מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

שימוש בטכנולוגיה מתקדמת בגיל המבוגר - Use of advanced technology in the elderly

מתוך ויקירפואה

שימוש בטכנולוגיה מתקדמת בגיל המבוגר
Use of advanced technology in the elderly
יוצר הערך ד"ר דניאל דליות
TopLogoR.jpg
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מדיה אלקטרונית ורפואה, הזדקנות

השימוש בטכנולוגיה מתקדמת בקרב הזקנים (גילאי 80 ומעלה) הוא מועט. ההנחה שזקנים מפחדים מטכנולוגיה חדשה או אדישים כלפיה אינה ברורה מאליה. מחד גיסא, ישנם זקנים שמקיימים שימוש שוטף במחשב, באינטרנט, בדואר אלקטרוני, באמצעי צילום ממוחשבים ובאמצעי האזנה וצפייה משוכללים ביותר, ומאידך גיסא, ישנם זקנים חסרי ידע בסיסי בטכנולוגיות החדשות.

שני מחקרים שבדקו גישה של זקנים כלפי מחשב ורכישת מיומנות לעומת צעירים הראו, שיש יותר זקנים מאשר צעירים עם גישה שלילית כלפי מחשב וטכנולוגיה. יותר זקנים חשים אי נוחות לעומת צעירים, בשימוש במחשב ובטכנולוגיה אחרת, אך ככל שהם רוכשים ניסיון הגישה נהיית חיובית יותר. מחקר שבדק משתתפים זקנים שקיבלו משימות שונות, הוכיח שזקנים יכולים בהחלט לרכוש מיומנויות חדשות [1][2].

סיבות אפשריות לאי-שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בגיל המבוגר

קיימות שתי גישות עיקריות העוסקות בחוסר הניצול של הטכנולוגיות המתקדמות בגיל המבוגר- הפחד מהטכנולוגיה וההזדקנות המוחית אשר תורמת לבעיה בלימוד.

תאוריית ההזדקנות המצחית (Frontal aging), למשל, טוענת שהזדקנות המוח פוגעת באזורים קדם-מצחיים (Prefrontal), ומשפיעה על יכולת לימוד כמותי [3].

לעומת זאת, מחקרים שבדקו רכישת מיומנות לשימוש במחשב בקרב זקנים הראו שהמשתתפים בתרגול היו מסוגלים להשלים פרטים מרובים תוך זמן סביר ועם מינימום עזרה. נתונים אלה תומכים בפוטנציאל השימוש בטכנולוגיה מתקדמת בקרב הזקנים [4][5].

המיומנויות הנדרשות לעיסוק בהיצע הטכנולוגי

המיומנויות העיקריות הנדרשות לצורך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות הן שימת לב וריכוז (Attention), תפקוד ביצועי (Executive performance), זיכרון ולמידה (Memory and learning) ותפקוד אינטלקטואלי כללי.

שימת לב וריכוז

מדובר ביכולת להתמקד בפיסות מידע, שמיעה או ראייה בזמן סביר כדי לקלוט נתונים ולעשות בהם שימוש משמעותי. יכולת זו מעניקה בסיס לזיכרון עבודה (Working memory) ולתפקודים קוגניטיביים (Cognitive) אחרים. מחקרים שבדקו בין השאר את נושא זיכרון העבודה במבוגרים עצמאים בני 18-85, הראו שזקנים יותר איטיים מצעירים, אך בשתי הקבוצות זמן התגובה ירד לאחר האימון [6][7].

ריכוז מתמשך במטלה אחת וערנות לא פוחתים עם הגיל, בקרב אנשים עצמאים וצלולים. לעומת זאת, יכולת לריכוז מחולק (Divided attention) פוחתת עם הגיל. במחקר ראו שיש שינוי משמעותי בין צעיר לזקן בביצוע משימה כפולה (Dual task) [8].

עליית מועדות להסחת הדעת (Distractibility) וירידת מהירות עיבוד נתונים אחראיות לירידה ביכולת לריכוז מחולק [9]. יכולת הריכוז היא חובה ליתר התפקודים הקוגניטיביים. חשוב לזהות סיבות של ליקוי ריכוז בכל עת ולטפל בהן [10].

תפקוד ביצועי

תפקוד ביצועי כולל הסקת מסקנות בנות משמעות ושיפוט הולמים, תכנון וביצוע משימות, טיפול בפיסות מידע רבות בזמן נתון- זיכרון עבודה (Working memory), הפקת רצפים תנועתיים מורכבים ופתרון בעיות מופשטות ומורכבות.

