מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

הנחיות לאבחון וניטור מחלת השעלת - חוזר משרד הבריאות

מתוך ויקירפואה

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
הנחיות לאבחון וניטור מחלת השעלת
תחום בריאות הציבור
מספר החוזר 2/13
סימוכין 02433413
קישור באתר רשת רפואה
תאריך פרסום 14 בינואר 2013
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםשעלת

  1. נושא: אבחון וניטור מחלת השעלת בישראל
  2. תת-יחידה: האגף לאפידמיולוגיה
  3. מילות מפתח: שעלת, אבחון, ניטור
  4. מטרה:
    1. הגדרות של מקרה שעלת לניטור תחלואה בשעלת
    2. הנחיות לבדיקות מעבדה לאבחון מקרה שעלת.
  5. תחולה: יום הפצת החוזר
  6. חלות הנוהל
    1. רופאים ואחיות המטפלים בילדים ומבוגרים בקהילה ובתי חולים.
    2. רופאים ואחיות אפידמיולוגיות בלשכות הבריאות.
    3. מעבדות לאבחון שעלת בקהילה ובתי חולים.

בברכה,

ד"ר אמיליה אניס
מנהלת האגף לאפידמיולוגיה

רקע

קבוצת העבודה של הועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים המליצה לאחרונה על עדכון ההגדרה התפעולית לניטור מחלת השעלת. במקביל לכך, פורסמו המלצות חדשות של קבוצת העבודה האירופית בנושא אבחון מעבדתי של שעלת לרבות השימוש בתבחינים סרולוגיים. הקבוצה עסקה בהגדרת מקרה שעלת והחליטה על יחידות בינלאומיות של תבחינים סרולוגיים אשר בנוכחות קליניקה מתאימה מהווה עדות תומכת למחלת שעלת חדה.

ההמלצות העדכניות קוראות לאבחון סרולוגי בקיטים הבודקים בשיטת ה- ELISA נוגדני 1gG כנגד אנטיגן (PT (Pertussis Toxin בלבד, הנחשבים סגוליים יותר ואשר נעשו להם תיקוף וסטנדרטיזציה ע"י המדינות השותפות בפרויקט. התוצאות ניתנות ביחידות בינלאומיות לפי WHO International Standard Pertussis Antiserum Human,1st IS NIBSC Code 06/140. מומלץ להשתמש בשיטה זאת בלבד, בקיט שמתואר להלן או בכל קיט אחר או שיטה שפותחה במעבדה ( in house) העונים לעקרונות ולקריטריונים שתוארו לעיל .

בעקבות עדכון הגדרת מקרה שעלת ביססנו את הדרישות לגבי אבחון מעבדתי של שעלת.

שיטה ותהליך

הגדרות של מקרה שעלת לניטור

מקרה חשוד של שעלת

  • עד גיל שנה: מחלת שיעול חדה ועוד סימן אחד או יותר מתוך 5 הסימנים הקליניים הבאים:
    1. שיעול התקפי (paroxysmal )
    2. הקאה לאחר שיעול
    3. שיעול עם קול אופייני (whoop)
    4. שיעול+ הפסקת נשימה (apnea)
    5. שיעול+ כחלון (cyanosis)
  • מעל גיל שנה: מחלת שיעול חדה במשך > 14 יום עם אחד או יותר מ-3 הסימנים הקליניים הבאים:
    1. שיעול התקפי (paroxysmal )
    2. הקאה לאחר שיעול
    3. שיעול עם קול אופייני (whoop)

למקרה חשוד: אין אישור מעבדתי ולא ידוע על קשר אפידמיולוגי למקרה מאושר מעבדתית.

הקריטריונים המוצגים כאן מיועדים לצורכי ניטור אפידמיולוגי ודיווח ולא נועדו להיות קוים מנחים לבירור ולטיפול. מאחר שההסתמנות של שעלת יכולת להתבטא בשיעול ממושך בלבד או לכלול רק חלק מהתסמינים הללו, ההחלטה על שליחת בדיקות ו/או טיפול הינה בהתאם לשיקול הקליני של הרופא המטפל.

מקרה מאושר של שעלת

  • חולה עם תסמינים וסימנים המתאימים קלינית לשעלת עם אחד ממצאי המעבדה הבאים:
    1. תרבית חיובית ל- Bordetellapertussis
    2. PCR חיובי ל- Bordetella pertussis בשיטה מתוקפת
    3. בדיקה סרולוגית חיובית - רמת נוגדנים מסוג IgG כנגד Bordetella pertussis PT - מעל 70 יחידות בינ"ל /מ"ל (בתנאי שחלפה שנה ממתן מנת החיסון האחרונה נגד שעלת)
  • מקרה מאושר אפידמיולוגית: חולה עם תסמינים וסימנים המתאימים קלינית לשעלת, ללא אישור מעבדתי שהיה במגע עם מקרה שעלת מאושר מעבדתית במהלך 21 יום לפני תחילת הופעת הסימנים.

