מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

שיטת אלכסנדר כטיפול בכאבי גב תחתון - Lower back pain - Alexander technique

מתוך ויקירפואה

שיטת אלכסנדר כטיפול בכאבי גב תחתון
Lower back pain - Alexander technique
יוצר הערך ד"ר אמנון להד
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםכאב גב

שיטת אלכסנדר פותחה על ידי פרדריק מתיאס אלכסנדר (1955-1869), שחקן אוסטרלי שסבל מצרידות חוזרת. הוא ייחס את בעיותיו לתנועת ראש ומתח שרירי. לאחר שינוי בתנוחת הראש תלונותיו נעלמו[1]. מטרת שיטת אלכסנדר לעזור לאדם לשפר את השימוש בעצמו כדי להיטיב את תפקודו ואת מצבו הבריאותי. השיטה מתייחסת אל האדם כשלמות, ומלמדת אותו כיצד להשתמש בעצמו בצורה היעילה ביותר בפעולות היום-יום[2]. השיטה יכולה להיות מתוארת כתהליך פסיכו-פיזיולוגי של חינוך מחדש במטרה לשפר את היציבה והקואורדינציה כדי לאפשר תנועה במאמץ מינימלי[3].


עקרונות השיטה

שיטת אלכסנדר מתבססת על שלושה עקרונות[1]:

  • התפקוד של הגוף מושפע על ידי השימוש בו
  • גוף עובד כמכלול
  • היחסים בין הראש, הצוואר ועמוד השדרה הם בעלי חשיבות ניכרת ליכולת התפקודית

התנועה האנושית היא אופטימלית כשהראש מוביל ועמוד השדרה עוקב. השיטה מנסה ליצור מסלולים מוטוריים חדשים על ידי חינוך ותרגול, ובעקבות זאת לשפר את תפיסת המרחב (Proprioception).

שימושים מקובלים בשיטה

השיטה מקודמת כטיפול רפואי למגוון מצבים רפואיים כולל מחלות מפרקים, גנחת סימפונות (אסתמה), כאבי גב, כאבים כרוניים, דיכאון, כאבי ראש, בעיות שינה ועקה (סטרס)[1],[2]. אף על פי שהשיטה כבר בשימוש כ-100 שנים, מספר המחקרים הרפואיים שבדקו בצורה מבוקרת את תוצאותיה מזערי.

טיפול בכאבי גב

המחקר לגבי שיטת אלכסנדר מועט, אף שהשיטה בשימוש במדינות מרובות כבר כמאה שנה. עד לשנת 2008 לא הייתה, למעשה, עדות מחקרית לשימוש בשיטה.

בשנת 2003 התפרסם מאמר סקירה מקיף שמצא רק 4 מחקרים מבוקרים העוסקים בשיטת אלכסנדר[1]. רק אחד מהם עסק בכאבי גב[4], ועד היום לא הגיע לידי פרסום כמאמר.

במחקר השתתפו 91 חולים עם כאבי גב כרוניים. קבוצת ההתערבות קיבלה 20 הדרכות בשיטת אלכסנדר (פעם בשבועיים), קבוצת ביקורת אחת קיבלה קבוצות תמיכה, וקבוצה נוספת שימשה כבקרה ללא כל טיפול. למרות מעקב לא מושלם (בשנה היה רק מידע מכ-50% מהמשתתפים) היה שיפור קצר מועד במספר מדדי כאב ובהתנהגות כאב. ההבדלים בין הקבוצות נעלמו שנה מתום המחקר.

חיפוש שנעשה בעבור קבוצת העבודה האירופאית בסוף 2004 לא מצא מחקרים נוספים שתמכו או הפריכו את יעילות השימוש בשיטת אלכסנדר למניעה או לטיפול בכאבי גב[5],[6],[7].