יכולת הביצוע יורדת עם הגיל, חסרים בזיכרון העבודה ובתפקוד ביצועי תורמים לשינויי קוגניציה שתלויים בגיל. מחקר שבדק זקנים בריאים הראה שיש ירידה בתפקוד ביצועי אחרי גיל 60 [10].

מחקר שהשתמש בהדמיית מוח, בדק 133 אנשים בריאים שחולקו לשתי קבוצות: בני 61-85 ובני 20, ונתן להם לעשות מבחנים של מהירות ביצוע. נמצא הבדל משמעותי בין צעירים לזקנים [11][12].

זיכרון ולמידה

צורות שונות של זיכרון פועלות כשלומדים מידע חדש, בין השאר זיכרון מרוחק (Remote memory) של אירועי חיים קודמים, זיכרון סמנטי (Semantic memory) של ידע כללי שאינו קשור לאירוע מיוחד ותהליכי זיכרון פרוצדורלי (Procedural memory) עבור משימות ביצוע מורכבות.

בקווים כלליים, התהליך המעורב ביצירת זיכרונות או שליפת זיכרונות מתנהל באופן הבא: המוח מקבל מידע, כמות של מידע עוברת לזיכרון התחושתי (Sensory memory), המידע מעובד ועובר לזיכרון לטווח קצר (Short term memory) או לזיכרון העבודה (Working memory). יש גורמים שקובעים מה יעבור לזיכרון לטווח הארוך (Long term storage). צריך חזרות מספיקות כדי להעביר מידע לזיכרון לטווח ארוך.

יש תהליכי זיכרון שמחזיקים מידע לזמן קצר, כך שהוא זמין לתהליכים אחרים, למשל זיכרון עבודה. מידע מסוים מקודד ומועבר למערכת אגירה ארוכת טווח יותר, בעוד שמידע שאינו מועבר נמחק מהזיכרון ואובד. כאשר הזיכרון נדרש לשימוש מאוחר יותר, פונים למערכת האגירה, באמצעות תהליכי חיפוש.

מערכות הזיכרון עובדות יחדיו באופן שזיכרון שנרכש לפני כן יכול להשפיע על לימוד מידע חדש, ומידע חדש יכול להשפיע על מידע שנרכש לפני כן.

קל יותר ללמוד מידע שהוא מושגית דומה למידע שנלמד לפני כן. זיכרון ראשוני - זיכרון לטווח קצר וזיכרון עבודה - מעורב ברכישה ובשמירה קצרה של מידע חדש, באחסון עם יכולת אגירה מוגבלת. היבט זה של תפקוד זיכרון קשור לתהליכי ריכוז שהוזכרו. מידע עלול ללכת לאיבוד מזיכרון העבודה כי מידע אחר נכנס לחלל האגירה. מידע שגלש על גדותיו עובר לתחום העל-מרווחי (Supra span). תרגול או חשיפה חוזרת הם הגורם החשוב ביותר שמשפיע על העברת מידע לתחום העל-מרווחי

זיכרון ולמידה בזקנים

בזקנים, אין פגיעה בזיכרון המרוחק, הפרוצדורלי והסמנטי (כמו אוצר מילים ומידע כללי על העולם). בדרך כלל יכולת זיכרון עבודה נשארת קבועה עם הגיל.

לזקן עלולים להיות קשיים בלימוד מידע חדש, אך אם עושים מספיק חזרות החומר נקלט. על פי מאמר סוקר ספרות שמתייחס להשפעה של ההזדקנות על רכישה ועל יישום של מיומנות טכנולוגית חדשה, ישנם גורמים של ניסיון, פיזיולוגיה וקוגניציה שמעמידים את הזקנים בנקודת נחיתות לעומת צעירים בלימוד טכנולוגיה, וגם אחרי אימון עדיין יש הבדלים בין צעירים לזקנים [13].

יש שינויים מסוימים בגיל ביכולת שליפת מידע מהזיכרון קצר הטווח. במשימות של זיכרון מיידי וזיכרון מושהה (Delayed recall) יש הבדלים משמעותיים לפי הגיל.

לצעירים קל לרכוש מידע רב, כזה שעובר מיד על גדות הזיכרון קצר הטווח, ולזכור את אותו מידע לאחר 20 דקות, בעוד לזקנים זה קשה יותר. המחקר הנוכחי מתמקד בסוג מידע המוצג במשך אימון תרגול והשפעותיו על ביצוע התחלתי והמשכי של זקנים שעוסקים בטכנולוגיה חדשה ממוחשבת [13][14]. אימון עוזר מאוד לאפשרות לעיסוק בטכנולוגיה חדשה.

