מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

מחלימים מסרטן המעי הגס - כיצד המערכת הרפואית יכולה לעזור

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה,
וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



מחלימים מסרטן המעי הגס: כיצד המערכת הרפואית יכולה לעזור?
'
Stomach colon rectum diagram-en.svg
Diagram of the stomach, colon, and rectum
ICD-10 Chapter C 18.-Chapter C 20./Chapter C 21.
ICD-9 153.0

-154.1

יוצר הערך פרופ' גיל בר-סלע
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםטיפול תומך בחולי סרטן המעי הגס

הגדרות ושכיחות

מחלימי סרטן מוגדרים כמטופלים ללא מחלה לאחר השלמת הטיפול האונקולוגי, או מטופלים אשר ממשיכים לקבל טיפול כדי להפחית את הסיכון לחזרת המחלה או לצורך ניהול מחלה כרונית - כך על פי החברה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית - ASCO‏(American Society of Clinical Oncology). על פי נתוני ASCO, בינואר 2014 היו בארצות הברית 14.5 מיליוני ילדים ובוגרים שהוגדרו כ"מחלימי סרטן". קבוצה זו מהווה כ-4% מכלל האוכלוסייה בארצות הברית. שיעור מחלימי סרטן המעי הגס מכלל אוכלוסייה זו היה 9-8%, וזהו הגידול השני בשכיחותו בקרב המחלימים. סרטן הערמונית בגברים כלל 45% מאוכלוסיית הגברים המחלימים, וסרטן השד 41% מאוכלוסיית המחלימות, כך שהפער במספר המחלימים מסרטן הערמונית או השד לעומת סרטן המעי הגס הוא גדול[1]. בישראל, בהסתמך על הנתונים שפורסמו על ידי האגודה למלחמה בסרטן ביחס לשנת 2012, חיו בישראל 283,000 חולים ומחלימים ממחלת הסרטן[2]. חישוב לא מדויק ביחס לאוכלוסיית ישראל יראה שגם בישראל 4-3.5% מקרב כלל האוכלוסייה הם מחלימי סרטן. כיוון ששכיחות מחלות הסרטן בישראל דומה לזו שבארצות הברית, ניתן להניח שבישראל חיים מעל 25,000 אנשים אשר החלימו מסרטן המעי הגס.

רבים מקרב המחלימים מסרטן מציינים שעם סיום הטיפול הם נשארים עם מגוון שאלות ובעיות, אשר המערכת הרפואית אינה נותנת להן מענה, בעוד שבמהלך הטיפול הם חוו תחושה של שפע מידע ותמיכה. התעוררות העולם הרפואי לבעיה זו, הדורשת התייחסות מיוחדת, עלתה לתודעה הציבורית כבר בשנת 1986, עם הקמתו בארצות הברית של האיגוד הלאומי לניצולי סרטן (National Coalition for Cancer Survivorship)‏[3]. מאז מושקעים בארצות הברית מאמצים בביצוע מחקרים ובבניית הנחיות לאיתור, מעקב וטיפול בתופעות הלוואי ארוכות הטווח, הקשורות לטיפול הכירורגי או האונקולוגי שניתן למחלות הסרטן השונות. מאמצים אלו נעשים עתה גם בישראל, בהובלתה של האגודה למלחמה בסרטן. אך לא גובשה בישראל תוכנית הדרכה והמלצות למעקב וטיפול ברמה הלאומית.

איתור ואפיון בעיות שכיחות

מטרת התוכנית לטיפול במחלימי סרטן היא לשפר את הבריאות הכללית ואת איכות החיים של המטופלים. חלק גדול מהאנשים שקיבלו טיפול עקב סרטן המעי הגס ימשיכו לחיות שנים רבות לאחר סיום הטיפול במחלתם, אך יסבלו מתופעות לוואי מאוחרות משמעותיות לאורך זמן רב. אחת הדרכים הטובות ביותר לאפיין את אותן תופעות לוואי מאוחרות ו/או ממושכות היא דיווח עצמי של המטופלים. לאיסוף נתונים משאלונים מסוג זה יש משקל חשוב בקבלת ההחלטות ובבניית תוכניות שיקום ומעקב המותאמות למחלימי הסרטן. בוצעה עבודה נרחבת מצד האיגוד האירופי לחקר הסרטן, על מנת ליצור סטנדרטיזציה של שאלונים אלו, שיהוו בסיס נתונים להערכת תופעות לוואי ארוכות טווח בקרב מטופלים, במיוחד במחקרים עם תרופות חדשות, בהם מידע זה היה חסר אחידות[4].

