מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות - חוזר מנכ"ל - Malignancy prevention and early detection

מתוך ויקירפואה


הופניתם מהדף מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות לדף הנוכחי.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות
תחום אונקולוגיה
סימוכין 10/12
[חוזר זה מעדכן את חוזר מנכ׳׳ל (מנהל כללי) מספר 8/11 מיום 16.2.2011]
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום 19 ביוני 2012
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – איתור ומניעת מחלות ממאירות

בהתאם להמלצות "המועצה הלאומית למניעה, גילוי מוקדם וטיפול במחלות ממאירות", "המועצה הלאומית לקידום בריאות", "המועצה הלאומית לבריאות הקהילה" וגופים מקצועיים נוספים, להלן הנחיות משרד הבריאות בנושא מניעה וגילוי מוקדם של מחלות ממאירות.

החוזר מתמקד במניעה שניונית של מחלות ממאירות וכולל המלצות כלליות ובנוסף, המלצות פרטניות, הנוגעות למחלות ממאירות שכיחות אשר לגביהן קיימות המלצות מתאימות. החוזר מתווה הנחיות ואבני דרך כלליות. החלטה פרטנית לגבי כל מטופל צריכה להתקבל על בסיס מכלול הנתונים והשיקולים הרלוונטיים למצבו הרפואי.

החוזר מפרט את ההמלצות המקובלות בתחום אולם אין בכוונתו לפרש אילו מהן במימון ציבורי. נושא זה יתפרש על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

בכבוד רב,

פרופ׳ רוני גמזו

בדיקות גנטיות לזיהוי סיכון גבוה ללקות במחלות ממאירות

  1. כאשר קיים חשד למחלה תורשתית אשר עשויה לגרום לשכיחות גבוהה של מחלה ממארת במשפחה (ריבוי מחלות סרטן מאותו סוג במשפחה; ריבוי קרובי משפחה עם ממאירות; תחלואה בגיל צעיר וכדומה), ניתן לעיתים לבצע בדיקות לגילוי מוטציות (Mutations) בגנים (Genes) האחראים להופעת מחלות ממאירות ובתנאי, שהבדיקה הגנטית עשויה לאפשר מניעה או גילוי מוקדם של המחלה הממארת או לשנות החלטה טיפולית
  2. במקרים אלו, המטופל צריך לקבל ייעוץ גנטי (מרופא מומחה או מגנטיקאי מוסמך) במסגרתו תיקבע דרך המעקב המומלצת ויישקל הצורך לבצע בדיקה מולקולארית (Molecular test). בהתאם לתוצאות הייעוץ, יקבעו המלצות גם לקרובי משפחתו מדרגה ראשונה של המטופל, לשם קביעת תוכנית המעקב והבדיקות הגנטיות, במידה והן נדרשות
  3. להלן מספר דוגמאות למחלות או תסמונות גנטיות הגורמות לסיכון גבוה לחלות במחלה ממארת, ואשר לגביהן בדיקה גנטית עשויה לאפשר גילוי מוקדם או אף מניעה של המחלה הממארת:
הגן הרלוונטי       מחלה / תסמונת גנטית     
APC Familial Adenomatous Polyposis
VHL Von Hippel Lindau Syndrome
RET Medullary Thyroid Carcinoma
RB Retinoblatoma

גילוי מוקדם של סרטן השד

  1. בדיקת ממוגרפיה (Mammography) אחת לשנתיים, בגיל 74-50 שנה, במסגרת תכנית סריקה יזומה בזימון אישי, מומלצת לנשים באוכלוסיה בעלת סיכון רגיל
  2. בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה, מגיל 40 שנה, מומלצת לנשים להן קרובת משפחה מדרגת ראשונה שאובחנה כחולת סרטן השד, לנשים שיש להן מחלת שד שפירה עם אטיפיה (Atypia) בביופסיה (Biopsy) או, לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון גבוהה מסיבות אחרות ולפי שיקול דעת הרופא המטפל שלהן
  3. בדיקת סקירה באמצעות MRI‏ (Magnetic Resonance Imaging) - מיועדת לנשים הנמצאות בקבוצות סיכון ובהתאם להמלצות משרד הבריאות (חוזר מינהל רפואה 30/2009). בדיקת סקירה באמצעות ממוגרפיה תבוצע רק במכונים הנמצאים בפיקוח התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד של משרד הבריאות
הערות
  • בדיקת שד קלינית אינה מהווה בדיקת סקירה לגילוי סרטן השד אלא חלק מהבדיקה הגופנית הכללית
  • בדיקת שד עצמית לא נמצאה יעילה כבדיקת סקירה לגילוי מוקדם של סרטן השד

גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת (Colorectal cancer)

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבסרטן מעי גס וחלחולת

  1. מעל גיל 50 שנה, למטופלים בסיכון רגיל, מומלץ לבצע אחת לשנה בדיקה בעלת רגישות גבוהה לגילוי דם סמוי בצואה, במסגרת תכנית סקירה יזומה בזימון אישי
  2. מגיל 40 שנה, למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן כחולה בסרטן המעי הגס, מומלצת בדיקת קולונוסקופיה (Colonoscopy) מדי חמש שנים
  3. למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם תסמונת סרטן מעי גס תורשתי לא פוליפוזי [HNPCC‏ (Hereditary non-polyposis colon cancer)‏/Lynch Syndrome)], מומלצת בדיקת קולונוסקופיה שנתית מגיל 25 שנה ואילך
  4. למטופלים בעלי קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם תסמונת מעי פוליפוזי מורשת (Familial adenomatous polyposis), מומלצת בדיקת קולונסקופיה שנתית מגיל 15 שנה ואילך
  5. לחולים במחלת מעי דלקתית (IBD,‏ Inflammatory Bowel Disease), מומלצת בדיקת קולונסקופיה תקופתית, לפי המלצת הרופא המטפל

גילוי מוקדם של סרטן הריאה

  1. אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקת סריקה לגילוי מוקדם של סרטן הריאה
  2. עם זאת, מומלץ לבצע צילום רנטגן (X-ray) של הריאות אחת לשנה למי שהיו חשופים תעסוקתית לאסבסט

גילוי מוקדם של סרטן השחלה

  1. אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן השחלה
  2. לנשים המשתייכות לקבוצות הבאות מומלץ לפנות לייעוץ גנטי:
    1. סיפור אישי או משפחתי של סרטן שד, שאובחן לפני גיל 50
    2. סיפור משפחתי של סרטן שחלות
    3. סיפור אישי או משפחתי של סרטן המעי הגס או רירית הרחם (Endometrial carcinoma), שאובחן לפני גיל 50
  3. לנשים שמוגדרות, לאחר יעוץ גנטי, כנמצאות בסיכון מוגבר לסרטן שחלות, מומלץ לעבור החל מגיל 25 בדיקה תקופתית (מדי 6 חודשים) הכוללת בדיקה גינקולוגית (Gynecological examination), בדיקת על-קול נרתיקית (Transvaginal ultrasound,‏ TVUS), עם או בלי בדיקת 125-CA ‏(Cancer Antigen-125)

גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם

  1. הוועדה לקביעת הנחיות בנושא תבנית נטילת משטחי צוואר הרחם [Pap (Papanicolaou) smear] בישראל משנת 2009, החליטה כי אין הצדקה להתוויית תכנית לאומית לסקירת האוכלוסייה בישראל באופן יזום לשם גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם
  2. מוצע כי נשים תבצענה בדיקת משטח מצוואר הרחם כל שלוש שנים, מגיל 25 ועד גיל 65 שנים

גילוי מוקדם של סרטן העור ומלנומה (Melanoma)

  1. אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן העור ומלנומה
  2. לאנשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן העור או במלנומה (ראה סעיף הבא) חשוב לדווח לרופא המשפחה, לבצע מעקב עצמי תקופתי אחרי שומות (Nevi) ונגעים עוריים, ולבצע בדיקת עור תקופתית על ידי רופא עור (Dermatologist) או כירורג פלסטי (Plastic surgeon)
  3. קבוצות בסיכון גבוה לחלות בסרטן העור או במלנומה:
    1. חשיפה לקרינה מייננת כטיפול במחלת הגזזת (Tinea capitis) בעת הילדות (ראה חוזר מנכ״ל 17/09 בנושא: "החוק לפיצוי נפגעי גזזת תשנ"ד-1994: רקע, השלכות בריאותיות ונוהל מעקב וטיפול באוכלוסייה שנחשפה לקרינה מייננת בשנות ה-50׳ כטיפול במחלת הגזזת")
    2. קיום קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה במלנומה
    3. קיום 20 שומות מלנוציטריות (Melanocytic nevi) ומעלה בכל שטח הגוף לאחר גיל 17 שנה
    4. קיום שומות לא טיפוסיות בנבדק או בבן משפחה מדרגת קרבה ראשונה
    5. חשיפה שגרתית לשמש מעל שעתיים מדי יום, בין השעות 10:00 ל-16:00

גילוי מוקדם של סרטן הערמונית

אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית

הערה: בדיקת חלחולת (Rectal examination) ידנית מהווה חלק בלתי נפרד מהבדיקה הגופנית הכללית ואינה מהווה בדיקת סריקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית.