מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

הטיפול בילדים עם דלקת ריאות בזמן חשד לזיהום בשפעת פנדמית Pneumonia treatment in children with suspected H1N1 influenza - H1N1

מתוך ויקירפואה

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
הטיפול בילדים עם דלקת ריאות בזמן חשד לזיהום בשפעת פנדמית H1N1
Chest radiograph in influensa and H influenzae, posteroanterior, annotated.jpg
הוועדה המקצועית האיגוד לרפואת ילדים והחוג למחלות זיהומיות בילדים
עריכה פרופ' יונה אמיתי, פרופ' שי אשכנזי, ד"ר צחי גרוסמן, פרופ' דוד גרינברג, ד"ר יוסי לקס, ד"ר דן מירון , פרופ' אלי סומך
תחום זיהומיות, ילדים, פולמונולוגיה
קישור באתר לרפואת ילדים בישראל
תאריך פרסום 2009
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםשפעת

27.11.09
לחברי האיגוד שלום,
לפני מספר שבועות, ביקש פרופ' (פרופסור) אנגלהרד, ראש הצט"מ (צוות טיפול במגיפות), מהאיגוד לרפואת ילדים והחוג למחלות זיהומיות בילדים, לכתוב נייר עמדה על המדיניות הרצוייה לטיפול בילדים עם דלקת ראות בזמן שפעת פנדמית (Pandemic). נייר זה התבקש לאור דיווחים מדאיגים על מעורבות משמעותית אפשרית של Staphylococcus Aureus במחלה.

בזמן קצר עמדנו במשימה, והמסמך הוצג בכינוס האיגוד.

אנו מודים לכל חברי הוועדה : פרופ' יונה אמיתי, פרופ' שי אשכנזי, פרופ' דוד גרינברג, ד"ר (דוקטור) יוסי לקס, ד"ר דני מירון ופרופ' אלי סומך על תרומתם הנכבדה לגיבוש המסמך. במיוחד תודתנו לפרופ' גרינברג על כתיבת המסמך הראשוני. פרופ' מתי ברקוביץ
ד"ר צחי גרוסמן.

ההנחיות הקליניות שלהלן מציגות את הגישה העדכנית לטיפול בדלקת ריאות חיידקית בחולה חשוד או מוכח כחולה בשפעת H1N1, תוך שימת דגש על טיפול אמפירי (Empirical).

הנחות יסוד

החיידקים השכיחים בדלקת ריאות משנית לשפעת פנדמית H1N1

על פי נתונים מאוטופסיות (Autopsy) של ילדים שסבלו מהמחלה ונפטרו, פנוימוקוקוס (Streptococcus Pneumoniae) ו-Staphylococcus Aureus היו המחוללים השכיחים (לאחר מכן: Streptococcus Pyogenes Haemophilus Influenzae). בחלק מהילדים זוהה זיהום במספר מחוללים בעת ובעונה אחת.

קבוצות סיכון לחלות בשפעת הפנדמית

אוכלוסיות אלו בסיכון מוגבר לדלקת ריאות ויש צורך בבירור ובטיפול מקיפים יותר מאשר באוכלוסייה רגילה (ראה נספח).

עקרונות הטיפול
  • רוב החולים בקהילה החולים או חשודים ל-H1N1, אינם זקוקים כלל לטיפול אנטיביוטי (Antibiotics) ולא לטיפול פרופילקטי (Prophylactic)
  • חולה בקהילה עם חשד קליני לדלקת ריאות חיידקית יטופל על פי ההמלצות המפורטות בהמשך
  • חולה שאינו מגיב לטיפול בקהילה יופנה להמשך בירור ומעקב לחדר מיון
  • ככלל, הגישה לטיפול למרבית החולים מבוססת על המדיניות שהותוותה בהנחיות ההסתדרות הרפואית בישראל לדלקת ריאות הנרכשת בקהילה משנת 2006, תוך דגש על המחוללים האפשריים בזיהום משני חיידקי אצל חולים עם H1N1
  • בחולים השייכים לקבוצות הסיכון, וכן אלה שעל פי שיקול קליני מוגדרים במצב בינוני או קשה, יש צורך בהשגחה צמודה יותר ובמעקב במסגרת רפואית, כגון: מיון או אשפוז (יום או בבית חולים)
  • הטיפול בבית החולים ישקף התייחסות לחשיבות של Staphylococcus Aureus כפתוגן (Pathogen) בעל משקל יחסי רב
  • לגבי טיפול בתכשיר אנטי-ויראלי, כגון Tamiflu, יש לעקוב אחר והוראות מנכ"ל משרד הבריאות והצט"ם

