה */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{מחלה&lt;br /&gt;
|תמונה=&lt;br /&gt;
|כיתוב תמונה=&lt;br /&gt;
|שם עברי= שפה שסועה&lt;br /&gt;
|שם לועזי= Cleft lip and palate&lt;br /&gt;
|שמות נוספים=&lt;br /&gt;
|ICD-10=&lt;br /&gt;
|ICD-9=&lt;br /&gt;
|MeSH=&lt;br /&gt;
|יוצר הערך= [[משתמש:צח שרוני|ד&amp;quot;ר צח שרוני]]&lt;br /&gt;
|אחראי הערך=&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
==הגדרה==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה היא מום מולד בו השפה בלתי שלמה, באופן חלקי או מוחלט, לרוב יחד עם מעורבות של האף במידה משתנה.  השסע יכול להיות חד צדדי או דו צדדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה_שסועה_חלקית_חד-צדדית.jpg|200px|thumb|left|שפה שסועה חלקית חד צדדית]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה שסועה מלאה חד-צדדית.JPG|200px|thumb|left|שפה שסועה מלאה חד צדדית]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה שסועה לפני ואחרי.PNG|200px|thumb|left|]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שכיחות==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה היא מום יחסית שכיח, הנראה באחת מתוך אלף לידות בלבנים.  באסייתיים השכיחות כפולה, ובאוכלוסיות מסוימות כמו אינדיאנים בצפון אמריקה, השכיחות משולשת.  השכיחות גבוהה יותר בבנים מאשר בבנות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה מופיעה בד&amp;quot;כ כמום בודד, ובמקרים נדירים כחלק מסינדרום.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מומים אלו לא ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==התפתחות עוברית ומבנה תפקודי של השפה==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השפה נוצרת מחיבור של שלושה חלקים: חלק מרכזי (נקרא פרה-מקסילה) וחלקים צדדיים, אשר במהלך ההתפתחות נעים לכיוון החלק המרכזי עד שלבסוף מתחברים השלושה, ונוצרת שפה שלמה בעלת שלוש שכבות- רירית פנימית, שריר, ועור.  תפקוד הפה תלוי בין היתר בהמשכיות השריר הסובב את הפה (שריר האורביקולריס). כאשר קיימת בעיה בחיבור של חלק צדדי לחלק האמצעי נוצר שסע חד-צדדי. כאשר שני החלקים הצדדיים לא מתחברים לחלק המרכזי נוצר שסע דו-צדדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==אבחון==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות, כאשר מרבית מקרי השפה השסועה ניתנים לזיהוי. במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן הלידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==טיפול==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*לידה עד 3 חודשים: עיצוב השפה, האף ורכס השיניים ע&amp;quot;י פלטה מותאמת אישית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*3 חודשים עד חצי שנה: ניתוח ראשוני לתיקון השפה השסועה ותיקון המשכיות רכס השיניים במידת האפשר.&lt;br /&gt;
*6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
*8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
*9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
*17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) במידת הצורך ,ניתוח אף&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ניתוח לתיקון עמדת הלסתות==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ניתוח אף==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של האף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ביבליוגרפיה==&lt;br /&gt;
&amp;lt;blockquote&amp;gt; &lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: left; direction: ltr&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
*Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
*Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
*Plastic Surgery Secrets, 2nd edition, 2010, Chapter 22- Cleft Lip&lt;br /&gt;
*Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and reconstructive surgery, October 2011&lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/blockquote&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ייחוס|[[משתמש:צח שרוני|ד&amp;quot;ר צח שרוני]]}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה: פלסטיקה]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_-_Cleft_lip&amp;diff=74282</id>
		<title>שפה שסועה - Cleft lip</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_-_Cleft_lip&amp;diff=74282"/>
		<updated>2013-05-01T16:28:49Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: /* התפתחות עוברית של השפה */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{מחלה&lt;br /&gt;
