מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

קידום בריאות ורפואה מונעת - בריאות השן - Health promotion and preventive medicine - dental health

מתוך ויקירפואה

Preventative (1).png

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא
קידום בריאות ורפואה מונעת
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
המלצות כוח המשימה.png
שם המחבר ד"ר שלמה זוסמן - משרד הבריאות
שם הפרק נספח מס' 4 - בריאות השן
עורך מדעי פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד - איגוד רופאי המשפחה
מוציא לאור ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה מהדורת 2013
מספר עמודים 249
Logo small.gif

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםבריאות השן וחלל הפה

מחלת העששת, זיהוי ומניעה

רקע

מחלת העששת היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בילדים ובמבוגרים. העששת נוצרת מחשיפת השיניים לאורך זמן לחיידקים היוצרים, בתהליך של תסיסה, חומצה מפירוק פחמימות הנצרכות בתזונה. המחלה פוגעת בשיניים מכל סוג ובכל גיל. התקדמותה איטית אך ללא טיפול היא עשויה לגרום להרס מוחלט של רקמות השן. האתיולוגיה מורכבת מגורמים הקשורים לפרט ומגורמים סביבתיים וחברתיים.

בשלושים השנים האחרונות חלה ירידה בשכיחות העששת במדינות המפותחות עקב עלייה באיכות החיים, אורח חיים בריא יותר וחשיפה לפלואוריד במי השתייה ובמשחות שיניים. במקביל לירידה זו נצפה שינוי בפיזור התחלואה באוכלוסייה, עם ריכוז העששת בקרב 30%-20% מהאוכלוסיה הנמצאים בסיכון גבוה לחלות.

הפן החיובי הוא שהמחלה ניתנת למניעה כמעט מוחלטת ואף לעצירה וריפוי בשלבים המוקדמים שלה. הקפדה על תזונה נבונה בתקופה הילדות, שמירה נכונה על ניקיון הפה ושימוש מושכל בפלואוריד חשובים לשימור בריאות השיניים של הילדים ואף משפיעים על בריאותם בעתיד.

רציונל

בריאות הפה והשיניים היא חלק בלתי נפרד מהבריאות הכללית. גם עמדת ארגון הבריאות העולמי היא, כי המאמצים למניעת מחלות הפה וקידום בריאות הפה צריכים להיות משולבים בקידום הבריאות הכללית ומניעת מחלות כרוניות, מאחר וגורמי הסיכון הם משותפים.

ילדים בגילאים צעירים מגיעים לרופא ילדים או לטיפת חלב באופן קבוע, אבל רובם אינם נבדקים במרפאת שיניים עד שנוצרות בעיות שדורשות טיפול. גם מבוגרים מגיעים לרופא המשפחה בגלל מגוון סיבות בעוד שלרופא שיניים לעתים רחוקות יותר. עפ״י סקר בריאות 2009 של הלמ"ס, תושב ישראלי מבקר אצל רופא 6.2 פעמים בשנה, לעומת 2.3 פעמים בלבד אצל רופא השיניים. רופאים המטפלים בילדים ובהורים, במבוגרים ובקשישים, יכולים להשפיע באופן משמעותי על בריאות הפה והשיניים של ילדים ומבוגרים באמצעות הדרכת יחידים ומשפחות לשמירה על בריאות הפה, זיהוי ילדים ומבוגרים בסיכון לעששת, המלצה על נקיטת אמצעים למניעת המחלה והפניה לרופא שיניים בעת הצורך. עם הכללת טיפולי שיניים לילדים בסל השירותים של חוק ביטוח בריאות ממלכתי נוצרה הזדמנות להפחית את התחלואה בעששת בגיל הצעיר, שכן ניתנת האפשרות לכלל ילדי ישראל ליהנות מטיפולי שיניים מונעים ומשמרים.

המלצות כלליות למניעת התפתחות עששת

שמירה על היגיינת הפה

תינוקות: חשוב לדאוג שגם להורים לא יהיו מוקדי עששת פעילים כדי שלא יעבירו חיידקים קריוגניים לתינוק דרך הרוק. יש לחנך את ההורים לא להעביר חפצים הנגועים ברוק (כגון כפיות מוצצים, צעצועים המוכנסים לפה) מפיהם לפי התינוק, מכיוון שזה עשוי לגרום להתיישבות של חיידקים בפה התינוק.

ילדים: יש להתחיל בצחצוח שיניים, פעמיים ביום, עם בקיעת השן הראשונה ע״י גאזה או מברשת שיניים רכה. בגיל שנתיים יש להוסיף לצחצוח שימוש במשחת שיניים המכילה פלואוריד. עד גיל 7 מומלץ כי ההורים יצחצחו שיניים לילדים.

