מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

עישון ואיכות הסביבה - Smoking and the environment

מתוך ויקירפואה

עישון ובריאות הסביבה
Smoking and the environment
יוצר הערך ד"ר רחל דהן
TopLogoR.jpg
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםעישון

מרבית האנשים מודעים לנזק הרב שיש לעישון על הבריאות, אך לא מודעים כלל לנזקים הרבים של העישון על איכות הסביבה. כל שלב במעגל החיים של הסיגריה, החל בגידול הטבק ועד הצטברות אשפה של בדלים ואריזות הסיגריות, גורם לנזק סביבתי עצום. אנו רגילים לחשוב על סיגריות כמוצר שמעשנים אותו, אבל עלינו לזכור שאת הטבק יש לשתול, לזבל, לרסס, לייבש, לטחון, לערבב, לגלגל, לארוז, להוביל, לפרסם, לשווק, למכור, לפנות בדלים ואריזות ולטפל בנזקי הבריאות. ייצור הטבק עלה מ-4.2 מיליון טונות בשנת 1974 ל-7.2 מיליון טונות בשנת 2000. בעוד צריכת הטבק בעולם המפותח ירדה ב-5 אחוזים, עלתה הצריכה במדינות מתפתחות ב-70 אחוזים. מדי שנה מעשנים בעולם כ-5.5 טריליון סיגריות המיוצרות על ידי שבע חברות טבק עולמיות. ממצאי הדוח של הבנק העולמי מצביעים על פגיעה בכלכלה העולמית ובמיוחד בכלכלה של הארצות המתפתחות. ממצאים אלה סותרים את טענת חברות הטבק על תרומה כביכול לכלכלה [1].יש להדגיש כי המעשנים אינם אשמים, וכי עישון הוא מחלה כרונית ומגפה עולמית, ועל כולנו מוטלת האחריות למגרה. גמילה מעישון היא לא רק ההתערבות היעילה ביותר לשיפור בריאותם של מטופלינו ובני משפחתם, אלא גם תרומה לאיכות הסביבה שלנו ושל הדורות הבאים.

גידול וייבוש הטבק

טבק הוא אחד הגידולים החקלאיים העיקריים בעולם כולו, מרביתו גדל בעולם המתפתח. סין היא היצרנית הגדולה ביותר של טבק בעולם, אחריה ברזיל, הודו וארצות הברית (ארה"ב) [2] . לשם הכשרת חלקות אדמה לגידול הטבק יש צורך בכריתת יערות. מכיוון שגידול הטבק מצריך קרקע עשירה בחומרים מזינים יותר מאשר גידולים חקלאים אחרים, כגון תירס או חיטה, וחומרי דישון עולים כסף רב, בוחרים חלק מהחקלאים לעבור לקרקע חדשה בכל פעם במקום לדשן את הקרקע. תופעה זאת מגדילה את הצורך בכריתת עצים לשם הכשרת קרקע לגידול טבק [1].

לשם גידול הטבק יש צורך בחומרי ריסוס מרובים. בארה"ב בלבד 26 אחוזים מחומרי הריסוס מנוצלים לגידול הטבק. ייבוש הטבק, תהליך הנקרא Curing, נעשה באמצעות כריתת עצים ושריפתם. כמות העצים הדרושים היא עצומה, ותהליך ייבוש הטבק הוא גורם משמעותי בהכחדת יערות כדור הארץ (Deforestation). עבור ייצור של 300 סיגריות יש לכרות עץ אחד [3] . הערכה היא שיותר מ-2,000,000 דונם של חורש טבעי נכרתים מדי שנה לשם ייצור הטבק, והם מהווים 5 אחוזים מכריתת היערות בארצות המתפתחות ו-1.7 אחוזים מהכריתה העולמית [4] . בטנזניה (Tanzania) הגדולה פי שניים מקליפורניה, 93 אחוזים מייבוש הטבק נעשה באמצעות כריתת יערות טבעיים. באזורים שבעבר היו עשירים בחורש טבעי, הידלדלו היערות כל כך שכיום צריכים החקלאים ללכת כ-10 קילומטרים כדי למצוא עצים לכריתה. עקב שינויים אלה בכסות האדמה נגרמו באזור שינויים חמורים במערכת האקולוגית [5] . במלאווי (Malawi), אחת הארצות העניות ביותר באפריקה, קיבלו החקלאים תמריצים מחברות הטבק, ורבים עברו לגידול טבק. טבק הפך למוצר העיקרי המיוצא ליותר מ-60 מדינות. מדי שנה נכרת במלאווי 3 אחוזים מהחורש הטבעי. האדמה המשמשת לייצור טבק הייתה יכולה לשמש לגידול מזון שהוא כה דרוש במדינות אלו. בדרום קוריאה 45 אחוזים מכריתת היערות הוא לשם ייצור הטבק, ובסין, יצרנית הטבק הגדולה בעולם - יותר מ-20 אחוזים [6] . גופים רבים הגדירו את המעבר לגידול הטבק כאיום עיקרי לפיתוח מתמשך ויציב מכיוון שהרווח לחקלאים ולפועלים הינו לטווח הקצר ביותר, ואילו לטווח הארוך נגרם נזק רב למערכת האקולוגית, לחקלאים ולתושבים. בעשור האחרון גידול הטבק עובר בעיקר לארצות המתפתחות, והוא מבוסס על כוח עבודה זמני וזול ועבודת ילדים [7].

