מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

טיפול בחלב עזים בילדים עם סטומטיטיס - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
האם יש מקום לטיפול בחלב עיזים בילדים עם סטומטיטיס
תחום ילדים, תזונה
האיגוד המפרסם האיגוד לרפואת ילדים
ילדים.png
קישור באתר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
תאריך פרסום נובמבר 2014
יוצר הערך חברי הוועדה
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםחלב

סטומטיטיס (Stomatitis, דלקת ריריות הפה) הכוללת אפטות כואבות בפה היא תופעה שכיחה בגיל הילדות. ארבע הסיבות העיקריות לסטומטיטיס הן:

  1. (Hand Foot and Mouth (HFM נגרמת בד"כ ע"י מספר זנים של נגיף הקוקסאקי.
  2. Herpangina נגרמת אף היא ע"י נגיף הקוקסאקי.
  3. Gingivostomatitis נגרמת ע"י נגיף ההרפס HSV‏-1.
  4. Canker sore או אפטות חוזרות שסיבתם אינה ברורה.

שלושת המחלות הראשונות מלוות בחום וסבל לילדים עקב כאבים בלוע והפרעות בשתייה ואכילה. אפטות חוזרות אינן מלוות בחום אך מטרידות מאד עקב חזרתן. תכשיר ספציפי לנגיפי הקוקסאקי הגורמים ל HFM והרפאנגינה לא קיים עדיין ועיקר הטיפול הוא תמיכתי. אציקלוויר הוא טיפול בנגיף ההרפס הגורם ל-Gingivostomatis ונמצא כמקצר מאד את משך המחלה אם ניתן מוקדם. לאפטות חוזרות יש מגוון רב של טיפולים שלא הוכחו כיעילים מאד.

חלב עזים הוא טיפול מקובל מאד בישראל לכל מגוון המחלות הגורמות לאפטות בפה. הוא מוכר להורים שמשתמשים בו לרוב, אף לפני הגעתם לרופא, ולעתים מומלץ גם על ידי גורמים רפואיים. הטיפול על פי המלצות אלו ניתן בד"כ בהזלפת חלב היישר מעטין העז לפי התינוק או הילד וחושף אותו לסכנות שבחלב לא מפוסטר וזיהומים אחרים.

חיפוש מדוקדק במאגרי המידע הרפואי הגדולים PubMed, Google Scholar, Scopus databases -לא העלה אף עבודה מדעית שמזכירה חלב עזים כטיפול. נמצאה עבודה אחת בלבד המראה פעילות של חלב שהופק מעזים מחוסנות כנגד enteroviruses בעכברים. חיפוש מידע לא רפואי ב Google העלה מספר דיווחים באתרי אינטרנט שונים על העזרה של חלב עזים בכל סוגי האפטות. רוב הדיווחים הם מאתרים של מחלבות ומגדלי עזים, וכל הדיווחים הם מישראל. לא נמצא אף דיווח על טיפול באפטות ע"י חלב עזים באתרים של רפואה משלימה או עממית בעולם, ומטבע הדברים לא הוכחה יעילות ההזלפה היישר מעטין העז לעומת שימוש בחלב עז מפוסטר.

לעומת התועלת הלא מוכחת מדעית, הנזק שעלול להגרם מחלב עזים לא מפוסטר ובוודאי מהזלפה ישירה מעטין העז, ידוע ומוכר. הדבקה זו כוללת חיידקים כברוצלה היכולים לגרום למחלה קשה ומזהמים אחרים עליהם דווח בספרות הרפואית.

מסקנות: הטיפול בחלב עזים לאפטות או סטומטיטיס אינו מבוסס על מחקר קליני מבוסס שפורסם בעיתונות רפואית מקובלת. בשלב זה נחשב טיפול זה כחלק משלל הטיפולים הנקראים רפואה עממית, ועלול להיות כרוך בסיכון לילד המטופל.

יש מקום לבדוק את יעילות הטיפול כולל תופעות לוואי בצורה מדעית מקובלת.

חברי הוועדה

  • פרופ' יעקב אמיר, מנהל מח' ילדים, מרכז שניידר לרפואת ילדים, פתח תקווה
  • ד"ר שרגא אבינר, מנהל יחידת אשפוז יום, בי"ח ברזילי, אשקלון
  • פרופ' אבנר כהן, מנהל מרכז בריאות הילד, שירותי בריאות כללית, פתח תקווה
  • ד"ר עקיבא פרדקין, מנהל מרכז בריאות הילד, שירותי בריאות כללית, אור יהודה

ביבליוגרפיה