מכאן שהרפואה המשולבת, זו המנסה לעשות שימוש בשני העולמות, הקונבנציונלי והאלטרנטיבי, מתמקדת באדם לא פחות מאשר במחלה. ...
מתוך הערך: המדריך לטיפול בסוכרת

שפת האכילה - Eating dialouge

מתוך ויקירפואה

שפת האכילה
Eating dialouge
יוצר הערך איילת קלטר (MSc.RD.)
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםתזונה


ראו גםהבנת שפת האכילה וטיפול אינטגרטיבי - Eating disorders - understanding the eating language and an integrative treatment


"שפת האכילה" הוא מונח שהתפתח מתוך שילוב בין טבעו של ה-Mind האנושי (בעברית המילה הכי קרובה - התודעה) לבין התנהגויות האכילה של האדם.

ה-Mind האנושי

ה-Mind האנושי משקף את האיבר שאחראי על יכולות אנושיות רבות, שחלקן כרוך בשימוש בשפה, כמו לחשוב, לזכור, לדָמות, להרגיש, להשוות ולשפוט[1]. מערכת השפה היא מטחנת מילים, הממלאת את התודעה באינסוף חיבורים והקשרים שרירותיים. גדולתו של ה-Mind היא ביכולתו להצדיק ולהסביר הקשרים אלה באופן משכנע. במובנים רבים כאשר משתמשים במילה Mind משתמשים במטאפורה לשפת האדם, שיש בכוחה לפתח, ליצור, להמציא, לתכנן, אך גם יכולת לשקר, ליצור מניפולציות, להיעלם, להשמיץ, לשפוט, לייצר דעות קדומות, להפחיד את עצמנו. במילים אחרות, העוצמה של השפה והקוגניציה (Cognition) הגבוהה הם אלו המסייעים להתקדמות המין האנושי יותר מכל, בה במידה שיכולות קוגניטיביות אלו הן בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר לייצור הסבל האנושי[2].

הסבל מתרחש כאשר אנשים מאמינים באמונה חזקה בתכנים המילוליים של ה-Mind שלהם עד כי הם נדבקים אליהם. במצב הדבקה זה האדם אינו יכול להבחין בין מודעות לבין נרטיבים קוגניטיביים והוא נוטה יותר ללכת באופן עיוור אחר הוראות המופצות דרך השפה. לעיתים זו תוצאה הסתגלותית ולעיתים ההדבקה היא תוצאה של אמונה שהאסטרטגיות "נכונות" או "הוגנות" למרות שבעולם האמיתי ההשלכות שלהן שליליות ופוגעות. כתוצאה מההדבקה הקוגניטיבית מתפתחת תופעה נוספת המחמירה את הסבל והיא הימנעות מחוויה, הכוללת הימנעות ממחשבות, רגשות או התנהגויות. האבסורד הוא שדווקא הניסיונות להימנע מביאים לעליה בתדירות ובעוצמה של החוויות מהן מנסים להימנע. ההימנעות גורמת לצמצום מרחב החיים של האדם ויותר סבל[3].

שפת האכילה ופעולתה

האכילה היא פעולה הישרדותית. תינוק בריא המגיח לעולם, אוכל כאשר הוא רעב ומפסיק כשהוא שבע. התערבויות חיצוניות באכילה שלו עלולות לשבש אותה. בחברה המודרנית מרדף הרזון, הצורך לרדת במשקל והאמונה שאפשר לעשות זאת על ידי ויסות המאזן הקלורי הולידו מגוון דפוסי התנהגות שעיקרן שליטה. שליטה במה אוכלים, כמה, מתי ואיך. ניסיונות השליטה בשילוב ה-Mind האנושי יצרו שפה שלמה של מילים, מחשבות והתנהגויות אותה נכנה שפת האכילה[4].

