מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

מחלות פריאנליות אחרות - Other perianal diseases

מתוך ויקירפואה

כותרתאנלית.jpg


עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של התעלה האנלית
 


זיהומים

  • זיהומים חיידקיים עלולים להיגרם על-ידי סטפילוקוקים הגורמים לשלשולים ולהפרשה מוגלתית מפי הטבעת. זיהומים אחרים עלולים להיגרם על-ידי קורינבקטריה מינוטיסימוס או אריטרמה. הטיפול היעיל בחולים אלה הוא על-ידי Erythromycin.
  • זיהומים של הבלוטות האפוקריניות, כגון הידרדניטיס סופרוטיבה (Hydradenitis suppurativa), המלווה בהפרשה מוגלתית מרובה. הטיפול בחולים אלה הוא ניתוחי. בניתוח יש לנקז את המורסה ולהשאיר את הפצע פתוח.
  • זיהומים על-ידי טריפונמה פלידום (Treponema pallidum), הגורמת ל-Chancer, שהוא כיב בפי הטבעת, שאינו רגיש. תופעות אחרות הנגרמות על-ידי זיהום זה הן שסע (Fissura) או קונדילומטה לטה (Condyloma lata). האבחנה מבוססת על בדיקות סרולוגיות וזיהוי הטריפונמה. הטיפול הוא על-ידי Penicillin.
  • זיהומים נגיפיים, כגון קונדילומטה אקומינטה (Condyloma acuminata), פוגעים בעור הפריאנלי בפי הטבעת ובחלחולת. בבדיקה ניתן למצוא נגע כרוביתי אופייני. החולים מתלוננים על גירוי באזור פי הטבעת, על דימומים ועל ריח רע. הטיפול הוא על-ידי 25% ‏Podophyllum resin. במקצת מהחולים יש צורך לכרות את הנגע או לצרוב אותו.
  • זיהומים על-ידי פטריות, הפוגעים במיוחד בחולי סוכרת ובחולים המטופלים באנטיביוטיקה או בסטרואידים. זיהומים אחרים נגרמים על-ידי טפילים או על-ידי תולעים הגורמים לגרד, בהם אפשר לטפל בMetronidazole או בMebendazole‏ (Vermox).
תמונה 22.7: הופעת קונדילומה סביב פי הטבעת

גרד בפי הטבעת

הגרד בפי הטבעת הוא תסמין מטריד ביותר השכיח יותר בלילה. סיבותיו מרובות, אבל במרבית החולים מאובחן הגרד כאידיופתי. החולים מתלוננים בדרך כלל שהגרד אינו מניח להם לישון, וכי ניסו את כל התכשירים הקיימים, ולעתים קרובות תכשירים המכילים משככי כאבים גרמו בהם לדרמטיטיס, המחמירה את המצב.

בבדיקה לא תמיד מוצאים ממצאים בעור. לעתים, העור תקין ולעתים מגורה, אדום, לח וסימני גרד עליו, שסוע, לעתים מעובה ומאופיין באזורים לבנים.

תולעי Enterobius vermicularis הן הגורם השכיח לגרד בילדים והן מדביקות את שאר בני המשפחה. במבוגרים, טחורים שמוטים, שאתות וילוזיות של החלחולת ושמט החלחולת גורמים לרטיבות של חיץ הנקבים ולגירויו.

הגיינה לקויה של פי הטבעת, חומרים שונים ודיאטה הגורמת לצאייה רכה יוצרים גירוי של פי הטבעת. שימוש לא-מבוקר במשחות באזור פי הטבעת גורם אף הוא לרטיבות ולגרד.

טיפול

במקרים של טחורים שמוטים, אדנומה יושבנית בפי הטבעת או שמט של החלחולת יש לטפל בבעיה היסודית. הטיפול בבעיה היסודית יפתור גם את בעיית הגרד. יש להקפיד שפי הטבעת יהיה יבש ככל האפשר וכמו-כן להקפיד על הגיינה מקומית ולהימנע ממזון או משקאות המכילים קפאין, שוקולד, תה, בירה ועגבניות. מצבם של רוב החולים משתפר בתוך שבועיים. הנטייה לחזרה היא גבוהה ודורשת טיפול חוזר.

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא (יוצר\י הערך)