מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

שיקום לב - Cardiac rehabilitation

מתוך ויקירפואה

שיקום לב
Cardiac rehabilitation
יוצר הערך פרופ' אהוד גולדהמר
 



שיקום לב היא תוכנית בפיקוח רפואי שמטרתה לסייע לחולי הלב להחלים ולשפר במהירות את תפקודם הפיזי, הנפשי והחברתי. מטרת התוכנית לייצב, לעכב, ואף לגרום לשינוי מגמה והיפוך בתהליך התקדמות המחלה הקרדיווסקולרית ועל ידי כך לצמצם את הסיכונים הכרוכים במחלת הלב, קרי, אירוע לבבי נוסף או מוות.[1][2] תוכניות שיקום הלב / מניעה שניונית הוכרו על ידי איגוד הלב האמריקאי (AHA), הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC), ועל ידי המוסדות המקבילים האירופיים (ESC ,EACPR) כחלק אינטגרלי מהטיפול המקיף בחולים עם מחלות של המערכת הקרדיווסקולרית כאשר ההמלצה של מוסדות אלה היא המלצה ברמה הראשונה (Class I recommendation עפ"י כללי הרפואה מבוססת הוכחות ((EBM)‏ Evidence based medicine), קרי, קיימות הוכחות מוצקות לתועלת וליעילות של תוכניות אלה).[3][4] מסמכי עמדה אלה קבעו בנוסף כי על שירותי שיקום לב לספק טיפול וגישה רב מערכתית, מולטידיסציפלינרית הכוללים מרכיבי ליבה מסוימים ולכן תוכניות המושתתות אך ורק על פעילות גופניות אינן נחשבות שיקום לב.

מרכיבי הליבה של תוכניות שיקום לב

  • בדיקה החולה והערכת פרופיל הסיכון שלו
  • ייעוץ והדרכת החולה במטרה להבין את מהות מחלתו ודרכי הטיפול בה
  • פעילות גופנית מותאמת אישית
  • ייעוץ והדרכה בתזונה
  • סיוע בטיפול ושינוי גורמי הסיכון של המחלה כגון יתר לחץ דם, עישון, רמות כולסטרול גבוהות, השמנת יתר, וסוכרת
  • ייעוץ והכוונה בתחום התעסוקתי כדי לאפשר ולהקל על חזרה למעגל העבודה
  • מתן מידע הנוגע למגבלות גופניות הכרוכות במחלה
  • תמיכה נפשית
  • ייעוץ לגבי שימוש נכון של התרופות שהותוו לחולה

שלבי שיקום לב

  • שלב 1 – בעת האשפוז בביה"ח, בזמן המחלה החריפה (שלב 1.5 – לאחר שחרור מביה"ח וטרם החזרה לבית - מספר ימי החלמה במרכז החלמה).
  • שלב 2 – תוכנית אמבולטורית בפיקוח רפואי, לאחר השחרור מבית החולים (כשבועיים לאחר האשפוז ועד 12 חודשים)
  • שלב 3 – תוכנית לכל החיים, ללא פיקוח, עם דגש מיוחד על פעילות גופנית והפחתת גורמי סיכון

זכאות לשיקום לב

במדינת ישראל שיקום לב נמצא ברשימת השירותים הניתנים במסגרת סל הבריאות של משרד הבריאות ובאחריות קופות החולים (משרד הבריאות החטיבה לענייני בריאות, חוזר מס. 54/2006 מיום 26.12.2006). לחולה מגיעים 5 ימי החלמה, 3 חודשי פעילות במכון שיקום לב במימון מלא, לאחר מכן מימון חלקי עד 1 שנה. על פי סעיף 1.3 של חוזר זה חובה על כל רופא המטפל בחולה הזקוק לשיקום חולי לב להמליץ על שירות רפואי זה.

