מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים - Medical institute for road safety

מתוך ויקירפואה

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים
Medical Institute for Road Safety
Marvad.jpg
יוצר הערך ד"ר אלכסנדר גור-אריה ופרופ' יוסף ריבק
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהתאמה רפואית לנהיגה

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא יחידת סמך של משרד הבריאות העוסקת ברפואה תעבורתית, במניעה ראשונית של מגפת תאונות דרכים, הנגרמות בשל ליקוי בריאותי של הנהג.

במדינת ישראל, נהרגים מדי שנה מאות בני אדם בתאונות דרכים ואלפים נפגעים. הנזק הכלכלי למשק נאמד במיליארדי שקלים חדשים בשנה. על כן המלחמה בתאונות הדרכים היא משימה לאומית.

תפקידי המכון: איתור מוקדם של ליקויי בריאות, עריכת מעקב מינהלי ובקורת רפואית, לרבות פסיכולוגית, על נהגים בעלי פוטנציאל לנהיגה מסוכנת ו/או בעלי ליקוי בריאותי כדי ל"הקדים תרופה למכה". לפעול לשיפור עצמאותם של הנכים, על ידי התאמת אביזרי נהיגה ורכב למגבלותיהם הרפואיות, מתן ייעוץ מקצועי לגורמי תעסוקה שונים וקידום ופיתוח תחום ההתמחות והעיסוק ברפואה תעבורתית.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) - רקע

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) הוא יחידת סמך של משרד הבריאות. המרב"ד מתמחה ועוסק ברפואה ובפסיכולוגיה תעבורתית. ייעודו של המרבד מניעה ראשונית (Primary prevention) של מגפת תאונות הדרכים, שנגרמות בגין ליקוי בריאותי-גופני ו/או אישיותי-התנהגותי של הנהג.

הגישה שפותחה ונקוטה בידי המרב"ד בעת עבודתו, היא גישה אפידמיולוגית (Epidemiological): גילוי קבוצות אוכלוסייה בעלות סיכון גבוה למעורבות בתאונת דרכים, גילוי הסיבות למעורבות הנהג בתאונה ובדיקת השפעת הגורמים הסביבתיים על הסיכון למעורבות בתאונות דרכים, על סמך מדידות הנערכות בעזרת כלים ייחודיים שפותחו בעולם, בארץ ובמרב"ד גופה .

הרפואה התעבורתית עוסקת בגורם העיקרי לגרימת תאונות שהוא הגורם האנושי, במטרה לגלות אצל האדם מוקדם ככל האפשר, ליקויים בריאותים רלוונטיים (Relevant) לבטיחות הנהיגה.

המלצת המרב"ד המבוססת מבחינה מדעית ומנומקת דייה, צריכה להציג בשקיפות מלאה את דרך ההגעה למסקנות, לרבות המידע/הרקע התומך אודות הנבדק שעמדו לרשות המרב"ד טרם גיבוש המלצתו.

מקור הסמכות

המרב"ד הוא "הרופא המוסמך" לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי. סמכות זאת היא על פי פקודת התעבורה התשכ"א-1961 ומכוח תקנות התעבורה (195 - 193 ג׳) ו"הרשות הרפואית" על פי קביעת שר הבריאות (1980) לעניין סעיף 12 ב׳ בפקודת התעבורה - חובת דיווח רפואי.

רופאי המרב"ד רשאים להביא בחשבון מידע מן המרשם הפלילי לגבי מבקש רישיון או בעל רישיון, לצורך עריכת בדיקות רפואיות (תקנה 193 א').

ועדת ערר - לנבדק יש, על פי דין, זכות ערעור על המלצת המכון בפני ועדת הערר שהיא ישות בקרה וגורם שמוסמך לשנותה או לקבלה. פרט לזכות ערעור, יש לנבדק זכות לבקש דיון חוזר במועד שנקבע על גבי ההמלצה הסופית של המרב"ד או של ועדת הערר.

מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרופא המוסמך, רשאי לערער בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שהודעה לו ההחלטה האמורה (תקנה 195 לתקנות התעבורה).

ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לשנותה או לבטלה או להורות על בדיקה מחודשת בידי הרופא המוסמך של מבקש רישיון הנהיגה או של בעל רישיון נהיגה או ליתן החלטה אחרת ככל שיחייב העניין.