מחקר שפורסם בוצע בארצות הברית והסתמך על שאלונים שניתנו לציבור, תחילה על בסיס מחקרי בבתי החולים, ובהמשך הם הפכו לחלק מאתרי אינטרנט שנבנו לצורך מתן מידע לציבור על החלמה מסרטן. מטופלים או בני משפחותיהם יכלו להכניס באתרים אלה מידע רלוונטי, כולל מילוי שאלון על תופעות לוואי קצרות וארוכות טווח, ולקבל מידע על אפשרויות הטיפול בהסתמך על המלצות ASCO‏[5].

המחקר, שהתמקד בתופעות הלוואי ארוכות הטווח של חולי סרטן המעי הגס, החלחולת והתעלה האנלית, כלל מעל 1,200 משתתפים, מעל מחציתם נשים, והגיל החציוני היה 51 שנים. מבחינת הטיפול שניתן, יותר מ-60% ממטופלי סרטן המעי הגס עברו ניתוח וטיפול כימי, ומעל 72% ממטופלי סרטן החלחולת עברו טיפול קרינתי, טיפול כימי וניתוח [6]. תופעות הלוואי ארוכות הטווח שדווחו ביותר ממחצית השאלונים כללו תשישות (56%), נוירופטיה של כפות הידיים והרגליים (65%) ושינויים קוגניטיביים (48%). בנוסף דווחו קשיים בתפקוד המיני, בעיה שבדרך כלל אינה זוכה לבירור וטיפול, אך בלטה בדיווחי המטופלים. חוסר יכולת להגיע לזקפה דווח על ידי 32% מהגברים המחלימים מסרטן החלחולת, ו-18% מהגברים המחלימים מסרטן המעי הגס. שינויים בתפקוד המיני דווחו גם על ידי הנשים ב-45% ו-37% בהתאמה. בניתוח התוצאות לפי סוג הטיפול (שילוב של קרינה, כימותרפיה וניתוח לעומת כימותרפיה וניתוח או ניתוח בלבד) בלט ריבוי תופעות הלוואי ארוכות הטווח בשילוב של שלושת סוגי הטיפול, בעיקר ביחס לבעיות מערכת העיכול, מערכת השתן ותפקוד מיני. דיווח על בעיות אלו בלט במיוחד בקרב 10% מהמשתתפים שהיו עם קולוסטומיה קבועה.

המחקר מצביע על תופעות לוואי ששכיחותן עולה ככל שהזמן מסיום הטיפול מתארך. בהשוואה בין מחלימים הנמצאים פחות משנתיים מסיום הטיפול, מעל שנתיים ומעל חמש שנים, נצפתה עלייה משמעותית בדיווחים על בעיות זקפה ותפקוד מיני בגברים, ובעיות של מערכת העיכול, כולל הידבקויות, חסימות מעי, קוליטיס לאחר קרינה ועלייה בפיברוזיס של כיס השתן עם עלייה בזמן המעקב[6]. הנתונים במחקר זה תואמים מספר מחקרים קודמים שדיווחו על בעיות דומות בקרב המחלימים מסרטן המעי הגס והחלחולת.

חזרה לעבודה

מחלימי סרטן סובלים ממספר בעיות נוספות הקשורות לחזרה לתפקוד מלא בח" היומיום. אחת הבעיות שלא קיבלה תשומת לב מספקת היא החזרה לעבודה לאחר סיום טיפול אונקולוגי. המחקרים שבוצעו אינם מתמקדים בסוג גידול מסוים, אלא בחולים לאחר סיום טיפול. מאמר סקירה של 14 מחקרים שבוצעו בנושא, מראה ששיעור החזרה לעבודה עומד על 62% (טווח 92-30%). הגורמים העיקריים שהביאו לאי-חזרה לעבודה היו היעדר סביבת עבודה תומכת, עבודה הדורשת מאמץ פיזי וגידולי ראש-צוואר. גיל המטופלים היה משמעותי רק בחלק מהמחקרים, ומצב סוציו-אקונומי לא היה גורם משפיע [7]. לכן, כאשר 4% מהאוכלוסייה הם מחלימי סרטן, יש משמעות רבה להתייחסות לבעיה זו ולבניית תוכניות שיקום ותמיכה מתאימות.

