מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון - Hepatitis B active immunization in high risk population

מתוך ויקירפואה
שם הספר: תדריך חיסונים
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
Vaccination.png
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים
שם הפרק חיסון נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון
תחום חיסונים
סימוכין 70305213, אגף לאפידמיולוגיה
תאריך פרסום 9 בינואר 2014
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך עדכון פברואר 2016
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםחיסון נגד דלקת כבד B

התוויות

מומלץ לחסן נגד דלקת כבד B‏ (Hepatitis B) בני-אדם עם סיכון מוגבר להיחשף לנוזלי גוף והפרשות אדם כגון, דם ורוק. מתן חיסון נגד דלקת כבד B לבני-אדם חיוביים ל- HBsAg‏ (Hepatitis B Surface Antigen) או לבעלי נוגדנים ספציפיים מיותר, אך אינו מזיק ואינו גורם לעליית שיעור תופעות הלוואי. לכן, אפשר לחסן גם ללא ביצוע בדיקות סינון לפני מתן החיסון.

בקבוצות סיכון גבוה מאוד להיחשף לדלקת כבד B (כגון, חולים שמטופלים על ידי דיאליזה, (Dialysis) אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה, גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, בני-ביתם של HBsAg חיוביים) יש הצדקה, בעיקר כלכלית, בבדיקות סינון המועמדים לפני החלטה על צורך בחיסון.

הבדיקה המומלצת היא בדיקת נוגדני Anti-HBc‏ (Anti-Hepatitis B Core Antibodies).

לא מומלצת בדיקת סינון שיגרתית לפני מתן חיסון נגד דלקת כבד B למועמדים בסיכון תעסוקתי בתוקף עבודתם.

הערה - אם חיסון נגד דלקת כבד B ניתן לאחר שארעה הדבקה בנגיף, יתכן ולא תהיה לו השפעה מונעת.

  • אוכלוסית היעד למתן חיסון נגד דלקת כבד B לפני חשיפה:
מומלץ על מתן חיסון נגד דלקת כבד B לבני אדם לפני כניסתם למסגרת בה עלולה להתרחש חשיפה לנוזלי גוף והפרשות אדם כגון, לעובדים עם סיכון תעסוקתי לפני תחילת העבודה, למטופלים לפני כניסתם למוסדות לחולים הסובלים ממחלות ממושכות (מוסדות למפגרים מוסדות לחולי נפש), חולים לפני תחילת הטיפול בדיאליזה וכדומה[1].
  • עובדים במערכת הבריאות[2]
עובדי מערכת הבריאות הנמצאים בסיכון לחשיפה תעסוקתית עקב מגע שוטף עם נוזלי גוף והפרשות אדם: עובדים בבתי חולים, במרפאות, בתחנות טיפת חלב, במעבדות, מד"א (מגן דוד אדום), יחידות רפואיות בבתי סוהר וכדומה.
המועמדים לחיסון הם: רופאים, לרבות רופאי שיניים; צוות סיעודי; פראמדיקים, שינניות, סייעות לרופאי שיניים; רוקחים, פיזיותרפיסטים, מרפאות בעיסוק, מרפאות בדיבור, טכנאי מיחשוב רפואי, עובדי מעבדה; תלמידי כל מקצועות הבריאות האלו, כוח עזר ועובדי המשק במערכת הבריאות.
יחד עם מתן חיסון נגד דלקת כבד B, יש להדגיש את חשיבות ההקפדה על שמירת כללי הטכניקה האספטית (Aseptic technique) וכללי הזהירות המקובלים בעבודה
  • עובדים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע עם נוזלי גוף והפרשות אדם, כגון, עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים ושוטרים במחלקות מסוימות כגון, מחלקת סמים
  • צוות ומטופלים במוסדות למפגרים, במוסדות לחולי נפש, בתי ספר לחינוך מיוחד
  • חולים המקבלים טיפול על ידי דיאליזה[3]
  • חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם, כגון חולי המופיליה (Haemophilia) או תלאסמיה (Thalassemia)
  • אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה[3]
  • גברים המקיימים יחסי מין עם גברים
  • ‏HIV‏ (Human Immunodeficiency Virus) חיוביים וחולי AIDS ‏(Acquired Immune Deficiency Syndrome)‏[3]
  • אנשים שאובחנו כסובלים ממחלת מין, אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים
  • מגעים מיניים[3] ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ל-HBsAg
  • נפגעי פיגוע המוני
  • עצירים ואסירים
  • נפגעי תקיפה מינית
  • חולים הסובלים ממחלת כבד ממושכת
  • נוסעים לאזורים היפראנדמיים (Hyperendemic) לדלקת כבד B [4]
  • כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ל-HBsAg, כגון מרכזי AIDS, מרפאות מין, מרכזי גמילה, מרכזי Methadone

שיטת החיסון, אופן שימוש, מקום הזרקה, מינון, הוריות נגד ותופעות לוואי

ראו חיסון נגד דלקת כבד Hepatitis B vaccines - B

היריון

אין עדות שלחיסון נגד דלקת כבד B יש השפעה טרטוגנית (Teratogenic) על העובר. מכיוון שדלקת כבד B בעת היריון עלולה להיות מחלה קשה ולגרום לזיהום ממושך בילוד, יש לתת חיסון נגד דלקת כבד B לנשים הרות כאשר יש התוויות לכך.

הנקה

הנקה אינה מהווה הורית-נגד למתן חיסון נגד דלקת כבד B לאם ולתינוק.