בסוף 2008 התפרסם לראשונה מחקר מבוקר גדול ב-BMJ (‏British Medical Journal)‏[8] ובמקביל גם ב-British Journal of Sports Medicine‏[9]. ניתוח כלכלי של מחקר זה התפרסם ב-BMJ בינואר 2009‏[10]. המחקר יכול לרמז על תועלת משמעותית, במחיר סביר, לשימוש בשיטה.

בתחילת ינואר 2009 לא נמצאו מחקרים מבוקרים נוספים.

פעילות גופנית - השוואה לשיטת אלכסנדר ושילוב בטיפול

במחקר שפורסם בשנת 2008[8], [9] נבדקו 579 חולים עם כאב גב תחתון חוזר, שאיננו קורן מתחת לברך, נמשך לפחות 3 שבועות וללא עדות למחלה אורגנית משמעותית (ללא דגלים אדומים). החולים טופלו בקהילה על ידי 64 רופאים ראשוניים. הגיל הממוצע היה 46, עם מעט יותר נשים מגברים. החולים חולקו ל-4 קבוצות:

  • טיפול רגיל על ידי רופאי המשפחה (קבוצת הבקרה)
  • 6 טיפולים בעיסוי רפואי
  • 6 שיעורים בשיטת אלכסנדר
  • 24 שיעורים בשיטת אלכסנדר

כל קבוצה חולקה בתוכה, כך שמחצית קיבלו הדרכה לביצוע של תרגילים גופניים מהרופאים והדרכה מאחות לגבי התנהגות בריאות.

לאחר שנה, פעילות גופנית ושיטת אלכסנדר היו יעילות יותר בהפחתת המגבלות לפי שאלון Roland disability score (בו שינוי של 2 נקודות נחשב משמעותי).

פעילות גופנית הפחיתה את הניקוד ב-1.24 נקודות (רווח בר סמך 95% ‏(CI - Confidence interval)‏ 0.34-2.25). שישה שיעורים בשיטת אלכסנדר הפחיתו את הניקוד ב-1.4 נקודות (רווח בר סמך 95%,‏ 2.77 - 0.03), ו-24 שיעורי שיטת אלכסנדר הפחיתו את הניקוד ב-3.4 נקודות (רווח בר סמך 95%, ‏4.76 - 2.03). לעיסוי לא הייתה השפעה משמעותית לאחר שנה.

בתום שנה מתחילת המעקב היו בקבוצת הביקורת 21 ימים ב-4 השבועות האחרונים עם כאבי גב בממוצע. המספר הממוצע בקבוצה שקיבלה 24 שיעורי שיטת אלכסנדר היה שלושה ימים, בקבוצה שקיבלה 6 שיעורים היה 11, ובקבוצת העיסוי המספר היה 14 ימים (הבדלים מובהקים). כמו כן, היה שיפור מובהק באיכות החיים כפי שנמדדה ב-SF36 (‏Short-form health survey with 36 questions). פעילות גופנית הועילה גם היא, אם כי ההשפעה הייתה קטנה יחסית.

בתת-הקבוצה שקיבלה 6 שיעורים בשיטת אלכסנדר ובנוסף פעילות גופנית, התוצאות היו דומות לקבוצה שקיבלה 24 שיעורים בשיטה. בקבוצה אחרונה זאת לא הייתה תוספת תועלת לפעילות הגופנית. תוצאות דומות היו גם בבדיקה תוך כדי תקופת המחקר, 3 חודשים מתחילתו. לא נמצא נזק כל שהוא בהתערבויות השונות.

עלות מול תועלת

בניתוח נוסף של המחקר[10] נבדקה העלות הכלכלית של ההתערבויות השונות. נמצא שההתערבות בעזרת הדרכה לפעילות גופנית הייתה הכלכלית ביותר, בעלות של 61 ליש"ט לנקודת שיפור בשאלון Roland disability score,‏ 9 ליש"ט ליום ללא כאב ו-2,847 ליש"ט ל-QALY (‏Quality-adjusted life year).

