מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

רפואת המשפחה בישראל - נספח 25 - הרופא הנלווה

מתוך ויקירפואה

Shutterstock 539711368.jpg

רפואת המשפחה בישראל - Family Medicine in Israel
מאת פרופסור חיים דורון, פרופסור שפרה שורץ, פרופסור שלמה וינקר

כריכת ספר רפואת המשפחה.png

ה"רופא הראשוני" מצווה להתגבר בעבודתו על קשיים שונים. הקשורים חלקם במיבנה האירגוני של מירפאותיגו. וחלקם בהיות אלו נפרדות מבתי־החולים. אל שניים מהם ברצוננו להתייחס להלן — אל הניתוק מבית־החולים. ואל העבודה בתנאי יחידות או בדידות מסויימים.

אין ספק. שתהליכים ברפואה של ימינו מחמירים את תוצאותיהם של קשיים אלה. תהליכים אלה מבססים את בית־החולים לא רק כמרכז לאיבחון.טיפול. הוראה. הדרכה ומחקר, אלא. למעשה — גם כמוקד לשירותי- הבריאות של האיזור. עובדה זו מגבירה את אופיין של המירפאות כשלוחות של אותו מרכז אזורי. באשר מידת יעילותן נקבעת לא־פעם בהתאם לקשר האורגני שלהן עם אותו בי"ח.

מגד שני, קשה יותר ויותר להעלות על הדעת עבודה רפואית במירפאה ללא תיקשורת מספקת. פורמלית ולא־פורמלית כאחת — בין כל גורמי הצוות הרפואי: וביניהם — לבין רופאי בית־החולים.

בדידות הרופא שבמירפאה בחדר־עבודתו והתרחקותו מבית־החולים האזורי, במשך תקופות ארוכות. יש להן השפעה שלילית הן על רמת העבודה הרפואית והן על מידת הסיפוק בעבודה של הרופא. על קשיים אלה עשוי הרופא להתגבר במידה רבה — גם במיבנה האירגוני הקיים — בכוח הרצון. ההתמדה והמאמץ. עם זאת יש להודות, שכאן תלויה הצלחתו גם בגורמים נוספים. כגון יתר חלקי הצוות הרפואי שבמירפאתו וכן רופאי בית־החולים האזורי.

מכל מקום. אין ספק שיש לצקת כבל האפשר דפוסים אירגוניים חדשים. שיהיו ריאליים מבחינת אפשרויות הביצוע, בקרב ציבור הרופאים. הממלא כיום — ויוסיף למלא נם בשנים הבאות—את התפקיד של רופא־משפחה ורופא ילדים "ראשוני" במירפאה.

אין רעיונות אלה באים במקום המגמה לעודד ככל האפשר עבודה משולבת של רופאים (במיוחד רופאים מקצועיים — בחלקה. בביה"ח ובחלקה במירפאה — אלא מכוונים להשלימה, על רקע זה גובשה לאחרונה תכנית מיוחדת ע"י המכון האוניברסיטאי להשתלמות רפואית והמחלקה הרפואית במרכז קופת־חולים.

המדובר בתוכנית תלת־שנתית של לימודים סיסטמטיים לקראת התואר "רופא־נלווה". שתיים הן מטרותיה העיקריות של תוכנית זו:

  1. השתלמות שיטתית בתחומים משמעותיים לעבודתם של רופא־המשפחה ורופא־הילדים
  2. יצירת קשר חי. קבוע ומתמיד עם אחת המחלקות (פנימית — לרופאי־משפחה ומחלקת־ילדים — לפדיאטרים).

תוכנית זו היא שלב נוסף ומתקדם יותר במסגרת ה"יום הקבוע" — צורת השתלמותם של רופאי מירפאות בבתי־החולים. המקיפה 720 רופאים. ואכן. בשנתיים הראשונות ללימודם לקראת התואר "רופא נלווה". תהווה ההשתתפות ב"יום הקבוע" חלק אינטגרלי מתוכנית זו. בשנה השלישית יעבוד הרופא במשך 24 יום באותה מחלקה של בית־החולים. שאליה יישאר קשור בעתיד. במעמד של "רופא נלווה". בשנתיים האחרונות כוללת תוכנית ההשתלמות השתתפות בקורסי ערב שונים. לפי הסדר מיוחד בין המכון האוניברסיטאי להשתלמות רפואית והפקולטה ללימודי המשך ברפואה שליד אוניברסיטת תל־אביב. יוכלו הרופאים שבתחום פעולתה של הפקולטה. לקבל הוראה זו בתוך מסגרתה. כך תימנע כפילות ואף יווצר שיתוף פעולה הדוק ופורה בין המוסדות האוניברסיטאיים הפועלים בתחום לימודי ההמשך ברפואה (על עובדה אחרונה זו יש לברך במיוחד).

עם סיום תוכנית־ההשתלמות התלת־שנתית והבחינות שלאחריה יקבלו רופא־המשפחה ורופא־הילדים את התואר: ".רופא נלווה" למחלקה בבית־חולים. תואר זה יבטא לא רק את הישגי הרופא במסגרת זו. כי־אם גם את השתייכותו למחלקה בבי"ח. השתייכות זו תבוא לידי ביטוי בשיתופו בפעולות שונות של המחלקה. שבה יאשפז את חוליו, וישתלב בביקורים הקליניים: רופאי המחלקה הבכירים ישמשו לו יועצים קבועים. וככל האפשר ייקח חלק בייעוץ שבמירפאות המחלקה. בפעולות השתלמות ואף במחקר.

כבר בצעדיה הראשונים של התוכנית, משתלמת במסגרתה קבוצה של ארבעים רופאי־משפחה וחמישה־עשר רופאי־ ילדים — פעולה הנעשית פבשלושה מרכזים: ירושלים, תל־אביב. וחיפה.

ד"ר ח. דורון, מרכז קופח-חולים, תל-אביב.

קישורים חיצוניים

Reprint from “The family physician" — Vol. 2, No. 1, March 1972 Kupat-Holim, P.O.B. 16250, Tel-Aviv, Israel

תדפיס מתוך "רופא המשפחה", חוברת 1 (כרך ב') ניסן תשל"ב, מארס 1972, ת ד. 16250, תל-אביב.