הרגלי חיים- מודל התערבותי

הרגלי חיים נמצאו כגורמים המשפיעים על איכות החיים של מחלימי הסרטן, ויתרה מכך - כמפחיתים הישנות של גידול סרטני (מניעה שניונית) ומאריכים הישרדות, במספר גידולים, כולל המעי הגס [8]. במחקר גדול שפורסם, אשר התבסס על מדגם של מעל ל-9,000 מחלימי סרטן, משישה גידולים שכיחים, בהם קרוב ל-2,000 מחלימי סרטן המעי הגס. נשאלו הנחקרים ביחס להתנהגותם בפועל, לגבי ההמלצות המקובלות למחלימים בנושא פעילות גופנית, תזונה המתבססת על מספר רב של ירקות ופירות והימנעות מעישון [9]. קבוצת מחלימי סרטן המעי הגס הראתה תוצאות דומות מאוד ליתר המחלימים עם סוגי גידול אחרים (לא הייתה שונות בין הקבוצות).

הנתונים לגבי המעי הגס הראו שרק 35% מהמחלימים מבצעים פעילות גופנית, ורק 16% אימצו תוכנית תזונה בהתאם להמלצות המקובלות (מאמרים אחרים בחוברת זו עוסקים בנושא פעילות גופנית ותזונה באופן מפורט יותר), לעומת 91% שנמנעים מעישון. רק 4.6% מקרב מחלימי סרטן המעי הגס דיווחו על היצמדות לכל שלוש ההמלצות. מרבית החולים (61%) נצמדו רק להמלצה על הימנעות מעישון. מודל שהשווה בין שאלוני איכות החיים להיצמדות להרגלי חיים מומלצים, הראה קשר מובהק סטטיסטי בין השניים. כלומר, בקרב המחלימים אשר דיווחו על מילוי ההמלצות, דווחה איכות חיים טובה יותר [9].

ובכן, כיצד ניתן לגרום למחלימים מסרטן לבצע בפועל את ההמלצות הניתנות בתוכניות לשינוי הרגלי חיים?

היכולת של התערבות סוציו-קוגניטיבית יזומה למטרת שינוי הרגלי חיים נמדדה במספר מועט של מחקרים. מטה-אנליזה שבדקה את המחקרים האקראיים, בהם שאלת המחקר הייתה: האם ביכולתה של תוכנית התערבותית בקרב מחלימים לגרום לשינוי בהרגלי חיים? איתרה רק 18 מחקרים עם שאלת מחקר כזו. המטה- אנליזה לא כללה מחקרים בהם נבדקה השפעת התערבות ספציפית על איכות החיים של המטופלים [10]. מחקר אחד מתוך 18 מחקרים אלו כלל רק מחלימי סרטן מעי גס, מחקר אחר כלל מחלימי סרטן מעי גס ושד, ושני מחקרים נוספים לא כללו הגדרת סוג המחלה. ההדרכות לשינוי הרגלי חיים בוצעו באמצעות הטלפון, המייל או הפייסבוק, ורק במחקר אחד התבססה ההדרכה על מפגשים פנים-אל-פנים. המטה-אנליזה הראתה יכולת טובה לגרום לשינוי בביצוע פעילות גופנית ואף לביצוע שינוי בחלק ממדדי התזונה באמצעות תוכנית התערבות סוציו-קוגניטיבית. השפעות אלו נבדקו ברוב המחקרים רק לטווח הקצר, והמסקנות לטווח הארוך אינן ברורות [10].

