מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

קדחת כתמים ים תיכונית - Mediterranean spotted fever - חוזר משרד הבריאות

מתוך ויקירפואה
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
קדחת כתמים ים תיכונית - MEDITERRANEAN SPOTTED FEVER - ריענון הנחיות
סימוכין חוזר משנת 1997, חוזרנו מס' 28/99 מיום 9/9/99
תאריך פרסום 20 ביוני 2017
 

קדחת הכתמים הים תיכונית שייכת לקבוצת מחלות זואונוטיות הנגרמות מהדבקה ע"י מספר מינים של חיידקי ריקציה Rickettsia spp מקבוצת קדחת הכתמים (Spotted Fever Group - SFG). הדבקה של בני אדם מתרחשת ע"י העברת חיידקי SFG בנשיכה של טפילים חיצוניים (ectoparasites) כגון: קרציות, פרעושים וכיני גוף נגועות או במגע עם נוזלים וצואה נגועה שלהם. המאגר הטבעי נמצא בקרציות וכן בחיות בר, כלבים, מכרסמים, זוחלים וציפורים. בני אדם נדבקים באקראי.

מחלות מקבוצת קדחת כתמים נפוצות באזורים רבים בעולם: אסיה, אפריקה, אוסטרליה, אמריקה הצפונית והדרומית ואגן הים התיכון. המחלה הנחשבת לאלימה ביותר היא Rocky mountain spotted fever הנגרמת ע"י Rickettsia rickettsii ונפוצה ביבשות אמריקה.

קדחת הכתמים הים-תיכונית (Mediterranean spotted fever - MSF) נגרמת ע"י הריקציה Rickettsia conorii מועברת לבני אדם ע"י עקיצת קרצית הכלב החומה. בישראל נפוץ הוריאנט של המחלה הנקרא Israeli spotted fever הנגרם ע"י Rickettsia conorii subsp. israelensis. חיית המאגר היא הכלב. קדחת כתמים היא מחלה מחייבת הודעה אינדיבידואלית על פי פקודת בריאות העם.

המחולל

בישראל - Rickettsia conorii, בעיקר ע"י Rickettsia conorii israelensis. התגלו ריקציות נוספות בישראל הידועות כגורמות למחלה באדם.

המעביר

הווקטור העיקרי להעברת הריקציות הוא קרציית הכלב החומה Rhipicephalus sanguineus.

חיות המאגר

כלבים, חזירי בר, שועלים ועוד.

אפידמיולוגיה של קדחת כתמים ים-תיכונית בישראל

קדחת כתמים ים תיכונית תוארה לראשונה בישראל ב- 1943. במהלך השנים 1971-80, שיעורי היארעות המחלה בישראל עלו מ- 0.7 ל- 10.3 מקרים ל- 100,000 נפש. במאה ה-21, ההיארעות היא בממוצע 0.4 לכל 100,000 אוכלוסייה (גרף 1).

גרף 1: היארעות קדחת כתמים בישראל 2000-2016


עונתיות

קדחת הכתמים הים תיכונית מופיעה בעיקר בחודשי הקיץ, כאשר גם הוקטורים וגם בני האדם פעילים בטבע. במהלך השנים 2005-2016, 69% מהתחלואה התרכזה בחודשים יוני-אוקטובר, כאשר שיא התחלואה מדווחת בחודשים: אוגוסט (18%), יוני (15.3%) ו- יולי (14.0%) .

הטריאדה האופיינית למחלה היא חום, כאבי ראש ופריחה. החום נמשך ממספר ימים עד שבועיים. פריחה מקולופפולרית מפושטת, לרבות בכפות ידיים ורגליים, מופיעה ברוב המקרים ביום רביעי-חמישי מתחילת המחלה למשך 6-7 ימים. מעורבות כפות הידיים עשויה להופיע מאוחר יותר. ברבע עד שליש מהמקרים הפריחה היא פטכיאלית. תסמינים נוספים הם נפיחות של בלוטות הלימפה המנקזות את אזור הנשיכה, כאבי שרירים, סימנים גסטרואינטסטינליים (הקאה, שלשול) וחולשה. רק כשליש מהחולים זוכרים נשיכת קרצייה. כיב או קרום יבש במקום הנשיכה (eshcar) מופיע לעיתים רחוקות .

בדיקות מעבדה אופייניות הן לויקופניה, טרומבוציטופניה, היפונתרמיה, הפרעה קלה באנזימי כבד.

ללא טיפול המחלה עלולה להיות קטלנית. שיעור הקטלניות בישראל הוא פחות מ- 3%.


גרף 2: התפלגות מקרי קדחת כתמים בישראל, לפי חודש בתקופה 2005-2016 (נתונים מצטברים)


קדחת כתמים.jpg


תקופת דגירה

5-7 ימים.


