מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף - החייאה לבבית מתקדמת במבוגרים

מתוך ויקירפואה

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
דגשים בעדכון הנחיות ה-American Heart Association לשנת 2015 לגבי החייאת לב-ריאה וטיפול קרדיווסקולרי דחוף
[[File:|250px]]
Property "Image page" (as page type) with input value "File:" contains invalid characters or is incomplete and therefore can cause unexpected results during a query or annotation process.
הוועדה המקצועית American Heart Association
עריכה ד"ר רואי בייגל, האיגוד הקרדיולוגי בישראל, חבר בקבוצת עבודה בנושא טיפול קרדיווסקולרי דחוף והצוות הבינלאומי בנושא דגשים בעדכון הנחיות AHA
קישור באנגלית
תאריך פרסום 2015
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון
 

סיכום סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים

סוגיות עיקריות ושינויים מרכזיים בהמלצות של עדכון ההנחיות לשנת 2015 עבור סעד חיים לבבי מתקדם כוללים את הנקודות הבאות:

  • לשימוש בשילוב של וזופרסין ואפינפרין בדום לב אין יתרון על פני שימוש במינון המקובל של אפינפרין. בנוסף, לשימוש בווזופרסין אין יתרון לעומת שימוש באפינפרין לבד. לכן, כדי לפשט את האלגוריתם, וזופרסין הוצא מתוך "אלגוריתם לדום לב במבוגרים — עדכון 2015".
  • רמה נמוכה של פחמן דו-חמצני בסוף נשיפה (ETCO2) במטופל מצונרר לאחר 20 דקות של החייאת לב-ריאה קשורה לסיכוי נמוך מאוד להחייאה. אמנם אין להשתמש במדד זה בפני עצמו לקבלת החלטות, אך מבצעי ההחייאה יכולים להביא בחשבון את רמת ה-ETCO2 לאחר 20 דקות של החייאת לב-ריאה בשילוב עם גורמים אחרים כדי לעזור לקבוע מתי להפסיק את ההחייאה.
  • לסטרואידים עשויה להיות תועלת כלשהי כאשר משלבים אותם עם וזופרסין ואפינפרין בטיפול בדום לב בתוך בית חולים. אמנם במחקרי מעקב תלויים ועומדים לא מומלץ להשתמש בהם דרך שגרה, אך כשמדובר בדום לב בתוך בית חולים כדאי למבצע ההחייאה לתת את השילוב.
  • כאשר מיישמים במהירות החייאת לב-ריאה חוץ-גופית, היא עשויה להאריך את החיים, מכיוון שהיא יכולה לתת זמן לטפל במצבים העשויים להיות הפיכים או להתכונן להשתלת לב למטופלים שאינם עוברים החייאת לב-ריאה קונבנציונלית.
  • במטופלים עם דום לב עם דופק שאינו מתאים למתן שוק ושמקבלים אפינפרין באופן אחר, מומלץ לתת מוקדם אפינפרין.
  • במחקרים על השימוש בלידוקאין לאחר חזרה של מחזור דם עצמוני קיימת סתירה, ולא מומלץ להשתמש בלידוקאין דרך שגרה. מאידך, ניתן לשקול להתחיל או להמשיך לתת לידוקאין מיד לאחר חזרה של מחזור דם עצמוני לאחר דום לב כתוצאה מפרפור חדרים (VF) / טכיקרדיה חדרית ללא דופק (pVT) .
  • מחקר תצפיתי אחד מצביע על כך שייתכן קשר בין מתן חוסמי ביתא לאחר דום לב לבין תוצאים טובים יותר מאשר במצב בו לא משתמשים בחוסמי ביתא. למרות שבמחקר תצפיתי זה אין ראיות חזקות מספיק כדי להמליץ על שימוש שגרתי, ניתן לשקול לתת או להמשיך לתת טיפול פומי או תוך-ורידי (IV) בחוסמי ביתא מוקדם לאחר אשפוז עקב דום לב כתוצאה מ-VF/pVT.

וזופרסורים להחייאה: וזופרסין

לשימוש בדום לב בווזופרסין בשילוב עם אפינפרין אין יתרון כתחליף לאפינפרין במינון המקובל.

ב-2010 נכתב: מנה אחת של 40 יחידות וזופרסין במתן תוך-ורידי/לתוך העצם עשויה להחליף את המנה הראשונה או השנייה של אפינפרין בטיפול בדום לב

סיבה: : הוכח שהן מתן של אפינפרין והן מתן וזופרסין במהלך דום לב משפר את החזרה של מחזור דם עצמוני. סקירה של הראיות הזמינות מראה שהיעילות של שתי התרופות דומה, ושלמתן של אפינפרין ווזופרסין יחד אין תועלת מוכחת בהשוואה לאפינפרין לבד. למען הפשטות, וזופרסין הוצאה מתוך "אלגוריתם לדום לב במבוגרים".