מרדף הרזון וכישלון הדיאטה הִבְנו את "שפת הדיאטה"[4]. שפה המנוהלת מתוך שליטה, הפחדה, הימנעות ואיום ומתוך תכתיב חיצוני המציין מה לאכול, מתי, כמה, איך להרגיש ומה לחשוב לפני, בתוך ואחרי האכילה. זו שפה שכמעט אין איש שאינו דובר אותה. מדברים אותה בחוץ, בתקשורת הבין-אישית ומדברים אותה בפנים, בתקשורת התוך-אישית. חושבים באמצעותה, מרגישים, מתנהגים. שפת הדיאטה היא שפה רודנית, מאשימה. שפה של שליטה, שמונחיה דטרמיניסטיים (Deterministic) וחומרניים (Materialistic). שפה דיכוטומית (Dichotomous). במונחיה, רק מה שניתן למדידה הוא אמיתי. זו שפה החוטאת ליכולת המוּלדת והאינטואיטיבית של האדם, המניחה שלכל אדם קודים טבעיים לרעב ושובע. זו שפה השוללת את היכולת לדעת מתי אנחנו רעבים ולמה, מתי אנחנו שבעים וממה. שפה הלוקחת את חופש הבחירה אבל בעיקר את חדוות האכילה. שפת הדיאטה גורמת לאדם סבל רב. היא יכולה להוביל אותו לפתח הפרעות אכילה מחד ולהשמנת יתר מאידך. שפת הדיאטה, ככל שפה אחרת, מנוהלת ביד רמה על ידי התודעה שלנו.

הכול מדברים בשפת הדיאטה שיצרה גם קודים חברתיים, המדרבנים פלישה לצלחת האחר כדי לברר מה אכל, כמה ולמה, להעיר על ממדי הגוף, לקטר על "כמה אכלתי", "איך השמנתי" ו"ממחר דיאטה". הכול פרוץ. אין גבולות. מי שלא שותף לשיח הזה מוצא עצמו מעט בצד, מעט לא שייך ואולי אפילו קצת לא שווה. השפה הזו יצרה קודים של לבוש וקודים של מעמד. הסטטוס החברתי נקבע על פי המשקל. ככל שהוא יורד - הערך עולה. שפת הדיאטה משפיעה על הלך הרוח שלנו, על האופן שבו אנחנו מתקבלים בחברה, במקומות העבודה, במשפחה, ועל היכולת שלנו ליהנות מהקיום, שאכילה היא חלק כל כך מרכזי בו.

שפת הדיאטה הובילה את מרביתנו לכך שהאכילה שלנו, שאמורה הייתה להיות אינטואיטיבית וטבעית, הפכה להיות מנוהלת מתוך הפרעה. אנחנו חברה בהפרעת אכילה. יש את אלו הסובלים מהפרעות אכילה, המתבטאות בהתקפי זלילה, בהקאות, ברזון קיצוני ובדימוי גוף מעוות ויש את אלו הסובלים מהשמנה קיצונית ומהתחלואה הנלווית לה. אמנם הנתונים הסטטיסטיים (לפי האקדמיה להפרעות אכילה בארצות הברית) מראים שבקצוות אלה נמצאים רק עשרה אחוזים מהאוכלוסייה, אבל בתָּוֶךְ ממוקם החלק הארי, שהוא סובל, על בסיס יומיומי, מיחסים כואבים עם הגוף והאכילה. אנשים אלה הם נפגעי השימוש בשפת הדיאטה.

שפת הדיאטה, אם כן, היא סוג של שפת אכילה שנולדה מתוך הכישלון[5] החוזר ונשנה בהשגת הרזון המיוחל והחיבור ההדוק הכורך אותו לאושר ולבריאות. השפה הזו מנוהלת על ידי ה-Mind האנושי, שאין אפשרות לנעול אותו או להניחו בצד כשלא מתחשק להקשיב לו או להשתמש בו. ה-Mind הנמצא כל הזמן בפעולה, שעסוק בתשוקה ובמרדף אחר העונג (הרזון) ובבריחה מכאב (השמנה). ה-Mind שממשיך לעשות את מה שהוא יודע לעשות – לדבר בלא הפסק, לנתח, לשפוט, להשוות, לבקר, לפנטז, לספר סיפורים, להאמין להם ולהתנהל מתוכם. ההצמדות למחשבות המדברות בשפת הדיאטה גורמת לנו לראות אותן כאילו הן האמת האחת והיחידה. כאילו הן הוראות או פקודות שחייבים לקיים או לציית להם. באופן זה פועלת שפת הדיאטה, הצרובה בתוכנו והגורמת לנו לחיות מתוכה בלא יכולת להרפות. אם משום שאיננו רואים את האופן שבו היא מנהלת אותנו ופוגעת בנו ואם משום שאיננו מכירים שפה אחרת. ככל שההיצמדות לשפה חזקה יותר, כך היא נעשית אינהרנטית, ואנחנו נעשים עיוורים לקיומה. ההיצמדות האוטומטית לשפת הדיאטה מולידה גם אשם כבד, שהוא צִפִּיָּה לא מציאותית שהיינו יכולים וצריכים לנהוג אחרת. "למה לא התאפקנו", "למה אנחנו חסרי אופי", "למה קנינו לחם טעים הביתה". אנחנו מתקשים לוותר על האשם הזה. נדמה לנו שהוא שומר עלינו כדי שנהיה טובים יותר, מושלמים יותר. שאם לא נעניש את עצמנו בעצמנו, נקבל "עונש" קשה יותר. האשם הוא דרך מצוינת להראות לנו שהפחד תופס שליטה, לוקח עלינו פיקוד ומנהל אותנו. שפת הדיאטה טוחנת אותנו עד דק. היא לא מפסיקה להטיף לנו, לעקוב אחרינו, לשפוט אותנו, לנהל אותנו ולגרום לנו הרבה סבל.