|תמונה=&lt;br /&gt;
|כיתוב תמונה=&lt;br /&gt;
|שם עברי= שפה שסועה&lt;br /&gt;
|שם לועזי= Cleft lip and palate&lt;br /&gt;
|שמות נוספים=&lt;br /&gt;
|ICD-10=&lt;br /&gt;
|ICD-9=&lt;br /&gt;
|MeSH=&lt;br /&gt;
|יוצר הערך= [[משתמש:צח שרוני|ד&amp;quot;ר צח שרוני]]&lt;br /&gt;
|אחראי הערך=&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
==הגדרה==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה היא מום מולד בו השפה בלתי שלמה, באופן חלקי או מוחלט, לרוב יחד עם מעורבות של האף במידה משתנה.  השסע יכול להיות חד צדדי או דו צדדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה_שסועה_חלקית_חד-צדדית.jpg|200px|thumb|left|שפה שסועה חלקית חד צדדית]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה שסועה מלאה חד-צדדית.JPG|200px|thumb|left|שפה שסועה מלאה חד צדדית]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה שסועה לפני ואחרי.PNG|200px|thumb|left|]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שכיחות==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה היא מום יחסית שכיח, הנראה באחת מתוך אלף לידות בלבנים.  באסייתיים השכיחות כפולה, ובאוכלוסיות מסוימות כמו אינדיאנים בצפון אמריקה, השכיחות משולשת.  השכיחות גבוהה יותר בבנים מאשר בבנות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה מופיעה בד&amp;quot;כ כמום בודד, ובמקרים נדירים כחלק מסינדרום.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מומים אלו לא ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מבנה תפקודי של השפה==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השפה מורכבת משלוש שכבות- עור, שריר ורירית (פנימית).  תפקוד הפה תלוי בהמשכיות השריר הסובב את הפה (שריר האורביקולריס).  במהלך ההתפתחות העוברית אמורים שני קצוות השריר להיפגש במרכז.  כאשר הם לא מגיעים למפגש מלא נוצר שסע בשפה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==התפתחות עוברית ומבנה תפקודי של השפה==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השפה נוצרת מחיבור של שלושה חלקים: חלק מרכזי (נקרא פרה-מקסילה) וחלקים צדדיים, אשר במהלך ההתפתחות נעים לכיוון החלק המרכזי עד שלבסוף מתחברים השלושה, ונוצרת שפה שלמה בעלת שלוש שכבות- רירית פנימית, שריר, ועור.  תפקוד הפה תלוי בין היתר בהמשכיות השריר הסובב את הפה (שריר האורביקולריס). כאשר קיימת בעיה בחיבור של חלק צדדי לחלק האמצעי נוצר שסע חד-צדדי. כאשר שני החלקים הצדדיים לא מתחברים לחלק המרכזי נוצר שסע דו-צדדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==אבחון==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות, כאשר מרבית מקרי השפה השסועה ניתנים לזיהוי. במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן הלידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==טיפול==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*לידה עד 3 חודשים: עיצוב השפה, האף ורכס השיניים ע&amp;quot;י פלטה מותאמת אישית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*3 חודשים עד חצי שנה: ניתוח ראשוני לתיקון השפה השסועה ותיקון המשכיות רכס השיניים במידת האפשר.&lt;br /&gt;
*6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
*8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
*9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
*17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) במידת הצורך ,ניתוח אף&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ניתוח לתיקון עמדת הלסתות==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ניתוח אף==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של האף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ביבליוגרפיה==&lt;br /&gt;
&amp;lt;blockquote&amp;gt; &lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: left; direction: ltr&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
*Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
*Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
*Plastic Surgery Secrets, 2nd edition, 2010, Chapter 22- Cleft Lip&lt;br /&gt;
*Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and reconstructive surgery, October 2011&lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/blockquote&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ייחוס|[[משתמש:צח שרוני|ד&amp;quot;ר צח שרוני]]}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה: פלסטיקה]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_-_Cleft_lip&amp;diff=74264</id>
