האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

פרקים ברפואה פליאטיבית - נפיחות גפיים

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־07:08, 15 באפריל 2020 מאת Motyk (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

RedCrossNursen.jpg

פרקים ברפואה פליאטיבית
מאת פרופסור פסח שוורצמן
היחידה לשיכוך כאב וטיפול פליאטיבי, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםטיפול פליאטיבי

רקע

נפיחות גפיים עשויה להופיע בכל ארבעת הגפיים, רק בגפיים התחתונות או רק בגפה אחת ועלולה להופיע כבצקת גומתית או בצקת לא גומתית. בדרך כלל, בצקת לא גומתית נובעת מכשל בניקוז הלימפתי. היא מופיעה בגפה אחת (במרבית המקרים), או ביותר.

בצקת גומתית בדרך כלל מופיעה בגפיים תחתונות (אם כי גם יכולה להופיע בגפיים עליונות) ובדרך כלל ביותר מגפה אחת. עלולה לנבוע מכשל בהחזר הורידי, אי ספיקת לב, אי ספיקה כבדית או לחץ גדול על מערכת ורידית.

נפחיות בגפיים כתוצאה מלימפאדמה

נובעת מכשל של הניקוז הלימפטי והצטברות נוזלים תאי דם לבנים ומולקולות חלבון גדולים. מופיעה באופן שכיח לאחר טיפולים כירורגיים וקרינתיים בבלוטות לימפה. מאוד שכיח אצל נשים אחרי כריתת גידול בשד עם הוצאת בלוטות לימפה אקסילריות וטיפול קרינתי מקומי. גם שכיח בחולים עם ממאירות של האגן ומעורבות של ניקוז הלימפטי באגן ו/או בלוטות לימפה מפשעתיות.

ניתן לנסות למנוע תופעה זו על ידי הזזת גפיים שבפוטנציה יכולים לפתח לימפאדמה. תנועות אקטיביות של כל המפרקים ותנועת השרירים מניעות את הניקוז הלימפטי אין לאמץ את הגפה.

יש לשמור על היגיינה טובה ובכל מחיר למנוע זיהומים.

יש לדאוג שהעור יהיה רך וגמיש ובשום פנים ואופן לא לנקב וריד בגפה - לא ללקיחת דם ולא להחדרת עירוי.

טיפול ספציפי

כאשר כבר קיימת נפיחות בגפיים נדרשת מיומנות גדולה על מנת לטפל. במדינת ישראל רק פיזיוטרפיסטים עם הכשרה מיוחדת יכולים לטפל בבעיה. הטיפול כולל מספר פעולות:

  • עיסוי "חודי עדין שמגביר את הניקוז הלימפטי
  • חבישה מיוחדת של הגפה לאחר העיסוי כדי למנוע הצטברות מחודשת של לימפה בגפה
  • הנעת הגפה לפי הדרכת הפיזיוטרפיסט

יש לטפל מיידית ובאופן אגרסיבי בכל סימן של דלקת בעור של הגפה הנגועה.

לנפיחות בגפיים אין טיפול תרופתי ספציפי. למשתנים אין כל מקום בטיפול.

נפיחות בגפיים עקב Pitting edema

נובע כתוצאה מכשל של החזר ורידי, במצבים של אי ספיקת לב, אי ספיקה ורידית עם יתר לחץ דם ריאתי, במצבים של לחץ תוך בטני גדול כתוצאה משחמת כבד או בשל נוכחות גידול.

עשוי להתרחש בשל הצטברות נוזלים במצבים כגון אי ספיקה כליתית, hypoalbuminemia, ובמצבים של הפרשה לא מבוקרת של ADH והורמונים דומים.

טיפול

בסיס הטיפול הוא מתן דיורטיקה. שילוב של פוסיד (furosemide) ואלדקטון (Aldactone) הוא היעיל ביותר. מומלץ להתחיל במינון של 40 מ"ג פוסיד בשילוב עם 100 מ"ג אלדקטון. מינונים קטנים יותר אינם יעילים. יש לקחת בחשבון שתיתכן השפעה של אלדקטון תופיע רק כעבור שלושה ימים מתחילת הטיפול. ניתן להעלות מינונים עד ל-200 מ"ג פוסיד ו-500 מ"ג אלדקטון. ניתן להרים רגליים אם הבצקת נובעת גם מאי ספיקה של המסתמים הורידיים.

בצקת חד צדדית בגפיים עשויה להעלות חשד לפקקת ורידים ועל כן דורשת בירור.

אין כל הוכחה שמתן אלבומין תוך-ורידי או צריכת מזון עשיר בחלבונים ישנה את המצב בקרב חולים במצב סופני, ולכן אין כל אינדיקציה למתן אלבומין בקרב חולים אלה. כאשר קיים מצב של היפואלבומינמיה, קיימת אפשרות לתת פלזמה או אלבומין ומייד לאחר מכן דיורטיקה.

ביבליוגרפיה

  1. ABC of palliative care Moth care, skin care and lymphedema Oct 1997; 315: 1002-5
  2. A clinical decision guide to Symptom Relief in Palliative Care. Edited by Jo Hockley and Claud Regnard. Oedema and Lymphedema. Fifth edition 2002
  3. Principles and practice of Palliative care and Supportive Oncology. Edited Ann M. Berger, Russell K. Portnoy and David E. Weissman Second edition 2002