הטיפול בשפת האכילה

מטרת הטיפול בשפת האכילה היא לעזור לאדם להניח את שפת הדיאטה הפוגעת בו ולרכוש שפת אכילה אחרת – "שפת האכילה הקשובה" (Mindful eating)‏[6].

שפת האכילה הקשובה[7] אינה דיאטה או כל תכנית אכילה עם חוקים וכללים. היא גם אינה דרך אחרת של שליטה או דרך המובילה בהכרח להרזיה. היא עוסקת באיך אוכלים יותר מאשר במה. שפת האכילה הקשובה היא שפה המנוהלת מתוך קשב לצורכי הגוף, לרעב ולשובע הסובייקטיביים שלו. זו שפה המובילה לחירות פנימית, בחירה חופשית, והנאה נטולת אשם ולאכילה בריאה ומגוונת.

תהליך הטיפול ורכישת השפה החדשה נעזר בקבלה[8]‏ (Acceptance), קשיבות[9]‏ (Mindfulness) ובכלים טיפוליים הלקוחים מהגל השלישי של הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי (CBT‏, Cognitive Behavioral Therapy) כמו Acceptance Commitment Therapy‏ (ACT)[10] ו-Mindfulness Based Stress Reduction‏ (MBSR)[11].

ביבליוגרפיה

  1. Harris, R. (2009). ACT made simple: An easy-to-read primer on acceptance and commitment therapy. New Harbinger Publications
  2. Hayes, S. C., Strosahl, K. D., & Wilson, K. G. (2011). Acceptance and commitment therapy: The process and practice of mindful change. Guilford Press
  3. Hayes, S. C., Luoma, J. B., Bond, F. W., Masuda, A., & Lillis, J. (2006). Acceptance and commitment therapy: Model, processes and outcomes. Behaviour Research and Therapy, 44(1), 1-25
  4. 4.0 4.1 קלטר, א. (2015). יורדים מהמשקל – מבט חדש על שפת האכילה. הדובדבן
  5. Mann, T., Tomiyama, A. J., Westling, E., Lew, A. M., Samuels, B., & Chatman, J. (2007). Medicare's search for effective obesity treatments: diets are not the answer. American Psychologist, 62(3), 220.
  6. Bush, H. E., Rossy, L., Mintz, L. B., & Schopp, L. (2013). Eat for Life: A Work Site Feasibility Study of a Novel Mindfulness-Based Intuitive Eating Intervention. American Journal of Health Promotion, 28(6), 380-388.
  7. Kristeller, J., Wolever, R. Q., & Sheets, V. (2014). Mindfulness-based eating awareness training (MB-EAT) for binge eating: A randomized clinical trial.Mindfulness, 5(3), 282-297
  8. Hayes, S. C., Luoma, J. B., Bond, F. W., Masuda, A., & Lillis, J. (2006). Acceptance and commitment therapy: Model, processes and outcomes. Behaviour Research and Therapy, 44(1), 1-25.
  9. Siegel, R. D. (2009). The mindfulness solution: Everyday practices for everyday problems. Guilford Press
  10. Hayes, S. C., Strosahl, K. D., & Wilson, K. G. (2011). Acceptance and commitment therapy: The process and practice of mindful change. Guilford Press
  11. Kabat‐Zinn, J. (2003). Mindfulness‐based interventions in context: past, present, and future. Clinical psychology: Science and practice, 10(2), 144-156.


המידע שבדף זה נכתב על ידי איילת קלטר (MSc.RD.) דיאטנית קלינית מומחית בטיפול בהשמנה והתנהגויות אכילה. מנהלת מרכז שפת האכילה ומנכ"ל "אדם ומלואו" הארגון הישראלי למניעת אפליה על רקע משקל (חל"צ) (יוצר\י הערך)