האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

אי סבילות ללקטוז במבוגרים - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה
Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
אי סבילות ללקטוז במבוגרים
תחום תזונה, משפחה
יוצר הערך פרופ' שלמה וינקר, ד"ר עירית חרמש
איגוד רופאי המשפחה, החברה הישראלית לתזונה קלינית
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםאי סבילות ללקטוז

אי-סבילות ללקטוז הנה תסמונת המתאפיינת בשלשול, כאבי בטן, גזים ו/או נפיחות הבטן בעקבות צריכת לקטוז. תסמינים אלו נוצרים כתוצאה מתת-ספיגה או תת-עיכול של הלקטוז (סוכר החלב המורכב מגלוקוז וגלקטוז) כתוצאה ממחסור באנזים לקטאז. כאשר הלקטוז אינו מתפרק במעי הדק, הוא מגיע למעי הגס ושם עובר פירוק על ידי חיידקי המעיים.

מחסור בלקטאז יכול להיות ראשוני או שניוני. מחסור ראשוני בלקטאז, חלקי או מלא, הוא הגורם השכיח ביותר לאי-סבילות ללקטוז ומקורו גנטי. באופן נורמלי קיימת ירידה הדרגתית בפעילות האנזים עם העלייה בגיל. קיימת וריאציה גנטית, היכולה להבטיח פעילות קבועה (פרסיסטנטית) של האנזים גם בגילאים מבוגרים. מחסור זה יכול להופיע בילדות, אולם ברוב המקרים התסמינים מתחילים להופיע בסוף גיל ההתבגרות. מחסור ראשוני בלקטאז יכול להתבטא באי סבילות חריפה לחלב, אולם לרוב ההתפתחות שלו היא איטית ונמשכת במהלך שנים רבות.

מחסור שניוני בלקטאז נוצר כתוצאה מפגיעה במוקוזת המעי, הנגרמת במקרים של גסטרו-אנטריטיס חריפה, שלשולים ממושכים, שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק, כימותרפיה ועוד. רק במקרים חמורים וממושכים יש לפגיעה זו משמעות קלינית. מחסור שניוני בלקטאז עשוי להתרחש בכל גיל, אך שכיח יותר בילדים.

אבחנה

יש להבחין בין אי-סבילות ללקטוז לבין אלרגיה לחלב. שתי התגובות שונות מהותית זו מזו, ולכל אחת מהן גורמים, שכיחות ומאפיינים שונים. אלרגיה לחלב הינה תגובה לחלבוני החלב ולא ללקטוז והיא יכולה לגרום לתסמינים רב-מערכתיים. להבדיל, התסמינים של אי- סבילות ללקטוז נוצרים במערכת העיכול בלבד ולא מערבים תגובה חיסונית, ואין צורך להימנע לחלוטין מצריכת מוצרי חלב.

אבחנה של אי סבילות ללקטוז הנה בד"כ אבחנה קלינית (העלמות הסימפטומים לאחר המנעות מלקטוז). ניתן לתקף האבחנה של אי- סבילות ללקטוז על ידי בדיקת מימן בנשיפה לאחר שתיית תמיסת לקטוז סטנדרטית. אמצעי אבחון אחרים כוללים מדידת פעילות הלקטאז בדגימת ביופסיה של המעי או בדיקה גנטית של הפולימורפיזם הנפוץ הקשור לחסר בלקטאז. חשוב להבחין בין אי סבילות ללקטוז לבין אטיולוגיות אחרות של תסמיני מערכת העיכול על מנת להימנע מהגבלות תזונתיות לא נחוצות.

שכיחות

השכיחות האמיתית של אי-סבילות ללקטוז אינה ידועה בשל שונות בהגדרת התסמונת ובאבחון התסמינים הקשורים בה. רוב האנשים עם ספיגה לקויה של לקטוז אינם חשים תסמינים של אי-סבילות ללקטוז, ולהיפך, לחלק מהאנשים שמדווחים על תסמינים של אי- סבילות ללקטוז אין למעשה ספיגה לקויה של לקטוז.

אנשים רבים, הרואים את עצמם כלוקים באי-סבילות ללקטוז, נמנעים מצריכת מוצרי חלב. הימנעות או צריכה נמוכה של מוצרי חלב עלולה לתרום לצריכה לא מספיקה של רכיבי תזונה שונים, ביניהם: סידן, מגנזיום, אבץ, ויטמין A, ויטמין B12 וויטמינים נוספים מקבוצה B. כתוצאה מכך עלולים להיווצר חסרים תזונתיים, המשתנים בגילאים שונים, להם יכולות להיות השלכות בריאותיות כגון ירידה בצפיפות העצם, אוסטיאופורוזיס ואנמיה מחוסר ויטמין B12 .

