מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

כושר עבודה לחולי סוכרת - הנחיה קלינית/טיסה וסוכרת

מתוך ויקירפואה

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבכושר עבודה לחולי סוכרת - הנחיה קלינית

נספח מס' 3: טיסה וסוכרת

כיום ניתנת האפשרות לטוס כטייס עם סוכרת. אפשרות זו נתונה לשיקול דעתו של רופא רשות התעופה האזרחית בתוקף תקנות חוק הטייס. האפשרות לקבלת ותור רפואי מותנית במספר תנאים אותם יש למלא:
התנאי הבסיסי הוא שעל המבקש להיות מיוצב קלינית ומעבדתית לפחות בששת החודשים האחרונים.

להלן התנאים לאישור רפואי בעת בקשה ראשונה ללימוד טייס

  1. המבקש אינו סובל מאירועי היפוגליקמיה חוזרים בחמשת השנים שקדמו לבקשה ואף אירוע של היפוגליקמיה שגרמה לאובדן הכרה, התכווצויות, הפרעה קוגניטיבית או צורך בהתערבות רפואית דחופה או שארעה ללא סימני אזהרה מקדימים בשנה שקדמה לבקשה.
  2. המבקש חייב לספק תיעוד רפואי וממצאי מעבדה וכן רישום של אירועים או תאונות הקשורים למחלת הסוכרת.
  3. מכתב רפואי ממומחה לסוכרת המטפל במבקש שיכלול לפתות שתי בדיקות של HbA1c בהפרש 90 יום ביניהם כאשר הבדיקה האחרונה מהן לא תהיה יותר מ-90 יום טרם הגשת הבקשה לוויתור רפואי. כמו כן יכלול המכתב את העובדה שהמבקש בקי ומצוי בתזונה הולמת למצבו, יודגש חוסר פגיעה באברי מטרה: לב, מערכת העצבים, ראייה, כליות, מחלת כלי דם פריפרית ונוירופטיות. המכתב יכלול את העובדה כי המבקש קיבל מידע אודות מחלת הסוכרת וסיבוכיה ובעיקר לגבי זיהוי היפוגליקמיה והודרך במדידות של רמת הסוכר באופן תקופתי ולפי הצורך ובשימוש במכשיר גלוקומטר.
  4. מכתב רפואי מרופא עיניים השולל נוכחות מחלת עיניים משמעותית.
  5. אם המבקש הוא מעל גיל 40 יש צורך בצירוף תוצאות בדיקת לב במאמץ.

לגבי המשך טיסה והמשך שימוש בתעודה רפואית

  1. המבקש חייב לשאת ולהשתמש במכשיר מדידה של רמת סוכר בדם עם זיכרון ולדווח מיידית לרופאו ולרשות התעופה על כל אירוע היפוגליקמי.
  2. כל מעורבות בתאונה משמעותית (גם ללא קשר להיפוגליקמיה) חייבת להיות מדווחת וכן כל מצב של אבדן שליטה באיזון הסוכרת, שינוי במשטר הטיפול או התפתחות סיבוכים של המחלה. בכל מקרה כזה יש להפסיק ולטוס כטייס באופן מיידי.
  3. המבקש חייב לעבור הערכה ע"י הרופא המטפל אתת לשלושה חודשים שתכלול: בדיקה כללית, בדיקת רמת סוכר HbA1c בדם, הרופא יבדוק את רישומי הניטור היומיים של המבקש.
  4. אחת לשנה ייבדק המבקש ע"י רופא עיניים מומחה לשלילת פגיעה בעיניים ובראייה.
  5. בגיל 40 ובכל חמש שנים לאחר מכן יבוצע מבחן מאמץ לב.

פעילויות ניטור הנדרשות בעת הטיסה עצמה לאיש צוות אוויר המטופל באינסולין

איש צוות אוויר או טייס הסובל מסוכרת והמטופל באינסולין חייב לשאת עימו בעת טיסה ובאוחת קבוע: גלוקומטר עם זיכרון, גלוקוז זמין לצריכה מיידית בשעת הצורך במנות של 10 גרם ובתכנון לפי אורך הטיסה הצפוי.

תהליך הבקרה על רמת הסוכר במהלך טיסה פעילה יהיה כדלקמן

  1. חצי שעה טרם הטיסה, ימדוד איש צוות אוויר את רמת הסוכר בדמו. אם ערך הסוכר נמוך מ-100 מ"ג/ד"ל, חייב הטייס לצרוך חטיף סוכר של לפחות 10 גרם. בחלוף חצי שעה ממועד הצריכה ימדוד שוב רמת הסוכר. אם הרמה תהיה בין 300-100 מ"ג/ד"ל ניתן לצאת לטיסה. אם הערך החוזר היה נמוך מ-100 מ"ג/ד"ל יש לחזור על התהליך עד הגעה לרמה הנדרשת. אם ערך הסוכר בדם גבוה מ-300 מ"ג/ד"ל אין לצאת לטיסה ויש לבטלה.
  2. כחלוף שעה מתחילת הטיסה ובכל שעה נוספת שלאתריה ושוב כחצי שעה טרם הנחיתה חייב איש צוות האוויר למדוד שוב את רמת הסוכר בדם. אם הרמה היא נמוכה מ-100 מ"ג/ד"ל, אזי על איש הצוות לצרוך מיידית 20 גרם של חטיף גלוקוז. אם הרמה היא בין 300-100 מ"ג/ד"ל אין צורך בכל פעולה נוספת אם הרמה גבוהה מ-300 מ"ג/ד"ל חלה על איש הצוות החובה לנחות בשדה התעופה המתאים הקרוב ביותר. השהות שם תהיה עד שתושג רמת הסוכר הרצויה (300-100 מ"ג/ד"ל).
  3. מדידת רמת הסוכר בעת הטיסה תתבצע כאשר תנאי תפעול האווירון מאפשרים זאת וכאשר משטר הטיסה המבצעי מאפשר זאת. במידה ותנאי הטיסה או המשטר המבצעי לא מאפשרים הבדיקה במהלך הטיסה, יצרוך איש הצוות חטיף גלוקוז של 10 גרם ויבדוק רמת הסוכר שעה מאותר יותר. במידה וגם כעבור שעה לא מתאפשר לאיש הצוות למדוד רמת הסוכר, יצרוך חטיף גלוקוז של 20 גרם וינחת בשדה התעופה המתאים הקרוב ביותר היכן שרמת הסוכר תימדד.

פרוטוקול לגבי השימוש בתרופות כנגד סוכרת הניטלות באופן פומי ולסוכרת סוג II

חולי סוכרת המאוזנים באמצעות טיפול פומי או המתחילים בטיפול כזה ימתינו 60 יום מתחילת הטיפול להבטיח יציבות, אחון נאות והעדר תופעות לוואי עקב הטיפול. רק אז יוכלו לפנות לקבלת תעודה רפואית לטייס. שאר הכללים דומים באופן עקרוני למה שצוין בתחילת המסמך. יש להדגיש את חשיבות אורחות החיים הנכונים למניעת התפתחות סיבוכי המחלה.