המלצות לבדיקות מעבדה לאבחון שעלת

הוריות לביצוע בדיקת מעבדה

  • תינוקות עד גיל שנה - בכל שלבי המחלה, אך רצוי מוקדם ככל האפשר באמצעות תרבית ו/או PCR
  • מעל גיל שנה -
    1. שלב מוקדם של המחלה (תוך שבועיים מהופעת הסימנים הקליניים ו/או עד 48 שעות מתחילת טיפול אנטיביוטי): תרבית ו/או PCR.
    2. שלב מאוחר של המחלה (מעל שבועיים מהופעת הסימנים הקליניים ו/או מעל 48 שעות מתחילת טיפול אנטיביוטי): בדיקה סרולוגית.

אופן לקיחת הדגימה ושליחתה

  • בכל גיל בדיקת הבחירה לאבחון שעלת בשלב החד (עד שבועיים מתחילת מחלה) היא תרבית ו/או בדיקה מולקולארית של חומר ממשטף אף או מטוש מלוע האף (נאזופרינקס).
  • המטושים המיועדים ללקיחה מלוע האף צריכים להיות עשויים פוליאסטר / דקרון ולא מכותנה.
  • משטף אף דורש שטיפה עם סליין של החלק האחורי של הלוע.
  • המטושים או נוזל ממשטף אף צריכים להישמר סטריליים ולהישלח בהקדם למעבדה בתנאי העברה רגילים בליווי טופס מתאים (ראה נספח 2).
  • בכל מקרה של תרבית חיובית יש להעביר את התבדיד למרכז הארצי לשעלת במעבדות המרכזיות של משרד הבריאות בירושלים.

שיטות המעבדה

  • הקיטים בהם השתמשו עד כה במעבדות המרכזיות מדדו נוגדנים מסוג IgA ו-IgM, המכוונים כנגד האנטיגנים Pertussis Toxin ו- Filamentous PT-FHA) Hemagglutinin) של החיידק Bordetella pertussis .
  • התבחינים בהם משתמשים החל מהראשון לאפריל 2012, הם קיטים מסחריים לבדיקת נוגדנים מסוג IgG נגד PT ולבדיקת נוגדנים מסוג IgA נגד PT.
  • התבחין הסרולוגי מתאים בעיקר לשימוש בילדים מעל גיל שנה אשר משך מחלתם הקלינית עולה על שבועיים ימים ובתנאי שעברה שנה ממתן חיסון, בתרכיב כנגד שעלת, בזמן ביצוע הבדיקה.
  • בדיקה סרולוגית לתינוקות עד גיל שנה אינה מומלצת כיוון שרמת הנוגדנים נמוכה גם בתינוקות חולים בשעלת. במקרים אלו מומלץ לבצע PCR .
  • אנו ממליצים לכל המעבדות הקליניות המבצעות תבחינים סרולוגיים לאבחון שעלת לעבוד עפ"י העקרונות המצוינים לעיל, כשתוצאות הבדיקה הן ביחידות בינלאומיות, בכדי להבטיח סטנדרטיזציה לאומית של אבחון וניטור מחלת שעלת.
  • במעבדה המבצעת בדיקה ראשונית המטושים יזרעו לתרבית ו/או יבוצע PCR.
  • במקרה של ביצוע PCR, לאיתור מיטבי של חיידק השעלת בדגימה קלינית, על התבחין לכלול שני אתרי מטרה בלתי תלויים (לדוגמא ptx ו- IS481) וכן בקרה פנימית של הפקה והגברת חומצות גרעין (internal control) ולעבור תיקוף בהתאם להנחיות מחלקת המעבדות.
  • במקרה של צבר מקרים של שעלת כפי שנמצא בחקירה של לשכת הבריאות, יש לשלוח למרכז הארצי דגימות סרום לאימות או DNA שהופק מדגימה קלינית או דגימה קלינית מקורית שנשמרה בתנאים מתאימים.

דיווח במערכת מחלות מחייבות הודעה

הדיווח מלשכות הבריאות לאגף לאפידמיולוגיה במערכת מחלות מחייבות הודעה יהיה כדלקמן: מאחר שהמערכת היא גנרית לכלל המחלות, בעקבות שינוי הגדרת מקרה למחלת השעלת, יתווספו למערכת דממ"ה במסך "פרטי מחלה" השדות הבאים:

  1. מאושר מעבדתית - ערכים: כן / לא / לא ידוע.
  2. בא במגע עם חולה מאושר מעבדתית - ערכים: כן / לא / לא ידוע / לא רלוונטי.

