האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

המשפחה והחברה בהשפעתן על הפסקת עישון - Family and society's influence on smoking cessation

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־04:16, 28 ביולי 2019 מאת Motyk (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)


המשפחה והחברה בהשפעתן על הפסקת עישון
Family and society's influence on smoking cessation
יוצר הערך ד"ר שני אפק
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםעישון#גמילה מעישון

בשני העשורים האחרונים נחשפים באופן תדיר לספרות ענפה שעוסקת בקשר של השפעה חברתית והתחלת עישון, בעיקר בבני נוער.

בני נוער הנחשפים לבני משפחה מעשנים, בעיקר הורים, אך גם למורים ולמדריכים חברתיים מעשנים, מועדים יותר לעשן. קשר דומה תואר גם בין חשיפה בפרסומות גלויות וסמויות לעישון סיגריות, וכן בסרטים, לבין התחלת עישון בבני נוער[1].

רבים מהעוסקים בגמילה מעישון שמים לב, קרוב לוודאי, גם לתופעה הפוכה. בהתנהלות הפוכה זו מגיע "חלוץ" שהוא נציג קהילה משפחתית או חברתית ומעוניין להפסיק לעשן בנסיבות כאלה ואחרות. פעמים רבות רבים מבני המשפחה והחברים מחליטים אף הם להפסיק לעשן בעקבותיו.

המשפחה והשפעתה על מצב העישון

ניתן ללמוד על ההשפעה החברתית להפסקת העישון מתיאור של מנחת סדנאות לגמילה מעישון. אל סדנה זו הגיעה ראשונה אם המשפחה; בעקבות הצלחתה להפסיק לעשן, הגיעו לסדנאות המשך בעלה, אביה, שתי אחיותיה ובני זוגן, כולם בניסיון להפסיק לעשן. כחלק ממחקר להערכת יעילות הטיפול באותן סדנאות, נערכה שיחה עם בני המשפחה כעבור שנה, והתברר כי המשפחה עברה שינוי משמעותי מבחינת אחוז המעשנים בה, ומ-11 בני משפחה מעשנים הפסיקו לעשן שמונה (חלקם במסגרת סדנה וחלקם לא). אלו שלא הפסיקו לעשן דיווחו על תחושה של ריחוק מסוים וקושי ליטול חלק בהווי המשפחתי כמעשנים.

נראה כי השינוי החברתי בהפסקת עישון עבר כאפקט דומינו חיובי באמצעות קשרים חברתיים ומשפחתיים קרובים.

לדוגמה, כשבן זוג הפסיק לעשן, הסיכוי שבן הזוג של הנגמל ימשיך לעשן ירד ב-67%. רווח בר סמך (CI - Confidence interval) לתוצאות אלה היה 0.59-0.73. לגבי אחים ואחיות, הפסקת עישון אצל אח או אחות הביאה לירידה של 25% (0.14-0.35 CI) בסיכון לעשן בקרב אחים לאותה משפחה. לגבי חברים, הסיכוי של הפסקת עישון אצל חבר אחד הביאה לירידה של 36% (0.12-0.55 CI) בסיכון לעשן בקרב אלה שתוארו עם קשר חברי עם נגמל.

הצד השני של המטבע היה שנראה כי קרבה מדרגה שנייה למעשן (חבר של חבר של מעשן) העלתה את הסיכון לעשן ב-29% בהשוואה לחוסר קשר, ואפילו קרבה מדרגה שלישית (חבר של חבר של חבר של מעשן) העלתה את הסיכוי לעשן ב-11% לעומת סיכויו של אדם ללא קשר כזה כלל.

החברה והשפעתה על מצב העישון

תיאור התופעה המשפחתית-בריאותית שתוארה לעיל קיבל תמיכה ממחקר גדול שנבדקה בו השפעה של קשר חברתי ומשפחתי, ופורסם ב-NEJM‏ (The New England Journal of Medicine)‏[2]. זה אחד המחקרים הגדולים שהראו כיצד בני אדם שהווייתם היא חברתית ומשפחתית, יכולים ליצור שינוי בריאותי חיובי בקהילה בה הם חיים. מחקר זה נפרש על פני שלושה עשורים, בהם שינתה החברה בארצות הברית את פני הנורמות הבריאותיות שלה מחברה מתירנית כלפי עישון לחברה שבה עישון הוא הרגל בריאותי שאינו נורמטיבי.

המחקר הוא מחקר מעקב פרוספקטיבי המשכי של ילדי הנבדקים במחקר פרמינגהם (Framingham study). במחקר זה נערך מעקב משנת 1971 ועד שנת 2000 אחרי הרגלי העישון והקשרים החברתיים בקרב 5,124 מבוגרים מגיל 21. במסגרת המחקר מופו קשרים חברתיים ומשפחתיים ותוארו 52,228 קשרים ו-10.4 קשרים בממוצע לאדם שהשתתף במחקר. הרגלי העישון של קבוצת הנחקרים היו דומים למצב המעשנים בשאר ארצות הברית, ונשארו דומים במהלך המחקר. לדוגמה: בגילים 40-49 עישנו כ-66% ממשתתפי המחקר בשנות ה-70, נתון מקביל לאותה קבוצת גיל בארצות הברית באותה תקופה, וזאת לעומת 22.3% בשנת 2000, אף זה נתון מקביל לקבוצת גיל זו באותה תקופה.

