מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

'5 נוקלאוטידאזה - '5 nucleotidase

מתוך ויקירפואה

     מדריך בדיקות מעבדה      
'5 נוקלאוטידאזה
nucleotidase‏ '5
 שמות אחרים  NT-‏'5
מעבדה כימיה בדם
תחום מדידת רמת אנזים המצביע על מפגעי כבד, בעיקר על מקרים של עימדון המרה (כולסטאזיס)
Covers bdikot.jpg
יחידות מדידה יחידות פעילות לליטר, U/L
 
טווח ערכים תקין 2-17 יחידות לליטר
יוצר הערך פרופ' בן-עמי סלע

מטרת הבדיקה

הבדיקה נדרשת באופן כללי במצבים של מפגעי כבד הנובעים בעיקר מהפרעה בהפרשת מרה. מדידת NT-‏'5 תידרש בחסימה מרתית או בכולסטאזיס. רמות NT-‏'5 מקבילות לאלה של פוספטאזה בסיסית, במקרים של מחלה הפאטו-ביליארית כגון כולסטאזיס. בדיקה זו נדרשת במקרים בהם פוספטאזה בסיסית מוגברת ומבקשים לשלול אפשרות של מפגע בעצם.

בסיס פיזיולוגי

אנזים זה מבצע את הריאקציה: Ribonucleotide-5'-phosphate → Ribonucleoside +Pi בנוכחות קטיונים דו-ערכיים כגון ++Mg ו- ++Ni. אנזים זה אחראי לדוגמה ליצירה של אדנוזין מ-AMP, או ליצירת גואנוזין מ-GMP. המשמעות הפיזיולוגית של האנזים היא בפירוק חומצות גרעין שיצאו משימוש המופרשות מתאים מתים. האנזימים ממשפחת ה-nucleotidase‏ '5 אליהם משתייך NT-‏'5, מסירים שייר פוספאט מהקצה ה-‘5 של הסוכר, והם אנזימים מסיסים הנמצאים בציטופלזמה של תאים, בניגוד לאנזימים אחרים ממשפחת nucleotidase‏ '5, הקשורים לממברנת התאים שהם יותר ספציפיים ל-adenosine monophosphate. אנזימים מקבוצת nucleotidase‏ '5 מעורבים בתפקודים שונים בתחום הקשר והעברת האותות (signals) הבינתאיים, תיקון חומצות גרעין, במסלול ניצול הפורינים לסינתזת נוקלאוטידים (purine salvage pathwat), ובטרנספורט של חומרים דרך ממברנות ועוד.

האנזים NT-‏'5 הוא גליקופרוטאין המיוצר בכבד, אם כי הוא נמצא במגוון תאים באיברים שונים. ערכי NT-‏'5 גבוהים בתינוקות, פוחתים בשנות הנערות, ושוב עולים במבוגרים. למרות שפעילות אנזים זה מופיעה ברקמות ואיברים נוספים פרט לכבד, הפעילות העיקרית והאופיינית שלו מזוהה עם מחלה הפאטו-מרתית. המיקום התוך-תאי של NT-‏'5 בתאי הכבד וצינוריות המרה הוא כמעט באופן בלעדי בקשר עם ממברנות תאים אלה, באופן שהסרתם מתאחיזה זו נעזרת בחומרים בעלי אופי דטרגנטי. ייתכן שבאנשים עם מחלה הפאטו-מרתית, ריכוזים גבוהים יותר של מלחי מרה, יכולים להביא לניתוק האנזים ממברנת התאים להמסתו ולהגברת ריכוזו בפלזמה. מנגנון כזה יכול להסביר את ההגברה האופיינית של רמת NT-‏'5 במחלה הפאטו-מרתית.

גם לפוספטאזה בסיסית (ALP) יש פיזור תוך-תאי דומה לזה של NT-‏'5, ואף ALP נוטה להיות מוגבר בפלזמה באלה עם מחלה הפאטו-מרתית. יחד עם זאת, למרות שמדידת רמת ALP נחשבת מדד רגיש יותר מאשר NT-‏'5 להערכת מפגע בכבד, האנזים האחרון פחות ספציפי מ-NT-‏'5, כיוון ש-ALP מוגבר גם במטופלים עם מחלת עצם הקשורה לפעילות אוסטיאו-קלסטית מוגברת ומגוון של מפגעים נוספים.

