האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

טיפול משולב בנוגדי קרישה ונוגדי טסיות - Combined antiplatelet and anticoagulant therapy

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־10:52, 17 בדצמבר 2017 מאת Motyk (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)


טיפול משולב בנוגדי קרישה ונוגדי טסיות
Combined antiplatelet and anticoagulant therapy
יוצר הערך ד"ר עמליה רוזנצוויג
אחראי הערך TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אירוע מוח, אירוע מוח איסכמי , נוגדי טסיות

מר א', ג'נטלמן נחמד ממוצא דרום אפריקאי, בן 84, ידוע כסובל מיתר לחץ דם. לפני שנתיים מר א' אושפז עקב אוטם חריף של הדופן הקדמי של שריר הלב ונותח. באקו שבוצע כשנה לאחר האירוע, נמצא תפקוד ירוד משמעותי של חדר שמאל. מר א' אינו סובל מתעוקה, ומצבו התפקודי ניתן לתיאור כ-Class II-III NYHA. מר א' מקבל טיפול תרופתי בהתאם לקווים המנחים, כולל Aspirin במינון של 100 מ"ג.

לפני כחודש הגיע מר א' לקבל את המרשמים לתרופות הכרוניות, ובבדיקת לחץ דם נשמע דופק לא סדיר. הוא הופנה לאק"ג ואובחן כסובל מפרפור פרוזדורים. אבחנה של פרפור פרוזדורים בין היתר דורשת החלטה לגבי צורך בטיפול בנוגדי ויטמין K למניעת אירועים תרומבוטיים ובמקרה ספציפי זה דרושה החלטה לגבי טיפול משולב עם Aspirin.

טיפול בנוגדי ויטמין K למניעת אירועים מוחיים תרומבוטיים אצל חולים עם פרפור פרוזדורים הוכח כיעיל ומומלץ על ידי הקווים המנחים של כל האיגודים הרפואיים. הטיפול בנוגדי ויטמין K הוכח כיעיל יותר במניעת אירועים מוחיים מאשר טיפול ב-Aspirin, אך עדיין אנו משווים את הורדת הסיכון המוחלטת לעומת סיכון לאירוע מוחי בטיפול ב-Aspirin.‏ Samuel GJ וחבריו חקרו את התוצאות של הטיפול המשולב בנוגדי ויטמין K וב-Aspirin מול הטיפול בתרופה אחת. הם הגיעו למסקנה שהטיפול המשולב מכפיל את הסיכון לדימום משמעותי ושייתכן שהנזק בטיפול המשולב עולה על התועלת.

טיפול בנוגדי ויטמין K

טיפול בנוגדי ויטמין K למניעת אירועים מוחיים תרומבוטיים אצל חולים עם פרפור פרוזדורים הוכח כיעיל ומומלץ על ידי הקווים המנחים של כל האיגודים הרפואיים. עם זאת הטיפול דורש מעקב צמוד, בדיקות דם תכופות וגורם לסיבוכים לא מעטים. ללא טיפול בנוגדי ויטמין K, השיעור של אירועים מוחיים הוא 2 עד יותר מ- 10 מקרים ל- 100 שנות חולה. כדי להעריך את סיכויי החולה ליהנות מטיפול בנוגדי ויטמין K, על הרופא תחילה להעריך את הסיכון של החולה לאירוע מוחי תרומבוטי. הטיפול בנוגדי ויטמין K הוכח כיעיל יותר במניעת אירועים מוחיים מאשר טיפול ב-Aspirin, אך עדיין אנו משווים את הורדת הסיכון המוחלטת לעומת סיכון לאירוע מוחי בטיפול ב-Aspirin. חולה עם סיכון נמוך מ- 2 אירועים מוחיים ל- 100 שנות חולה, קרוב לוודאי לא ירוויח מטיפול בנוגדי ויטמין K, וההפסד במקרה זה כנראה גדול מהרווח. לעומת זאת, חולה עם סיכון לאירוע מוחי תרומבוטי בטיפול ב-Aspirin של 4 ל- 100 שנות חולה, ירוויח מטיפול בנוגדי ויטמין K.

Brian FG וחבריו ניסו לבחון חמישה תרשימים להערכת סיכון החולה עם פרפור לאירוע מוחי תרומבוטי במאמר שפורסם ב- 2004 [1]. תוצאת מחקרם הוכיחה שניתן לחלק את אוכלוסיית החולים עם פרפור פרוזדורים לקבוצות בסיכון גבוה ונמוך באופן פרוספקטיבי. החולים עם אירוע מוחי קודם נמצאים בסיכון גבוה ביותר לאירוע חוזר, בממוצע 10.8 אירועים ל- 100 שנות חולה. לגבי חולים אלו, אין ספק ביתרונו של טיפול בנוגדי ויטמין K. לגבי מניעה ראשונית, התרשים CHADS2 גילה בדייקנות מרבית את הקבוצה שבסיכון גבוה. התרשים כולל 6 גורמי סיכון: אי ספיקת לב, יתר ל"ד, גיל >75, סוכרת ואירוע מוחי קודם. כל גורם סיכון זוכה לנקודה, ואירוע מוחי קודם זוכה לשתי נקודות. לפי מחקרם, הסיכון של חולה שצבר שלוש נקודות או יותר, לפתח אירוע מוחי עומד על 5.3 ל- 100 שנות חולה. מספר החולים שיש לטפל בהם בנוגדי ויטמין K במקום ב-Aspirin כדי למנוע אירוע מוחי אחד לשנה שווה בערך ל- 30. לעומת זאת, בקבוצה שהוגדרה כסיכון נמוך (צברה 0 נקודות) יהיה צורך לטפל ב- 100 חולים בנוגדי ויטמין K כדי למנוע אירוע מוחי אחד לשנה (טבלה 1) [1][2]. יש לציין שטיפול בנוגדי ויטמין K מעלה סיכון לדימום משמעותי פי 1.7 בהשוואה לטיפול ב-Aspirin‏ [3].