הירידה המבורכת שהייתה בשיעורי העישון אינה חדשה. החידוש של מחקר זה הוא הניסיון לנתח את השינוי החברתי שחל באותה תקופה. נעשתה בדיקה של מיפוי הקשרים בין משתתפי המחקר. בתחילת שנות ה-70 נראה היה שהמעשנים היו במרכז הרשת ובפיזור הומוגני דומה לאלה ממשתתפי המחקר שלא עישנו. כלומר, המעשנים היו חלק אינטגרלי מהחברה, מעמדם היה דומה לזה של הלא מעשנים, והיה להם קשר עם אנשים רבים מעשנים ולא מעשנים.

בתיאור המצב החברתי של המעשנים בשנת 2000 חל שינוי משמעותי, שיש לו ביטוי בתמונת המצב. לא רק שמספר המעשנים ירד, אלא שמיקומם ברשת הקשרים החברתיים שינה את פניו: מיקומם נדחק לשוליים. נראה היה שהמעשנים "נדחפו" החוצה מהמרכז החברתי של שנות ה-70, והתרועעו במעגלים סגורים יותר וקטנים יותר של מעשנים בסביבתם. הקשרים בין מעשנים ולא מעשנים פחתו באופן משמעותי.

כהסבר לתופעה, נתן המחבר דוגמה לשתי חלוקות אפשריות של ירידה ב-50% מהמעשנים בקרב 10 קבוצות המונות 10 פרטים: הראשונה שבה יש עשר קבוצות ובכל קבוצה יש 5 מעשנים ו-5 שאינם מעשנים, כלומר קבוצה הטרוגנית של מעשנים ולא מעשנים. אפשרות שנייה, בעקבות ירידת העישון ב-50% נוצרות חמש קבוצות של 10 מעשנים וחמש קבוצות של 10 שאינם מעשנים, כלומר קבוצות הומוגניות של מעשנים וקבוצות הומוגניות של לא מעשנים.

ככל הנראה, החלוקה השנייה שבה קבוצות מעשנים ואינם מעשנים הפכו נפרדות אפיינה יותר את התופעה החברתית שתוארה.

מאפיין נוסף של השינוי הוא דרך העברתו. נראה כי השינוי החברתי בהפסקת עישון עבר כאפקט דומינו חיובי באמצעות קשרים חברתיים ומשפחתיים קרובים.

הסיכוי לירידה בעישון היה קשור גם להשכלה: מי שלמד לפחות שנה בקולג' הסיכוי שלו להפסיק לעשן ירד ב-57%‏(0.29-0.75 CI) נוספים לכל סוג קשר שתואר קודם.

המסקנה הראשונה, ואולי החשובה ביותר ממחקר זה היא שנורמה חברתית בריאותית שמוטבעת בחברה הן באמצעות חינוך, הן באמצעות חקיקה והן באמצעות מענה טיפולי הולם מביאה לשינוי, ואולי ניתן לנסות לרתום כלים אלה לשינויים נוספים, כגון שתיית אלכוהול מופרזת, שימוש בסמים וכדומה.

מסקנה שנייה היא ששינוי זה, בסופו של דבר, נובע מקשרים חברתיים קהילתיים ומשפחתיים.

תפקיד מערכת הבריאות בשינויים חברתיים

בשינוי שבו המשפחה והקהילה החברתית הן שמניעות את השינוי הבריאותי, לרופאי המשפחה מקום מרכזי ומשמעותי בעזרה של הכוונה חינוכית וטיפולית. יש לזכור שמטופל אחד, שבצורה כזו או אחרת הפסיק לעשן, מביא ככל הנראה שינוי לסביבתו הקרובה. כמו כן, הכנה סביבתית לתמיכה במהלך תביא, ככל הנראה, לשיפור בסיכויי ההצלחה להפסקת עישון.

קריאת המאמר וניתוח המסקנות אינן מזהות לאשורם את מאפייני המעשנים שבשוליים. ייתכן כי רבים מהמעשנים הם חסרי היכולת הכלכלית או חולי הנפש. אם זה כך, בעידן בו הפערים החברתיים הולכים וגדלים, יש למצוא כלים ברפואת המשפחה בקהילה ובמערכת הבריאות לטפל בהם ולהביא גם אליהם את השינוי. יתכן וזהו מעגל סגור, שיש לנסות ולפרוץ: חובתנו לא לוותר על מטופלים אלה ולנסות לטפל בהם, לאפשר להם נגישות לטיפול הן מבחינה מערכתית והן מבחינה כלכלית.

ביבליוגרפיה

  1. Worth KA, Cin SD J, et al. Prevalence of smoking among major movie characters: 1996-2004 Tob Control 2004
  2. Christakis NA, Fowler H. The Collective Dynamics of Smoking in a Large Social Network. NEJM 2008

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר שני אפק, מתמחה ברפואת משפחה, המחלקה לרפואת המשפחה, המרכז הרפואי מאיר, כפר סבא, שירותי בריאות כללית, העמותה הרפואית למניעה וגמילה מעישון


פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, דצמבר 2008, גיליון מס' 144, מדיקל מדיה