מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שבע עד שתים עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from seven years to twelve years

מתוך ויקירפואה

Preventative (1).png

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל

המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא
קידום בריאות ורפואה מונעת
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
המלצות כוח המשימה.png
שם הפרק קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 12-7 שנים
עורך מדעי פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד - איגוד רופאי המשפחה
מוציא לאור ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל
מועד הוצאה מהדורת 2013
מספר עמודים 249
Logo small.gif

יעוץ

זהו שלב המשפחה עם ילדים בגיל בי"ס כולל בעיות הקשורות במשמעת, לימודים (School phobia). מבחינת יעוץ להורים ולילדים יש לברר ולייעץ בנושא הרגלי שינה (לפחות 9 שעות שינה ביממה - ראו נספח מס' 19 - הערכת הרגלי שינה והפרעות שינה במרפאה הראשונית), תזונה נכונה, והפרעות אכילה. יש להפחית במאכלים המכילים חומצות שומן רוויות ובממתקים, לשמור על איזון קלוריות תקין ולהסביר חשיבות תזונה נכונה כולל כמות מספקת של סידן במזון עקב הגדילה. הכמות היומית הדרושה היא 1.300 מ"ג ליום (ראו פירוט בנספח מס' 8 - תזונה נבונה למניעת מחלות). יש לברר נושא העישון והשימוש באלכוהול (מגיל 10), ולייעץ בנושא נזקי העישון האקטיבי והכפוי ודרכים למניעה (ראו פירוט ב נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה).

פעילות גופנית: יש לייעץ בנושא פ"ג סדירה. פעילות גופנית בגיל הילדות חשובה גם להתפתחות אישית (דימוי וביטחון עצמי), חברתית וקוגניטיבית. גיל זה מתאים להצטרפות למסגרת ספורטיבית מאורגנת (חוגי מחול, התעמלות, ריצה, כדורגל, כדורסל וכד') ויש לעודד זאת. לילדים שאינם משתלבים במסגרות הספורטיביות הקבוצתיות יש להציע חלופות אחרות לפעילות גופנית (טניס, רכיבת אופניים, שחיה, קראטה וגיודו וכדי) במסגרות שונות או באופן עצמאי. מומלץ לבצע פעילות גופנית בעצימות בינונית - גבוהה 60 דקות לפחות מידי יום. על פעילות זו לכלול פעילות בעצימות גבוהה בשלושה מימות השבוע ובשלושה ימים גם פעילות המחזקת שרירים ועצמות. פעילות בעצימות גבוהה היא כזו הגורמת לילד להתנשם ולהזיע - כגון ריצה או שחיה. פעילות בעצימות בינונית היא כזו המאיצה את קצב הנשימה וגורמת להזעה קלה, כגון רכיבה על אופניים או משחקי חצר. חשוב מאוד להפחית את השעות ללא פעילות ובעיקר שעות מסך (טלוויזיה, מחשב, וידאו, סמארטפון) - לשעתיים ביום לכל היותר.

יש לחזק ילדים וילדות הנמצאים במסגרות ספורט תחרותיות להמשך פעילות, אך מצד שני להיות ערים לעיסוק מוגזם ו/או כפייתי בפעילות גופנית שייתכן ונובע מרצון להפחית משקל כחלק מהפרעות אכילה או מהצורך לעמוד בציפיות ובלחצים של גורמים חיצוניים (הורים, חברים, מאמן), אשר עלולים לגרום נזק.

חשוב להסביר להורים את חשיבות הדוגמה האישית בעיסוק בפעילות גופנית.

חשוב מאוד לשמור על בריאות השן - ראו נספח מס' 4 - קידום בריאות ורפואה מונעת - בריאות השן - Health promotion and preventive medicine - dental health.

יש חשיבות לנושא חגורות בטיחות ושימוש בקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים, אכסון כלי נשק, תרופות וחומרים רעילים. תשומת לב לנושא בטיחות בשחייה וזהירות מפני אש (ראו פירוט בנספח מס' 5 - קידום בריאות ורפואה מונעת – בטיחות ילדים - Health promotion and preventive medicine – children safety). ולנושא הימנעות מחשיפה לשמש ושימוש במיסוכי הגנה כנגד קרינה אולטרה סגולית.