המטופל במקרה זה צבר 3 נקודות, ולכן הסיכון שלו לאירוע מוח תרומבוטי הוא 5.27 ל- 100 שנות חולה, ועל ידי טיפול בנוגדי ויטמין K ניתן להוריד את הסיכון ל- 2.2. לחולה זה מומלץ טיפול בנוגדי ויטמין K לפי הקווים המנחים שפורסמו בשנת 2008 ב- Chest‏[4]. יש לציין שעל פי אותם קווים מנחים, מומלץ לטפל בחולה שמוגדר בסיכון נמוך, ב-Aspirin, ובחולה שמוגדר בסיכון בינוני (צבר 1-2 נקודות), ב-Aspirin או בנוגדי ויטמין K.

הסכנה לדימום משמעותי כסיבוך של טיפול בנוגדי ויטמין K עולה עם הגיל. אצל חולים בגיל 80 ומעלה היארעות של דימום משמעותי יכולה להגיע ל- 13.1 ל- 100 שנות חולה, בחולים בני פחות מ- 80 ההיארעות היא 4.7 ל- 100 שנות חולה. גורמי סיכון לדימום משמעותי הם: גיל מבוגר מ- 80, 90 יום ראשונים מתחילת הטיפול ו- INR>4.0 ‏[5]. ההסתייגות השנייה קשורה לקושי באיזון חולה המטופל בנוגדי ויטמין K. הטווח המומלץ של INR הוא בין 2.0 ל- 3.0. התנאי להצלחה במניעה של אירועים תרומבוטיים הוא הימצאות של החולה בטווח הטראפויטי לפחות 65% מהזמן [6]

VKA02.jpg


טיפול ב-Aspirin למניעת אירועים קרדיו-וסקולריים

בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים שמצאו שמניעה ראשונית של אירועים קרדיו-וסקולריים על ידי Aspirin, כולל בקבוצות חולים בסיכון גבוה, כמו חולי סוכרת או חולים עם מחלה טרשתית היקפית, אינה יעילה [7][8][9].

החולה במקרה שהוצג מטופל ב-Aspirin במסגרת מניעה שניונית וכאן היעילות של Aspirin מוכחת, וטיפול בו למטרה זו מומלץ על ידי הקווים המנחים [10], [11], עם זאת, יש לזכור שהסיכון לדימום כסיבוך של טיפול ב-Aspirin עולה עם הגיל [12].

החולה במקרה זה זקוק לטיפול ב-Aspirin וגם בנוגדי ויטמין K.

טיפול משולב בנוגדי ויטמין K וב-Aspirin

Samuel GJ וחבריו חקרו את התוצאות של הטיפול המשולב בנוגדי ויטמין K וב-Aspirin מול הטיפול בתרופה אחת. הם הגיעו למסקנה שהטיפול המשולב מכפיל את הסיכון לדימום משמעותי ושייתכן שהנזק בטיפול המשולב עולה על התועלת [13]‏. Flaker וחבריו במחקרם הגיעו למסקנה שהוספת Aspirin לנוגדי ויטמין K לא גורמת לירידה בהיארעות של אירועים מוחיים, אבל אחוז הדימומים המשמעותיים עולה מ- 2.3% לשנה בטיפול בנוגדי ויטמין K בלבד ל- 3.5% לשנה בטיפול המשולב. ההיארעות של אוטם שריר הלב בטיפול המשולב לא הייתה נמוכה משמעותית לעומת קבוצה שטופלה בנוגדי ויטמין K בלבד. גם הם הגיעו למסקנה שבהוספת Aspirin לנוגדי ויטמין K הנזק עולה על התועלת [14]. קבוצת חוקרים מיפן השוותה שכיחות של דימומים משמעותיים אצל חולים המטופלים בטיפול נוגד טסיות בתרופה בודדת, בשילוב של שתי תרופות נוגדות טסיות, בנוגדי ויטמין K בלבד ובשילוב של נוגדי ויטמין K ונוגד טסיות. השכיחות של הדימומים המשמעותיים הייתה גבוהה ביותר בקבוצה האחרונה - 3.5% לשנה [15]. החולים שמפתחים דימום משמעותי כסיבוך של הטיפול האנטיתרומבוטי סובלים מתחלואה ותמותה גבוהים [16].