התוויות לאשפוז

  • מחלה קשה, המוגדרת על פי נספח ב'
  • חוסר תגובה או חוסר היענות לטיפול אנטיביוטי קודם
  • ממצא חמור בצילום חזה - נוזל פלאורלי (Pleural effusion), פנאומטוצלה (Pneumatocele), מעורבות מספר אונות בצילום החזה
  • חוסר יכולת להבטיח מתן טיפול פומי מסודר
  • שיקול דעת קליני של הרופא המטפל

טיפול על פי גילאים

טיפול בתינוקות הקטנים מגיל חודשיים

בחשד לדלקת ריאות יש צורך באשפוז.

הטיפול המומלץ לאחר השלמת בירור ספסיס (Sepsis) מלא: Ampicillin+ Gentamicin, במקרה של חשד לזיהום Staphylococcus Aureus [מהלך קליני מידרדר, אמפיימה (Empyema) בצילום וכדומה] יש לטפל באנטיביוטיקה מתאימה, על פי חומרת המחלה ובהתייעצות עם מומחה למחלות זיהומיות.

טיפול בילדים מגיל חודשיים ועד 5 שנים

בקהילה: בילדים עם דרגת מחלה קלה שאינם מקיאים, ניתן לטפל בטיפול פומי ב-Amoxicillin במינון 60–80 מיליגרמים/קילוגרם/יממה מחולק לפעמיים או לשלוש פעמים.

במצבים של עדות לאלרגיה לפניצילין (Penicillin) מטיפוס 1 יש להתחיל טיפול במקרוליד (Macrolid).

באשפוז:

  1. אם יכול לקבל טיפול פומי - אמוקסיצילין (Amoxicillin). במקרה של כישלון טיפולי באמוקסיצילין, מומלץ להתחיל טיפול באמוקסיצילין + קלוולונאט (Clavulanate)‏, Cefuroxime או Ceftriaxone. יש לשקול טיפול אנטי Staphylococcus Aureus לאחר התייעצות עם מומחה למחלות זיהומיות ילדים.
  2. בילדים עם חשד לדלקת ריאות חיידקית בחומרה בינונית או קשה, ובילדים שאינם יכולים לקבל טיפול פומי (הקאות) ניתן לטפל באחד מהטיפולים האפשריים הבאים:
  • Penicillin G ‏(200,000 יחידות/קילוגרם/יממה, מחולק ל-4 מנות, מינון מרבי ליממה 20 מיליון יחידות)
  • Ampicillin‏ (100 מיליגרמים/קילוגרם/יממה מחולק ל-4 מנות)
  • צפלוספורינים (Cephalosporins) דור 3, (כמו Ceftriaxone 50 מיליגרמים/קילוגרם/יממה במנה אחת בכל יום, מקסימום 2 גרם/יממה)
  • Cefuroxime (במינון של 150 מיליגרמים/קילוגרם/יום מחולק ל-3 עד 2.25 גרם ליום) יש לשקול אם לתת טיפול זה לנוכח עמידות גוברת של פנוימוקוקים נגד צפלוספורינים


במקרה של חשד לזיהום Staphylococcus Aureus (מהלך קליני מידרדר, אמפיימה בצילום וכדומה) יש לטפל באנטיביוטיקה מתאימה.

דוגמאות לתרופות אנטיביוטיות בעלות טווח פעילות אנטי-סטפילוקוקלית

מקבוצת הפניצילינים עם עמידות לפניצילינז (Penicillinase)‏, Cloxacillin=Orbenil, צפלוספורינים דור ראשון, Cefuroxime, אמוקסיצילין + קלוולונט או קלינדמיצין (Clindamycin).

בחשד לחיידק עמיד, כגון: MRSA Vancomycin‏ (Methicillin-Resistant Staphylococcus Aureus), במינון 40 מיליגרמים/קילוגרם/יממה מחולק ל-4 מנות ביממה, מינון מקסימלי 2 גרם/מנה/ליום, על פי חומרת המחלה ובהתייעצות עם מומחה למחלות זיהומיות.

טיפול בילדים גדולים מגיל 5 שנים

בקהילה: הטיפול הראשוני הוא על ידי Amoxicillin.

