מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

מניעת דלקת כבד נגיפית A לאחר חשיפה ע"י חיסון פעיל וסביל

מתוך ויקירפואה

שם הספר: תדריך חיסונים
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
Vaccination.png
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים
שם הפרק מניעת דלקת כבד נגיפית A לאחר חשיפה ע"י חיסון פעיל וסביל
תחום חיסונים
סימוכין 70305213, אגף לאפידמיולוגיה
תאריך פרסום 9 בינואר 2014
קישור באתר משרד הבריאות
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – הפטיטיס , חיסונים

מניעת דלקת כבד נגיפית A לאחר חשיפה ניתנת לביצוע הן ע"י חיסון פעיל והן ע"י חיסון סביל לאנשים עלילים (ללא מחלה או חיסון פעיל בעבר, או כשידוע על העדר נוגדנים anti-HAV IgG). לא מומלץ על בדיקה םרולוגית של המגעים, דבר העלול לעכב את מתן החיסון.

  • בני 1-40 שנים ללא ליקוי במערכת החיסון, ללא מחלת כבד ממושכת וללא הוריות נגד למתן חיסון פעיל:
מתן חיסון פעיל עדיף, כי הוא מקנה חסינות לטווח הארוך. החיסון יינתן במנה אחת[1] בהקדם (רצוי תוך 7 ימים ראשונים) ועד 14 יום לאחר חשיפה ע"י אחד התרכיבים שרשומים בישראל ומכילים אנטיגן של HAV בלבד (single antigen vaccine).
  • בני 41 שנים ומעלה ללא ליקוי במערכת החיסון, ללא מחלת כבד ממושכת וללא הוריות נגד למתן חיסון פעיל:
מתן חיסון סביל IG עדיף, אך ניתן לתת חיסון פעיל, כאשר חיסון סביל אינו זמין (מתן חיסון פעיל ראה סעיף א').
החיסון הסביל יינתן במנה אחת, בהקדם (רצוי תוך 7 ימים ראשונים) ועד 14 יום לאחר חשיפה במינון 0.02 מל/ק"ג.
  • בני 0-11 חודשים, אנשים עם ליקוי במערכת החיסון, אנשים עם מחלת כבד ממושכת ואנשים עם הוריות נגד למתן חיסון פעיל בכל גיל:
מומלץ על מתן חיסון סביל IG. החיסון יינתן במנה אחת, בהקדם (רצוי תוך 7 ימים ראשונים) ועד 14 יום לאחר חשיפה במינון 0.02 מל/ק"ג.
  • אנשים שמקבלים חיסון סביל לאחר חשיפה, אך מסיבה אחרת אמורים לקבל גם חיסון פעיל:
מומלץ על מתן מנה ראשונה של חיסון פעיל בו-זמנית עם חיסון סביל במקומות הזרקה שונים בגוף.
המנה השניה של החיסון הפעיל תנתן 6-12 חודשים לאחר המנה הראשונה.
  • נשים הרות :
מתן חיסון סביל IG עדיף, אך ניתן לתת חיסון פעיל, חיסון סביל אינו זמין, וכאשר לאישה אין הוריות נגד לקבלתו.
אין מידע על בטיחות החיסון הפעיל לאחר חשיפה בנשים בהריון. אולם, מכיוון שהתרכיבים נגד דלקת כבד נגיפית A הם מומתים, הסיכון לפגיעה בעובר נחשב זניח.