סיכום

הסקירה הנוכחית מצביעה על מגוון הבעיות איתן מתמודדים המחלימים מסרטן באופן כללי ומחלימי סרטן המעי הגס בפרט. נכון להיום לא קיימת במדינת ישראל תוכנית לזיהוי, מעקב והמלצות טיפול למחלימי סרטן ברמה הלאומית. מחקרים שבוצעו בנושא זה, שמקצתם הובאו בסקירה, מראים שאיכות החיים של מחלימי סרטן המעי הגס אינה טובה בשל מגוון רחב של תסמינים, ומצביעים על כך ששינוי בהרגלי חיים יכול להביא לשיפור באיכות החיים בחלק מהמדדים ואף להאריך הישרדות לאחר מחלה. לכן, יש צורך ברור בבניית תוכנית כזו ובהקצאת משאבים מתאימים.

האגודה למלחמה בסרטן תומכת בניסיונות לבניית מודלים שונים למעקב והתערבות, שיתאימו למערכת הבריאות בישראל. לדוגמה, במערך האונקולוגי בבית החולים רמב"ם נבנה מודל המתבסס על מרפאות אחיות בתחומי גידולי הסרטן השונים. במרפאות אלו האחות פוגשת את מחלימי הסרטן, מבצעת מיפוי של הבעיות העיקריות, התסמינים והצרכים המיוחדים שלהם, מדריכה אותם, מתאמת ומפנה אותם לגורמים רלוונטיים נוספים לסיוע. היישום הרחב של מודל התערבותי זה עדיין דורש הוכחה, באמצעות מדידה של איכות ההתערבות ותוצאותיה על איכות חיי המחלימים.

ביבליוגרפיה

  1. American Cancer Society. Cancer treatment and survivorship facts and figures 2014-2015. Atlanta: American Cancer Society; 2014. [Internet]. Available from: https://www.cancer.org/content/dam/cancer-org/ research/cancer-facts-and-statistics/cancer-treatment- and-survivorship-facts-and-figures/cancer-treatment- and-survivorship-facts-and-figures-2014-2015.pdf. [Accessed 25 May, 2017].
  2. Israel Cancer Association. Key facts presented at the 2015 Door Knock campaign kick off press conference. [Hebrew]. Available from: http://www. cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=9022
  3. National Coalition for Cancer Survivorship (NCCS). [Internet]. Silver Spring: National Coalition for Cancer Survivorship; c1995-2017. Available from: https:// www.canceradvocacy.org
  4. Bottomley A, Pe M, Sloan J, et al. Analyzing data from patient-reported outcome and quality of life endpoints for cancer clinical trials: a start in setting international standards. Lancet Oncol. 2016 Nov;17(11):e510-e514. Epub 2016 Oct 18.
  5. Hill-Kayser CE, Vachani CC, Hampshire MK, et al. Impact of internet-based cancer survivorship care plans on health care and lifestyle behaviors. Cancer. 2013 Nov 1;119(21):3854-60. Epub 2013 Aug 6.
  6. 6.0 6.1 Frick MA, Vachani CC, Hampshire MK, et al. Survivorship after lower gastrointestinal cancer: patient- reported outcomes and planning for care. Cancer. 2017 May 15;123(10):1860-68. Epub 2017 Jan 5.
  7. Spelten ER, Sprangers MA, Verbeek JH. Factors reported to influence the return to work of cancer survivors: a literature review. Psychooncology. 2002 Mar-Apr;11(2):124-31.
  8. Ballard-Barbash R, Friedenreich CM, Courneya KS, et al. Physical activity, biomarkers, and disease outcomes in cancer survivors: a systematic review. J Natl Cancer Inst. 2012 Jun 6;104(11):815-40. Epub 2012 May 8.
  9. 9.0 9.1 Blanchard CM, Courneya KS, Stein K. Cancer survivors' adherence to lifestyle behavior recommendations and associations with health-related quality of life: results from the American Cancer Society's SCS-II. J Clin Oncol. 2008 May 1;26(13):2198-204.
  10. 10.0 10.1 Stacey FG, James EL, Chapman K, et al. A systematic review and meta-analysis of social cognitive theory- based physical activity and/or nutrition behavior change interventions for cancer survivors. J Cancer Surviv. 2015 Jun;9(2):305-38. Epub 2014 Nov 29.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' גיל בר-סלע - מנהל היחידה לטיפול תומך, המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי רמב"ם (יוצר\י הערך)



פורסם בכתב העת "במה", ינואר 2018, גיליון מס' 22, האגודה למלחמה בסרטן