מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

נזלת - Rhinorrhea

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה,
וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


נזלת
Rhinorrhea
Boy (Imagicity 696).jpg
ילד מנוזל
ICD-10 Chapter J 34.8
ICD-9 478.19
יוצר הערך ד"ר ליאור גל
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםנזלת


רקע כללי

נזלת היא השם העממי לכל חומר רירי המופרש מן האף.

זוהי תופעה שכיחה אשר רק לעיתים נדירות בלבד מהווה להיות סמן למצב חמור.

ההפרשה מקורה בתאים המרפדים את מעברי הסינוסים ותפקידה להוות מעין 'מלכודת' לחלקיקים זעירים כגון אבק למנוע מהם לחלחל לתוך מערכת הנשימה התחתונה.

הבלוטות באף ובגרון מייצרות הפרשות באופן קבוע (1–2 ליטרים ליום). הפרשות אלו שומרות על לחות וניקיון הרקמות באף, שומרות על אוויר לח, לוכדות ומפנות חומרים זרים הנשאפים בנשימה ונלחמות בזיהומים. הפרשות של סינוסים נפוחים או מזוהמים יכולות להיות סמיכות או בעלות גוון לא תקין.

במקרים בהם הייתה חבלת ראש תיתכן זליגה של נוזל חוט שדרה שקוף מהאף.

יצירת הנזלת

הנזלת היא חומר ג'לטיני המורכב מאחוז גבוה של מים, כאשר איכויות הצמיגות והדביקות מוענקות לו על ידי חומר הנקרא 'מוצין'. המוצין הוא גליקו-פרוטאין (חלבון הקשור לקבוצת סוכר).

רירית האף והסינוסים מורכבת מתאים שונים, ביניהם מצויים תאים המכונים 'תאי גביע'. תאים אלו, הנמצאים לכל אורך הרקמה המצפה את מערכת הנשימה והעיכול, מפרישים את המרכיבים העיקריים של הריר והנזלת.

התאים מפרישים כמות מסוימת, בסיסית, נמוכה יחסית, באופן קבוע. כאשר ישנו גירוי חיצוני, הפרשה זו יכולה לעלות באופן משמעותי ובשלב זה נבחין בנזלת.

כאשר חומרים 'עוינים' חודרים לאף דוגמת נגיפים או אלרגנים הם גורמים לדלקת המגרה הפרשת יתר של נזלת וכן גיוס של תאי דלקת. תאי הדלקת הנוספים מעלים את סמיכות ההפרשות ומעניקות להם את הגוון הצהבהב ירקרק.

עודף הפרשות

עודף הפרשות עלול לגרום לנפיחות ודימום באף וכן לריח פה רע מאחר שההפרשות מכילות ריכוז גבוה של חלבונים המהווים מקור מזון מצוין עבור חיידקים אנאירוביים (חיידקים המשגשגים בסביבה ללא חמצן). הצטברות של עודף הפרשות באף גורם לגירוי ותחושת ליחה קבועה בגרון.

עודף הפרשות יכול לרדת במורד הגרון (טפטוף פוסט נזאלי) או לגרום לשיעול המחמיר בעיקר בלילה. כאב גרון יכול להיות תוצאה של עודף הפרשות מהאף.

ההפרשות עלולות לחסום את חצוצרת השמע ('תעלת אוסטכיוס') המקשרת בין האף לאוזן, וכך לגרום לדלקת אוזניים. הטפטוף עלול גם לחסום את מעברי הסינוסים, ולגרום לדלקת בסינוסים (סינוסיטיס).

גורמים

עלייה בהפרשות המתבטאת בנזלת היא תוצאה של גירוי רירית האף היכולה להיות תוצאה של גורמים שונים ובכללם:

  • זיהומים חיידקיים
  • הצטננות
  • שפעת
  • קדחת השחת
  • תרסיסי אף
  • סינוסיטיס
  • גוף זר בנחיר (בעיקר בילדים)

לעיתים הפרשה אפית הנראית כ'נזלת' היא למעשה זליגה של נוזל חוט שדרה. זליגה זו נראית כאשר ישנו פגם במחיצות שבין אזור הסינוסים לאזור השקע הקדמי או האמצעי בגולגולת. פגם זה יכול להיות תוצאה של חבלת ראש, ניתוח ועוד.

תסמינים

מאפייני הנזלת והתסמינים המלווים יכולים פעמים רבות לכוון לגורם הבסיסי. משך הופעת הנוזלת (תהליך חריך או כרוני), כמות הנוזלת וגוונה (שקוף, צהוב-ירקרק, דמי) הם בעלי חשיבות.