  • קרינה מייננת: יש למעט בחשיפה לקרינת רנטגן ככל האפשר בעיקר צמצום שיקופים, צילומי CT, אנגיוגרפיה וצינטורים הכרוכים בקרינה ניכרת. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.

סקירה ואיתור מוקדם

בין השנים 12-7 מומלץ לבדוק גובה ומשקל (לפחות פעם ב-4 שנים בגיל 7, 11), וכן מומלץ לבדוק ראיה ושמיעה פעם אחת בתקופה זו.

כמו כן, מומלצת בדיקת רופא, אחת ל-3 שנים לאיתור בעיות גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מערכת המין, הפרעות יציבה (לפי המלצת משרד הבריאות). לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת, אין מקום לבדיקות סקירה לעקמת (ראו נספח מס' 23 - נושאים שנויים במחלוקת). יש לברר נושא אנקופרזיס והרטבה לילית. וכן הפרעות התנהגות ולמידה ולאתר הפרעות אכילה. יש להעריך תיפקוד הורה/ משפחה-ילד/ילדים. יש לשים לב להזנחה, סימני התעללות, אלימות במשפחה, אבל ממושך, דיכאון ונטיות אובדניות. מומלץ ביצוע תבחין טוברקולין בכיתה ז' לילדים בקבוצות סיכון.

חיסונים

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבשגרת החיסונים לילדים בישראל - Vaccinations program in Israel


החיסונים בתקופה זו כוללים:

  1. השלמת חיסונים שלא ניתנו בעבר.
  2. חיסון כנגד טטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו בכיתה ב' (Tdap-IPV)
  3. חיסון כנגד טטנוס, דיפתריה ושעלת (Tdap) בכיתה ח'
  4. חיסון עונתי נגד שפעת מומלץ לכל אדם מגיל חצי שנה ומעלה.
  5. חיסון פוליסכרידי נגד מנינגוגוקוקים ונגד פנאומוקוקים מומלץ לילדים בקבוצות הסיכון. כן מומלץ החיסון המצומד נגד פנאומוקוקים לילדים בקבוצות הסיכון.
  6. החיסון נגד נגיף הפפילומה מומלץ לבנות מגיל 11 שנים ומעלה (אפשר כבר מגיל 9).
    קיימת אפשרות שהוא יכלל בתכנית חיסוני השגרה של תלמידות כתות ח' ב-2013. חיסון זה רשום גם לבנים החל מגיל 9 שנים. (ראו פירוט ב נספח מס׳ 7 - חיסונים חדשים)

רפואה מונעת מגיל 12-7 שנים

יעוץ סקירה ואיתור מוקדם חיסונים ותרופות למניעה
הרגלי ניקיון

(הרטבה לילית, Encopresis)

משקל וגובה לפחות פעם ב-4 שנים. טטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו בכתה ב' (Tdap-IPV).
הפרעות אכילה, הרגלי אכילה, ותזונה נכונה.

הרגלי שינה, פעילות גופנית סדירה לפחות שעה ביום במצטבר בעצימות בינונית- גבוהה.
פעילות גופנית מהנה בעצימות בינונית-גבוהה למשך 60 דקות לפחות מידי יום הכוללת פעילות עצימה ופעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים בשבוע.
צמצום שעות מסך לעד שעתיים ביום. שמירה על בריאות השיניים.

בדיקות התפתחות וגדילה (כולל אשכים, אוושות). השלמת חיסוני השגרה.
הימנעות מתאונות ופגיעות, חשיבות חגורות בטיחות וקסדות מגן. בדיקת ראייה ושמיעה פעם אחת בכיתה א' חיסון עונתי נגד שפעת לקראת כל חורף.

חיסון נגד מנינגוקוקים ונגד פנאומוקוקים לקבוצות הסיכון.

הימנעות מחשיפה יתרה לקרני השמש. תבחין טוברקולין בכיתה זי לילדים בקבי סיכון, בעיקר עולים חדשים.
נזקי העישון הכפוי.

נזקי העישון הפעיל ושתיית אלכוהול (מגיל 10).

בדיקת שיניים והיגיינת הפה חיסון נגד נגיף הפפילומה לבנות החל מגיל 11 שנים ומעלה.

מותר לחסן בו גם בנים בגילאים הנ"ל.

עירנות לגבי התעללות בילדים.

הפרעות התנהגות ולמידה.

איתור ילדים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות.

ביבליוגרפיה

ראו גם