מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

לוח חיסון מבוגרים המומלץ על ידי משרד הבריאות - 2013 - Vaccines recommended for adults by the israeli ministry of health

מתוך ויקירפואה

Preventative (1).png

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא
קידום בריאות ורפואה מונעת
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
המלצות כוח המשימה.png
שם הפרק נספח מס' 6ב - לוח חיסון מבוגרים[1] המומלץ על ידי משרד הבריאות, 2013
עורך מדעי פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד - איגוד רופאי המשפחה
מוציא לאור ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה מהדורת 2013
מספר עמודים 249
Logo small.gif

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםחיסונים


ראו גםלוח חיסון מבוגרים המומלץ על ידי משרד הבריאות - 2014 - Vaccines recommended for adults by the israeli ministry of health

לוח החיסונים המומלצים למבוגרים [1]‏ 2013

קבוצת גיל
החיסון
18 - 26 שנים 27 - 49 שנים 50 - 64 שנים + 65 שנים
אסכרה-פלצת/
אסכרה, פלצת, שעלת
חיסון ראשוני כולל שתי מנות של חיסון נגד אסכרה ופלצת ברווח זמן של 6 - 8 שבועות ומנת דחף 6 - 12 חודשים לאחר המנה השנייה, מנת דחף כל 10 שנים לאחר חיסון ראשוני.
מנה אחת בסדרת חיסון ראשוני / דחף רב שנתי תינתן בתרכיב נגד אסכרה, פלצת ושעלת.
חצבת, חזרת, אדמת שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות [2]
אבעבועות רוח שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות [3]
נגיף פפילומה אנושי 3 מנות במועדים: 0, 2-1, 6 חודשים [4]
שפעת מנה אחת כל שנה. [5] מנה אחת כל שנה. [6]
דלקת כבד A שתי מנות ברווח זמן של 6 – 12 חודשים
דלקת כבד B שתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות, מנה שלישית – 5 חודשים לאחר המנה השנייה.
זיהום פנוימוקוקי 1 – 2 מנות, מנה שנייה תינתן 5 שנים לאחר מנה ראשונה [7] מנה אחת [8]
זיהום מנינגוקוקי 1 – 2 מנות ברווח זמן של 5 שנים . [9]
שיתוק ילדים שתי מנות ברווח זמן של 6 - 8 שבועות ומנת דחף – 6 - 12 חודשים לאחר המנה השנייה.
המופילוס אינפלואנזה B מנה אחת
   
מקרא לכל האוכלוסיה לקבוצות סיכון [10]


ב-2012 נרשם בישראל החיסון החי המוחלש נגד שלבקת חוגרת - הרפס זוסטר. הוא מומלץ לאנשים מגיל 60 שנה ומעלה במנה חד פעמית.

קבוצות סיכון

דלקת כבד B

  • עובדי מערכת הבריאות אשר עלולים להיות במגע פיזי עם חולים או הפרשותיהם.
  • עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע פיזי עם חומר ביולוגי מזוהם ב-HBsAg כגון: עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים, שוטרים במחלקות מסוימות כמו, מחלקת סמים.
  • צוות ומטופלים במוסדות למפגרים ובמוסדות לחולי נפש, כולל בתי ספר לחינוך מיוחד וכדומה.
  • חולים המקבלים טיפול ע"י המודיאליזה.
  • חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם כגון, חולי המופיליה או תלאסמיה.
  • אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה.
  • גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
  • אנשים שאובחנו כסובלים ממחלת מין, לרבות נשאי HIV ‏(HIV חיוביים) וחולי AIDS; אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים.
  • כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ל-HBsAg כגון, מרכזי AIDS, מרפאות מין, מרכזי גמילה, מרכזי Methadone וכדומה.
  • מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ל-HBsAg.
  • נפגעי פיגוע המוני.
  • עצירים ואסירים.
  • נפגעי תקיפה מינית.
  • חולים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C.
  • נוסעים לארצות בהן שיעור ההימצאות של נשאי HBsAg גבוה ולאלו שמטרת נסיעתם כרוכה בסיכון כגון: קבלת טיפול רפואי (כולל טיפול שיניים), חשיפה לדם, יחסי מין מזדמנים וליוצאים למכה.

