מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות - הערכה תזונתית בילדים

מתוך ויקירפואה

הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות - נייר עמדה
מאת עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה,
וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות
IBD.jpg
האיגוד המפרסם פורום גסטרו - עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל
תאריך פרסום דצמבר 2018
יוצר הערך וועדת היגוי המסמך
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מחלות מעי דלקתיות, תזונה

כללי

במחלות מעי דלקתיות שרוי הגוף בזמן התלקחות ובמהלכה, במצב בו מתרחשת ירידה בצריכה התזונתית לצד עליה בצריכה האנרגטית ופגיעה בהליכי ספיגה תקינים. הגוף אינו מקבל את רכיבי התזונה הנדרשים לו לשם גדילה והתפתחות תקינים, מצב המקבל משנה תוקף בילדים ומתבגרים. תזונתם של ילדים עם מחלות מעי דלקתיות נמצאה שונה מנבדקים בריאים וכן מההמלצות התואמות לגיל[1]. צריכה תזונתית נמוכה יותר מאפיינת בעיקר מצב דלקתי פעיל אך ילדים רבים נוטים לשנות את תזונתם גם בעת הפוגה ללא ליווי תזונתי מותאם מצב שעלול להוביל לחסרים תזונתיים[2]. כמו כן, התהליך הדלקתי עצמו, בפרט במחלת קרוהן, תורם לעיכוב הגדילה ומשפיע ישירות על הגדילה הלניארית וההתפתחות המינית. מספר מחקרים מתארים שכיחות הפרעות גדילה בקרב 46%-24% מהילדים[3] [4] [5] וירידה ב-BMI בקרב 32%-17%‏[6] [7]. בסקירה שהתפרסמה ב-2015 ובחנה הרכב גוף בקרב ילדים המסקנה המרכזית הייתה שקיימת ירידה במסת גוף כחוש LBM בהשוואה לילדים בריאים, בעיקר במחלת קרוהן[8]. שיקום גדילה ליניארי הוא אחד מיעדי הטיפול בילדים אלו.

סיקור והערכה תזונתית הכרחיים והם חלק בלתי נפרד מהטיפול בילדים. הסיקור יכול להיעשות על ידי גסטרואנטרולוג ילדים או אחות בעוד שההערכה תזונתית צריכה להיעשות על ידי דיאטנית מוסמכת [2].

כל חולה חדש צריך לעבור הערכה תזונתית שתכלול
  • התייחסות למדדים אנתרופומטריים – משקל, גובה, BMI, הצבה על עקומות גדילה והתייחסות למגמת הגדילה הכללית
  • אנמנזה תזונתית על סמך שאלון צריכת מזון ממוצע של 3–5 ימים
  • הערכה של הצריכה הקלורית וצריכת החלבון הנוכחיים לשם קביעת יעדי טיפול
  • חולי קרוהן בעיקר נמצאים בסיכון לחסרים תזונתיים ולכן יש לעקוב אחר רמות ברזל, פריטין, המוגלובין, אלבומין, סידן, ויטמין A, D, B12 ופולט. חסר ברזל שכיח יותר בקוליטיס כיבית. ישנה חשיבות למעקב אחר מיקרונוטריינטים כאשר הדלקת אינה פעילה (ראו בהרחבה פרק סקירה תזונתית)

על פי הנחיות ESPGHAN ‏[2] מומלץ כי ילדים עד גיל 5 שנים יעברו הערכה כנזכר לעיל פעמיים בשנה ואילו לילדים מעל גיל 5 מומלצת הערכה זו פעם בשנה.

המלצות לצורכי אנרגיה ומקרונוטריאנטים (חלבון, פחמימות, שומנים)

אנרגיה: בספרות אין מספיק מידע על אחוז/מידת העשרת צורכי האנרגיה בקרב ילדים עם מחלת מעי דלקתי. במחקר ישראלי נמצא שהצריכה האנרגטית מראש נמוכה יותר בהשוואה לאוכלוסיית הילדים הבריאה [1], אך ככל הנראה יש מקום לשקול כל מקרה לגופו באופן אישי ובהתאם לאנמנזה התזונתית. העשרה תזונתית יכולה להיעשות על ידי פריטי מזון, על ידי שילוב של מזון רפואי ייעודי (פורמולה) בתפריט היומי או שילוב (פריטי מזון + פורמולה) בתפריט היומי.

