האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

סדציה פליאטיבית בבית החולה - קווים מנחים - Palliative sedation in patients followed at home - guidelines

מתוך ויקירפואה

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)


סדציה פליאטיבית בבית החולה - קווים מנחים
Palliative sedation in patients followed at home - guidelines
יוצר הערך פרופ' פסח שורצמן, ד"ר יורם זינגר, ד"ר יונת מלמד, ד"ר בלה אלגשוילי
TopLogoR.jpg
דצמבר 2009
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – טיפול פליאטיבי ,סדציה

סדציה פליאטיבית (Palliative sedation) היא שימוש מבוקר בתרופות להורדת רמת ההכרה (Sedation) במטרה להקל סבל שמקורו תסמינים עמידים ומצוקה נפשית. זהו טיפול חיוני וחשוב לקראת סוף החיים המאפשר לחולה למות בביתו על פי בחירתו ועשוי להקל משמעותית את הסבל והמצוקה של החולה ובני משפחתו.

הגדרת קווים מנחים לסדציה הפליאטיבית

הטיפול בסדציה פליאטיבית הוא מוצא אחרון לטיפול בתסמינים עמידים. התסמינים השכיחים שלהם נדרשת סדציה פליאטיבית הם דליריום אגיטטיבי (Agitative delirium), קוצר נשימה, כאב, דימום ופרכוסים בלתי נשלטים.

בטיפול פליאטיבי אחת המטרות החשובות היא שיפור ו/או שימור התפקוד ויחסי הגומלין של החולה עם משפחתו ועם סביבתו. ברור ששימוש בסדציה פליאטיבית יפגע במטרה חשובה זו, לכן נדרש שיקול דעת כוללני. אף שאין כל עדות בספרות, קיים תמיד החשש ששימוש בסדציה פליאטיבית עלול להחיש את המוות.

כדי למנוע שימוש לא נכון, חשוב להגדיר קווים מנחים ברורים לשימוש בסדציה פליאטיבית:

קבוצות יעד

חולים סופניים- חולים שתוחלת החיים המוערכת היא כשבועיים.

הוריות
  1. בחולה הסובל מתסמינים עמידים- טיפול בתסמינים עמידים לקראת סוף החיים. תסמין עמיד הוא תסמין הגורם לסבל ולא ניתן עוד להציע טיפול נוסף למה שניתן עד כה, במסגרת הזמן הנותר לחולה ועם תופעות לוואי נסבלות
  2. סבל קיומי

ניתן גם להציע סדציה פליאטיבית לחולה לתקופה קצרה עד שטפול שניתן יחל לפעול.

המלצות כלליות להערכה והחלטה

  • כחלק מהטיפול בחולה סופני יש לדון איתו על העדפותיו בקשר לטיפולים להקלה של סבלו. במקרים המתאימים יש להעלות בפני המטופל את האפשרות של שימוש בסדציה פליאטיבית במצב של החמרה ועמידות בתסמינים
  • יש להתייחס לממצאים הרפואיים של החולה, התייחסות ייחודית לתסמינים שמהם סובל החולה, התייחסות למגוון הטיפולים שניתנו, התייחסות למגוון הטיפולים האפשריים.
  • יש לקיים דיון דומה גם עם משפחת החולה ובעיקר כשהחולה אינו יכול לתקשר
  • יש לדון גם באפשרות של שימוש בסדציה פליאטיבית במקרים של סיבוכים אפשריים עתידיים (כגון: התפתחות פרכוסים עמידים בחולה עם גידול במוח או דימום גדול בחולה עם גידול צווארי)
  • יש לבצע תיעוד של ההערכה וההחלטה. תיעוד זה יכלול תיאור מצב החולה והתסמינים העמידים, הסיבה לתסמינים אלה, טיפולים שנוסו, הערכת תוחלת החיים (שעות, ימים, שבועות), ההגיון להצעת הטיפול בסדציה פליאטיבית, מטרות הסדציה הפליאטיבית. אפשרות למתן מיום (Hydration) או הזנה. ציון שהדיון נעשה עם החולה ו/או משפחתו
  • ההחלטה על שימוש בסדציה פליאטיבית תיעשה על ידי צוות יחידה פליאטיבית (שני רופאים או רופא ואחות מוסמכת)