הדרכה תזונתית

שתייה ואכילה במשך הלילה, הנקה לפי דרישה והנקה בלילה (לאחר בקיעת השן הראשונה, כשההנקה אינה בלעדית) קשורים עם התפתחות עששת הילדות.

יש להגביל את מס' הארוחות ביום ל-6-5. בין הארוחות - יש להגביל צריכת חטיפים ומשקאות ממותקים.

שימוש מושכל בפלואוריד

צריכת מי שתיה המכילים פלואוריד וצחצוח שיניים עם משחה המכילה פלואוריד בריכוז המתאים לגיל:

  • עד גיל שנתיים - ללא משחה
  • מגיל שנתיים עד גיל 6 שנים - עם משחה מיוחדת לילדים המכילה ריכוז פלואוריד נמוך
  • מגיל 6 שנים - משחה משפחתית המכילה ריכוז פלואוריד גבוה.

זיהוי ילד הנמצא בסיכון גבוה לפתח עששת

המאפיינים הבאים מהווים גורמי סיכון לפתח עששת:

  • הילד משתייך לשכבה סוציואקונומית נמוכה
  • הילד סובל ממחלה כרונית או נוטל תרופות שגורמות ליובש פה
  • הילד נולד במשקל לידה נמוך או נולד פג
  • הילד ישן בלילה עם בקבוק המכיל משקה שאינו מים או צורך באופן תדיר (3 פעמים ויותר) חטיפים בין הארוחות או שתייה ממותקת.
  • בהסתכלות בפה - לילד יש שכבת רובד הנראית לעין על פני השיניים.

המלצות במקרה של ילד בסיכון גבוה

כאשר הרופא מאתר ילד בעל סיכון גבוה להתפתחות עששת, מומלץ לחזור ולהדגיש בפני ההורים את חשיבות פעולות המניעה ובנוסף להפנותו לבדיקת רופא שיניים.

המלצות במקרה של חשד לקיום עששת פעילה

אבחנה קלינית של עששת - כאשר בהסתכלות בפה נראים נגעים לבנים-גיריים או נגעים כהים על פני השיניים. בנגע עששת מתקדם - ייראה חלל בשן או שבר שלה.

כאשר הרופא חושד כי כבר התפתחה עששת - יש להפנות את הילד לבדיקת רופא שיניים (כאמור, הבדיקה והטיפול כלולים בסל הבריאות).

מניעת עששת במבוגרים

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבבריאות חלל הפה בקשישים - Oral health in the elderly


במבוגרים, לרוב העששת מתקדמת באופן איטי יותר מאשר בילדים. ככלל, ההמלצות למניעת עששת במבוגרים זהות לאלו שבילדים:

  1. שמירה על היגיינת הפה: יש לצחצח את השיניים פעמיים ביום (בבוקר ובערב) עם משחת שיניים המכילה פלואוריד בריכוז 1000-1500ppm. מומלץ להשתמש גם בחוט דנטלי או אמצעי עזר נוספים לניקוי בין השיניים.
  2. הדרכה תזונתית: יש להגביל את מס' הארוחות ביום ל-6-5. בין הארוחות - יש להגביל צריכת חטיפים ומשקאות ממותקים.
  3. שימוש מושכל בפלואוריד: אם שותים מים מופלרים ומצחצחים שיניים עם משחה המכילה פלואוריד פעמיים ביום רוב המבוגרים מקבלים את ההגנה הדרושה. מבוגרים רבים סובלים ממחלות כרוניות או נוטלים תרופות שעשויות לגרום ליובש פה. במקרה כזה האדם נמצא בסיכון מוגבר לפתח עששת ורופא השיניים ינקוט פעולות מניעה נוספות כמו אפליקציה מקומית של פלואוריד.
  4. ביקורת תקופתית אצל רופא השיניים אחת לשנה או לפי קביעתו. יש להמליץ למבוגר שנמצא בסיכון מוגבר לפתח עששת להיבדק אצל רופא השיניים לעתים קרובות יותר.

טיפולי שיניים למבוגרים, ככלל, אינם כלולים בסל הבריאות. עם זאת, ישנן אוכלוסיות הזכאיות לטיפולי שיניים במסגרת סל הבריאות:

  1. חולים אונקולוגיים לפי קריטריונים שנקבעו בחוק.
  2. חולים הסובלים מהתסמונות הבאות: Cleidocranial dysostosis ,Hemifacial microsomia‏ ,Amelogenesis/Dentinogenesis Imperfecta וחולים שנולדו עם חיך או שפה שסועים - עד גיל 25.
  3. ניתוחים אורתוגנטיים (תקון יחסים של הלסתות) במקרים של הפרעה תפקודית קשה
  4. טיפול בחבלות, גידולים וציסטות בלסתות.

ביבליוגרפיה

ראו גם