דלקת כבד A

  • אנשים שנוסעים לארצות היפראנדמיות לדלקת כבד נגיפית A.
  • אנשים בסיכון עקב הרגליהם: משתמשים בסמים וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
  • אנשים הסובלים ממחלת כבד ממושכת, לרבות אלה שנדבקו בנגיף דלקת כבד C.
  • אנשים שנוטלים תרופות הפטוטוקסיות.
  • אנשים לפני השתלת כבד (עדיף) או אחריה.
  • אנשים המטופלים ע"י גורמי קרישה (Clotting factors), הניתנים בהזרקה.
  • אנשים עם חסר G6PD‏ (Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase Deficiency).
  • עובדי מעבדה הבודקים נגיף דלקת כבד A.
  • עובדים, לרבות עובדי מעבדה, המטפלים בקופים (Non-human primates).

מחלה מנינגוקוקית

  • אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, Congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (Splenectomy); ‏Functional asplenia, כגון Sickle cell diseases.
    מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.
  • אנשים עם ליקויים אימונולוגיים כגון, חסר Factor H ‏,‏D ‏,‏Properdins ובמרכיבי המשלים 5-9 C או 3 (Terminal complement deficiency).
  • אנשים עם ליקויים אימונולוגיים, כולל חיוביים ל-HIV.
  • נוסעים לאזורים אנדמיים או לאזורים עם התפרצות המחלה או עם סבירות גבוהה להתפרצות.
  • עולים חדשים ומהגרים אחרים בהתאם למצב האפידמיולוגי בארץ המוצא.
  • עובדי מעבדה שבמהלך עבודתם נחשפים לחיידקים חיים (כגון מרכז ארצי למנינגוקוקים).

זיהומים פנוימוקוקיים

  1. קבוצת סיכון גבוה (מומלץ על מתן מנה אחת של החיסון)
    1. אנשים עם מחלות ממושכות (Chronic disease) כגון:
      * סוכרת ומחלות מטבוליות ממושכות אחרות.
      * מחלות ממושכות של לב וכלי דם.
      * מחלות ממושכות של ריאות ודרכי הנשימה כגון: ברונכיטיס ממושך, שחפת, Cystic fibrosis, Emphysema,‏ Chronic obstructive pulmonary disease.
      * שחמת (Cirrhosis), אלכוהוליזם.
      * דליפת נוזל חוט השידרה (CSF leaks) עם סיכון לדלקת עוצבה חוזרת.
    2. בני 65 שנים ומעלה, במיוחד אלה הנמצאים במוסדות.
  2. קבוצת סיכון גבוה במיוחד (מומלץ על מתן שתי מנות של החיסון ברווח זמן של 5 שנים)
    1. אנשים עם הפרעות בפעילות הטחול (אנטומית או תפקודית): העדר טחול כגון, Congenital asplenia או אחרי כריתת טחול (functional asplenia ;(splenectomy כגון sickle cell diseases.
      מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול .
    2. אנשים עם ליקויים במערכת החיסון עקב:
      * מחלה ממאירה כגון: לויקמיה, לימפומה, מחלת Multiple myeloma, ‏‏Hodgkin וכל תהליך ממאיר במח העצם או במערכת הלימפטית .
      * טיפול מדכא חסינות (כגון, טיפול בהקרנות, בחומרים ציטוטוקסיים). מומלץ על מתן החיסון שבועיים לפחות לפני התחלת הטיפול .
      * זיהום HIV, עם או בלי סימנים קליניים .
      * השתלת אברים ומח עצם
    3. מושתלי שתל שבלולי (Cochlear implant).
    4. חולים עם תסמונת נפרוטית או אי-ספיקת כליות ממושכת וחולים שמטופלים ע"י דיאליזה.