פריצת שריפות

סיגריות, גפרורים ועזרי עישון גורמים מדי שנה לשריפות רבות. באלברטה שבקנדה (Alberta, Canada) בלבד התרחשו בשנים 2001-1997; 2,310 שריפות עקב סיגריות שגרמו ל-284 נפגעים, 40 מקרי מוות ונזק לרכוש בשווי של 46 מיליון דולר [8]. כ-1,000,000 שריפות נגרמות מדי שנה על ידי ילדים משימוש במצתי סיגריות. הערכה היא שמדי שנה נהרגים בעולם כ-800 בני אדם בשריפות הנגרמות מסיגריות [9].

הובלת והפצת הסיגריות

לשם הובלת הטבק והפצת הסיגריות בעולם יש צורך בשימוש במטוסים ובמשאיות. אף על פי שאין מידע מדויק לגבי ההשפעה על איכות הסביבה, אין ספק, שמדובר בנזק נוסף. לכך יש להוסיף את המשאבים המושקעים בפרסום מוצרי הטבק השונים ובמיוחד הסיגריות.

כימיקלים רעילים אותם מכילות הסיגריות

עישון הוא הגורם העיקרי לזיהום האוויר בחללים סגורים (Indoor). עשן הסיגריה מכיל כ-4,000 כימיקלים, 50 מהם קרצינוגנים (Carcinogens) ידועים, והנזק של עישון פסיבי הודגם במחקרים רבים. בדלים ואריזות סיגריות מהווים כ-40 אחוזים מאשפת הרחוב בעולם המערבי. ההערכה היא ש-4.3 טריליון בדלי סיגריות נזרקים לאשפה מדי שנה. הבדלים המכילים את אותם 4,000 כימיקלים רעילים של הסיגריות, הם אינם מתכלים, ומצטברים באגמים, בימים ובחופים של כדור הארץ. במגע עם מים הכימיקלים, כגון קדמיום (Cadmium), עופרת (Lead) וארסן (Arsenic), משתחררים ומרעילים את הסביבה הימית, הצמחייה ובעלי החיים [10] .

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 Mamudu HM, Hammond R, Glantz S. Tobacco industry attempts to counter the World Bank report Curbing the Epidemic and obstruct the WHO framework convention on tobacco control. Soc Sci Med 2008;67:1690-1699
  2. Mackay J, Eriksen M, Shafey O. The Tobacco Atlas. World Health Organization, 2006
  3. Quoted in Hammond R, The Tobacco Industry Impacts on Tanzania. Presented at San Francisco’s Forum on Global Tobacco Control Policies, May 19, 1997. Document available from CorpWatch (www.corpwatch.org)
  4. Geist HJ. Global Assessment of Deforestation Related to Tobacco Farming. Tobacco Control 1999;8:18-28
  5. Waluye J. Enviornmental Impact of Tobacco Growing in Tabora/Urambo, Tanzania. Tobacco Control 1994;3:252-254
  6. Dilemmas of Development: Burley Tobacco, the Environment and Economic Growth in Malawi. Journal of Southern African Studies 24:405-425
  7. Helmut JG, Chang K, Etges V, et al. Tobacco growers at the crossroads: Towards a comparison of diversification and ecosystem impacts. Land Use Policy 2009;26:4:1066-1079
  8. Tobacco Control 2006;15(Supplement 3):iii65-iii70;doi:10.1136/tc.2005.013276. Copyright © 2006 by the BMJ Publishing Group Ltd
  9. Centers for Disease Control and Prevention. Fire prevention research saves lives. Injury Research in Action (cited 209 Apr 7) .Available from: http://www.cdc.gov/ncipc/ERPO/UNC-success-story.pdf
  10. BUTTsOUT. Ten things you should know about cigarette butt litter. Cited 2009 Apr 7. Available from: http://www.buttsout.net/litter_stats

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר רחל דהן מומחית ברפואת משפחה, המחלקה לרפואת המשפחה, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון, שירותי בריאות כללית, מחוז חיפה וגליל מערבי (יוצר\י הערך)


פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, דצמבר 2009, גיליון מס' 151, מדיקל מדיה