על פי הדברים שהובאו לעיל אין לרשום לחולה מסיפור המקרה נוגדי ויטמין K וAspirin. אין צורך לחשוף אותו לסיכון מוגבר של דימום (סיכון גבוה במיוחד עקב גילו המתקדם), כאשר מדובר בטיפול מניעתי. ככל הנראה יש לבחור במקרה זה בנוגדי ויטמין K. במקרים של החלטה חשובה ומורכבת כגון זו יש לגייס שני פרטנרים נוספים: קרדיולוג, ולנהל עמו דיון מושכל, ואת המטופל, ולהגיע עמו להסכמה מדעת.

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 Alan SG, Elaine MH, Chang Y, et al. Singer Anticoagulation Therapy for Stroke Prevention in Atrial Fibrillation: How Well Do Randomized Trials Translate Into Clinical Practice? JAMA 2003;290:2685-2692
  2. Brian FG, Amy DW, Shannon W, et al. Radford Validation of Clinical Classification Schemes for Predicting Stroke: Results From the National Registry of Atrial Fibrillation. JAMA 2001;285:2864-2870
  3. Gage BF, van Walraven C, Pearce L, et al. Selecting patients with atrial fibrillation for anticoagulation: Stroke risk stratification in patients taking aspirin. Circulation 2004;110:2287-2292
  4. Singer DE, Albers GW, Dalen JE, et al. Antithrombotic and Thrombolytic Therapy, 8th Ed: Accp Guidelines: Antithrombotic Therapy in Atrial Fibrillation: American College of Chest Physicians Evidence-Based Clinical Practice Guidelines (8th Edition). Chest 2008;133:546-592
  5. Hylek EM, Evans-Molina C, Shea C, et al. Major Hemorrhage and Tolerability of Warfarin in the First Year of Therapy among Elderly Patients with Atrial Fibrillation. Circulation 2007;115:2689-2696
  6. Connolly SJ, Pogue J, Eikelboom J, et al. On behalf of the ACTIVE W Investigators. Benefit of Oral Anticoagulant Over Antiplatelet Therapy in Atrial Fibrillation Depends on the Quality of International Normalized Ratio Control Achieved by Centers and Countries as Measured by Time in Therapeutic Range. Circulation 2008; doi:10.1161/CIRCULATIONAHA.107.750000
  7. Belch J, MacCuish A, Campbell I, et al. The prevention of progression of arterial disease and diabetes (POPADAD) trial: factorial randomised placebo controlled trial of aspirin and antioxidants in patients with diabetes and asymptomatic peripheral arterial disease. BMJ 2008;337:1840
  8. Meade TW, Brennan PJ. Determination of who may derive most benefit from aspirin in primary prevention: subgroup results from a randomised controlled trial. BMJ 2000;321:13-17
  9. Fleming T, Nissen SE, Borer JS, et al. Report from the 100th cardiovascular and renal drugs advisory committee meeting: US Food and Drug Administration: December 8-9, 2003 Gaithersburg. Circulation 2004;109:9004-9005
  10. Antithrombotic Trialists' Collaboration Collaborative meta-analysis of randomised trials of antiplatelet therapy for prevention of death, myocardial infarction, and stroke in high risk patients. BMJ Jan 2002;324:71-86
  11. Smith SC, Allen J, Blair SN, et al. AHA/ACC Guidelines for Secondary Prevention for Patients With Coronary and Other Atherosclerotic Vascular Disease: 2006 Update: Endorsed by the National Heart, Lung, and Blood Institute. Circulation 2006;113:2363-2372
  12. Nelson MR, Liew D, Bertram M, et al. Epidemiological modeling of routine use of low dose aspirin for the primary prevention of coronary heart disease and stroke in those aged 70. BMJ 2005;330:1306
  13. Johnson SG, Rogers D, Delate T, et al. Outcomes Associated With Combined Antiplatelet and Anticoagulant Therapy. Chest 2008;133:948-954
  14. Flaker GC, Gruber M, Connolly SJ, et al. SPORTIF Investigators. Risks and benefits of combining aspirin with anticoagulant therapy in patients with atrial fibrillation: an exploratory analysis of stroke prevention using an oral thrombin inhibitor in atrial fibrillation (SPORTIF) trials. Am Heart J 2006;152(5):967-973
  15. Toyoda K, Yasaka M, Iwade K, et al. Bleeding with Antithrombotic Therapy (BAT) Study Group. Dual antithrombotic therapy increases severe bleeding events in patients with stroke and cardiovascular disease: a prospective, multicenter, observational study. Stroke 2008;39(6):1740-1745
  16. Schneider DJ, Sobel BE. Conundrums in the Combined Use of Anticoagulants and Antiplatelet Drugs. Circulation 2007;116:305-315

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר עמליה רוזנצוויג, המחלקה לרפואת משפחה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע, כללית שירותי בריאות מחוז דרום, באר שבע



פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, דצמבר 2008, גיליון מס' 145, מדיקל מדיה