תפקוד אינטלקטואלי כללי

ביצוע יכולות מילוליות (Verbal) נשמר בהזדקנות. בחשיבה לא מילולית ובאסטרטגיות חדשות של פתרון בעיות, קיימת ירידה איטית. מידע ומיומנויות שנרכשו עם ניסיון נשארים כמעט ללא שינוי.

עם הגיל יכולות ההנמקה, הניתוח הגמיש ופתרון הבעיות פוחתות. הקשר בין גיל לבין אימוץ טכנולוגיה מתווך על ידי יכולות קוגניטיביות. גם כאשר קיימת חרדת מחשב, יש צורך בשיטות אימון לקידום אימוץ טכנולוגיה. בארצות הברית קיים מרכז לחקר וחינוך הזדקנות והטמעת טכנולוגיה (ETAERC‏ ,Center for Research and Education on Aging and Technology Enhancement), שעוסק ביכולות קידום טכנולוגיה עבור זקנים [15].

יכולות הזקנים

בכל הדורות הייתה התקדמות טכנולוגית, ומטבע הדברים היו אלה הצעירים יותר שקלטו אותה ראשונים. ייתכן שמדובר בסוגים שונים של התקדמות. ההתקדמות בעבר הייתה איטית יותר, ולכן גם לא נוצר פער כה גדול בין צעירים לזקנים. חינוך והשכלה גבוהה מנבאים שימוש טוב יותר.

מספר יכולות משתנות עם העלייה בגיל: ראייה, שמיעה, מיומנויות פסיכו-מוטוריות (Psychomotor), טווח קשב וזיכרון.

לזקנים יש ירידה ברוחב שדה הראייה, בעיה בעיבוד מידע חזותי, עלייה בזמן תגובה וירידה ביכולת ביצוע כשמסיחים את דעתם. עם זאת, במחקר שפורסם ב- 2006, זקנים הצליחו במשימה כפולה לאחר אימון, וממצא זה מדגים את גמישות המערכת. התוצאות הראו בין השאר שמיומנויות לחלוקת זמן יכולות להשתפר בזקנים [16].

פתרונות מוצעים

לזקנים יש מועדות ללקויות גופניות וקוגניטיביות, ולכן יש להתחשב בהם בבניית עזרים שונים. צריך להדריכם עם הרבה סבלנות לאור העובדה שלא היו חשופים מספיק לטכנולוגיה מתקדמת. מחקרים שונים הראו שחשוב לאמן את הזקנים, ולתרגל אותם ככל האפשר בשיטות שונות [17].

צריך להכניס את המחשב לבתים, למועדונים או לאתרים נעימים לזקנים. דרושה תמיכה טכנית רצינית וזמינה. בארצות הברית הדברים מתקדמים מאוד ויש אף הנחיות בנושא במסגרות שונות. ארגון מפורסם בשם "סניורנט" (Seniornet), ארגון לאומי ללא מטרות רווח ללימוד מחשב, מעביר קורס ללימוד טכנולוגיית מחשב ואינטרנט ליותר מ- 23,000 זקנים בשנה.

בארץ, "אשל", האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן, משתתפת בתכנית "מחשב לכל גיל" עם מטרה להוראת מיומנויות מחשב ולקירוב טכנולוגי ומידע לשיפור איכות החיים של האוכלוסייה הזקנה. המחשבה היא שהשימוש במחשב ישפר את איכות חיי הזקן בכך שיאפשר לו גישה למידע, יאפשר לו תקשורת עם חבריו ומשפחתו, ובו בזמן ישמש גם מכשיר להפעלה קוגניטיבית ולשימור יכולות חשיבה. הנחת העבודה היא שבכל גיל ניתן להיכנס לתחומים חדשים.

מנסים להגיע בתחילה לזקנים שנמצאים במסגרת: מועדונים, מרכזי יום, דיור מוגן, בתי חולים שיקומיים, בתי אבות. תרומת התכנית: שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, שיפור דימוי עצמי, שיפור תדמית בחברה, העשרת שעות פנאי, חיזוק מיומנויות קוגניטיבית, טיפוח הקשר הבין דורי, עיסוק ותקשורת שמחפה על מגבלות גופניות. תכנית המחשב לכל גיל מאפשרת ללומד לבחור את היישומים שבהם הוא מעוניין: התקשרות עם ידידיו בדואר אלקטרוני, כתיבת זיכרונות, גלישה, מחקר וכדומה.