הטיפול

דרגת הסדציה הרצויה היא הדרגה המזערית הנדרשת להקלה של התסמינים. יש לנסות תחילה סדציה פליאטיבית לטווח קצר (למשל ללילה) ובהתאם להחליט על המשך. סדציה פליאטיבית מתמשכת תינתן במקרה שסדציה פליאטיבית לסירוגין לטווח קצר לא הועילה, כשלחולה עדיין סבל קשה והמוות צפוי תוך שעות או ימים.

יש לבצע הערכה קבועה פעם ביום.

בכל מקרה יש להמשיך לדאוג לטיפול מכובד של החולה, גהות (Hygiene), טיפול פה, עיניים, פצעי לחץ וכדומה. כל הטיפולים צריכים להינתן במסגרת שיקול הדעת של סיכון מול נזק תוך התחשבות מירבית בהעדפותיו של החולה ומשפחתו. החלטה על הזנה או מיום קשורה להעדפות החולה ומשפחתו ואינה קשורה לעצם מתן סדציה פליאטיבית. בעת מתן סדציה פליאטיבית יש להמשיך בטיפול התרופתי התסמיני תוך-ורידית.

תרופות בשימוש לסדציה פליאטיבית

  • Midolam‏ (Midazolam) (תרופת הבחירה)
יתרונות: פעולה מהירה, ניתן לתת תוך-ורידית או תת-עורית
מנת התחלה: 2.5-0.5 מ"ג
מינון אחזקה: 20-1 מ"ג/שעה
נוגד (Antagonist)‏: Flumazenil
ניתן לתת: תוך-ורידית, תת-עורית
מנת התחלה: לדליריום קל 0.5-1 מ"ג תוך-ורידית כל 6-4 שעות, במקרה של דליריום קשה 2 מ"ג עם אפשרות למתן חוזר כל חצי שעה
מנת אחזקה: 60-5 מ"ג/יום
מנה התחלתית: ניתן לתת דרך פי הטבעת, תוך ורידית, תוך-שריר. תוך-ורידית- 5-3 מ"ג/שעה, תוך שרירי– 12.5 מ"ג כל 12-8 שעות
מנת אחזקה: 150-37.5 מ"ג/יום, 300-75 מ"ג/יום דרך פי הטבעת
יתרון: פעולה מהירה, יעיל לדליריום
ניתן תוך ורידי, תת-עורי או תוך-שרירי
מנה התחלתית: 25-12.5 מ"ג
מנת אחזקה: 25-12.5 מ"ג כל 8 שעות. סך מנה בחוסר שקט (Agitation) עד 300 מ"ג ליום
יתרון - פעולה מהירה
מינון התחלתי: ניתן תוך-ורידית בבולוס 3-1 מ"ג/ק"ג 0.5 מ"ג או 1 מ"ג תת-עורית,
מנת אחזקה: 100-50 מ"ג/שעה
סדציה-55.png

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  • Hasselaar JGJ, Reuzel RPB, van den Muijsenbergh METC, et al. Dealing with delicate issues in continuous deep sedation. Arch Intern Med

2008;168:537-543

  • Rietjens J, van Delden J, Onwuteaka-Philipsen B, et al. Continuous deep sedation for patients nearing death in the Netherlands: descriptive study. BMJ 2008;336:810-813
  • Verkerk M, van Wijlick E, Legemaate J, et al. A National Guideline for Palliative Sedation in The Netherlands. J Pain Sympt Manage 2007;34:666-670
  • Claessens P, Menten J, Schotsmans P, et al. Palliative Sedation: A Review of the Research Literature. J Pain Sympt Manage 2008;36:310-333

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' פסח שורצמן, ד"ר יורם זינגר, ד"ר יונת מלמד, ד"ר בלה אלגשוילי


פורסם בכתב העת "כאב", דצמבר 2009, גיליון מס' 19, מדיקל מדיה