תסמינים מלווים

פעמים רבות הנזלת אינה מופיעה כתסמין יחיד אלא כחלק ממכלול:

  • דמעת
  • אודם או גרד בעיניים
  • פריחה
  • עיטוש
  • שיעול
  • כאבי ראש
  • הרגשה כללית רעה
  • חום
  • תחושה של 'אף סתום'

פניה לסיוע רפואי

  • הפרשות בעלות ריח רע, חד צדדיות, או בעלות גוון שאינו לבן או צהוב
  • הפרשות המופיעות לאחר פגיעת ראש
  • תסמינים הנמשכים יותר מ-3 שבועות
  • תסמינים הנמשכים מעל ל-10 ימים בילדים מתחת לגיל 3
  • הפרשות המלוות בחום

אבחנה

אבחנת הגורם לנזלת מבוססת על הצלבת מידע לגבי ההפרשות עצמן, תסמינים מלווים, ההיסטוריה הרפואית של החולה, בדיקה גופנית, ובדיקות מעבדה והדמיה על פי הצורך.

תסמינים נוספים דוגמת חום ושיעול יכולים לכוון למקור זיהומי.

היסטוריה משפחתית או אישית של אסתמה או אלרגיות, מחלות רקע תרופות וחשיפות שונות – כל אלו יכולים לכוון את הרופא לגבי מקור הנזלת.

שאלות מכוונות הצפויות לעלות במסגרת הבירור כוללות:

  • האם הפרשות מימיות ודלילות, או סמיכות?
  • האם ההפרשות דמיות?
  • איזה צבע יש להפרשות?
  • משך הופעת ההפרשות
  • האם ההפרשות מופיעות כל הזמן?
  • האם ישנם תסמינים מלווים?
  • האם אתה סובל משיעול או כאבי ראש?
  • האם יש לך שיעול או כאב ראש?
  • האם אתה סובל מכאב גרון?
  • האם אתה סובל מחום?

הבדיקה הגופנית הנעשית במסגרת בירור של נזלת כוללות בדיקה של האזניים, האף והגרון.

בדיקות המעבדה יכולות לכלול

  • ספירת דםספירת דם היא בדיקה המאפשרת לראות סימנים של דלקת (עלייה בספירת הכדוריות הלבנות)
  • משטח גרון – בדיקה הכוללת לקיחת דגימה מן הגרון באמצעות מטוש ושליחתה למעבדה על מנת לראות האם ישנה צמיחה של חיידקים
  • דגימת ליחה – לעיתים מתבקש החולה לאסוף ליחה, המשמשת לצורך תרבית וזיהוי צמיחה של חיידקים
  • משטף אף – דגימה של הפרשות מהאף לצורך בדיקת קיום חיידקים ווירוסים. בדיקה זו נעשית בעיקר בתינוקות.

בדיקות הדמיה אשר יכולות לסיע בבירור כוללות

  • בדיקת CT של הראש
  • צילומי רנטגן של הגולגולת והסינוסים
בדיקות אלו מאפשרות הדגמה של אזור האף והסינוסים על מנת לזהות הפרעות שונות דוגמת דלקת בסינוסים או שברים בגולגולת.
  • בדיקת סיב אופטי – בדיקה הנעשית על ידי רופא אף-אוזן-גרון בלבד וכוללת החדרה של צינור דק וגמיש עם מצלמה ומקור אור בקצהו, דרך הנחיר ועד אזור הלוע והושט. הבדיקה מאפשרת לרופא לראות את כל חלל האף והלוע האפי (החלל שמאחורי האף) על מנת לזהות הפרעות שונות במערכת הנשימה העליונה.

טיפול

טיפול ביתי

יש לשמור על ההפרשות דלילות ולא סמיכות ודביקות. פעולה זו מסייעת למנוע סיבוכים, כגון זיהומי אזניים וסינוסים, וחסימה של המעברים באף. על מנת לדלל את ההפרשות ניתן:

  • להקפיד על שתייה מרובה
  • להגביר את הלחות באוויר באמצעות מפזר אדים
  • לעשות שימוש בתרסיסי תמיסת מלח (סליין) לאף

תכשירים אנטיהיסטמיניים יכולים להפחית את כמות ההפרשות. יש להזהר מאחר שתכשירים מסוימים עלולים לגרום לישנוניות. אין לעשות שימוש בתכשירי מדף בתכיפות העולה על 3 ימים ולאחריהם 3 ימים ללא שימוש, אלא בהנחיית הרופא המטפל.

טיפול תרופתי

נזלת אלרגית – נזלת כרונית אשר מקורה באלרגיה, ניתנת לטיפול באנטיהיסטמינים.

טיפול אנטיביוטי ניתן רק במקרים בהם יש חשד לזיהום חיידקי.

שימוש יתר באנטיביוטיקה

אנשים רבים סוברים בטעות כי הפרשות ירוקות או צהובות משמעותן זיהום חיידקי, המצריך טיפול אנטיביוטי. הצטננויות לעיתים קרובות מתחילות עם הפרשות צלולות מן האף, אשר כעבור מספר ימים מקבלות גוון קרמי צהבהב או ירוק. הצטננויות נגרמות על ידי נגיפים וטיפול אנטיביוטי אינו מסייע לטיפול בהן. הפרשות ירוקות או צהובות אין משמעותן בהכרח צורך בטיפול אנטיביוטי.