חלבון: צריכת החלבון המומלצת משתנה בזמן התלקחות קלינית ובזמן הפוגה. בזמן הפוגה ההמלצות דומות לאוכלוסייה הכללית. בזמן התלקחות מומלץ להעשיר בכ-25% ולעקוב אחר קצב הגדילה [2].

פחמימות: אין עבודות אשר בחנו באופן ספציפי את כמות הפחמימות בתפריט וההמלצות דומות לכלל האוכלוסייה [2].

שומנים: גם כאן, אין עבודות אשר בחנו את כמות השומן בתפריט. מספר עבודות בחנו את הרכב השומן והשלכתו על הסיכון להתפתחות מחלת מעי דלקתי, אך בשלב זה ההמלצות דומות לכלל האוכלוסייה[7].

טבלה 5: צרכים תזונתיים בילדים[2]

IBD5.png
המלצות הוועדה
המלצה חוזק ההמלצה רמת ההוכחה
מומלץ לבצע הערכת צריכה תזונתית בילדים עם מחלות מעי דלקתיות כחלק אינטגרלי מהמעקב השוטף I A
מומלץ להשתמש ביומן אכילה/שאלון צריכת מזון 24 שעות/אנמנזה תזונתית מפורטת לצורך הערכת צריכה קלורית, מקרו ומיקרו נוטריינטים בילדים לפחות פעם בשנה במתבגרים ופעמיים בשנה בילדים II B
מומלץ לבצע מדידה של משקל, גובה ו-BMI ולשים בעקומות התואמות גיל ומין של WHO על מנת להעריך את הסטטוס התזונתי מידי ביקור מעקב I A
רצוי לשקול, כאשר הצריכה אינה מספקת, להנחות את המטופל להוספת מזונות להגדלת התפריט והעשרת התפריט הקיים IIa B
רצוי לשקול במצבים שההעשרה התזונתית אינה מספקת מתן של פורמולות רפואיות, כאשר לא ניתן להגיע לצרכים ניתן לשקול הזנה בזונדה ולבסוף מתן הזנה פאראנטרלית IIa B

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 Hartman, C., et al., Food Intake Adequacy in Children and Adolescents With Inflammatory Bowel Disease. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2016. 63(4): p. 437-44.
  2. 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 Miele, E., et al., Nutrition in Pediatric Inflammatory Bowel Disease: A Position Paper on Behalf of the Porto Inflammatory Bowel Disease Group of the European Society of Pediatric Gastroenterology, Hepatology and Nutrition. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2018. 66(4): p. 687-708.
  3. Griffiths, A.M., et al., Growth and clinical course of children with Crohn's disease. Gut, 1993. 34(7): p. 939-43.
  4. Kanof, M.E., A.M. Lake, and T.M. Bayless, Decreased height velocity in children and adolescents before the diagnosis of Crohn's disease. Gastroenterology, 1988. 95(6): p. 1523-7.
  5. Markowitz, J., et al., Growth failure in pediatric inflammatory bowel disease. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 1993. 16(4): p. 373-80.
  6. Pfefferkorn, M., et al., Growth abnormalities persist in newly diagnosed children with crohn disease despite current treatment paradigms. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2009. 48(2): p. 168-74.
  7. 7.0 7.1 Sawczenko, A., et al., Clinical features affecting final adult height in patients with pediatric-onset Crohn's disease. Pediatrics, 2006. 118(1): p. 124-9.
  8. Thangarajah, D., et al., Systematic review: Body composition in children with inflammatory bowel disease. Aliment Pharmacol Ther, 2015. 42(2): p. 142-57.