תפקידי המרב"ד

  1. מתן המלצות על כשירות רפואית לנהיגה לפי סוג רכב מנועי
  2. שיפור עצמאותם היום יומית והחברתית של הנכים על ידי התאמת אביזרי נהיגה ורכב למגבלותיהם הרפואיות
  3. מתן ייעוץ מקצועי לגורמים תעסוקתיים שונים
  4. להבטיח שמערכות המרב"ד ופעולותיו מתוכננות ברמה מקצועית טובה וביצוע הפעולות נעשה על פי התכנון וממלא אחר כל החוקים והתקנות המחייבים את המעביד ועובדיו
  5. לפעול בכל הקשור לתוכניות הכשרה, לעדכון מקצועי ולהעלאת הרמה המקצועית של סגל העובדים הרפואי, הפסיכולוגי, פארא-רפואי ומינהלי
  6. לקשור קשרים עם רשויות דומות בארץ ובחוץ לארץ בכל הקשור לתאום עיסוקו בכלל, מניעה וסיכול של מגפת התאונות והקטל בדרכים בפרט

קטגוריות של אוכלוסיות המופנות למרב"ד (לקוחות)

  1. מבקשי רישיון נהיגה לרכב ציבורי ולמשא כבד - הפנייה על ידי משרד הרישוי
  2. נהגי צה"ל (צבא ההגנה לישראל) בעלי רישיון צבאי לרכב מסוג משא כבד (נהגים שהוכשרו לנהיגה - המרת הרישיון הצבאי לאזרחי ונהגי תובלה בשירות מילואים)
  3. עברייני תנועה מועדים וצוברי נקודות (תום שלילת רישוי) - הפנייה על ידי משרד הרישוי
  4. נהגים שדווח על ידי משטרת ישראל על מעורבותם בתאונת דרכים קטלנית או עם נפגעים
  5. נהגים שדווח עליהם על ידי בית משפט
  6. נכי משרד הביטחון
  7. נכים המופנים על ידי המוסד לביטוח לאומי, בגין נכות הפוגעת בכשירותם לנהוג
  8. משתמשי/מורשעי סמים ו/או אלכוהול, המופנים על ידי משרד הרישוי, משטרת ישראל וסמכות רישוי צה"ל
  9. נהגים שדווח עליהם מכח חוק חובת דיווח, סעיף 12 ב׳ לפקודת התעבורה. מדובר על מחזיקי רישיון נהיגה עם ליקוי בריאותי, שלפי שיקול דעתו של הרופא המטפל/רופא תעסוקתי הליקוי רלוונטי לבטיחות בנהיגה
  10. מבקשי/מחזקי רישיון נהיגה עם בעיות בריאותיות
  11. קשישים
  12. נבדקים מחויבים בבדיקת ביקורת מטעם המרב"ד ו/או ועדת ערר

עקרונות פעולת המרב"ד

עבודת המרב"ד מתבססת על סדרת יעדים, המוגדרים בתוכנית העבודה וסדרי עדיפויות. התמדה בתוכנית נתפסת כמפתח ליצירת שינויים שיטתיים בסינון ואיתור נהגים בעלי מקדם סיכון גבוה, בעת נהיגתם, להם ולמשתמשים אחרים בדרך.

יישומה של תוכנית העבודה של המרב"ד מבוססת על תכנון ועבודה רציפה המתבצעת בידי צוות עובדים המחויב ליצירת קשר בין עבודתם המעשית למדיניות ועקרונות הפעולה של המרב"ד.

הגישה לכל נושא היא רב-מקצועית ומושתתת על עבודת צוות המרב"ד כולו ועל סיוע הטוב ביותר שניתן להשיג מבחוץ - כולל מומחים ויועצים בתחום הרפואה התעבורתית במובן הרחב של המילה.

עיקרון יסודי בעבודת המרב"ד הוא שתוף הפעולה עם משרדי הממשלה וגופים ציבוריים אחרים, תיאום תוכניות, שתוף פעולה הדוק וחפיפה עם ארגונים אלה לקידום חידושים ושינויים בתחום המאבק הלאומי בתאונות דרכים.

כדי לבצע הלכה למעשה את העקרונות הללו, הובטח למכון בסיס מימון עדכני, יציב וארוך-טווח במסגרת החוק. קרי, אגרות ייעודיות שתעריפיהן נקבעים על ידי ועדת האגרות הבין משרדית של משרד האוצר.

המרב"ד פועל במסגרת תקציבית כ"משק סגור" - תאום הוצאות לפי גודל הכנסות.

תחומי פעולות עיקריים של המרב"ד

יישום חוקי המדינה בתחום הבריאות והתחבורה בכלל ותקנות התעבורה בפרט בתהליכי התכנון והביצוע בעת העבודה במרב"ד ובשלוחותיו.

הנחיה ותאום פעילות סגל העובדים על פי מדיניות משרדי הבריאות והתחבורה בכל הנוגע לשרות ולטיפול בנבדקים הפונים ומופנים לבדיקות במרב"ד ובשלוחותיו.

"חוק חובת דיווח"

פקודת התעבורה בסעיף 12 ב׳ (א) קובעת כי "רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את הזולת מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות" (המרב"ד).

חקיקה זו, היא בין היתר תוצאה של תאונות קשות שנגרמו על ידי נהגים עם ליקויים בריאותיים רלוונטיים לבטיחות הנהיגה, ליקויים שבחלקם היו ידועים לנהג או לרופא אך לא דווחו לרשות הרפואית המוסמכת, לא על ידי הנהג ולא על ידי הרופא.

סעיף 12 ב׳ בניסוחו מקנה לרופא שיקול דעת בנוגע לרלוונטיות של הליקוי הבריאותי ובנוגע להחלטת הדיווח.

חוזר מינהל הרפואה של משרד הבריאות 61/98 מבהיר את חשיבות שיקול הדעת המקצועי וכוונתו, להנחות את הרופאים בנושא זה.

שיקול דעת מקצועי חשוב במיוחד לשמירת האיזון בין חובת המטפל לשמירת החיסיון הרפואי וזכויות הפרט לבין הגנתו על ציבור המשתמשים בכביש בפני נהגים "מסוכנים" בעת נהיגתם.

המרב"ד מודעים לדילמה הקשה בפניה ניצבים הרופאים בכלל ורופאים פסיכיאטרים (Psychiatrists) בפרט כשעליהם לשקול את משמעות שלילת הרישיון, לדימוי העצמי, ליכולת להתפרנס, להצלחת התוכנית השיקומית ולמידת האמון של חולה שעלולים להיפגע. אבל במקרים מסוימים החיסיון הרפואי אינו גובר על החובה החוקית כפי שקבע כבוד השופט העליון חיים כהן בפסיקתו מ-1972:
"טענת העותר כאילו מוטלת עליו חובה מוסרית או אתית-רפואית, על פי שבועת הרופאים שנשבע אז על פי כללי האתיקה המקצועית הרפואית או על פי מצפונו הרפואי, אינה לעניין: כבודן של החובות האתיות הללו במקומו מונח, וכל המחמיר עם עצמו לפנים משורת הדין הרי זה משובח. ואולם כאן לא בחובות אתיות קא עסקינן, כי אם בחובות חוקיות; ומקום שהחוק הטיל חובה לגלות, אין שום אתיקה האוסרת את הגילוי, יכולה לעמוד."

במשך השנים הצטבר ידע רב בעולם ובארץ, בהקשר לזיהוי ואיתור מוקדם של הגורמים הקשורים לגרימת תאונות דרכים, כשהגורם האנושי הוא הגורם החשוב ביותר.

הנחת היסוד בעבודת המרב"ד היא, כי ליקויים בריאותיים, הפרעות נפשיות ואישיותיות מסוימות משפיעות על התנהגותו של אדם בעת הנהיגה בדרכים ועלולות, בהסתברות גבוהה, לגרום למעורבות בתאונות דרכים ופגיעה בנפש.


Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבליקויי בריאות, הערכת נכות ושיקום כישורי נהיגה - הנחיה קלינית#"חוק חובת דיווח"


קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אלכסנדר גור-אריה, רופא אחראי, ופרופ' יוסף ריבק, מנהל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, במשרד הבריאות (יוצר\י הערך)