השפעה גדולה יותר הייתה כאמור לשימוש ב-6 שיעורים בשיטת אלכסנדר עם הדרכה לפעילות גופנית. השפעה זאת הייתה זהה ל-24 שיעורים בשיטת אלכסנדר עם או בלי הדרכה נוספת לפעילות גופנית, אך הייתה זולה משמעותית ועלותה: 64 ליש"ט לנקודת שיפור בשאלון Roland disability score, ‏34 ליש"ט ליום ללא כאב ו-5,332 ליש"ט ל-QALY.

על סמך ניתוח זה, ממליצים החוקרים על שימוש בשילוב של הדרכה קצרה בשיטת אלכסנדר (6 שיעורים) ונוסף על כך, הדרכה ועידוד פעילות גופנית.

המלצות

המחקר שפורסם ב-2008 יכול לרמז על תועלת משמעותית, במחיר סביר, לשימוש בשיטה. יש לזכור שמדובר במחקר בודד, גם אם בוצע בצורה טובה. טרם המלצה על טיפול זה לכלל הסובלים מכאב גב תחתון חוזר וממושך, יש מקום להמתין לפחות למחקר נוסף מקבוצה אחרת.

כמו כן, יש לזכור שהמחקר לא כלל מטופלים עם כאב קורן מתחת לברך. בנוסף, לא נכללו חולים עם כאב גב קצר-טווח (פחות מ-3 שבועות) או חולים שזה להם האירוע הראשון של כאב גב תחתון. לגבי מטופלים אלה אין בשלב זה כל מידע בנוגע לטיפול בשיטת אלכסנדר.

באותם חולים שטיפולים אחרים אינם משפרים את מצבם ניתן לשקול את הפנייתם למטפל/ת בשיטה על בסיס נתונים חלקיים אלה.

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 Ernst E, Canter PH. The Alexander Technique: A Systematic Review of Controlled Clinical Trials. Forsch Komplementärmed Klass Naturheilkd 2003;10:325-329
  2. 2.0 2.1 הערך בוויקיפדיה
  3. ארגון המורים הישראלי לטכניקת אלכסנדר
  4. Vickers AP, Ledwith F, Gibbens AO. The impact of the Alexander technique on chronic mechanical low back pain (unpublished report) 2000
  5. Burton AK. On behalf of the COST B13 Working Group on European Guidelines for Prevention in Low Back Pain. How to prevent low back pain. Best Practice & Research Clinical Rheumatology 2005;19:541-555
  6. Burton AK, Balagué F, Cardon G, et al. European guidelines for prevention in low back pain November 2004. Eur Spine J 2006;15(Suppl 2):136-168
  7. Burton AK, Balagué F, Cardon G, et al. European Guidelines for Prevention in Low Back Pain November 2004. Leclerc G, Müller AJ, van der Beek on behalf of the COST B13 Working Group on Guidelines for Prevention in Low Back Pain. www.backpaineurope.orgA
  8. 8.0 8.1 Little P, Lewith G, Webley F, et al. Randomised controlled trial of Alexander technique lessons, exercise, and massage (ATEAM) for chronic and recurrent back pain. BMJ 2008;337:884
  9. 9.0 9.1 Little P, Lewith G, Webley F, et al. Randomised controlled trial of Alexander technique lessons, exercise, and massage (ATEAM) for chronic and recurrent back pain. Br J Sports Med 2008;42:965-968
  10. 10.0 10.1 Hollinghurst S, Sharp D, Ballard K, et al. Randomised controlled trial of Alexander technique lessons, exercise, and massage (ATEAM) for chronic and recurrent back pain: economic evaluation. BMJ 2008;337:2656

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אמנון להד - החוג לרפואת המשפחה באוניברסיטה העברית ומחוז ירושלים של הכללית (יוצר\י הערך)


פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, אפריל 2009, גיליון מס' 147, מדיקל מדיה