מנחי התכנית הם מתנדבים מבוגרים שקיבלו הכשרה מיוחדת. הם ממשיכים לקבל תכניות העשרה למיניהן ועדכון טכנולוגי. התכנית מופעלת במסגרות ציבוריות ולא פרטיות.

ישנן מספר מסגרות ייחודיות ותכניות בהקמה. מספר המוקדים בארץ הוא כ- 230, ומספר משתתפי התכנית עמד על כ- 2,600 בשנת 2008. השותפים לעשייה הם עמותות למען הזקן, מחלקות עירוניות לרווחת הזקן, מחלקות שיקום גריאטריות, עמותות למען מוגבלים בקהילה, מסגרות שירות והמוסד לביטוח לאומי.

חובה על החברה המודרנית לעודד את כל פרטיה, כולל הזקנים, להיכנס לעולם הטכנולוגי המתקדם. יותר ויותר שירותים ומידע ניתנים דרך המחשב, ואין לבודד פלח אוכלוסייה שהולך וגדל, מעולם שמתפתח. הזקן יכול בהחלט לרכוש מיומנויות חדשות, ליהנות מעולם חדש ומעניין, ואף לתרום ידע משלו באמצעות הרשת.

לזקן צלול ועצמאי לא אמורה להיות כל בעיה להשתלב בעולם המחשב והרשת, וייתכן שגם עם ירידה קוגניטיבית קלה ניתן עדיין להיות חלק מהעולם הטכנולוגי המתקדם, בעזרת הדרכה והשגחה.

ביבליוגרפיה

  1. Czaja SJ, Sharit J. Age differences in attitudes toward computers. J Gerontol B Psychol Sci Soc Sci 1998;53(5):329-340
  2. Seidler RD. Older adults can learn to learn new motor skills. Behav Brain Res 2007;183(1):118-122
  3. Isella V, Mapelli C, Morielli N. Age related quantitative and qualitative changes in decision making ability. Behav Neurol 2008;19(1-2):59-63
  4. Ryan EB, Scechtman B, Bodkin J. Attitudes toward younger and older adults learning to use computers. J Gerontol 1992;47(2):96-101
  5. Kressing RW, Echt KV. Exercise prescribing: computer application in older adults. Gerontologist 2002;42(2):273-277
  6. Chen T, Li D. The roles of working memory updating and processing speed in mediating age-related differences in fluid intelligence. Neurolpsychol dev cogn B aging neuropsychol cogn 2007;14(6):631-646
  7. Brigman S, Cherry KE. Age and skilled performance: contributions of working memory and processing speed. Brain Cogn 2002;50(2):242-256
  8. Gothe K, Oberauer K, Kliegl R. Age differences in dual-task performance after practice. Psychol Aging 2007;22(3):596-606
  9. Lustig C, Hasher L, Tonev ST. Distraction as a determinant of processing speed. Psychon Bull Rev 2006;13(4):619-625
  10. 10.0 10.1 Treitz FH, Heyder K, Daum I. Differential course of executive control changes during normal aging. Neuropsychol Dev Cogn B Aging Neuropsychol Cogn 2007;14(4):370-393
  11. Rabbitt P, Scott M, Lunn M. White matter lesions account for all age-related declines in speed but not in intelligence. Neuropsychology 2007;21(3):363-370
  12. Rabbit P, Mogapi O, Scott M. Effects of global atrophy, white matter lesions, and cerebral blood flow on age-related changes in speed, memory, intelligence, vocabulary, and frontal function. Neuropsychology 2007;21(6):684-695
  13. 13.0 13.1 Westerman SJ, Davies DR. Acquisition and application of new technology skills: the influence of age. Occup Med 2000;50(7):478-482
  14. Mead S, Fisk AD. Measuring skill acquisition and retention with an ATM simulator: the need for age-specific training. Hum Factors 1998;40(3):516-523
  15. Czaja SJ, Charness N, Fisk AD. Factors predicting the use of technology: findings from the center for research and education on aging and technology enhancement (CREATE). Psychol Aging 2006;21(2):333-352
  16. Bherer L, Kramer AF, Peterson MS. Testing the limits of cognitive plasticity in older adults: application to attentional control. Acta Psychol 2006;123(3):261-278
  17. Hickman JM, Rogers WA, Fisk AD. Training older adults to use new technology. J Gerontol B Psychol Sci Soc Sci 2007;62(1):77-84

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דניאל דליות, מומחה ברפואת משפחה, מומחה בגריאטריה, מחלקה ג, המרכז הרפואי-גריאטרי בית רבקה, פתח תקווה (יוצר\י הערך)


פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, ספטמבר 2008, גיליון מס' 142, מדיקל מדיה