הערות:

-לא הודגמה מועילות החיסון מעבר ל-14 יום לאחר חשיפה.
-אין מידע על יעילותם של תרכיבים משולבים (כגון, Twinrix) לאחר חשיפה.
לאחר מגע הדוק, המאפשר הדבקה פומית-צואתית, מומלץ לתת את החיסון למועמדים אלה
  • מגעים ביתיים של החולה
בני-המשפחה; כמו כן מגעים מיניים של החולה, או מבקרים אשר שהו לפחות מספר שעות באותו משק בית בשבועיים שקדמו להופעת המחלה, והיו עלולים להדבק דרך העברת הזיהום פומית-צואתית (שימוש בשירותים וכוי).
  • מגעים במוסדות סגורים (כגון, פנימיות, במיוחד מוסדות לילדים מפגרים, בתי-כלא, מחנות נוער, קייטנות, בסים צבאי)
לאחר חשיפה הדוקה, במיוחד במוסדות בהם קיים סיכון רב להפצת הזיהום -תנאים תברואיים ירודים, רמה הגיינית והתנהגותית לקויה של בני-המוםד.
  • ילדים מתחת לגיל שנתיים ומטפלים שנמצאים במעונות
- אם מופיע מקרה דלקת כבד נגיפית A בין הילדים או המטפלים.
- אם מופיעים 2 מקרים של דלקת כבד נגיפית A בקרב משפחות הילדים.
  • ילדים מעל גיל שנתיים ומטפלים שנמצאים בגנון או בגן
מומלץ על מתן טיפול מונע למגעים בקבוצה בה התגלה מקרה של דלקת כבד A בילדים או המטפלים: לילדים באותו חדר ולמטפלים בהם.
  • מגעי חולה דלקת כבד נגיפית A בבית-ספר
לא מומלץ על מתן טיפול מונע באופן שיגרתי למגעי מקרה בודד של דלקת כבד נגיפית A בבית-םפר. רק אם יש עדות להתפרצות בקבוצה/כיתה בבית-םפר, יש לשקול מתן החיסון למגעים ההדוקים בכיתה.
  • מגעי חולה דלקת כבד נגיפית A בבית-חולים:
טיפול מונע יינתן אך ורק אם היה מגע ישיר עם צואה או חומר זיהומי אחר מחולה דלקת כבד נגיפית A בשלב מדבק.
הערה - בכל מצב אחר, מניעת דלקת כבד נגיפית A אצל עובדים בבית-חולים מבוססת על שמירת הכללים של הטכניקה האםפטית.
  • מגעי חולה דלקת כבד נגיפית A במקומות עבודה כגון, משרד, מפעל
לא מומלץ על מתן טיפול מונע למגעים של חולים במקומות עבודה.
  • חשיפה למקור זיהום משותף
יש לשקול מתן טיפול מונע לאחר חשיפה למקור זיהום משותף (מזון או מים מזוהמים), אשר עלולה להביא להתפרצות דלקת כבד נגיפית A.
דוגמא: לאחר אכילת מזון שהוכן ע"י עובד מזון שלא שמר על כללי היגיינה אישית ונמצא בתקופת ההדבקה של דלקת כבד נגיפית A; מתן טיפול מונע מומלץ במיוחד ליתר עובדי המזון באותו מקום. יש לציין שרק אם מקור הזיהום מתגלה בעוד מועד יש ערך למתן טיפול מונע. לא מומלץ על מתן טיפול מונע אם עברו יותר משבועיים לאחר חשיפה למקור זיהום משותף ו/או כאשר החלו להופיע כבר מקרים משניים של דלקת כבד נגיפית A.
  • פיקוח על התפרצות דלקת כבד נגיפית A:
יש לשקול, בהתייעצות עם המחלקה לאפידמיולוגיה, שימוש רחב יותר בחיסון פעיל בפיקוח על התפרצות של דלקת כבד נגיפית A בקהילה באזור גיאוגרפי מוגדר. קבוצות הגיל הרלוונטיות למתן החיסון בנסיבות אלה יבחרו בהתאם לשיעורים הסגוליים לגיל של התחלואה.
מתן חיסון בהתפרצות עשוי למנוע דורות נוספות של מקרים, באלה שטרם נחשפו, ועל ידי כך לגרום לבלימת ההתפרצות.

הערות שוליים

  1. מומלץ להשלים את המנה השניה של החיסון 6-12 חודשים לאחר המנה הראשונה לשם הקניית חסינות לסווח ארוך.