שדות אלו הוגדרו כשדות חובה. על סמך מילוי שדות אלו, יוגדר המקרה של שעלת כ"חשוד" או כ"מאושר".

עבור מקרים קודמים המופיעים בדממ"ה, המערכת תציג לכלל המקרים ערכים:

  1. מאושר מעבדתית - לא ידוע.
  2. בא במגע עם חולה מאושר מעבדתית - לא ידוע.

מעתה אין צורך במילוי טפסי דיווח על מקרה שעלת שהיו בשימוש עד כה בחלק מהלשכות.

יש לדווח על מקרי שעלת במערכת מחלות מחייבות הודעה בלבד, לרבות פרטי חקירה.

דיווח ללשכת בריאות

מקרה בו תוצאת תבחין ה- igG היא מעל 70 IU/ml בנוכחות קליניקה מתאימה מהווה עדות תומכת למחלת שעלת חדה. מקרים אלו ידווחו ללשכת הבריאות.

במקרים בהם ה- IgG גבולי (ואף שלילי) ואילו תבחין ה-^ חיובי, התשובה אינה חד משמעית ויכולה להעיד על שעלת חדה, הדבקה בעבר, או היעדר מחלה. במקרים אלה צריך לדווח ללשכת הבריאות, ובמקביל לשלוח דגימת דם נוספת לפחות 7-14 יום מלקיחת הדגימה הראשונה וזאת רק בנוכחות קליניקה אופיינית לשעלת. קיום היפוך סרולוגי בדגימה שנייה (Seroconversion) תומך בקיום הדבקה חדה.

ניתן להשתמש בבדיקה הסרולוגית הנ"ל גם לצורך הערכת חשיפה במסגרת חקירה אפידמיולוגית אם נדרשת כל עוד מדובר בנבדקים בני מעל שנה אשר לא חוסנו בשנה החולפת. רצ"ב תרשים זרימה מצורף לאבחון שעלת (נספח 3).

נספח 1

חברי קבוצת העבודה של הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים על הגדרת השעלת לשם ניטור (לפי הא"ב):

  • ד"ר אמיתי זיוה
  • ד"ר אפרת משה
  • פרופ׳ דגן רון
  • פרופ׳ כהן דניאל
  • ד"ר מוירמן לריסה
  • ד"ר מורן-גלעד קובי
  • ד"ר מרוא אתי
  • פרופ׳ סרוגו יצחק
  • ד"ר שטיין- זמיר חן (יו"ר)

הנחיות מעבדתיות: ד"ר מרוא אתי

נספח 2 - טופס לשליחת דגימה לשעלת למעבדה

תאריך משלוח: ____/ __/ __

פרטי השולח

שם קופת חולים: ____________________ ביה"ח והמחלקה השולחת:____________________

שם הרופא השולח: ____________________

דוא"ל:____________________ טלפון: ___________ פקס: ___________

פרטי החולה

שם פרטי:___________________ שם משפחה:___________________

תאריך לידה: ____/ __/ __ מין: ____


ת.ז.: |_|_|_|_|_|_|_|_|_| כתובת: ________________________________________

טלפון: ____________________

  • תאריך תחילת המחלה / / .
  • האם הקליניקה תואמת את הגדרת המקרה של שעלת? כן □ לא □
  • האם החולה חוסן/ה ב- 12 החודשים האחרונים טרם הופעת המחלה: כן □ לא □ לא ידוע □
  • מגע עם מקרה מוכח או חשוד לשעלת: כן □ לא □ לא ידוע □

הערות:____________________________________________________________

נספח 3: תרשים זרימה - עיבוד לדגימה קלינית לאבחון שעלת

שעלת3.png

ביבליוגרפיה

  1. HPA Guidelines for the Public Health Management of Pertussis.2011
  2. nual for the Surveillance of Vaccine-Preventable Diseases (5th Edition, 2011). Chapter 10: Pertussis.
  3. WHO-recommended surveillance standard of pertussis
  4. Clinical definitions of pertussis: Summary of a Global Pertussis Initiative roundtable meeting, February 2011. Cherry JD, Tan T, Wirsing von Konig CH, Forsyth KD, Thisyakorn U, Greenberg D, Johnson D, Marchant C, Plotkin S. Clin Infect Dis. 2012 Jun;54(12):1756-64.
  5. N. Guiso, G. Berbers, N. K. Fry, Q. He, M. Riffelmann, C. H. Wirsing von Konig. What to do and what not to do in serological diagnosis of pertussis: recommendations from EU reference laboratories. Eur J Clin Microbiol Infect Dis. 2011 March; 30(3): 307-312.