האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

ממוגרפיה דיגיטלית וטומוסינתזיס לאבחון סרטן השד - Digital mammography and tomosynthesis for breast cancer diagnosis

מתוך ויקירפואה


ממוגרפיה דיגיטלית וטומוסינתזיס לאבחון סרטן השד
Digital mammography and tomosynthesis for breast
יוצר הערך ד"ר פאני ספרבר
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםבדיקת ממוגרפיה

בדיקת הממוגרפיה נחשבת במשך שנים רבות לבדיקת הסקר המקובלת והטובה ביותר במטרה לגלות סרטן שד בשלבים המוקדמים של המחלה - דבר התורם משמעותית להעלאת סיכויי הריפוי של המחלה והפחתת התמותה ממנה.

יחד עם זאת, יעילות הממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד איננה אחידה לכלל הנשים. יעילותה גבוהה יותר בשד עם רקמה שומנית, מבנה האופייני לנשים לאחר גיל המעבר (בדרך כלל) ומגיעה עד ל-85-90%. לעומת זאת, בשד בעל מבנה גלנדולרי הנקרא גם "שד סמיך", ואופייני לרוב לנשים צעירות עד גיל 50, יעילות הבדיקה יורדת לכ-65%.

בשנים האחרונות מייחסים חשיבות גבוהה לסוג מרקם השד והסיכון לחלות בסרטן השד. בעבודות רבות נמצא שאצל נשים עם מבנה שד סמיך - סמיכות רקמה רדיוגרפית מעל 75% - הסיכון לחלות בסרטן השד גבוה פי חמש לעומת נשים להן סמיכות שד רדיוגרפית של פחות מ-5%, או שהשדיים שלהן בעלי מרקם שומני. סיכון זה מתקרב לסיכון של נשים עם מוטציות גנטיות[1].

לאחרונה נחקק במספר מדינות בארצות הברית, חוק המחייב את מכוני הממוגרפיה לדווח על סוג מרקם השד לפי ה-ACR ‏(American College of Radiology). מבנה רקמת השד מסווג על ידי שיטה המכונה BIRADS‏ (Breast Imaging Reporting and Data System), כאשר BIRADS1 מתייחס לשד בעל מבנה שומני ברובו, BIRADS2 מתייחס למבנה שבחלקו הוא גלנדולרי ובחלקו שומני, BIRADS3 מתייחס למבנה רקמה פיברוגלנדולרי במרביתו, ואילו BIRADS4 מאפיין שד סמיך מאוד המגביל את פיענוח הבדיקה[2].

יש לקוות כי חוק כזה ייושם גם בארץ, על מנת ליידע את הנבדקות מי מהן נמצאת בסיכון גבוה יותר, ומי זקוקה להדמיה נוספת כגון אולטרסאונד (US‏, Ultrasound) ו/או דימות בתהודה מגנטית (MRI‏, Magnetic Resonance Imaging), במטרה לשפר את יעילות בדיקות הממוגרפיה.

עקב המגבלות הידועות של בדיקות הממוגרפיה, ועל מנת להתגבר עליהן, הושקעו מאמצים רבים על ידי החברות המייצרות ציוד זה במטרה לשפרו. כפועל יוצא מכך פותח מכשור דיגיטלי הנמצא בשימוש ונחשב למדויק יותר.

ממוגרפיה דיגיטלית (DM‏, Digital Mammography)

הממוגרפיה הדיגיטלית היא הטכנולוגיה החדישה והטובה ביותר הקיימת בתחום מכשירי הממוגרפיה כיום, ולה שתי מערכות שונות:

  • מערכות דיגיטליות עם המרה בלתי ישירה (CR) - מכשיר ממוגרפיה רגיל בתוספת דטקטורים, תוך שימוש בקסטות הממירות את קרני הרנטגן לאור הנקלט על ידי דטקטור שהופך אותו לאות אלקטרוני
  • מערכות דיגיטליות עם המרה ישירה (DR) - בשיטה זו התמונה מושגת על ידי מערכת אלקטרונית, ונשמרת במחשב במקום על סרט צילום. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת עיבוד ממוחשב של התמונה לאחר ביצוע הצילום

רוב המערכות היום בארץ הינם מערכות DR, למרות שקיימות עדיין מספר מערכות הפועלות בשיטה אחרת. מאז שנת 2006 היו מספר פרסומים שעסקו בטיב מערכות הממוגרפיה מסוג CR, ונעשו השוואות בין מערכות אלו למערכות ה-DR ‏(Direct Digital Radiography) ומערכות SFM ‏(Screen Film Mamography) סרטי ממוגרפיה. כמו כן, פורסם שאיכות הטכניקה בה נעשה שימוש במערכות CR פחות טובה מיתר המערכות ובהשוואה למערכת DR היא פחות אפקטיבית עם אחוז גבוה למדי (21%) של תוצאות שליליות שגויות (False negative) - כפועל יוצא מכך גידולים רבים אינם מתגלים[3]. לאור זאת חשוב ליידע את הנשים הנבדקות באיזה מכשור מתבצעת בדיקה.

