מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות - טיפול תזונתי במחלות מעי דלקתיות בזמן הפוגה בילדים

מתוך ויקירפואה

הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות - נייר עמדה
מאת עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה,
וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
הנחיות לטיפול תזונתי בחולי מחלות מעי דלקתיות
IBD.jpg
האיגוד המפרסם פורום גסטרו - עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל
קישור באתר העמותה
תאריך פרסום דצמבר 2018
יוצר הערך וועדת היגוי המסמך
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מחלות מעי דלקתיות, תזונה

הזנה אנטרלית חלקית - Partial Enteral Nutrition

קיימת הסכמה שהזנה אנטרלית חלקית בשילוב עם תרופות מומלצת בחולי קרוהן השרויים בהפוגה על מנת לשמור על גדילה והתפתחות נאותה ולשמר את הפוגה לאורך זמן. לפי נייר עמדה של ארגון הגסטרו, תזונה וכבד האירופאי (ESPGHAN) טיפול בהזנה אנטרלית חלקית הוא אופציה טיפולית לשמירה על הפוגה במטופלים נבחרים עם מחלה קלה וסיכון נמוך להתלקחות[1].

סימוכין לכך שהזנה אנטרלית חלקית יכולה להוות טיפול יעיל בשמירה על מצב הרגיעה לאורך זמן ניתן למצוא בעיקר במחקרים אשר נעשו במבוגרים (ראו פרק מבוגרים), עם מספר קטן של מחקרים אשר נעשו באוכלוסיית הילדים. מחקר רטרוספקטיבי אשר השוואה בין ילדים אשר קיבלו PEN‏ (N=28) לבין ילדים עם דיאטה חופשית בלבד (N=19), הראה כי אחרי חצי שנה של מעקב 82% שמרו על רימיסיה בקבוצת ה-PEN לעומת 21% בקבוצה של הדיאטה החופשית (p<0.001), וכי אחרי מעקב של שנה: 57% שמרו על רימיסיה בקבוצת ה-PEN לעומת 21% בקבוצה של הדיאטה החופשית (p<0.005)‏[2]. מחקר רטרוספקטיבי נוסף הראה כי לאחר מעקב של שנה בילדים החולים בקרוהן השרויים במצב של רגיעה, הזנה אנטרלית חלקית נמצאה כיעילה בשמירה על מצב רגיעה של המעי לאורך זמן לעומת הקבוצה שלא קיבלה הזנה אנטרלית חלקית[3]. לעומת מחקרים אלו, מחקר נוסף בילדים לא הראה כי המשך צריכה של הזנה אנטרלית חלקית קשורה באופן מובהק בשמירה על רגיעה במטופלי קרוהן[4]. חסר מידע מחקרי לגבי הכמות היומית המומלצת ומשך הטיפול בהזנה אנטרלית חלקית בחולי קרוהן במצב של רגיעה להשגת יעילות. במחקרים אחדים אשר בחנו את השפעת כמות ההזנה האנטרלית נמצא כי יעילות ההזנה תלויה במינון, כמות הזנה אנטרלית גבוהה יותר הייתה קשורה באחוז רגיעה גבוה יותר בקרב המטופלים[5].

מזון מעובד

במחקרים אפידימיולוגים נמצאה עליה בשיעור מקרי מחלות מעי דלקתיות במדינות מתועשות. אחת ההשערות לכך היא בשל שינוי באורח חיים מערבי והכניסה של דיאטה מערבית עם מזון מעובד[6]. מחקר מקרה בקרה שנערך בקנדה מצא כי דפוס אכילה המזוהה עם תזונה מערבית העלה את הסיכון למחלת קרוהן בקרב ילדות (OR 4.7, 95% CI 1.6-14.2); לעומת זאת, תזונה עשירה בפירות וירקות, שמן זית ודגנים הפחיתה את הסיכון לחלות במחלת קרוהן בילדים (OR 0.2, 95% CI 0.1-0.5) ובילדות (OR 0.3, 95% CI 0.1-0.9)‏[7]. ישנם מספר מחקרים תצפיתיים בחולי מעי דלקתי השרויים במצב רגיעה אשר הצביעו על הקשר בין אכילת בשר לעלייה בסיכון להתלקחות המחלה (ראו פרק מבוגרים).מחקר אשר נעשה באוכלוסיית ילדים בסקוטלנד אשר הראה שבחולי קוליטיס וקרוהן ישנה צריכה גבוהה באופן מובהק באכילת בשר מאשר בקבוצת הביקורת[8].