בדיקת נוגדנים לאחר החיסון

  • תגובה מספקת לחיסון נחשבת ככייל נוגדנים Anti-HBs שרמתו 10 mIU/ml (מילי-יחידות בינלאומיות למיליליטר) ומעלה אחרי קבלת סדרה מלאה של החיסון
    בדיקת נוגדנים שיגרתית לאחר מתן חיסון נגד דלקת כבד B אינה מומלצת, מלבד קבוצות בסיכון הבאות[5]:
  • רופאים, רופאי שיניים, סיעוד, שינניות, פראמדיקים, תלמידים במקצועות בריאות אלו, עובדים אחרים העוסקים בפעולות פולשניות מועדות לחשיפה (פפמ"ח) כגון, עובדים ביחידות דיאליזה
  • חולים שמטופלים על ידי דיאליזה
  • בני אדם חיוביים ל-HIV וחולי AIDS
  • מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם אדם HBsAg חיובי
  • חולים עם ליקוי במערכת החיסון הנמצאים בסיכון לחשיפה לדלקת כבד B
לקבוצות הנזכרות למעלה הבדיקה תתבצע 8-4 שבועות לאחר סיום סידרת החיסון (3 מנות).
  • ילדים שנולדו לאם חיובית ל- HBsAg
    הבדיקה תתבצע שלושה חודשים לאחר סיום סידרת החיסון הראשוני (3 מנות), ולא יאוחר מגיל 18 חודשים.
  • אם רמת הנוגדנים לאחר סידרת החיסון אינה מספקת (9-0 mIU/ml), ובתנאי שמקבל החיסון אינו HBsAg חיובי מומלץ על אחת מהחלופות הבאות:
  • לתת סידרה מלאה של החיסון מחדש[6]
  • לתת מנת דחף אחת ולבדוק את רמת הנוגדנים. אם גם לאחר מנת הדחף אין תגובה מספקת, יש להשלים סידרה שנייה של החיסון ל-3 מנות. אם גם אחרי הסידרה השניה רמת הנוגדנים אינה מספקת, אין מקום למתן מנות נוספות של החיסון, ויש להתייחס לבן אדם כלא מחוסן[6]

הערה - גיל מעל 40 שנים, עודף משקל, עישון, הזרקת התרכיב לשריר העכוז או לתוך העור, תורשה, פגיעה במערכת החיסון וכדומה קשורים לתגובה חיסונית נמוכה יותר או לחוסר תגובה לחיסון.

מנת דחף לאחר חיסון ראשוני

  • בני-אדם בריאים
לא מומלץ על מנת דחף לבני- אדם בריאים, שקיבלו סידרה מלאה של חיסון נגד דלקת כבד B. סקרים שעוקבים אחרי רמת החסינות בקרב אנשים שחוסנו לפני יותר מ-15 שנים הראו שגם אם הכייל Anti-HBs ירד מתחת לערך המחסן (10 mIU/ml), ואפילו ל-0, עדיין קיימת הגנה בפני המחלה, על בסיס הזכרון האימונולוגי (Immunological memory)
  • חולים שמטופלים על ידי דיאליזה ומדוכאי חיסון
  • מבוגרים (החל מגיל 16 שנים):
מומלץ על מינון כפול בכל מנה בסידרה ועל בדיקה סרולוגית (Serological) שנתית. אם רמת נוגדני anti-HBs יורדת מתחת ל-10 mIU/ml מומלץ על מתן מנת דחף לחולים שנמצאו שליליים ל-HBsAg
  • ילדים:
אין מספיק נתונים להמלצה חד משמעית לגבי מינון התרכיב. יש מומחים שממליצים על מינון כפול בכל מנה. במקרים אלה יש להיוועץ ברופא המטפל

הערות שוליים

  1. מומלץ על קבלת 2 מנות חיסון לפחות לפני תחילת העבודה/ תחילת הטיפול בדיאליזה וכדומה.
  2. לרופאים, רופאי שיניים, אחיות, שינניות ופראמדיקים: ראו בהמשך סעיף; 5, עמוד 6 HB.
  3. 3.0 3.1 3.2 3.3 מומלץ לתת עדיפות לתרכיב ,SciBVac אך אם תרכיב זה אינו זמין באותה עת, אפשר לחסן את המועמד בכל תרכיב נגד דלקת כבד B הזמין בישראל.
  4. מומלץ לתת עדיפות לתרכיב SciBVac, כאשר אין אפשרות לחסן את הנוסע ב-3 מנות חיסון לפחות. אך אם תרכיב זה אינו זמין באותה עת, אפשר לחסן את המועמד בכל תרכיב נגד דלקת כבד B הזמין בישראל
  5. לחולים עם מחלת הצליאק ללא דיכוי במערכת החיסון לא מומלץ לבדוק רמת הנוגדנים לאחר מתן סדרה מלאה של החיסון, אך אם החולה נבדק מכל סיבה שהיא, ורמת הנוגדנים אצלו אינה מספקת (0-9 mIU/ml), יש לתת מנת דחף בהתאם לסעיף " 5 ב'" בדומה לאנשים המשתייכים לקבוצות הסיכון
  6. 6.0 6.1 מומלץ לחסן בתרכיב SciBVac. אך אם תרכיב זה אינו זמין באותה עת, אפשר לחסן את המועמד בכל תרכיב נגד דלקת כבד B הזמין בישראל

ראו גם