מחלה הנגרמת ע"י ‏Hib

אנשים בכל גיל עקב מצבים הבאים
  • הפרעה בפעילות הטחול (אנטומית או תיפקודית): העדר טחול כגון Congenital asplenia או לאחר כריתת טחול; Functional asplenia כגון ב-Sickle cell disease.
    מומלץ על מתן החיסון לפחות שבועיים לפני כריתת הטחול.
  • מחלת Hodgkin וממאירויות אחרות: רצוי לחסן 10-14 ימים לפני התחלת כימותרפיה או 3 חודשים ויותר לאחר סיומה.
  • זיהום HIV עם או בלי סימנים קליניים.
  • לאחר השתלת מח עצם.

שיתוק ילדים

  • מומלצת מנת דחף אחת אחרי גיל 18 שנים.
  • נוסעים לארצות בהן קיים סיכון להעברת המחלה.
  • קבוצות בסיכון לחשיפה תעסוקתית לנגיף הפוליו:
    • עובדי מעבדה, אשר עוסקים ישירות בדגימות ביולוגיות בהן עלולים להימצא נגיפי פוליו.
    • עובדי בריאות.

שפעת (בתרכיבים מומתים)

  1. מומלץ לכל אדם בכל גיל.
    עדיפות יש לתת לאנשים עם מחלות ממושכות:
  2. אנשים בכל גיל עם מחלות ממושכות.
    • מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית, טרשת עורקים, יתר לחץ דם, אי-ספיקת הלב, קצרת הסימפונות (אסתמה), ברונכיטיס כרוני, פיברוזיס ציסטי, ברונכיאקטאזיס, אמפיזמה, שחפת, סוכרת
    • מחלות מטבוליות ממושכות אחרות עם נטיה מוגברת לפתח זיהומים
    • מחלות ממושכות של הכליות ודרכי השתן
    • מחלות מלוות דיכוי המצב האימונולוגי לרבות AIDS ומחלות ממאירות
    • חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות
    • חוסר דם ממושך
    • בני בית של כל המפורטים לעיל
  3. בני 50 שנה ומעלה, בריאים.
  4. אנשים בכל גיל הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף לאחר חדירתו, לדוגמה: בתי אבות, בתי חולים פסיכיאטרים.
  5. נשים הרות או נשים בתקופת משכב הלידה.
  6. עובדי הבריאות [11]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 החל מגיל 18 שנים.
  2. אנשים שנולדו לפני 1957 ואינם עובדי בריאות נחשבים מחוסנים. לאנשים שנולדו אחרי 1957 (לרבות עובדי בריאות) מומלץ לתת 2 מנות חיסון ברווח זמן של 4 שבועות. כמו כן, לעובדי בריאות שנולדו לפני 1957 מומלץ לתת מנה אחת של החיסון.
  3. לילידי 1993 ואילך.
  4. התכשיר רשום בישראל לנשים עד גיל 45 שנים. ההמלצה העיקרית היא לחיסון לפני גיל תחילת יחסי המין.
  5. אנשים עד גיל 49 שנים, בריאים ללא הוריות נגד: ניתן לחסן בתרכיב מומת או בתרכיב חי-מוחלש.
  6. בתרכיב מומת בלבד.
  7. מספר המנות (1 או 2) תלוי במחלת רקע של המועמד (ראו בתדריך החיסונים פרק "חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים" ו-״קבוצות סיכון", עמודים 6-3).
  8. לאדם שחוסן לפני גיל 65 שנים מומלצת מנה שניה אחרי גיל 65 ו-5 שנים לפחות לאחר מנה ראשונה.
  9. שתי מנות לאנשים עם סיכון מתמשך לחשיפה.
  10. ראה הפירוט הר״מ.
  11. החיסון ינתן בתרכיבים מומתים בכל גיל. עם זאת, ניתן לחסן בתרכיב חי-מוחלש עד גיל 49 שנים

ראו גם