אבחון מעבדתי למחלת הכתמים הים-תיכונית (Mediterranean spotted fever) במרכז הארצי לריקציאזיס במכון הביולוגי בנס ציונה [1]


סוג הבדיקה אתר הדגימה זמן לקבלת תשובה
בידוד החיידק דם מלא, נסיוב, רקמות. יש להקפיד על לקיחת הדגימות בצורה סטרילית. רצוי להימנע ממתן טיפול אנטיביוטי עד לאחר לקיחת הדגימה. עד שלושה שבועות. תוצאה שלילית לא בהכרח שוללת הדבקה בחיידק. תוצאה חיובית נדירה ביותר.
מבחן PCR Nested
  • דם מלא (במבחנה עם חומר נגד קרישה).
  • CSF
  • רקמות גם כאלו המקובעות בפארפין.
  • ביופסיה סטרילית מאזור הפריחה בעור.
  • רקמות

רצוי להימנע ממתן טיפול אנטיביוטי עד לאחר לקיחת הדגימה

לרוב - באותו היום.

ברקמה - עד יומיים. תוצאה שלילית לא בהכרח שוללת הדבקה בחיידק.

אבחנה היסטולוגית ע"י צביעה אימונוהיסטוכימית רקמות כשלושה ימים.
מבחן IFA סרולוגי (מבחן אימונופלורסצנטי) בלתי-ישיר נסיוב - תוך שבועיים מרגע הופעת סימפטומים. לאימות נדרש נסיוב נוסף בפער של לפחות 10 ימים מהנסיוב הראשון (3-6 שבועות מהופעת הסימפטומים).
יש לשמור את הדגימות בקירור.
כשלושה ימים, מקרים דחופים יטופלו עוד באותו היום.
התוצאה עלולה להיות שלילית בשבוע הראשון למחלה ולהפוך חיובית רק בשבוע השני. תיתכן תגובה צולבת ( cross reaction) בין ריקציות מקבוצת SFG לבין ריקציות מקבוצת- Typhus group


(*) מידע מורחב על שיטות המעבדה ניתן למצוא בקובץ: "שירות המרכז הארצי לריקציוזיס" , סימוכין 01602217.

אופן משלוח הדגימות למרכז הארצי במכון הביולוגי בנס ציונה

את הדגימות יש לשלוח בהתאם לחוזר מנהל הרפואה מס. 21/2014 של משרד הבריאות מיום 1.6.2014, בנושא: "נוהל בטיחות לשינוע חומרים ביולוגיים זיהומיים ודגימות לאבחנה רפואית מעבדתית" (מספר סידורי 51-001/6-SF של המחלקה למעבדות).

את משלוחי הדגימות יש לתאם מראש ע"׳ יצירת קשר עם המוקד:

08-9381601/602. הדגימות מופקדות במקרר המצוי בשער המכון ונאספות ע'^ צוות הרפרנס בכל יום עבודה בשעה 8:00. טלפונים של המרכז הארצי לריקציוזיס וללפטוספירוזיס: 08-9381444 , 08-9381573 , 08-9381517 פקסים: 08-9381574, 08-9381452

בדיקות נוספות

בדיקות סרולוגיות: ברוב מעבדות בתי החולים ניתן לבצע בדיקה סרולוגית - מבחן IFA מסרום כמתואר בטבלה.

טיפול

מכיוון שהמחלה עלולה להיות קטלנית ללא טיפול ומכיוון שלעיתים קרובות יש איחור באבחנה הסרולוגית יש להתחיל טיפול על סמך שיקולים קליניים ואפידמיולוגיים ולא להמתין לאישור מעבדתי.

טיפול הבחירה הוא בתרופה דוקסיצילין (doxycycline) למשך 5 ימים. טיפול ב- chloramphenicol נחשב פחות יעיל.

מקרים קלים בילדים ובנשים הרות ניתן לטפל בתרופות מקבוצת המאקרולידים - ,clarithromycin azithromycin. במקרים קשים יש לטפל תמיד בדוקסיצילין.

מניעה ודיווח

  • יש לדווח על מקרים מאובחנים ללשכת הבריאות הרלבנטית.
  • יש לטפל בחיות בית ומשק למניעת קרציות על פי הנחיות השירותים הוטרינריים:

http://www.moag.gov.il/vet/Yechidot/TachshirimTrufot/Pirsumim/2016/Documents/tachshirim_rishuy6122016.pdf

בברכה

ד"ר אמיליה אניס

מנהלת האגף לאפידמיולוגיה

הערות שוליים

  1. בכל חשד לקדחת הכתמים, יש להתייעץ בזיהומולוג או במרכז הארצי לצורך בחינת הדגימה האופטימלית.