מוצרי החלב מהווים מרכיב תזונתי חשוב שיש בכוחו לשפר את כלל התזונה והבריאות. מוצרי חלב מהווים מקור מצוין לסידן, לחלבון איכותי ולרכיבי תזונה נוספים החיוניים לבריאות.

המלצות

יש להתאים תוכנית אישית לכל מטופל עם אי-סבילות ללקטוז, שמטרתה להקל על התסמינים ולשפר את התזונה, על מנת להבטיח צריכה מתאימה של סידן ורכיבי תזונה נוספים תוך שמירה על צריכה קלורית נכונה. קיימת שונות רבה בסבילות ללקטוז בקרב אנשים עם עיכול לקוי של לקטוז, לכן לא ניתן לקבוע ערך סף שיהיה נסבל עבור כל הלוקים בתסמונת. רוב האנשים עם אי סבילות ללקטוז יכולים לצרוך עד 12 גרם לקטוז (שווה ערך לתכולת הלקטוז בכוס חלב) בפעם אחת ללא תסמינים או עם תסמינים קלים בלבד. כמות גדולה יותר של לקטוז יכולה להיות נסבלת אם היא מחולקת במשך היום (עד 24 גרם) או אם מוצרי החלב נצרכים יחד עם מזונות נוספים ( 18-15 גרם).

אנשים עם אי-סבילות ללקטוז יכולים לצרוך מוצרי חלב בעזרת כמה אסטרטגיות תזונתיות
  • אכילת מוצרי חלב כמות נמוכה יחסית של לקטוז: קיימים מוצרי חלב המכילים כמויות קטנות של לקטוז באופן טבעי, למשל גבינות בשלות כמו גבינה צהובה ובולגרית (מכילות עד 0.2 גרם לקטוז ל- 100 גרם) וקוטג' (מכיל עד 1.5 גרם לקטוז ל- 100 גרם). בנוסף קיימים מוצרי חלב , כמו חלב דל לקטוז, אליהם הוסף לקטאז בתהליך הייצור כך שהם כמעט ואינם מכילים לקטוז.
  • אכילת מוצרי חלב בכמות קטנה במשך היום: על מנת לבחון את רמת הסבילות ללקטוז מומלץ לצרוך כמויות קטנות של חלב ומוצריו ואחר כך להגדיל את הכמות. כדאי לנסות מנות קטנות, לעיתים תכופות במשך היום. למשל לשתות ½ כוס חלב מספר פעמים במשך היום.

אכילת מוצרי חלב בשילוב מזונות נוספים בארוחה : כדאי לשלב את מוצרי החלב הארוחות. אכילת תערובת של מזונות גורמת לשחרור איטי של הלקטוז מה שמקל על עיכולו במערכת העיכול.

  • שימוש בתוספת לקטאז: לפני אכילת מוצרי החלב ניתן להיעזר בתוספת לקטאז בנוזל או בטבליות.

תכולת לקטוז במוצרי חלב שונים

לקטוז.jpg
  • הנתונים משוערים ומבוססים על שילוב נתונים מחברות חלב ונתוני ספרות.

ביבליוגרפיה

  1. Suchy FJ. Et al. National Institutes of Health Consensus Development Conference: lactose intolerance and health. Ann Intern Med. 2010;152:792-6.
  2. National Institutes of Health Consensus Development Conference: lactose intolerance and health. http://consensus.nih.gov/2010/lactose.htm
  3. NIH panel tackles lactose intolerance. JAMA. 2010;303:1240-2.
  4. Jellema P. et al. Lactose malabsorption and intolerance: a systematic review on the diagnostic value of gastrointestinal symptoms and self-reported milk intolerance. QJM. 2010;103:555-72.
  5. Casellas F. et al. Subjective Perception of Lactose Intolerance Does Not Always Indicate Lactose Malabsorption. Clin Gastroenterol Hepatol. 2010;8:581-6.
  6. Vernia P. et al. Diagnosis of lactose intolerance and the "nocebo" effect: The role of negative expectations. Dig Liver Dis. 2010;42:616-9.
  7. Shaukat A. et al. Systematic review: effective management strategies for lactose intolerance. Ann Intern Med. 2010;152:797-803.
  8. Scientific Opinion on lactose thresholds in lactose intolerance and galactosaemia. http://www.efsa.europa.eu/de/efsajournal/scdoc/1777.htm
  • נייר עמדה: צריכת חלב ומוצריו בקרב תינוקות, ילדים ומתבגרים. ההסתדרות הרפואית בישראל, האיגוד הישראלי לרפואת ילדים. נובמבר 2010

  • המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' שלמה וינקר, יו"ר איגוד רופאי המשפחה; ד"ר עירית חרמש, יו"ר החברה הישראלית לתזונה קלינית