סיבים תזונתיים

מחקרים במבוגרים יכולים להעיד כי למזונות עשירים בסיבים תזונתיים כגון ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות ישנה השפעה מיטיבה להארכת משך ההפוגה בחולי מחלות מעי דלקתיות (ראו פרק מבוגרים).בילדים, במספר מחקרים תצפיתיים בהם הראו כי למזונות עשירים בסיבים תזונתיים ישנה השפעה מגנה לחלות במחלות מעי דלקתיות[7][9][10], אך לא נמצא מחקר בילדים המעיד על ההשפעה של סיבים תזונתיים בשמירה על הפוגה במטופלי קרוהן וקוליטיס. במצבי היצרות ההמלצה הרווחת בקרב המומחים כי סיבים בלתי מסיסים וחלקיקי מזון אשר אינם נעכלים עשויים להפעיל לחץ באזור המוצר ולגרום לחסימה. בחולים עם היצרות קשה רצוי להמליץ על מזון במרקם מתאים[11][12][13].

סיכום המלצות הוועדה
המלצות הוועדה חוזק ההמלצה רמת ההוכחה
מומלץ על טיפול בהזנה אנטרלית חלקית בשילוב עם תרופותבחולי קרוהן I C
רצוי להמליץ על הפחתה במזון מתועש IIa C
מומלץ להימנע מצריכת בשר מעובד (נקניקיות/פסטרמה/ מוצרי בשר מוכנים) I C
מומלץ להפחית בסיבים בלתי מסיסים ובחלקיקי מזון שאינם נעכלים במצבי היצרויות במעי I C
רצוי לשקול שילוב של מזון עשיר בסיבים תזונתיים כגון פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים במצבי הפוגה ללא עדות לחסימה או היצרות IIb C

ביבליוגרפיה

  1. Miele, E., et al., Nutrition in Paediatric Inflammatory Bowel Disease: A Position Paper on Behalf of The Porto IBD Group of ESPGHAN. J Pediatr Gastroenterol Nutr, 2018.
  2. Wilschanski, M., et al., Supplementary enteral nutrition maintains remission in paediatric Crohn's disease. Gut, 1996. 38(4): p. 543-8.
  3. Duncan, H., et al., A retrospective study showing maintenance treatment options for paediatric CD in the first year following diagnosis after induction of remission with EEN: supplemental enteral nutrition is better than nothing! BMC Gastroenterol, 2014. 14: p. 50.
  4. Knight, C., et al., Long-term outcome of nutritional therapy in paediatric Crohn's disease. Clin Nutr, 2005. 24(5): p. 775-9.
  5. Yamamoto, T., et al., Enteral nutrition for the maintenance of remission in Crohn's disease: a systematic review. Eur J Gastroenterol Hepatol, 2010. 22(1): p. 1-8.
  6. Kaplan, G.G. and S.C. Ng, Understanding and Preventing the Global Increase of Inflammatory Bowel Disease. Gastroenterology, 2017. 152(2): p. 313-321 e2.
  7. 7.0 7.1 D'Souza, S., et al., Dietary patterns and risk for Crohn's disease in children. Inflamm Bowel Dis, 2008. 14(3): p. 367-73.
  8. Tsiountsioura, M., et al., Detailed assessment of nutritional status and eating patterns in children with gastrointestinal diseases attending an outpatients clinic and contemporary healthy controls. Eur J Clin Nutr, 2014. 68(6): p. 700-6.
  9. Amre, D.K., et al., Imbalances in dietary consumption of fatty acids, vegetables, and fruits are associated with risk for Crohn's disease in children. Am J Gastroenterol, 2007. 102(9): p. 2016-25.
  10. Ananthakrishnan, A.N., et al., High School Diet and Risk of Crohn's Disease and Ulcerative Colitis. Inflamm Bowel Dis, 2015. 21(10): p. 2311-9.
  11. Brown, A.C., S.D. Rampertab, and G.E. Mullin, Existing dietary guidelines for Crohn's disease and ulcerative colitis. Expert Rev Gastroenterol Hepatol, 2011. 5(3): p. 411-25.
  12. Halmos, E.P. and P.R. Gibson, Dietary management of IBD--insights and advice. Nat Rev Gastroenterol Hepatol, 2015. 12(3): p. 133-46.
  13. Pituch-Zdanowska, A., A. Banaszkiewicz, and P. Albrecht, The role of dietary fibre in inflammatory bowel disease. Prz Gastroenterol, 2015. 10(3): p. 135-41.