		<title>שפה שסועה - Cleft lip</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_-_Cleft_lip&amp;diff=74264"/>
		<updated>2013-05-01T16:24:19Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: /* מבנה תפקודי של שפה וחיך */&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;{{מחלה&lt;br /&gt;
|תמונה=&lt;br /&gt;
|כיתוב תמונה=&lt;br /&gt;
|שם עברי= שפה שסועה&lt;br /&gt;
|שם לועזי= Cleft lip and palate&lt;br /&gt;
|שמות נוספים=&lt;br /&gt;
|ICD-10=&lt;br /&gt;
|ICD-9=&lt;br /&gt;
|MeSH=&lt;br /&gt;
|יוצר הערך= [[משתמש:צח שרוני|ד&amp;quot;ר צח שרוני]]&lt;br /&gt;
|אחראי הערך=&lt;br /&gt;
}}&lt;br /&gt;
==הגדרה==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה היא מום מולד בו השפה בלתי שלמה, באופן חלקי או מוחלט, לרוב יחד עם מעורבות של האף במידה משתנה.  השסע יכול להיות חד צדדי או דו צדדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה_שסועה_חלקית_חד-צדדית.jpg|200px|thumb|left|שפה שסועה חלקית חד צדדית]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה שסועה מלאה חד-צדדית.JPG|200px|thumb|left|שפה שסועה מלאה חד צדדית]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה שסועה לפני ואחרי.PNG|200px|thumb|left|]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==שכיחות==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה היא מום יחסית שכיח, הנראה באחת מתוך אלף לידות בלבנים.  באסייתיים השכיחות כפולה, ובאוכלוסיות מסוימות כמו אינדיאנים בצפון אמריקה, השכיחות משולשת.  השכיחות גבוהה יותר בבנים מאשר בבנות.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה מופיעה בד&amp;quot;כ כמום בודד, ובמקרים נדירים כחלק מסינדרום.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מומים אלו לא ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==מבנה תפקודי של השפה==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השפה מורכבת משלוש שכבות- עור, שריר ורירית (פנימית).  תפקוד הפה תלוי בהמשכיות השריר הסובב את הפה (שריר האורביקולריס).  במהלך ההתפתחות העוברית אמורים שני קצוות השריר להיפגש במרכז.  כאשר הם לא מגיעים למפגש מלא נוצר שסע בשפה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==התפתחות עוברית של השפה==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השפה נוצרת מחיבור של שלושה חלקים: חלק מרכזי (נקרא פרה-מקסילה) וחלקים צדדיים, אשר במהלך ההתפתחות נעים לכיוון החלק המרכזי עד שלבסוף מתחברים השלושה, ונוצרת שפה שלמה בעלת שלוש שכבות- רירית פנימית, שריר, ועור.  כאשר קיימת בעיה בחיבור של חלק צדדי לחלק האמצעי נוצר שסע חד-צדדי. כאשר שני החלקים הצדדיים לא מתחברים לחלק המרכזי נוצר שסע דו-צדדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==אבחון==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות, כאשר מרבית מקרי השפה השסועה ניתנים לזיהוי. במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן הלידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==טיפול==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*לידה עד 3 חודשים: עיצוב השפה, האף ורכס השיניים ע&amp;quot;י פלטה מותאמת אישית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
*3 חודשים עד חצי שנה: ניתוח ראשוני לתיקון השפה השסועה ותיקון המשכיות רכס השיניים במידת האפשר.&lt;br /&gt;
*6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
*8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
*9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
*17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) במידת הצורך ,ניתוח אף&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ניתוח לתיקון עמדת הלסתות==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ניתוח אף==&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של האף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ביבליוגרפיה==&lt;br /&gt;
&amp;lt;blockquote&amp;gt; &lt;br /&gt;
&amp;lt;div style=&amp;quot;text-align: left; direction: ltr&amp;quot;&amp;gt;&lt;br /&gt;
*Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
*Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
*Plastic Surgery Secrets, 2nd edition, 2010, Chapter 22- Cleft Lip&lt;br /&gt;
*Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and reconstructive surgery, October 2011&lt;br /&gt;
&amp;lt;/div&amp;gt;&lt;br /&gt;
&amp;lt;/blockquote&amp;gt;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{ייחוס|[[משתמש:צח שרוני|ד&amp;quot;ר צח שרוני]]}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה: פלסטיקה]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74263</id>
		<title>חיך שסוע - Cleft palate</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9A_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2_-_Cleft_palate&amp;diff=74263"/>
		<updated>2013-05-01T16:21:04Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: דף חדש: הגדרה  חיך שסוע הוא מום מולד בו החיך, המהווה את גג הלוע ורצפת האף, בלתי שלם, במידה חלקית או מלאה.  שכיחות ...&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;הגדרה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע הוא מום מולד בו החיך, המהווה את גג הלוע ורצפת האף, בלתי שלם, במידה חלקית או מלאה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שכיחות&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
חיך שסוע מופיע באחת מתוך אלפיים לידות, בכלל האוכלוסיות, ושכיח יותר בבנות.&lt;br /&gt;
ארבעים אחוזים ממקרי החיך השסוע מופיעים כחלק מסינדרום.  השכיח ביותר הוא Pierre Robin Sequence, הכולל סנטר קטן ואחורי וצניחה אחורית של הלשון. בסינדרומים אחרים קיימת מעורבות של הלב, הגפיים, הגולגולת ועוד.  &lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מום זה אינן ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
התפתחות עוברית ומבנה תפקודי של החיך&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לחיך, המהווה את גג הפה, שני חלקים- החלק האחורי הוא החיך הרך, ובקצהו הענבל, והוא מורכב משרירים.  החלק הקדמי הוא החיך הקשה, והוא מורכב מעצם.  בשלב מוקדם של ההתפתחות העוברים קיימות שתי לוחיות עצם המופרדות ע&amp;quot;י הלשון.  בהמשך הלשון קטנה ונסוגה, ומאפשרת ללוחיות העצם להיפגש במרכז וליצור את החיך השלם.  כאשר מפגש זה לא קורה, נוצר שסע בחיך. חוסר האיחוי של שרירי החיך בקו האמצע גורם למנח לא תקין שלהם ולחוסר ניקוז של האוזן התיכונה ע&amp;quot;י התעלה המקשרת בין האוזן ללוע.  כתוצאה מכך מופיעה הצטברות נוזלים המביאה לאירועים חוזרים של דלקות אוזניים עד כדי ירידה בשמיעה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות. מקרי החיך השסוע קשים לאבחון, ושסעים בחיך הרך לא נראים בזמן הסקירה.  במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן בדיקת רופא הילדים בבית החולים מיד לאחר הלידה כאשר מדובר בחיך שסוע.&lt;br /&gt;
עם ביצוע האבחנה יש לפנות בהקדם האפשרי לבדיקת רופא במרפאת השסעים או במערך לעיוותי הפנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
טיפול&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•לימוד האכלה מותאמת עם בקבוק ייעודי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•10 חודשים עד 18 חודשים: ניתוח תיקון חיך שסוע.  הכנסת צינוריות לאוזניים במידת הצורך. &lt;br /&gt;
 &lt;br /&gt;
•שנתיים עד 4 שנים:  מעקב קלינאית תקשורת לווידוא התפתחות תקינה של הדיבור. ריפוי בדיבור במידת הצורך.&lt;br /&gt;
  &lt;br /&gt;
•4 שנים עד 6 שנים: הערכת תפקוד החיך הרך וניתוח לשיפור תפקודו במקרה הצורך.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) &lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אי-ספיקת החיך&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
כאשר החיך שלם נמנע מעבר של מזון ונוזלים מחלל הפה אל חלל האף.  לשם דיבור תקין דרושה חסימה מלאה של מעבר אויר מחלל הפה אל האף.  שרירי החיך פועלים בזמן הדיבור ומניעים את החיך הרך בכיוון עליון ואחורי, עד כדי סגירה מלאה של מעבר אויר.  כאשר תפקוד השרירים לא מושלם, בורח אויר מהפה אל האף ויוצר הפרעות בהיגוי, מצב הנקרא אי-ספיקת החיך.&lt;br /&gt;
ניתוח תיקון השסע בחיך, מצליח כאשר החיך שלם, למנוע בריחת אויר לאף בכשמונים אחוזים.  במחצית מעשרים האחוזים הנותרים ניתן לפתור את בעיית ההיגוי ע&amp;quot;י ריפוי בדיבור.  בשאר המקרים יש צורך בניתוח, הנעשה לאחר הערכת רופא אף אוזן גרון וקלינאית תקשורת וביצוע בדיקות לתפקוד שרירי החיך כגון אנדוסקופיה (צפייה ישירה בסיב אופטי) או פלורוסקופיה (שיקוף רנטגן בזמן בליעה ודיבור)&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתוח לתיקון עמדת הלסתות&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם חיך שסוע או שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניתוח אף&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של אף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ביבליוגרפיה&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and &lt;br /&gt;
