מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

הערכת בשלות ריאתית של העובר - Assessment of fetal lung maturity

מתוך ויקירפואה

הערכת בשלות ריאתית של העובר
Assessment of fetal lung maturity
יוצר הערך דר' מאור ממן
 

ישנן 3 קטגוריות במדידת והערכת הבשלות הריאתית של העובר:

  1. מדידת חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים (Surfactant)
  2. מדידת תפקוד חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים (Shake test)
  3. הערכת עכירות (Turbidity) של מי השפיר

שיטות להערכת בשלות ריאתית של העובר:

  • יחס לציטין (L, ‏Lecithin)/ ספינגומילין (S, ‏Sphingomyelin): לפני שבוע 34, ספינגומילין ולציטין הנם בריכוז שווה, ולאחר 34 שבועות הלציטין עולה. כאשר 2<L/S, הדבר מעיד על סיכוי נמוך למצוקה נשימתית. היחס מנבא את הצורך בהנשמה, יותר ממשקל או גיל ההיריון.
    • יחס גדול מ-2 מנבא העדר תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד (RDS, ‏Respiratory Distress Syndrome) ב-98%
    • יחס בין 1.5-1.9 מנבא ש- 50% יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד
    • יחס קטן מ-1.5 מנבא ש- 73% יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד
לציטין וספינגומילין נמצאים בדם ובצוֹאַת הָעֻבָּר (Meconium). בדם היחס עומד על 1.3-1.5, כאשר הדם יכול להעלות וגם להוריד את היחס. צואת העובר יכולה גם היא להשפיע על היחס ולייצר תוצאות שגויות. לכן במקרים של דימום או של נוכחות צואה עוברית, נשתמש בפוספטידיל גליצרול (Phosphatydil glycerol).
הנשמה תמיכה נשימתית
L/S <1 24% 60%
L/S >2 3% 30%
  • פוספטידיל גליצרול: מופיע אחרי שבוע 35 ועולה מהר בין 37-40 שבועות. הוא סמן להבשלה מלאה של הריאות, והוא נבחן במבחן צִמּוּת (Agglutination) שאורך 20-30 דקות. לצורך המבחן נדרשים 1.5 מ״ל (מיליליטר) של מי שפיר בלבד. אם מוצאים אותו אז הדבר מלמד שלא תהיה תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.
בנוכחות סוכרת יש צורך ביחס 2<L/S, ובנוסף גם נוכחות פוספטידיל גליצרול, שמגביר את פעילות לציטין וספינגומילין. הימצאותו מחזקת ממצא של בשלות ריאתית.
הוא אינו מצוי בצואת עבר/דם/הפרשות נרתיקיות.
  • TDx/FLM ‏(Fetal Lung Maturity): מודד יחס של חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים לאלבומין (SAR, ‏Surfactant Albumin Ratio) במי השפיר ללא סַרְכֶּזֶת (Centrifuge). נותן תוצאה תוך 30 דקות, ודורש 1 מ״ל של מי שפיר. ערך גדול מ-50 מנבא בשלות ב-100%. שיעור אבחון בשלות בטעות הוא קטן מאוד. אפשר לבדוק מיד עם ירידת מי השפיר בשבועות 30-36. ‏50% מהעוברים שיראו מבחן לא בשל יפתחו תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.
  • מדד יציבות הקצף (FSI‏, Foam Stability Index): נקרא גם מבחן הניעור (Shake test). ערבוב החֹמֶר פְּעִיל פָּנִים במי השפיר עם אתנול (Ethanol) ליצירת קצף יציב. אם יש ערך 47<FSI, הסיכוי שתהיה תסמונת מצוקה נשימתית של היילוד הוא אפסי. מדד זה מושפע מצואה עוברית ומדם.
  • עכירות (Turbidity): זוהי בדיקה בהסתכלות. במהלך השליש הראשון-השני להיריון, מי השפיר צהובים וצלולים. בשליש השלישי הם חסרי צבע. משבוע 33-34 יש עננות ועכירות עם וַרְנִית (Vernix). אם קיימת עכירות במידה גבוהה, זה מלמד על כך שהריאות בשלות.
  • Lumdex FSI: בודק ספיחת אור באורך גל 650 ננומטר.
  • מדידת DPPC‏ (Dipalmitoylphosphatidylcholine): זהו החלק הפעיל של לציטין. (חֹמֶר פְּעִיל פָּנִים מורכב מ-10% חלבון ו-90% שומן. 80% מהשומן הוא לציטין ו- 50% מהלציטין הוא DPPC).
  • גופיפים למלריים (Lamellar): זוהי צורת המאגר של חֹמֶר פְּעִיל הפָּנִים שהופרש למי השפיר על ידי פנאומוציט מסוג 2 (Pneumocyte type 2). גודלם של הפנאומוציטים כגודל טסיות. ניתן למדוד באותו המכשיר, נדרשים פחות מ-1 מ״ל של מי שפיר והבדיקה אורכת 15 דקות.
ספירה של 30,000-55,000 מנבאת מאוד לבשלות.
ספירה של מתחת ל- 10,000 מהווה מנבא לסיכון משמעותי לתסמונת מצוקה נשימתית של היילוד.

בהריונות עם סוכרת, עיכוב בגדילה התוך רחמית (IUGR, ‏Intrauterine Growth Restriction), ‏וקבוצת דם Rh, יש עדיפות לבדוק את היחס L/S על פני השיטות האחרות.

ביבליוגרפיה

  • Williams, Gabbe 338

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון (יוצר\י הערך)