מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

התוויות לביצוע בדיקות שד בתהודה מגנטית במסגרת סל השירותים - חוזר משרד הבריאות

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה,
וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
התוויות לביצוע בדיקות שד בתהודה מגנטית (MRI) במסגרת סל השירותים
מספר החוזר 22/2017
סימוכין חוזרנו מס' 30/2009 מיום: 21.9.2009
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום 15 יוני, 2017
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – דימות תהודה מגנטית, בדיקות סקר לסרטן השד

הננו להביא בזאת לידיעתכם נוסח מעודכן של חוזר בנושא שבנדון המחליף ומבטל את חוזרנו שבסימוכין.

כללי

הבדיקה המקובלת כיום לאבחון מוקדם של סרטן שד היא ממוגרפיה. עם זאת בדיקת תהודה מגנטית (MRI) היא אמצעי אבחנתי רב חשיבות לאבחון של גידולים בשד לאוכלוסיות מסויימות כפי שיפורט בהמשך.

התוויות

להלן התוויות לביצוע בדיקת MRI שד, במסגרת סל השירותים של קופות החולים, על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

תדירות ביצוע הבדיקה: אחת לשנה.

גיל ביצוע הבדיקה: מגיל 25 ואילך או 10 שנים מוקדם יותר מאבחנת סרטן שד, סרטן שחלה או סרטן הקשור לתסמונת סרטן תורשתית אצל קרובת משפחה מדרגה ראשונה או שניה.

  • התוויות כלליות:
  1. נשים שהן נשאיות מוטציה בגנים BRCA2 ,BRCA1;
  2. נשים שהן נשאיות מוטציה בגנים נוספים הקשורים לעליה בסיכון לפתח סרטן שד כגון: PTEN, P53, PALB2, CDH1, STK11.
  3. נשים שהן בסיכון של 20% או יותר לחלות בסרטן השד לאורך חייהן, בהתאם למודלים מקובלים (לדוגמא BRCAPRO, IBIS BOADICEA, CLAUS)
    להערכת סיכון זה. דרגת הסיכון תקבע במסגרת ייעוץ ע"י רופא מומחה (כגון: אונקולוג, כירורג, גניקולוג וגנטיקאי).
  4. נשים שבמשפחתן קרוב משפחה בדרגה ראשונה ו/או שנייה (הורים, אח/ות, ילד/ה, דוד/ה וסב/תא) שנמצא נשא של מוטציה פתוגנית כלשהי בגנים BRCAI, BRCA2, PTEN, P53 והן עצמן עדיין לא נבדקו לקיום המוטציה.
  5. נשים שעברו קרינה טיפולית לבית החזה בגיל הילדות.
  • ביצוע MRI של השד כבדיקה אבחונית משלימה, לאחר מיצוי דרכי אבחון מקובלות:
  1. לגילוי גידול ראשוני סמוי בשד, בחולות עם קשריות לימפה בבתי השחי נגועות בסרטן, כאשר, הבדיקה הפיזיקלית, הממוגרפיה ו/או אולטרהסאונד תקינות (להלן: הבדיקות המקובלות).
  2. להדמיית השד, כאשר יש חשד לדלף של תותב או לפקיעתו או כאשר הממצאים מעידים על נוכחות נוזל חופשי מחוץ לתותב.
  • התוויות מיוחדות נוספות לביצוע MRI שד:
  1. חשד להישנות גידול בשד ו/או בצלקת הניתוחית, כאשר הבדיקות המקובלות לא קידמו את תהליך האבחנה;
  2. גידול רב מוקדי, אצל חולה המועמדת לשימור שד, לפני החלטה ניתוחית כשאין די בבדיקות המקובלות;
  3. כאשר האבחון הראשוני של סרטן השד היה באמצעות MRI ולא הודגם בבדיקות המקובלות;
  4. גידול ידוע שלא מודגם בבדיקות המקובלות להערכה של היקף מחלה לפני ניתוח;
  5. בנשים המקבלות טיפול נאואדג׳ובנטי - יבוצע MRI לפני ובתום הטיפול על מנת להעריך את התגובה לטיפול וכן את האפשרות לניתוח משמר שד בסיום הטיפול.
  6. נשים שעברו ניתוח שד משמר ונמצאו אצלן תאי גידול בסמוך לשולי הגידול או בשוליים עצמם, במטרה להחליט על המשך הטיפול הניתוחי ועל פי שיקולי הרופא המטפל.
  7. כאשר ישנם ממצאים קליניים המחשידים קיום גידול בשד (כגון: הפרשה מהפטמה, שינוי צבע השד או הפטמה וכדומה) והבדיקות המקובלות לא קידמו את תהליך האבחנה.
  8. מקרים חריגים, שאינם מוזכרים בחוזר, על בסיס שיקול דעת קליני פרטני ולפי הנסיבות.

בברכה

ד"ר ורד עזרא

ראש מינהל הרפואה