החולים הזכאים לשיקום לב על פי סל הבריאות

היתרונות הגלומים בתוכניות שיקום לב

  1. שיפור בתוחלת חיים – השתתפות בתוכניות שיקום לב המכילות את מרכיבי הליבה הביאו לירידת תמותה של כ-15%-28% ותמותה מסיבה לבבית ב- 26%-31%, ועד 50% ירידת תמותה כללית כאשר נעשית התאמה לגיל.[2][3][4] ההערכה היא שמקרי התמותה שנדחו או נמנעו כתוצאה משתתפות בשיקום לב גדולה או שווה לשיעור התמותה שנדחתה ו/או נמנעה על ידי הטיפולים הראשוניים באוטם חריף בשריר הלב ובתעוקת חזה לא יציבה[5]
  2. שיפור בתחלואה – כ-21% הפחתה בשיעור אוטמים לא קטלניים.[1][4]
  3. ירידה בשיעור אשפוזים חוזרים לאחר צנתור לב טיפולי ו/או ניתוח מעקפים[6]
  4. ירידה של כ- 13-19% (1,4) בצורך בניתוחי מעקפים ובצנתורים טיפוליים חוזרים
  5. שיפור בתוחלת חיים, איכות חיים, וביכולת אירובית בחולים עם אי ספיקת לב.[3][6]
  6. שיפור בתוחלת חיים ובאיכות חיים בקשישים – בחולים בגיל 65 ומעלה נצפית ירידת תמותה של 21%-34% במשתמשים בשיקום לב לעומת אלה שאינם לוקחים חלק בתוכניות אלה[7]

בטיחות תוכניות שיקום לב

תוכניות שיקום לב המופעלות בפיקוח רפואי ובניהול רפואי ובהתאם להנחיות המוסדות האמריקאים והאירופים בקרדיולוגיה בטוחות ונושאות שיעורי תחלואה ותמותה נמוכים. שיעור אירועי לב קשים (כגון אוטם חריף בשריר הלב) המדווחים בספרות הוא 1/50,000-1/100,000 שעות תרגול ו-1.3 מקרים של דום לב ל-1,000,000 שעות תרגול.[4]

שיקום לב שבסיסו בבית או במכון הכושר טוב ויעיל כמו שיקום לב שבסיסו בבית החולים?

Home-based cardiac rehabilitation is as effective as centre-based cardiac rehabilitation

מחקרים שונים ומטה-אנליזות שנערכו ב- 15 השנים האחרונות מוכיחים שתוכניות שיקום לב המושתתות על פעילות בבית ו/או בחדר כושר ונתונות לפיקוח טלמטרי אינן נופלות ביעילותן ובבטיחותן מאלה המושתתות על פעילות במסגרת בתי חולים ומסגרות רפואיות אחרות. לא נמצאו הבדלים מהותיים בתמותה או בתחלואה של המשתתפים, לא נמצא הבדל בשינויים שחלו בגורמי הסיכון (בערכי לחץ הדם, הקולסטרול, ובאחוזי הפסקת העישון). לא ניצפה גם הבדל מהותי באיכות החיים המדווחת.[8][9]

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 A.S. Leon, Cardiac Rehabilitation and Secondary Prevention of Coronary Heart Disease, AHA statement, Circulation, 2005; 111:369-376
  2. 2.0 2.1 G.J. Balady, Rehabilitation/Secondary Prevention Programs: 2007 AHA statement & update, Circulation 007;115;2675-2682
  3. 3.0 3.1 3.2 M.F. Piepoli, Secondary prevention through cardiac rehabilitation: from knowledge to implementation. A position paper from the Cardiac Rehabilitation Section of the EACPR/ESC, European Journal of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation 2010, 17:1–17
  4. 4.0 4.1 4.2 4.3 N. K. Wenger, Current Status of Cardiac Rehabilitation, Journal of the American College of Cardiology Vol. 51, No. 17, 2008
  5. M.B. Stephens, Cardiac Rehabilitation, American Family Physician, p. 955-959, Vol. 80, No. 9: Nov 1, 2009
  6. 6.0 6.1 E.S. Ford, Explaining the Decrease in U.S. Deaths from Coronary Disease, 1980–2000, N Engl J Med 356; 2388-2398, June 7, 2007
  7. J. A. Suaya, Cardiac Rehabilitation and Survival in Older Coronary Patients, J. Am. Coll. Cardiol. 2009;54;25-33
  8. Dalal HM, Zawada A, Jolly K, Moxham T, Taylor RS, Home based versus centre based cardiac rehabilitation: Cochrane systematic review and meta-analysis. BMJ. 2010 Jan 19;340:b5631.
  9. Ades PA, Pashkow FJ, Fletcher G, Pina IL, Zohman LR, Nestor JR, A Controlled Trial of Cardiac Rehabilitation in the Home Setting Using Electrocardiographic and Voice Transtelephonic Monitoring. American Heart Journal. 2000;139,3.


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אהוד גולדהמר (יוצר\י הערך)