יתרונות הממוגרפיה הדיגיטלית:

  • לתמונה המתקבלת רזולוציה וניגוד גבוהים, וישנה אפשרות להדגיש את הממצאים, ובכך לשפר לעיתים את דיוק האבחנה
  • כמות הקרינה בבדיקה זו נמוכה
  • הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת עיבוד של בדיקה, וכך נמנע מדי פעם הצורך בביצוע צילומים נוספים
  • אחסון הבדיקות במחשב קל ונוח: הבדיקות נשמרות בארכיון הדיגיטלי וכך ניתן להשוותן לבדיקות קודמות ולאתר שינויים שיכולים להעיד על קיום גידולים בשלב מוקדם
  • שימוש במערכות CADD‏ (Computer Assisted and Detection) לשיפור האבחון
  • אפשרות של פיתוח טכנולוגיות נוספות כגון הטומוסינתזיס (Tomosynthesis - ממוגרפיה תלת ממדית המאפשרת לבדוק את רקמת השד בשכבות דקות), ממוגרפיה עם חומר ניגודי ואפשרויות נוספות

טומוסינתזיס (DBT‏, Digital Breast Tomosynthesis)

הבעיה העיקרית בבדיקת הממוגרפיה נעוצה ביכולת נמוכה לאתר גידולים בשלב מוקדם אצל נשים עם רקמת שד צפופה - על מנת להתגבר על בעיה זו פותחו שיטות שונות ביניהן שיטת הטומוסינתזיס. בשיטה זו, הדטקטור של מכשיר הממוגרפיה, נע בצורה הדומה לקשת, או מניפה מעל השד ומאפשר עיבוד תלת מימדי של התמונות על ידי קבלת מספר רב של תמונות מזוויות שונות, בכמות קרינה נמוכה יחסית. מתקבלים מספר חתכים שעוביים כ-1 מילימטר ולאחר שחזור, מתאפשרת הפחתה משמעותית של הטשטוש הנגרם על ידי רקמת השד, עם שיפור באבחון וברגישות לאיתור נגעים קטנים בבדיקות הממוגרפיה. בבדיקה זו, בשונה מבדיקת הממוגרפיה הדיגיטלית הקונבנציונלית, שבה כל השד נכלל בתמונה אחת, מתקבלות תמונות רבות המשוחזרות בתחנת קריאה, בדומה לבדיקות הדמייה כמו טומוגרפיה ממוחשבת (CT‏, Computed Tomography) או דימות בתהודה מגנטית.


תמונה בטומוסינתזיס של גוש ממאיר - לפני השימוש בטכניקה זו לא ניתן היה לזהות את מאפייני הגוש


מבחינה טכנית, שיטת בדיקה זו זהה לממוגרפיה הקונבנציונלית, כאשר זמן הבדיקה ארוך מעט לעומת הבדיקה הרגילה. הבדיקה נמצאת בשימוש כבדיקה אבחנתית משנת 2008, בעיקר באירופה. בפברואר 2011 הפכה הבדיקה בארצות הברית לחלק מבדיקות הסקר והבדיקות האבחנתיות, עם קבלת האישור ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA,‏ Food and Drug Administration).

פורסמו תוצאותיהם של שני מחקרים גדולים, אחד בארצות הברית והשני באוסלו, בהם נעשתה השוואה בין בדיקות המבוצעות רק על ידי ממוגרפיה דיגיטלית קונבנציונלית, לבין בדיקות בהן נעשה שימוש בשתי הטכניקות: צילום ממוגרפיה רגיל + טומוסינתזיס. שני המחקרים הראו תוצאות דומות יחסית עם יתרון לשיטת הטומוסינתזיס: הפחתה של 11% במספר הביופסיות לממצאים שפירים, והפחתה בולטת בבדיקות חוזרות של 38% במחקר האמריקאי ו-15% במחקר הנורבגי. בשתי השיטות, הנתון המשמעותי ביותר שעולה מהמחקרים התמקד בכך ששניהם הצביעו על שיפור משמעותי באבחון של גידולים חודרניים: במחקר הראשון נצפתה עלייה של 53%, מ-2.8% ל-4.3% גידולים חודרניים. העלייה נצפתה לכל 1,000 בדיקות. כמו כן נמצא שיפור בגילוי הסרטן לרבות סרטן חודרני ובלתי חודרני, בשיעור של 35% מ-4.0% ל-5.4%, לכל 1,000 בדיקות. במחקר הנורבגי נצפתה עליה של 27% בגילוי של כל סוגי הסרטן.

השיפור באבחון נצפה לא רק בנשים עם רקמה סמיכה, אלא גם בנשים עם מבנה שד שומני[4],[5].

שיטת הטומוסינתזיס מראה תוצאות חיוביות ומבטיחות. המגבלה העיקרית ליישום נרחב של טכנולוגיה זו, הנחשבת לחדישה באופן יחסי, נעוצה בפרמטר העלות: הציוד יקר בעשרות אחוזים ממכשיר הממוגרפיה הדיגיטלי הסטנדרטי. התקווה היא כי שימוש גובר בעתיד יוזיל את עלויות המכשור, על מנת שהמכונים השונים בהם מתבצעת הבדיקה, יצטיידו בטכנולוגיה זו שיעילותה אינה מוטלת בספק.

ביבליוגרפיה

  1. Sandberg ME, et al. Change of mammographic density predicts the risk of contralateral breast cancer - a case-control study. Breast Cancer Res. 2013;15)4):R57.
  2. American College of Radiology )ACR). ACR breast imaging reporting and data system )Bl-RADS). Reston, VA: American College of Radiology, 2003. Updated 2013.
  3. Chiarelli AMet al. Digital Compared with Screen-Film Mammography: Performance Measures in Concurrent Cohorts within an Organized Breast Screening Program. Radiology. 2013 Sep;268)3):684-93.
  4. Skaane P,Bandos A& GullienR. Comparison of digital mammography alone and digital mammographyplus tomsynthesis in a population based screening program. Radiology. 2013 Apr;267)1):47-56.
  5. Rose SL, et al. Implementation of Breast Tomosynthesis in a Routine Screening Practice: An Observational Study. AJR Am J Roentgenol. 2013 Jun;200)6):1401-8.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר פאני ספרבר - מומחית לרדיולוגיה אבחנתית ומנהלת יחידת הדמיית השד במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, תל אביב



פורסם בכתב העת "במה", ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה, אוקטובר 2014, גיליון מסי 20