reconstructive surgery, October 2011&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_-_Cleft_lip&amp;diff=73972</id>
		<title>שפה שסועה - Cleft lip</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_-_Cleft_lip&amp;diff=73972"/>
		<updated>2013-04-28T20:09:47Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[הגדרה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה היא מום מולד בו השפה בלתי שלמה, באופן חלקי או מוחלט, לרוב יחד עם מעורבות של האף במידה משתנה.  השסע יכול להיות חד צדדי או דו צדדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה_שסועה_חלקית_חד-צדדית.jpg|200px|thumb|left|שפה שסועה חלקית חד צדדית]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה שסועה מלאה חד-צדדית.JPG|200px|thumb|left|שפה שסועה מלאה חד צדדית]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה שסועה לפני ואחרי.PNG|200px|thumb|left|]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שכיחות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה היא מום יחסית שכיח, הנראה באחת מתוך אלף לידות בלבנים.  באסייתיים השכיחות כפולה, ובאוכלוסיות מסוימות כמו אינדיאנים בצפון אמריקה, השכיחות משולשת.  השכיחות גבוהה יותר בבנים מאשר בבנות.&lt;br /&gt;
שפה שסועה מופיעה בד&amp;quot;כ כמום בודד, ובמקרים נדירים כחלק מסינדרום.&lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מומים אלו לא ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[מבנה תפקודי של שפה וחיך]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השפה מורכבת משלוש שכבות- עור, שריר ורירית (פנימית).  תפקוד הפה תלוי בהמשכיות השריר הסובב את הפה (שריר האורביקולריס).  במהלך ההתפתחות העוברית אמורים שני קצוות השריר להיפגש במרכז.  כאשר הם לא מגיעים למפגש מלא נוצר שסע בשפה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[התפתחות עוברית של השפה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השפה נוצרת מחיבור של שלושה חלקים: חלק מרכזי (נקרא פרה-מקסילה) וחלקים צדדיים, אשר במהלך ההתפתחות נעים לכיוון החלק המרכזי עד שלבסוף מתחברים השלושה, ונוצרת שפה שלמה בעלת שלוש שכבות- רירית פנימית, שריר, ועור.  כאשר קיימת בעיה בחיבור של חלק צדדי לחלק האמצעי נוצר שסע חד-צדדי. כאשר שני החלקים הצדדיים לא מתחברים לחלק המרכזי נוצר שסע דו-צדדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[אבחון]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות, כאשר מרבית מקרי השפה השסועה ניתנים לזיהוי. במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן הלידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[טיפול]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•לידה עד 3 חודשים: עיצוב השפה, האף ורכס השיניים ע&amp;quot;י פלטה מותאמת אישית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•3 חודשים עד חצי שנה: ניתוח ראשוני לתיקון השפה השסועה ותיקון המשכיות רכס השיניים במידת האפשר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) במידת הצורך ,ניתוח אף&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניתוח לתיקון עמדת הלסתות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניתוח אף]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של האף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ביבליוגרפיה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Plastic Surgery Secrets, 2nd edition, 2010, Chapter 22- Cleft Lip&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and reconstructive surgery, October 2011&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99.PNG&amp;diff=73971</id>
		<title>קובץ:שפה שסועה לפני ואחרי.PNG</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99.PNG&amp;diff=73971"/>
		<updated>2013-04-28T20:00:04Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: ניתוח לתיקון שפה שסועה&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;ניתוח לתיקון שפה שסועה&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_-_Cleft_lip&amp;diff=73970</id>
		<title>שפה שסועה - Cleft lip</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_-_Cleft_lip&amp;diff=73970"/>
