מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

אדנוקרצינומה של התוספתן - Appendicular adenocarcinoma

מתוך ויקירפואה

כותרתתוספתן.jpg


עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של התוספתן
 


אדנוקרצינומה של התוספתן היא מחלה נדירה ביותר. ברוב החולים שתוארו עד כה לוותה הופעת המחלה בסימני דלקת חדה של התוספתן, שחייבו כריתה מיידית, ואילו הניתוח הסופי בוצע עקב כך רק בשלב מאוחר יותר. יותר ממחצית המקרים מופיעים כסיבוך לאחר התנקבות המעי עם סימני גירוי צפקי ברורים, ובכך שונה המחלה בתוספתן מזו שבשאר חלקי הכרכשת.

קרצינומה של התוספתן היא אמנם מחלה נדירה, אך חשוב מאוד לדעת את מאפייניה. גיל החולים בזמן קביעת האבחנה נע בין 17 ל-84 שנים, ורובם בעשור השישי לחייהם. ההופעה שכיחה יותר בגברים ביחס של 2:3.

ברוב הגדול של המקרים האבחנה אינה נקבעת במהלך בירור תלונות של המטופל. לאחר תלונות אופייניות של כאבים בבטן הימנית-תחתונה, הקאות, סימני גירוי צפקי וחום האבחנה הראשונית, המוטעית, היא דלקת חדה של התוספתן או מורסה מסביב לתוספתן.

אבחון המחלה נקבע לעתים עם כריתת התוספתן בניתוח תוך-בטני מסיבה שונה, לאחר פיזור גרורות ופתיחה חוקרת של הבטן עקב דימום חלחולתי, כאבי בטן חוזרים באבחנה של "דלקת כרונית של התוספתן" או סיבות אחרות. לעתים בניתוח דחוף, כשהממצא אינו אופייני לדלקת התוספתן ובחשד לממאירות, מאובחנת הקרצינומה של התוספתן ומאושרת על-ידי עריכת בדיקה בחתך קפוא.

לתהליך הממאיר נטייה בולטת לחדור לכל שכבות הדופן של התוספתן ולגרום להתנקבות. יותר ממחצית החולים מופיעים בשלב של ניקוב ולפיכך מאובחן הסרטן "המתנקב" באופן השכיח ביותר במערכת העיכול, מהוושט ועד לחלחולת. ואולם לעובדה זו אין כנראה השלכה פרוגנוסטית חמורה יותר, שכן נמצא, כי ההיוותרות בחיים הממוצעת אינה שונה בחולים בלתי מנוקבים מזו שבחולים שאובחנה בהם התנקבות, ובשתי הקבוצות מדובר בשנתייים וחצי, לאחר כריתת המעי הגס הימני (Right hemicolectomy).

מבחינה היסטולוגית, סרטן התוספתן מתאפיין בייצור הפרשת מוצין מרובה, לעומת סרטן הכרכשת, שבו תופעה זו מתרחשת רק בכ-15% מהשאתות, וזאת עקב ריבוי תאי גביע (Goblet) אשר ברירית התוספתן. ראוי לציין בהקשר זה, כי תופעת Pseudomyxoma peritonei cystadenocarcinoma לאחר התנקבות התוספתן שכיחה למדי ומקדים אותה בשכיחותו רק סרטן השחלה.

חשוב להבדיל בין שאתות שפירות מסוג אדנומות (tubular, cystadenoma, villous) וקרצינואיד, שבהן כריתת התוספתן מספיקה כטיפול, לבין השאתות הממאירות, המחייבות ניתוח נרחב של כריתת המעי הגס הימני (Right hemicolectomy), שנעשה בדרך כלל כשלב שני, שבועות מספר לאחר קביעת האבחנה.

ממאירות בו-זמנית בכרכשת מדווחת בשכיחות של 2.7% בחולי סרטן התוספתן. שכיחות זו אינה שונה באורח ניכר מזו הידועה בשאר חלקי הכרכשת.

קרצינואיד — ראה בפרק על המעי הדק.

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא (יוצר\י הערך)