במצבים של עדות לאלרגיה לפניצילין מטיפוס 1 וכן בחולים עם חשד גבוה לזיהום ממיקופלזמה (Mycoplasma) [סרולוגיה (Serology) חיובית, למשל] - טיפול במקרולידים [[[אריתרומיצין]] (Erythromycin), אזיתרומיצין (Azithromycin) או קלריתרומיצין (Clarithromycin)].

באשפוז: כמו בילד עד גיל 5 שנים.

בחשד לדלקת ריאות לא טיפוסית (אטיפית, Atypical) יש להוסיף מקרוליד, ומעבר לגיל 8 שנים ניתן לשקול מתן טטרציקלינים (Tetracyclines). (הטיפול במקרולידים בזיהום Staphylococcus Aureus אינו מיטבי עקב עמידות גבוהה לתכשירים אלו בקרב חיידקים רגישים לפניצילין ועמידות גבוהה אף יותר בקרב חיידקי MRSA).

טיפול בחולים במצב קליני קשה

  • יש להתייעץ עם מומחה למחלות זיהומיות לגבי הטיפול האנטיביוטי
  • יש לתת טיפול פרנטרלי (Parenteral) רחב טווח, הכולל התייחסות למחוללים שונים ופעילות אנטי-סטפילוקוקלית (Antistaphylococcal)
H1N13.PNG

טיפול בחולים מדוכאי חיסון (CF ,HIV, אונקולוגים וכדומה)

  • יש להתייעץ עם מומחה למחלות זיהומיות לגבי הטיפול האנטיביוטי
  • יש לתת טיפול פרנטרלי רחב טווח, הכולל התייחסות למחוללים שונים ופעילות אנטי-סטפילוקוקלית
  • HIV=Human Imm<unodeficiency Virus

CF=Cystic Fibrosis

נספח א

אוכלוסייה בסיכון: תינוקות וילדים (עד גיל 18 שנים) (על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות)

  1. מחלות ריאה כרוניות קשות, כגון: CF, דיסאוטונומיה (Dysautonomia) או BPD, וילדים עם אסתמה (Asthma) שזקוקים לטיפול מניעתי או מקבלים טיפול מניעתי (לא כולל Wheezing Babies וילדים עם Viral Induced Asthma)
  2. מחלות לב כרוניות
  3. מחלות חסר חיסוני, כולל סרטן, נשאי HIV, חולים לאחר השתלה, חולים המקבלים טיפול אימונוסופרסיבי (Immunosuppressive), חולים המקבלים סטרואידים (Steroids) (לפחות שבועיים מעל 20 מיליגרם פרדניזון (Prednisone) ליום ובילדים פחות מ-20 קילוגרמים מעל 1 מיליכרם לקילוגרם ליום) של פרדניזון, ועד שבועיים מהפסקת הטיפול
  4. סוכרת ומחלות מטבוליות (Metabolic) כרוניות
  5. מחלת כליות כרונית
  6. המוגלובינופטיות (Hemoglobinopathies)
  7. מחלות נוירולוגיות (Neurologic) ונוירו-מוסקולריות (Neuromuscular)
  8. נערות בהיריון בטרימסטר (Trimester) שני או שלישי
  9. השמנה חולנית במתבגרים (Morbid Obesity)
  10. ילדים המקבלים טיפול ממושך באספירין (מחשש ל-Reye Syndrome)

נספח ב

הגדרה קלינית של מחלה קשה רספירטורית (Respiratory) במבוגרים ובילדים (על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מספר 9):

טכיפנאה (Tachypnea) - מספר נשימות גבוה כאשר חום הגוף תקין (עד גיל חודשיים - מעל 60 בדקה, גיל 2–12 חודשים - מעל 50 בדקה, גיל 12 חודשים עד 5 שנים - מעל 40 בדקה, מעל גיל 5 שנים - מעל 30 לדקה); חום מתחת ל-35°C (מעלות Celsius); לחץ דם סיסטולי (Systolic) נמוך; הפסקת נשימה (אפנאה, Apnea) כיחלון או חיוורון; נשימתית: רטרקציות (Retraction), אנחות, ממצאים בהאזנה של דלקת ריאות או צפצופים (לא כולל צפצופים ללא חום או סימני שפעת אחרים); ריווי חמצן מתחת ל-90 אחוזים באוויר החדר; נוירולוגית: בלבול, לתרגיה (Lethargy), קישיון עורף או סימנים נוירולוגיים אחרים. ירידה משמעותית בתפקוד, אי שתייה, הקאות תכופות (לפי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, ראה נספח).

H1N12.PNG