		<updated>2013-04-28T19:57:16Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[הגדרה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה היא מום מולד בו השפה בלתי שלמה, באופן חלקי או מוחלט, לרוב יחד עם מעורבות של האף במידה משתנה.  השסע יכול להיות חד צדדי או דו צדדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה_שסועה_חלקית_חד-צדדית.jpg|200px|thumb|left|שפה שסועה חלקית חד צדדית]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה שסועה מלאה חד-צדדית.JPG|200px|thumb|left|שפה שסועה מלאה חד צדדית]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שכיחות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה היא מום יחסית שכיח, הנראה באחת מתוך אלף לידות בלבנים.  באסייתיים השכיחות כפולה, ובאוכלוסיות מסוימות כמו אינדיאנים בצפון אמריקה, השכיחות משולשת.  השכיחות גבוהה יותר בבנים מאשר בבנות.&lt;br /&gt;
שפה שסועה מופיעה בד&amp;quot;כ כמום בודד, ובמקרים נדירים כחלק מסינדרום.&lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מומים אלו לא ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[מבנה תפקודי של שפה וחיך]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השפה מורכבת משלוש שכבות- עור, שריר ורירית (פנימית).  תפקוד הפה תלוי בהמשכיות השריר הסובב את הפה (שריר האורביקולריס).  במהלך ההתפתחות העוברית אמורים שני קצוות השריר להיפגש במרכז.  כאשר הם לא מגיעים למפגש מלא נוצר שסע בשפה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[התפתחות עוברית של השפה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השפה נוצרת מחיבור של שלושה חלקים: חלק מרכזי (נקרא פרה-מקסילה) וחלקים צדדיים, אשר במהלך ההתפתחות נעים לכיוון החלק המרכזי עד שלבסוף מתחברים השלושה, ונוצרת שפה שלמה בעלת שלוש שכבות- רירית פנימית, שריר, ועור.  כאשר קיימת בעיה בחיבור של חלק צדדי לחלק האמצעי נוצר שסע חד-צדדי. כאשר שני החלקים הצדדיים לא מתחברים לחלק המרכזי נוצר שסע דו-צדדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[אבחון]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות, כאשר מרבית מקרי השפה השסועה ניתנים לזיהוי. במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן הלידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[טיפול]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•לידה עד 3 חודשים: עיצוב השפה, האף ורכס השיניים ע&amp;quot;י פלטה מותאמת אישית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•3 חודשים עד חצי שנה: ניתוח ראשוני לתיקון השפה השסועה ותיקון המשכיות רכס השיניים במידת האפשר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) במידת הצורך ,ניתוח אף&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניתוח לתיקון עמדת הלסתות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניתוח אף]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של האף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ביבליוגרפיה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and reconstructive surgery, October 2011&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%94_%D7%97%D7%93-%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%AA.JPG&amp;diff=73969</id>
		<title>קובץ:שפה שסועה מלאה חד-צדדית.JPG</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%94_%D7%97%D7%93-%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%AA.JPG&amp;diff=73969"/>
		<updated>2013-04-28T19:34:47Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: שפה שסועה מלאה חד-צדדית&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;שפה שסועה מלאה חד-צדדית&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_-_Cleft_lip&amp;diff=73968</id>
		<title>שפה שסועה - Cleft lip</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_-_Cleft_lip&amp;diff=73968"/>
		<updated>2013-04-28T19:33:53Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: &lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[הגדרה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה היא מום מולד בו השפה בלתי שלמה, באופן חלקי או מוחלט, לרוב יחד עם מעורבות של האף במידה משתנה.  השסע יכול להיות חד צדדי או דו צדדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קובץ:שפה_שסועה_חלקית_חד-צדדית.jpg|200px|thumb|left|שפה שסועה חלקית חד צדדית]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שכיחות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה היא מום יחסית שכיח, הנראה באחת מתוך אלף לידות בלבנים.  באסייתיים השכיחות כפולה, ובאוכלוסיות מסוימות כמו אינדיאנים בצפון אמריקה, השכיחות משולשת.  השכיחות גבוהה יותר בבנים מאשר בבנות.&lt;br /&gt;
שפה שסועה מופיעה בד&amp;quot;כ כמום בודד, ובמקרים נדירים כחלק מסינדרום.&lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מומים אלו לא ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[מבנה תפקודי של שפה וחיך]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השפה מורכבת משלוש שכבות- עור, שריר ורירית (פנימית).  תפקוד הפה תלוי בהמשכיות השריר הסובב את הפה (שריר האורביקולריס).  במהלך ההתפתחות העוברית אמורים שני קצוות השריר להיפגש במרכז.  כאשר הם לא מגיעים למפגש מלא נוצר שסע בשפה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[התפתחות עוברית של השפה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השפה נוצרת מחיבור של שלושה חלקים: חלק מרכזי (נקרא פרה-מקסילה) וחלקים צדדיים, אשר במהלך ההתפתחות נעים לכיוון החלק המרכזי עד שלבסוף מתחברים השלושה, ונוצרת שפה שלמה בעלת שלוש שכבות- רירית פנימית, שריר, ועור.  כאשר קיימת בעיה בחיבור של חלק צדדי לחלק האמצעי נוצר שסע חד-צדדי. כאשר שני החלקים הצדדיים לא מתחברים לחלק המרכזי נוצר שסע דו-צדדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[אבחון]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות, כאשר מרבית מקרי השפה השסועה ניתנים לזיהוי. במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן הלידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[טיפול]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•לידה עד 3 חודשים: עיצוב השפה, האף ורכס השיניים ע&amp;quot;י פלטה מותאמת אישית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•3 חודשים עד חצי שנה: ניתוח ראשוני לתיקון השפה השסועה ותיקון המשכיות רכס השיניים במידת האפשר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) במידת הצורך ,ניתוח אף&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניתוח לתיקון עמדת הלסתות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניתוח אף]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של האף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ביבליוגרפיה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and reconstructive surgery, October 2011&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_-_Cleft_lip&amp;diff=73967</id>
		<title>שפה שסועה - Cleft lip</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_-_Cleft_lip&amp;diff=73967"/>
		<updated>2013-04-28T19:22:51Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: דף חדש: הגדרה  שפה שסועה היא מום מולד בו השפה בלתי שלמה, באופן חלקי או מוחלט, לרוב יחד עם מעורבות של האף במידה...&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;[[הגדרה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה היא מום מולד בו השפה בלתי שלמה, באופן חלקי או מוחלט, לרוב יחד עם מעורבות של האף במידה משתנה.  השסע יכול להיות חד צדדי או דו צדדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[שכיחות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שפה שסועה היא מום יחסית שכיח, הנראה באחת מתוך אלף לידות בלבנים.  באסייתיים השכיחות כפולה, ובאוכלוסיות מסוימות כמו אינדיאנים בצפון אמריקה, השכיחות משולשת.  השכיחות גבוהה יותר בבנים מאשר בבנות.&lt;br /&gt;
שפה שסועה מופיעה בד&amp;quot;כ כמום בודד, ובמקרים נדירים כחלק מסינדרום.&lt;br /&gt;
הנסיבות המביאות להיווצרות מומים אלו לא ברורות, אך קיים מרכיב גינטי עם שכיחות גבוהה יותר בקרובי משפחה של ילדים הסובלים ממומים אלו.  כאשר לאחד ההורים יש שסע, יש סיכוי של 4% לשסע בילד.  כאשר ההורים בריאים אך לאחד הילדים יש שסע, לילדים הנוספים יש סיכוי של 4% להיוולד עם שסע.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[מבנה תפקודי של שפה וחיך]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השפה מורכבת משלוש שכבות- עור, שריר ורירית (פנימית).  תפקוד הפה תלוי בהמשכיות השריר הסובב את הפה (שריר האורביקולריס).  במהלך ההתפתחות העוברית אמורים שני קצוות השריר להיפגש במרכז.  כאשר הם לא מגיעים למפגש מלא נוצר שסע בשפה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[התפתחות עוברית של השפה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