וזופרסורים להחייאה: אפינפרין

יתכן שכדאי לתת אפינפרין בהקדם האפשרי לאחר התרחשות דום לב בגלל דופק התחלתי שאינו מתאים למתן שוק.

סיבה: במחקר תצפיתי גדול מאוד של דום לב עם דופק שאינו מתאים למתן שוק נערכה השוואה בין אפינפרין שניתן לאחר 1 עד 3 דקות לבין אפינפרין שניתן בשלושה מרווחי זמן מאוחרים יותר (4 עד 6 דקות, 7 עד 9 דקות ויותר מ-9 דקות). במחקר נמצא קשר בין מתן מוקדם של אפינפרין ועלייה בחזרה של מחזור דם עצמוני, הישרדות עד השחרור מהאשפוז והישרדות ללא פגיעה נוירולוגית.

ETCO2 לניבוי כשל ההחייאה

במטופלים מצונררים ניתן לשקול להשתמש בחוסר הצלחה להשיג ETCO2 מעל 10 מ"מ כספית בקפנוגרפיה לאחר 20 דקות של החייאת לב-ריאה, כרכיב אחד של גישה רבת-אופנים להחלטה לגבי מועד ההפסקה של ניסיונות ההחייאה, אך אין להשתמש בו כרכיב יחיד.

סיבה: חוסר הצלחה להשיג ETCO2 מעל 10 מ"מ כספית בקפנוגרפיה לאחר 20 דקות של החייאה נמצא קשור לסיכוי קלוש לחזרה של מחזור דם עצמוני והישרדות. מאידך, המחקרים העדכניים מוגבלים בכך שיש בהם משתנים מבלבלים אפשריים ונכלל בהם מספר קטן יחסית של מטופלים, כך שלא מומלץ להסתמך רק על ETCO2 כדי לקבוע מתי להפסיק החייאה.

החייאת לב-ריאה חוץ-גופית

ניתן לשקול לבצע החייאת לב-ריאה חוץ-גופית בקרב מטופלים נבחרים עם דום לב שלא הגיבו להחייאת לב-ריאה קונבנציונלית התחלתית, בסביבות בהן ניתן ליישם מהר החייאת לב-ריאה חוץ-גופית.

סיבה: למרות שבמחקרים איכותיים נערכה השוואה בין החייאת לב-ריאה חוץ-גופית לבין החייאת לב-ריאה קונבנציונלית, מספר מחקרים באיכות נמוכה יותר מצביעים על שיפור בהישרדות עם תוצאים נוירולוגיים טובים לגבי אוכלוסיות מטופלים נבחרות. מכיוון שהחייאת לב-ריאה חוץ-גופית צורכת משאבים והיא יקרה, יש לשקול לבצע אותה רק כאשר קיימת סבירות גבוהה למדי שהמטופל יפיק ממנה תועלת - במקרים בהם למטופל יש מחלה העשויה להיות הפיכה או כדי לתמוך במטופל הממתין להשתלת לב.

טיפול תרופתי לאחר דום לב: לידוקאין

אין מספיק ראיות התומכות בשימוש שגרתי בלידוקאין לאחר דום לב. מאידך, ניתן לשקול להתחיל לתת או להמשיך לתת לידוקאין מיד לאחר חזרה של מחזור דם עצמוני לאחר דום לב כתוצאה מ-VF/pVT .

סיבה: אמנם מחקרים מוקדמים יותר הראו קשר בין מתן לידוקאין לאחר אוטם שריר הלב לבין תמותה מוגברת, אך מחקר עדכני על לידוקאין במטופלים ששרדו דום לב הראה ירידה בהיארעות של חזרת VF/pVT אך לא הראה תועלת או נזק ארוכי טווח.

טיפול תרופתי לאחר דום לב: חוסמי ביתא

אין מספיק ראיות התומכות בשימוש שגרתי בחוסמי ביתא לאחר דום לב. מאידך, ניתן לשקול לתת או להמשיך לתת טיפול פומי או תוך-ורידי בחוסמי ביתא מוקדם לאחר אשפוז עקב דום לב כתוצאה מ-VF/pVT .

סיבה: במחקר תצפיתי של מטופלים שעברו חזרה של מחזור דם עצמוני לאחר דום לב עקב VF/pVT, מתן חוסמי ביתא היה קשור לשיעורי הישרדות גבוהים יותר. מאידך, לממצא זה יש קשר אסוציאטיבי בלבד, ושימוש שגרתי בחוסמי ביתא לאחר דום לב עלול להיות מסוכן מכיוון שחוסמי ביתא עלולים להחמיר חוסר יציבות המודינמית, להחמיר אי ספיקת לב ולגרום לברדיקרדיות. לכן, נותן הטיפול חייב להעריך אצל כל מטופל ומטופל את מידת היציבות מבחינת חוסמי ביתא.

ראו גם