מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

מעקב אחר חולה עם יתר לחץ דם מטופל

מתוך ויקירפואה

Grade 1 hypertension.jpg

יתר לחץ דם - הנחיה קלינית
מאת ד"ר סוהיר אסדי, פרופסור עדי לייבה, ד"ר שוקי לשם, פרופסור אהוד גרוסמן

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה,
וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
יתר לחץ דם – אבחנה, טיפול ואיזון
פרק 8: מעקב אחר חולה עם יתר לחץ דם מטופל
Grade 1 hypertension.jpg
הוועדה המקצועית האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם; החברה ליתר לחץ דם בישראל; האיגוד הישראלי לרפואה פנימית; האיגוד הקרדיולוגי בישראל; האיגוד הישראלי למחלות ילדים; איגוד רופאי המשפחה בישראל; האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה
עריכה פרופסור יהונתן שרעבי וד"ר מיכל שני
תחום נפרולוגיה ויתר לחץ דם
תאריך פרסום ינואר 2019
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםיתר לחץ דם מערכתי

  • יש לראות במפגש רפואי חלון הזדמנויות להשפיע על אורח חייו של המטופל, כולל הפסקת עישון, תזונה נכונה, צריכת אלכוהול וצריכת קפאין מבוקרת ופעילות גופנית אירובית סדירה ורציפה
  • יש לנצל את המפגש הרפואי על מנת לעקוב אחר נטילה מלאה ורציפה של הטיפול התרופתי, כפי שהומלץ, ולהבין את הסיבות המונעות מהמטופל היענות מלאה לתוכנית הטיפול
  • בכל מפגש רפואי יש למדוד את לחץ דמו של המטופל. מומלץ שבדיקה זו תבוצע על ידי אחות או גורם רפואי מוסמך אחר. יש למדוד פעמיים ולהתייחס למדידה השנייה. כמו כן יש לעקוב אחר משקלו של המטופל
  • יש לעודד את המטופל לבצע מדידות לחץ דם ביתיות מאחר שהערכים המתקבלים במדידה ביתית מהימנים יותר בניבוי תחלואה קרדיווסקולארית. בנוסף, פעולה זו גורמת למטופל תחושת אחריות לבריאותו ושותפות בתוכנית הטיפול בו, המגבירות את היענות המטופל לתוכנית הטיפול המוצעת לו. מומלץ לבנות תוכנית מדידה עצמית מותאמת אישית לצורך מעקב, כאשר מדידות עיתיות בין פעם בשבוע עד פעם בחודש מאפשרות הערכת מידת האיזון לאורך זמן. יש להדגיש בפני המטופל שמידת האיזון נקבעת על פי מגמה לאורך זמן וממוצע של מספר מדידות ולא על סמך תוצאה של מדידה בודדת

מעקב לאחר התחלת/שינוי תוכנית הטיפול (טווח קצר)

סמוך לשינוי תרופתי, יש לזמן את המטופל בחלוף כ־4 שבועות, על מנת להעריך את המדדים הבאים:

  • השפעת הטיפול התרופתי על תחושתו והרגשתו הכללית
  • מידת הירידה בערכי לחץ הדם
  • ניטור תופעות לוואי
  • מדידת לחץ דם בשכיבה ובעמידה (לאיתור אורתוסטטיזם)
  • ביצוע בדיקות מעבדה ממוקדות בהתאם לשינוי בטיפול התרופתי, ולפי קבוצות התרופות שהומלץ עליהן

מעקב לאחר השגת יעד לחץ דם (טווח בינוני-ארוך)

לאחר קביעת האבחנה של יתר לחץ דם וקביעת טיפול מומלץ לזמן את המטופל למעקב לאחר כ־3 חודשים. תוכני הביקור זהים לאילו שפורטו.

יש להתאים אישית לכל מטופל את המעקב הנדרש ממנו על פי מידת איזון הלחץ דם, מידת ההיענות לטיפול, מחלות רקע נוספות.

  • מומלץ לבצע אחת ל־6 חודשים הערכה של גורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים, בעיקר בחולי סוכרת וחולים עם עודף שומני הדם, ולפי הצורך לשאוף להגיע לאיזון מיטבי של גורמי סיכון אלו
  • בחולים עם תחלואה נלווית הכוללת סכרת, מחלת לב איסכמית פעילה, אירוע מוחי שאירע לאחרונה ואי־ספיקת כליות מתקדמת יש לבצע מעקב חודשי. תכיפות ביקורי המעקב בשלב הראשון של האיזון תלויה בגורמי הסיכון, במחלות הנלוות, בפגיעה באברי מטרה ובערכי לחץ דם. כמו כן יש להתחשב בסיכונים אפשריים העלולים לנבוע מהטיפול התרופתי שנקבע (לדוגמה, עליה ברמת האשלגן ו/או הקריאטינין לאחר הנחיה לטיפול בחסמי ACE)
  • לאחר השגת איזון טוב של לחץ דם יש לבצע מעקב אחת ל־3–6 חודשים
  • יש לבצע בדיקות שיגרה פעם בשנה הכוללות ספירת דם, אוראה, קריאטינין, חומצה אורית, גלוקוז, נתרן, אשלגן, סידן, פרופיל שומנים, שתן לכללית, שתן למיקרואלבומין, TSH, המוגלובין מסוכרר ואק"ג
  • מעקב על ידי מדידות ביתיות בתדירות שלא תעלה על האמור לעיל, מומלץ לכל החולים. בדיקה עצמית פעם בחודש רצויה למי שלחץ דם שלו מאוזן
  • מעקב באמצעות ניטור לחץ דם 24 שעות מומלץ בחשד ליתר לחץ דם ממוסך (masked hypertension), בחולים המתארים תופעות היפוטנסיביות תחת טיפול תרופתי ובחולים העמידים לטיפול תרופתי
תוכנית מעקב שנתית לחולה עם יתר לחץ דם מאוזן
בדיקה/חודש 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12
מדידת לחץ דם ביתית או על ידי אחות מרפאה X X X X X X X X X X X X
ביקור אצל רופא X X X
בדיקות דם: ספירת דם, סוכר, פרופיל שומנים, אוראה, קריאטינין, חומצה אורית, אלקטרוליטים, סידן, זרחן, TSH X
דגימת שתן ליחס אלבומין: קריאטינין X

היענות לטיפול

היענות חלקית עד חוסר היענות מלא לשינוי אורח חיים ולטיפול תרופתי, בקרב חולי יתר לחץ דם, היא אחת הסיבות השכיחות והמורכבות לקושי באיזון לחץ דם. יש לנסות ולזהות קשיים אצל המטופל בהיענות לטיפול, כגון מצב קוגניטיבי, הבנה לא מלאה של תוכנית הטיפול, קושי כלכלי ברכישת התרופות, צורך בתמיכה משפחתית או סביבתית או תופעות לוואי לא מדווחות. במקביל יש לחפש כשל בהדרכת המטופל מצד הרופא כמו מפגשים קצרים, תוכנית טיפול מורכבת. יש לחפש רמזים להיענות נמוכה כמו מעקב אחר ניפוק התרופות, ממצאים בבדיקות המחשידים לאי נטילת התרופה (כמו דופק מהיר במטופל הנוטל חוסמי בטא) ולעיתים מומלץ לבדוק רמות תרופות בשתן.

ההתמודדות עם חוסר היענות צריכה להיות מותאמת למטופל, לפרופיל הסוציו־אקונומי שלו, ולסיבות הפרטניות שהביאו את המטופל לבחור שלא ליטול את התרופות או לא להתמיד באורח חיים בריא.