השפה נוצרת מחיבור של שלושה חלקים: חלק מרכזי (נקרא פרה-מקסילה) וחלקים צדדיים, אשר במהלך ההתפתחות נעים לכיוון החלק המרכזי עד שלבסוף מתחברים השלושה, ונוצרת שפה שלמה בעלת שלוש שכבות- רירית פנימית, שריר, ועור.  כאשר קיימת בעיה בחיבור של חלק צדדי לחלק האמצעי נוצר שסע חד-צדדי. כאשר שני החלקים הצדדיים לא מתחברים לחלק המרכזי נוצר שסע דו-צדדי.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[אבחון]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
אבחון טרום לידתי נעשה בזמן הסקירות, כאשר מרבית מקרי השפה השסועה ניתנים לזיהוי. במידה ולא בוצעה אבחנה טרום לידתית, מבוצעת האבחנה בזמן הלידה.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[טיפול]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
הטיפול במומים אלו מורכב ומחייב שיתוף פעולה של מגוון רחב של בעלי מקצוע: אחיות מתאמות, רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, מנתחי פה ולסת, מנתחי אף אוזן גרון, אורתודנטים, קלינאיות תקשורת, מרפאות בדיבור, עובדות סוציאליות ועוד.&lt;br /&gt;
הטיפול מתחיל עם האבחנה סביב הלידה, וממשיך בשלבים עד סיום גיל ההתבגרות, כתלות בסוג השסע וחומרתו.  לשם תיאור תבניתי פשוט ניתן להפריד את הטיפולים השונים ע&amp;quot;פ הגיל:&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•לידה עד 3 חודשים: עיצוב השפה, האף ורכס השיניים ע&amp;quot;י פלטה מותאמת אישית.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•3 חודשים עד חצי שנה: ניתוח ראשוני לתיקון השפה השסועה ותיקון המשכיות רכס השיניים במידת האפשר.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•6 שנים עד 9 שנים:  טיפול אורטודונטי ליישור השיניים&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•8 שנים עד 10 שנים:  ניתוח לתיקון רכס השיניים עם השתלת עצם במקרה הצורך&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•9 שנים עד 15 שנה:  המשך טיפול אורטודונטי&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
•17 שנים:  ניתוח לתיקון עמדת הלסתות (אורתוכירורגי) במידת הצורך ,ניתוח אף&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
יש לציין שמדובר בתבנית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו, עם התאמה ספציפית של הצורך ומועד הטיפולים השונים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניתוח לתיקון עמדת הלסתות]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במקרים רבים לילדים עם שפה שסועה יש עיכוב בהתפתחות הלסת העליונה כתוצאה מצלקות ניתוחיות של החיך והשפה, מצב הגורם לאסימטריה של הפנים.  בגיל 17, עם סיום גדילת הלסתות מבוצע ניתוח לצורך קידום הלסת העליונה לעמדה תקינה ובמידת הצורך משולב ניתוח של הלסת התחתונה. ניתוח זה נעשה ע&amp;quot;י כירורג פה ולסת.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניתוח אף]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרבית מקרי השפה השסועה קיימת גם מעורבות של האף.  האף מתפתח במקרים אלו בצורה לא סימטרית, גם בשל הלסת הלא סימטרית המהווה את הבסיס של האף, וגם בשל עמדה לא תקינה של סחוסי האף וסטייה של המחיצה.  ניתוח לתיקון המראה הקוסמטי של האף נעשה במקביל ליישור המחיצה, ע&amp;quot;י כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת וכירורג אא&amp;quot;ג&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ביבליוגרפיה]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Mathes Plastic Surgery, 2nd edition, 2006, Vol. 4- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Grabb &amp;amp; Smith's Plastic Surgery, 6th edition, 2007, Part 3- Pediatric Plastic Surgery&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
Cleft Lip, Cleft Palate, and Velopharyngeal Insufficiency, CME by David Fisher, Plastic and reconstructive surgery, October 2011&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
	<entry>
		<id>https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%93-%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%AA.jpg&amp;diff=73966</id>
		<title>קובץ:שפה שסועה חלקית חד-צדדית.jpg</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A9%D7%A4%D7%94_%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%93-%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%AA.jpg&amp;diff=73966"/>
		<updated>2013-04-28T19:16:05Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;צח שרוני: שפה שסועה חלקית חד-צדדית&lt;/p&gt;
&lt;hr /&gt;
&lt;div&gt;שפה שסועה חלקית חד-צדדית&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>צח שרוני</name></author>
	</entry>
</feed>