תרופות העלולות להעלות רמת NT-‏'5 הן: אצטאמינופן, נוגדי פרכוסים ובעיקר Phenytoin, אספרגינאזה, אספירין, benoxolone,Halothane ,Isoniazide ,Methyldopa ,[[Nitrofurantoin,וכן תרופות הגורמות לכולסטאזיס כגון: כלורפרומאזין, אריתרומיצין, גלולות למניעת הריון, פרוגסטין, חומצה ניקוטינית, ציקלוספורין A, סטרואידים אנאבוליים, חומצה אמינוסליצילית, פניצילין ובעיקר אמפיצילין, Cimetidine ,Ciprofibrate ,Azathioprine ,Ticlopidine ,Irbesartan , Methimazole ,Carbamazepine ,Benzodiazepines ,Phenothiazine ,Imipramine ,Estardiole ,Sulindac ,Fluoroquinolones, וסטטינים.

כיוון שמדידת האנזים גמה-גלוטאמיל-טרנספראזה (gamma GT) הפכה להיות יותר מקובלת להערכה ספציפית של מפגעי כבד, הלך וקטן העניין בביצוע מדידת NT-‏'5 בשנים האחרונות, ואכן חלק מחברות הדיאגנוסטיקה חדלו לשווק את הקיט למדידת NT-‏'5 החל משנת 2010. הדגש בהודעת הפסקת ייצור הקיט האמור, הייתה בירידה משמעותית במספר המעבדות המבצעות בדיקה זו בגלל רגישותה נמוכה יחסית במקרים של כולסטאזיס, זאת למרות שהספציפיות של האנזים נותרה הגבוהה ביותר מבין פנל "אנזימי הכבד".

פענוח תוצאות הבדיקה

האנזים NT-‏'5 מוגבר ב-100% מהמקרים של צמקת מרתית ראשונית (Primary biliary cirrhosis), קרצינומה של מערכת המרה, והשלבים המוקדמים של Infectious hepatitis. בשני התרחישים הראשונים פעילות האנזים יכולה להגיע לרמות של 120-250 יחידות לליטר, בעוד שבשלבים מוקדמים של הפאטיטיס רמת האנזים מגיעה בדרך כלל עד 50 יחידות לליטר. בנבדקים עם אבנים בכיס המרה נמצא רמת אנזים מוגברת ב-94% מהנבדקים כאשר בשני שליש ממקרי הרמות המוגברות רמת האנזים לא עולה על 50 יחידות לליטר ושאר המקרים יכולים אף להגיע עד 200 יחידות לליטר. ב-91% מהמקרים של גרורות לכבד רמת NT-‏'5 מוגברת עם ערכים שרובם אינם עולים על 50 יחידות לליטר, אך ב-30% מהקרים רמת האנזים תגיע עד 200 יחידות לליטר. ב-84% ממקרי דלקת של כיס המרה (Cholecystitis) או דלקת דרכי המרה (Cholangitis) ערכי האנזים מוגברים עם ערכים של עד 50 יחידות לליטר (מיעוטם עד 100 יחידות לליטר), והאנזים נמצא מוגבר ב-74% ממקרי הפאטיטיס כרונית כאשר ב-30% מהמקרים ימדדו רמות אנזים בין 50-100 יחידות לליטר. בצמקת הכבד (Portal cirrhosis) נמצא רמת אנזים מוגברת ב-71% מהמקרים, אם כי ברוב המקרים הרמות אינן עולות על 50 יחידות לליטר. ב-68% מהמקרים בשלבים מאוחרים של הפאטיטיס רמת האנזים מוגברת עם עליות מתונות של עד 40 יחידות לליטר, וב-66% ממקרי נזק לכבד מכולסטאזיס רמת האנזים מוגברת בתחום של עד 40 יחידות לליטר. במקרים של מחלת כבד אלכוהולית האנזים מוגבר ב-41% בלבד מהנבדקים וגם כאן העליה בפעילות האנזים מתונה יחסית (עד 40 יחידות לליטר). ראוי לציין שדווקא בקרצינומה של ראש בלוטת הלבלב האנזים NT-‏'5 מוגבר ב-94% מהנבדקים, עם רמת פעילות שיכולה להגיע עד 180 יחידות לליטר.

הוראות לביצוע הבדיקה

רצוי לא ליטול דגימת דם בסמוך לארוחה עתירת שומן. הדם נלקח במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב) או במבחנת הפארין (פקק ירוק). האנזים יציב בקירור למשך 4 ימים, ובהקפאה למשך 4 חודשים. אין להשתמש במבחנת ספירת-דם (פקק סגלגל) המכילה EDTA הפוגע בפעילות האנזים. נסיוב המוליטי אינו מומלץ לביצוע הבדיקה, שכן הוא עלול להגביר את התוצאה פי-3 עד פי-4, כאשר משתמשים ב-UMP‏-5' למדידת פעילות האנזים.

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע (יוצר\י הערך)